כבכל חג, עולות שאלות לגבי אופן העבודה והתשלום בגינו.

השנה, החגים הקרובים הם בעיקר בשבתות.

להלן שאלות ותשובות בנושא כפי שפורסמו בידיעות אחרונות:

חגי תשרי השנה (תש"ע) אינם מיטיבים עם השכירים. על פי החוק, כל עובד זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג בשנה, אולם בתשרי השנה חלים 3 חגים (ראש השנה, סוכות ושמחת תורה) בשבת ולכן העובדים אינם מקבלים תשלום עבורם.

המשמעות היא שהעובדים יקבלו השנה תשלום עבור 6 ימי חג בלבד. מה הן זכויות העובדים בחגים, כמה תוספת מקבלים על עבודה בחג וכמה שעות צריך לעבוד בחול המועד.

משפטני חברת חשבים ועמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, עונים.

כמה שעות צריך לעבוד בערב חג?

חוק שעות העבודה והמנוחה קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, מספר שעות העבודה לא יעלה על 7 שעות. אולם במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, נקבע כי יום העבודה בערב החג הוא בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או, לפי החלטת המעביד ונציגות העובדים 7 - שעות בתשלום של 8 שעות.

מאחר שהשנה חלים שלושה ערבי חג בימי שישי עשויות קבוצות עובדים מסוימות לעבוד מספר שעות נמוך מזה שבו הם עובדים בדרך כלל בימי שישי - זאת אם יש במקום עבודתם הסכם המיטיב עמם. עובדי המוסכים, למשל, עובדים בערב חג 5 שעות וזוכים לתגמול של יום עבודה מלא. עובדי חקלאות עובדים 6 שעות, ועובדי פלסטיקה, טקסטיל ובנייה עובדים בערב חג 7 שעות. לעובדי שמירה ואבטחה, שמספרם עלה מאוד לאחרונה, אין התייחסות בהסכם הקיבוצי שנחתם לאחרונה והם אמורים לעבוד לפי החוק או בהתאם לנוהג הרווח במקום עבודתם.

ובערב יום כיפור?

בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות, ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

מי זכאי לתשלום עבור ימי החג וכמה?

עובד המועסק על בסיס יומי או לפי שעה, זכאי לתשלום עבור ימי החג, בתנאי שהוא מועסק יותר מ-3 חודשים ולא נעדר מעבודתו סמוך לחג. העובד אינו זכאי לשכר עבור ימי חג החלים בשבת.

מי שעובד בימי החג, זכאי לתוספת של 50% על השכר הרגיל. אם העובד אולץ לעבוד בימי החג בניגוד לרצונו, הוא זכאי לתגמול של 250% משכרו (כלומר תוספת של 150%). במוצאי שבת וחג על המעסיק לשלם 150%.

ומה לגבי חול המועד?

ימי עבודה בחול המועד נחשבים כימי עבודה רגילים, אלא אם כן קיים הסכם קיבוצי הקובע אחרת. אם במקום העבודה נהוג לתת לעובדים חופשה מלאה או חלקית בימי חול המועד, שלא על חשבון ימי החופשה השנתית, מדובר בנוהג ויש להמשיך בכך. הפסקה בנוהג זה על ידי המעסיק עשויה להיחשב כהרעה בתנאים, המזכה בפיצויי פיטורים אם העובד יחליט להתפטר בשל כך.

האם שי לחג הוא חובה?

מתן שי לחג מטעם המעסיק אינו חובה, אך אם במקום העבודה ניתן שי לחג במשך כמה שנים, מדובר בנוהג ועל המעסיק להמשיך בכך. גם במקרה זה, הפסקה בנוהג זה על ידי המעסיק, עשויה להיחשב כהרעה בתנאים, המזכה בפיצויי פיטורים עם התפטרות העובד. עלות השי לחג מובאת בחשבון לצורך חישוב המס על העובד.

על פי החוק, אין המעביד חייב לתת שי לחג לעובדת בחופשת לידה, אלא אם קיים הסכם, צו הרחבה או נוהג. המעסיק אינו חייב לגלם את שווי המתנה בשכרו של העובד. גילום שווי מתנה נחשב ל"תוספת" ולא לשכר, ולכן אינו נכלל במשכורת לגמלה.

אם במקום העבודה נהוג לתת לעובדים חופשה מלאה או חלקית בימי חול המועד, שלא על חשבון ימי החופשה השנתית, מדובר בנוהג ויש להמשיך בכך.

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3774285,00.html

השאלה היא אם הלקוחות שלי, להם אני נותן שירות ריטיינר על בסיס חודשי, יכולים לדרוש ממני את אותו הספק בחגים.

אני מאמין שכן -כי הם משלמים את אותו כסף ומצפים לקבל תמורה.

איך אני אמור לשמור על זכויות עובדיי במצב כזה?

החגים עברו מזמן.. ותשובה? עוד לא קיבלתי..

מה זה משנה - העיקר שאנחנו ממותגות..