הבלוג של ה.גדול - http://hagadol.cafe.themarker.com/
בלוז לחופש הגדול
החופש הגדול אמנם הסתיים, אבל אני עוד לא לגמרי התאוששתי מאחד הימים האחרונים שלו. אותו יום התחיל ככל יום בקיץ האחרון, ההזדמנויות העסקיות זורמות, יש תחושה של התעוררות ותאוות כיבוש, ולא רק בזמן אימון הבוקר עם רביד.
הרבה עבודה מצטברת על שולחני, מזגתי לעצמי קצת ויסקי והתחלתי לתכנן את היום, כשלפתע הסלולרי צלצל. קולו של גבי שושן שר "לא לעבוד לעולם, לא לשרת שום אדם" קטע את מחשבותיי. על הקו נמצאת נעמה, אשתי. היי ממי, אמרה, היי מתוקה, עניתי, כמה פעמים ביקשתי ממך לא להתקשר אלי בזמן שאני בעבודה? את יודעת שאני עסוק! בשביל מי אני עובד כל כך קשה? בשבילי? הרי את יודעת שהדבר החשוב ביותר עבורי זה את והילדים, ואני עובד מסביב לשעון כדי שאוכל לקנות לכם כל מה שתרצו, ואולי גם לי איזה גאדג'ט, אם נשאר עודף.
אבל בדיוק בגלל זה אני מתקשרת, הסבירה לי, זה בנוגע לטוהר, הוא לא יוצא מהבית כל החופש. טוהר הוא בני הבכור והאהוב, לאחרונה חגגנו לו בר מצווה בטיול גברים לספארי. לקחתי אותו איתי ועם נירו, חבר טוב מהצבא שמצליח מאוד היום באנגולה, כדי שירגיש איך גבר צד. אמנם הוא ביקש בהתחלה לעשות טיול ספארי סטנדרטי, אבל אני לא יכול לשכוח את הפנים שלו כשנעצנו את הכידון באנטילופה. אתה מבין טוהר, הסברתי לו, מהיום אתה גבר, וגבר לא מחכה להזדמנויות, הוא תוקף. זה מה שמסמלת העליה לתורה, שאל אותי בקולו שעדיין לא התחלף? כן, כן, בטח, הרגעתי אותו.
בכל מקרה, תמיד התגאתי ביחסים המופלאים שלי עם טוהר. עם הבנות שלי זה לפעמים יותר קשה, אבל איתו אני תמיד יכול לדבר בגובה העיניים. אשתי נזפה בי שאני מזניח את הקשר איתו, ושהוא בדכאון בגלל זה. ביטלתי את דבריה בבוז, הרי יש בינינו קשר נפלא! אנחנו חברים בפייסבוק ואני עוקב אחריו בטויטר והבלוג שלו בתפוז. ביקשתי מסתוית שתכנס אלי עם הנתונים. החמאתי לה על החצאית הקצרצרה, והיא נכנסה אלי עם ניתוח מפורט. על אף שהיא למדה בפקולטה למדעי הדשא, היא יודעת לנתח ולכתוב דוחות מצוינים. ביני לביני שיבחתי את עצמי על האינטילגנציה הרגשית המופלאה שלי ויכולת בחירת האנשים שהפכה את צ'יטייה לחברה כה מצליחה. אוקיי, בוא נראה מה הוא עושה בפייסבוק: הסטטוס שלו עכשיו הוא: רעעעעעעעעעעעעע לייייייי, ראיתי ששלושה עשו LIKE, אז לפחות יש לו חברים. אתמול הוא כתב בטויטר: אבא שלי אוהב יותר את העבודה המזוינת שלו מאשר אותי. אני רואה שהוא גם הקים קבוצה בפייסבוק למען יתומי ההייטק. ילד עם יוזמה.
טוב, מנתונים כאלה לא יכולתי להתעלם, נסעתי מייד הביתה ומצאתי אותו מול המחשב כותב טוקבקים שליליים לכתבות על צ'יטייה בתור "אחד שיודע". בוא מתוק, אנחנו נבלה קצת זמן איכות ביחד, חייבים להוציא אותך קצת מהמחשב, אמרתי לו. בילינו יחד בטיילת, הראיתי לו איך נשים מסתכלות עלי ואמרתי לו שעוד כמה שנים גם הוא ירגיש ככה.
לסיום הבילוי לקחתי אותו ל"קלרה", הופתעתי כשסיפר לי שלא היה שם אף פעם, אבל אבא, זה מקום של גדולים אמר לי. טוהר, אתה הבן של ה.גדול, אין מקום שלא יכניס אותך, תזכור את זה. נכנסנו, שטפנו את העיניים בנוף האנושי, הבחנתי בכך שטוהר לא מתעניין מספיק וסימנתי לעצמי לטפל בעניין, שלא יפתח איזה נטיות חס וחלילה. הזמנתי לנו שתי כוסיות בלק לייבל ושתינו לחיי החברות המחודשת בינינו. עכשיו אתה גבר אמיתי, אז תפסיק להתבכיין שאתה בדכאון אה? ראיתי שהוא קצת נחנק בגלל הויסקי, אבל הוא קלט את המסר. הבן של ה.גדול לא יהיה סיסי, אין לי מה לדאוג. הבלוג של ה.גדול - http://hagadol.cafe.themarker.com/
בלוז לחופש הגדול
החופש הגדול אמנם הסתיים, אבל אני עוד לא לגמרי התאוששתי מאחד הימים האחרונים שלו. אותו יום התחיל ככל יום בקיץ האחרון, ההזדמנויות העסקיות זורמות, יש תחושה של התעוררות ותאוות כיבוש, ולא רק בזמן אימון הבוקר עם רביד.
הרבה עבודה מצטברת על שולחני, מזגתי לעצמי קצת ויסקי והתחלתי לתכנן את היום, כשלפתע הסלולרי צלצל. קולו של גבי שושן שר "לא לעבוד לעולם, לא לשרת שום אדם" קטע את מחשבותיי. על הקו נמצאת נעמה, אשתי. היי ממי, אמרה, היי מתוקה, עניתי, כמה פעמים ביקשתי ממך לא להתקשר אלי בזמן שאני בעבודה? את יודעת שאני עסוק! בשביל מי אני עובד כל כך קשה? בשבילי? הרי את יודעת שהדבר החשוב ביותר עבורי זה את והילדים, ואני עובד מסביב לשעון כדי שאוכל לקנות לכם כל מה שתרצו, ואולי גם לי איזה גאדג'ט, אם נשאר עודף.
אבל בדיוק בגלל זה אני מתקשרת, הסבירה לי, זה בנוגע לטוהר, הוא לא יוצא מהבית כל החופש. טוהר הוא בני הבכור והאהוב, לאחרונה חגגנו לו בר מצווה בטיול גברים לספארי. לקחתי אותו איתי ועם נירו, חבר טוב מהצבא שמצליח מאוד היום באנגולה, כדי שירגיש איך גבר צד. אמנם הוא ביקש בהתחלה לעשות טיול ספארי סטנדרטי, אבל אני לא יכול לשכוח את הפנים שלו כשנעצנו את הכידון באנטילופה. אתה מבין טוהר, הסברתי לו, מהיום אתה גבר, וגבר לא מחכה להזדמנויות, הוא תוקף. זה מה שמסמלת העליה לתורה, שאל אותי בקולו שעדיין לא התחלף? כן, כן, בטח, הרגעתי אותו.
בכל מקרה, תמיד התגאתי ביחסים המופלאים שלי עם טוהר. עם הבנות שלי זה לפעמים יותר קשה, אבל איתו אני תמיד יכול לדבר בגובה העיניים. אשתי נזפה בי שאני מזניח את הקשר איתו, ושהוא בדכאון בגלל זה. ביטלתי את דבריה בבוז, הרי יש בינינו קשר נפלא! אנחנו חברים בפייסבוק ואני עוקב אחריו בטויטר והבלוג שלו בתפוז. ביקשתי מסתוית שתכנס אלי עם הנתונים. החמאתי לה על החצאית הקצרצרה, והיא נכנסה אלי עם ניתוח מפורט. על אף שהיא למדה בפקולטה למדעי הדשא, היא יודעת לנתח ולכתוב דוחות מצוינים. ביני לביני שיבחתי את עצמי על האינטילגנציה הרגשית המופלאה שלי ויכולת בחירת האנשים שהפכה את צ'יטייה לחברה כה מצליחה. אוקיי, בוא נראה מה הוא עושה בפייסבוק: הסטטוס שלו עכשיו הוא: רעעעעעעעעעעעעע לייייייי, ראיתי ששלושה עשו LIKE, אז לפחות יש לו חברים. אתמול הוא כתב בטויטר: אבא שלי אוהב יותר את העבודה המזוינת שלו מאשר אותי. אני רואה שהוא גם הקים קבוצה בפייסבוק למען יתומי ההייטק. ילד עם יוזמה.
טוב, מנתונים כאלה לא יכולתי להתעלם, נסעתי מייד הביתה ומצאתי אותו מול המחשב כותב טוקבקים שליליים לכתבות על צ'יטייה בתור "אחד שיודע". בוא מתוק, אנחנו נבלה קצת זמן איכות ביחד, חייבים להוציא אותך קצת מהמחשב, אמרתי לו. בילינו יחד בטיילת, הראיתי לו איך נשים מסתכלות עלי ואמרתי לו שעוד כמה שנים גם הוא ירגיש ככה.
לסיום הבילוי לקחתי אותו ל"קלרה", הופתעתי כשסיפר לי שלא היה שם אף פעם, אבל אבא, זה מקום של גדולים אמר לי. טוהר, אתה הבן של ה.גדול, אין מקום שלא יכניס אותך, תזכור את זה. נכנסנו, שטפנו את העיניים בנוף האנושי, הבחנתי בכך שטוהר לא מתעניין מספיק וסימנתי לעצמי לטפל בעניין, שלא יפתח איזה נטיות חס וחלילה. הזמנתי לנו שתי כוסיות בלק לייבל ושתינו לחיי החברות המחודשת בינינו. עכשיו אתה גבר אמיתי, אז תפסיק להתבכיין שאתה בדכאון אה? ראיתי שהוא קצת נחנק בגלל הויסקי, אבל הוא קלט את המסר. הבן של ה.גדול לא יהיה סיסי, אין לי מה לדאוג. 
הוספת תגובה על "מנכ"ל חברת הייטק חושף הכל, והפעם בלוז לחופש הגדול"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה