לקראת תחילת שנת הלימודים, אני רוצה להעלות לדיון שאלה הנוגעת לאמנות ובית-ספר:

האם לדעתכם מסגרת (כמו בי"ס למשל) מסרסת יצירתיות או תורמת לה

אפשר להתחיל את הדיון במונח יצירתיות - מה זה? האם זה חשוב? למה?

שאלה נפלאה. כטבען של כל השאלות הנפלאות, גם לזו אין תשובה אחת.

כמי שבילה קרוב לשלושים שנים מחייו בבתי ספר גבוהים לאמנות, אני יכול להבטיח לך נאמנה - כמעט ואין מקרה שהמסגרת מדכאת את היצירתיות. בעיקר, למרבית האירוניה, מפני שאם היצירתיות של התלמיד לא דוכאה בגילאים המכוננים של הילדות המוקדמת (גם ע"י אבאאמא וגם ע"י הגננת), היא תמשיך לפרוח.

מה שקורה בדרך כלל הוא שהמסגרת של ביה"ס "מתעלת" את התלמיד לכיוון מסוים. כאן מתחילות הבעיות, כאשר הו מופיעות: לא תמיד הכיוון שאליו דחפו המורים, הוא הנכון לתלמיד המסוים. צריך הרבה יצירתיות ויכולת הקשבה מצד המורה, כדי למצוא את מה שנכון לפרט היוצר.

אין ספק בלבי שהיצירתיות מורכבת משלושה דברים:

1. הומור (ככל שמריר יותר - טוב יותר)

2. המצאתיות והיכולת למצוא פתרון לכל תסבוכת.

3. רגישות גבוהה לכל הצלילים הגלויים והסמויים.

 

4. כמובן שהכל שטויות: אף אחד אינו יכול להגדיר יצירתיות, אפילו לא לאפיין אותה; אבל כל אחד יצביע עליה בקלות כאשר היא תופיע.

ועוד, אגב-אורחא: ראיתי אנשים יצירתיים במדה יוצאת דופן בכל מיני תחומים הרחוקים מן האמנות כרחוק מזרח ממערב.

וכמובן: מה עם כשרון??? 

מסגרות מטבע בריאתן חונקות את "הרגש" והכשרון הטבעי....

מצד שני כישרון טבעי חזק ככל שיהיה אינו מספיק. ואדם שרוצה להיות מקצועי חייב במסגרת לימוד מסודרת שתלמד אותו את היסודות ותדריך אותו בדרכו. (בלי היסודות לא ניתן לבנות בית).
.

מורה טוב יביא אותו לגבהים בעוד מורה גרוע ידרדר אותו לתהומות.הכל תלוי במורה/מדריך ובמוסד/אקדמיה שבו בחרת ללמוד.

.

בהצלחה.....

למה להתחיל מ"מסרסת יצירתיות", מטרת בית הספר היא

לתעל יצירתיות.

אז יש מוסדות ומורים שמצליחם בכך ויש כאלו שנכשלים בכך.

היתרון הגדול ללומד בבית ספר לאמנות הוא שהוא נחשף לאנשים בני דורו,

המתלבטים באותן בעיות ובאותן הגדרות כמותו וכך הוא יכול

למקם ולהגדיר לעצמו מהר יותר את שאיפותיו ואת יצירתו.

אם זכה במקביל גם למורים טובים אז בכלל הרוויח.

יש כאן הנחה מובלעת ולפיה "יצירתיות" ו"מסגרת" הן שתי איכויות שמקיימות קשר בינהן או אפילו מתנגשות.  ולא היא , להבנתי לפחות.  "מסגרות" בחיינו (בית ספר היא רק דוגמא אחת מיני רבות ולא בהכרח מיוחדת או חריגה) הן פשוט עובדה קיימת שאין לה לכשעצמה קורלציה ליצירתיות דווקא. קצת כמו לסמן את הקשר בין "מסגרת" לטוב לב, או ליושר או...

כאשר למדתי ב"אסכולה מימד", המכללה הייתה בחובות כבדים, וכסטודנטים אנחנו עמדנו בתווך וספגנו המון ריקושטים של עיתונות מרושעת (שהציגה את כל הסטודנטים לטפשים) מצד אחד, וההשלכות של החובות (זלזול בסטודנטים, מריחה של זמננו בקורסים שחלקם לא היו קשורים למקצוע, וחלקם היו עם מורים לא מתאימים). בתוך המסגרת הזו היה מאוד מאוד קשה ליצור וללמוד. אני אדם מאוד יצירתי ונמרץ ועקשן, והשכלתי להפיק את המירב, אבל היו סטודנטים שבצדק התקשו ליצור ולהגיע לשיעורים (ולפעמים גם אני). מה שלא לימדו אותי במכללה, למדתי בעצמי. לא הייתה "גאוות יחידה", ומעלינו התעופפה הרגשה בלתי פוסקת של סוף בלתי נמנע. בסוף שנה ג' עברנו למכללת "מנשר לאמנות", רגע לפני ש"אסכולה" התמוטטה סופית, והרגשנו שנפתח עולמנו.לכן יש לי הרבה יותר הערכה למוסדות אחרים. אני שומע סטודנטים מתאוננים על צרות של עשירים, ובעיני אחרי אסכולה הכל בקטנה.

 

אני חושב שהסטודנט בהחלט צריך ללמוד ולהיות קשוב, אבל להבין גם שיש הרבה יותר גוונים מאשר שחור ולבן, בתחומים כמו יצירתיות, כשרון/הצלחה, חכמה, ושהזמן והיצירתיות לא נגמרים עם תום הלימודים.

אבל כן, יש מסגרות שמקשות על היצירה.

עוד דבר הוא שהסטודנט צריך לשאול את עצמו -

מה צריך לעשות

ומה אני רוצה לעשות

ואיך אני עושה את זה טוב ומנומק.

 

לפעמים סטיתי כל כך מהמטלה, אבל בגלל שעשיתי את זה טוב,

ועשיתי את זה אמיתי, ואהבתי את זה, זה התקבל.

 

אני חושב שסטודנט צריך להסתכל אחורה ולדעת שברוב המקרים 

הוא עשה מה שחשב לנכון, ולא רקד לפי חלילם של אחרים.

אנחנו לא נמצאים במכללות בשביל לבצע מטלות,

אלא ללמוד וליצור.

צטט: ענת_ב 2009-09-03 23:57:59

יצירתיות בתוך המסגרת

לקראת תחילת שנת הלימודים, אני רוצה להעלות לדיון שאלה הנוגעת לאמנות ובית-ספר:

האם לדעתכם מסגרת (כמו בי"ס למשל) מסרסת יצירתיות או תורמת לה

אפשר להתחיל את הדיון במונח יצירתיות - מה זה? האם זה חשוב? למה?

 

לימודים זה דבר טוב ...

אם את באה עם רקע וסגנון מגובש אז יתכן שזה יקח אותך צעד אחד אחורה ובהמשך לשני צעדים  קדימה ...

 

שוה ללמוד ....

יצרתיות קיימת בכל לא רק באומנות, מהסיבה הזאת לימודים חשובים ואם להיות יותר מדוייק אז המסגרת.

 לא נכנס להגדרת כי אני לא טוב בזה , מה שכן לא כל יוצר הוא יצרתי  (היום הרגשתי את זה בעבודה)

 

אתה נמצא עם עוד אנשים אחד חושב אחרת כל אחד יוצר אחרת. זה עוזר מאוד. אם אתה אדם תחרותי זה מדרבן ועוזר להתפתח (עד שלב מסויים אבל זה לדיון אחר). אם אתה פגיע (דגש על המילה פגיע לא רגיש) יש מצב שלא תחזיק/י מעמד גם עם המורה הכי תומך.

 

 

הי,

חשבתי על בתי כלא... 

 

תודה על ההזדמנות להעלות לינק כה אהוב - הרצאתו של פרופסור קן רובינסון על חינוך ויצירתיות.

למי שעוד לא זכה לחוויה - נא להקצות 19 דקות  - להתרווח בכסא ולהאזין להרצאה המרתקת, מצחיקה ומרגשת ומבחינתי מכוננת על החשיבות של יצירתיות.

 

צטט: ישות נצחית 2009-09-04 09:35:51

הי,

חשבתי על בתי כלא... 

 

 

 

מחשבה מעניינת. בתי-כלא זה דוגמא קיצונית למסגרת. במסגרת כמו שנאמר פה ישנה הזדמנות להתקרב לבעלי עניין משותף וכמו-כן ישנה הזדמנות לחשיפה. מסגרת מאופיינת בהיותינו נצפים כל-הזמן - מישהו רואה אותנו, מעריך אותנו. יש מקום מסודר לדיאלוג. מצד שני היותנו נצפים כל-הזמן עשויה לגרום לדיכוי, לנסיון לענות על ציפיות. רוב בתי-הספר בארץ חורטים על דגלם פיתוח יצירתיות, כאשר בפועל זוהי יצירתיות ממושטרת וממושמעת ובגבולות ברורים. ברור לי שזה דיון בסוגייה שאין לה מסקנה אחת.

צטט: דבי לוזיה 2009-09-04 09:57:47

תודה על ההזדמנות להעלות לינק כה אהוב - הרצאתו של פרופסור קן רובינסון על חינוך ויצירתיות.

למי שעוד לא זכה לחוויה - נא להקצות 19 דקות  - להתרווח בכסא ולהאזין להרצאה המרתקת, מצחיקה ומרגשת ומבחינתי מכוננת על החשיבות של יצירתיות.

 

 הי,

מדהים מה אפשר לעשות עם טורט...

 

אהבתי את שלושת המלכים שלו...

 

מה שכן גם במחול ישנו הסירוס האיום של פליה ורלווה שמנפה כול רמץ של יצירתיות גולמית...