רכשתי מוצר חשמלי בקרבת הבית מרשת "מחסני חשמל". המוצר התקלקל בתקופת האחריות. החנות המוכרת טוענת שאיננה אוספת מוצרים לתיקון אלא עלי להביא את המוצר לתחנת שירות המרוחקת 30 ק"מ מביתי.

האם אין חוק המחייב מתן שירות במרחק סביר? מדוע החנות יכלה למכור לי אבל איננה מחוייבת לתת שירות מינימלי של משלוח המוצר לתיקון על ידה?

כי זה החוק למעט מספר מוצרים ביניהם מקרר מכונת כביסה מזגן

 קישור ללשון החוק אתה יכול למצוא כאן

אז הנה החוק באתר משרד התמ"ת,   כל הענין מתיחס רק למוצרים שערכם במכירה מעל 150 ש"ח: 

http://www.moit.gov.il/NR/rdonlyres/7C9F7B6F-F7E8-4E18-B57F-57008F625AF3/0/tak6468.pdf

או בקיצור המתבקש ללינקים ארוכים כאלו:

http://tinyurl.com/ysg99m
 

סעיף 7 מתיחס למקום ביצוע התיקון,  סעיף 9 מגדיר חובת החנות לשמש כמקום איסוף ומסירה (תחנת שירות) אם אין תחנת שירות במרחק שאינו עולה על 15 ק"מ.

סעיף 18 מגדיר "יצרן"  את היבואן לפריטים מיובאים.

 סעיף 19 מטיל על המוכר חובת "יצרן"  כאשר ערך המוצר מעל 400 ש"ח ואין אפשרות לאתר את ה"יצרן" .

קריאה מהנה.

תשובה שקיבלתי מהמועצה לצרכנות:

תגובת מחסני חשמל אינה חוקית  "

תודה רבה לכל המגיבים על תגובתיהם המושכלות.

לאחר משלוח מכתב התראה חריף, וכן ויכוח בחנות מחסני חשמל עם כל המוכרים, השארתי את המוצר בחנות והודעתי להם שמבחינתי שלא יחזירו אותו בחזרה, אני לאשדוד / תל אביב / טבריה לא נוסע כדי לקבל שירות על מוצר שרכשתי ברחובות.

מעניין היה לשמוע את טענת הנציגים, האבסורדית ש"את המוצר קנית מאתנו, אבל את השירות מהיבואן אז אנחנו לא אחראים לשירות".

לפי הטענה הזו, אם היבואן פושט רגל, אז ללקוח אין כתובת, גם אם המוצר נרכש אתמול.

רשת שמחנכת את נציגיה לטעון טענות משפטיות הזויות רק כדי לסבן לקוח, שלא תתפלא אם היא מאבדת לקוחות, במיוחד כאלה שקצת יותר מודעים לזכויות שלהם ולא מוכנים לקבל "לא" טלפוני .