אני חושב שצריך לקנוס עורכי דין שמשתמשים בכתבי הטענות בקלישאות שכבר העין לא סובלת. מי שהכתיבה היא מקצועו נדרשת ממנו לדעתי מידה של חדשנות ואלתור, ושליטה בשפה, כך שלא יכול להיות שיחזור תמיד על אותם צירופי מילים מפוהקים. הבאתי שלש דוגמאות קלאסיות :
"אין לתובע אלא להלין על עצמו" - עכשיו שכתבת את זה, אין ספק שהתובע יבין שהוא תובע אותך בטעות, והאשמה היא בו ובו בלבד.
(בבקשות עיקול) "בבוא היום, יעמוד התובע בפני שוקת שבורה" - למה רק שוקת שבורה? תמיד שוקת שבורה? מה עם באר חרבה? נחל אכזב? אורווה שסוסיה ברחו?
"מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית שכל מטרתה התעשרות על חשבונה של הנתבעת בלבד..." זהו. השופט השתכנע. טוב גם שכתבתם את זה בתחילת כתב ההגנה, ככה הוא יודע שאין לו מה לקרוא עוד, הלקוח שלכם צדיק והתובע סתם נודניק.
נא הביאו דוגמאותיכם ובסוף נגבש את מילון הקלישאות האסורות בשימוש, בדרך לעיגון בכללי האתיקה.
(בהקשר זה, כשמאלן, רציתי לציין שתי קלישאות ימניות נפוצות, שראוי שאומריהן ימצאו גם להן תחליף כי הן משעממות כבר. המדובר ב "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" (שפירושו - בואו נשמור את עוולות הכיבוש בבית, בינינו, רצוי מתחת לשטיח) וב"מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים" (שפירושו - מה אתם מזדעקים על נשים בהריון במחסומים וכל השטויות האלה. אתם שוכחים שמדובר בערבים?), אבל זה וודאי דיון לקהילת אקטואליה, אז קבלו התנצלותי מראש, וראו עצמכם פטורים מתגובה).
הוספת תגובה על "קלישאות שצריכות להיות אסורות לשימוש"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה