כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    אימון אישי (coaching)

    העתידן אלווין טופלר מסביר בספרו "הלם העתיד" תובנה מהפכנית לזמנה לפיה העתיד צופן בחובו שינויים רבים ומהירים שאנשים רבים מתקשים ויתקשו להתמודד איתם, יותר מידי שינויים בפרק זמן קצר מידי. ייתכן ואימון הוא ה"טרנד" החם וייתכן שאימון מהווה תשובה לקצב השינויים ההולך וגובר, תשובה למצב החברתי ולאורך החיים שהכתיבה לנו ההתפתחות המדעית. קהילת Coaching היא המקום לדון בסוגיות שונות, להתפתח, ללמוד, לחקור ולהנות.

    יזמות ועסקים

    חברים בקהילה (4558)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ~גאיה~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמותת 'בעצמי'
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    באה מאהבה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    morancita
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קלרה הקדושה*
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רני123 השני
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יאיר Z
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    nurrr
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    "אבי בשטח"
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    אימון אישי

    אימון אישי

    מפלצות המאדים שבתוכנו

    12/9/09 11:58
    11
    דרג את התוכן:
    2016-05-01 16:57:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אחד הדברים שאני עוסק בהם רבות בעבודה הפרטנית, בהרצאות ובפעילויות עם הורים ועם אנשי חינוך, הוא הניסיון להבין מדוע ילדים ומבוגרים נותנים שישפילו אותם, או מדוע אנשים "מעדיפים" להישאר במצב של עליבות, וזאת על מנת ליצור כלים לסייע לאנשים אלה ולעזור להם לעבור תהליך - לא "שינוי", כי אם תהליך של גילוי מי שהם באמת ופריצה לקראת - לחיות כפי שהם באמת וכפי שראוי להם. 

     

    השלב המקדים לתהליך - לרצות בו! לרצות לצאת מהמצב הרע, המדכא, המשפיל; להשתוקק לפרוח, לשאוף לחיים של הגשמה.

     

    ולמה, בעצם, לא לרצות בכך? בבקשה:

     

     

     

     

    לפני הרבה שנים קראתי את "מלחמת העולמות" מאת ה. ג'. ולס, על יצורי המאדים שפולשים לכדור הארץ. לבד מהעלילה המרתקת, אפשר למצוא שם רבדים של התרסה כלפי האנושות. ראשית, התיאור החיצוני של אנשי המאדים – מפלצתי, דוחה ומשעשע כאחד – מלווה בהסברים כאילו-אגביים איך התפתחו עד שהגיעו למצב זה, כשהרמז הברור הוא שבסופו של דבר גם אנחנו ניראה כך – מוח ענקי נייד...


     

     

     בנוסף, כאשר ולס מתאר איך יצורי המאדים משמידים את הערים ועושים מעשים איומים לבני האדם, הוא משווה זאת למה שבני האדם עושים, בכוונה או בהיסח הדעת, לבעלי החיים (ולמעשה, חלק מהדברים אינם שונים ממה שבני אדם עושים לבני אדם אחרים).לא אגלה כאן את סוף הספר – רק אגיד שאפשר לראות שם את שיא ההתרסה והלעג כלפי הסגידה לקידמה ולהישגי הטכנולוגיה.                          

                         

     

     

     

     

     

     

     

    בתוך הספר מתחבא פרק שנראה תלוש ולא קשור לרצף האירועים – הפרק "עולם חדש ואמיץ". כשקראתי אותו, לפני הרבה שנים, קלטתי שיש כאן משהו מיוחד, אבל לא ידעתי בדיוק מה. היום, לאחר שעברתי תהליך שאתייחס אליו לקראת סוף הדיון, אני מאמין שאני יודע.

     

     

     

     

    יצורי המאדים משתלטים על כדור הארץ, ובני האדם חסרי האונים נמלטים מפניהם. גיבור הספר – אינני זוכר אם שמו מוזכר, לשם הנוחות נקרא לו ג'ון – שומע שמתחת לאדמה מתארגנת מחתרת של בני אדם, בראשותו של מנהיג כריזמטי ונערץ. ג'ון יורד אל מתחת לאדמה, וכולו נרגש ומשולהב לפגוש את המנהיג.


     

     

      

    ג'ון לא מתאכזב – המנהיג באמת עשוי ללא חת, מלא בביטחון, ושולט ללא עוררין. נתיניו כולם מאוחדים וסרים למשמעתו, אין בהם אחד שיערער ולו ברמז על סמכותו. ג'ון מתמלא תקווה. הוא ניגש לדבר עם המנהיג, ושואל אותו מתי יתחילו להשיב מלחמה נגד אנשי המאדים, להחזיר את כדור הארץ לידי בני האדם. אך ג'ון מגלה לתדהמתו, כי המנהיג כלל אינו מתכנן להילחם. המנהיג ונתיניו שכחו בכלל מקיומם של יצורי המאדים, נדמה להם שתמיד בני האדם חיו מתחת לאדמה. ג'ון מנסה להלהיב אותם, אבל המנהיג מעדיף להישאר במעמדו הרם והנוח, והמונהגים – גם הם מעדיפים להישאר במעמדם השפל והנוח. "עולם חדש ואמיץ", כך הם מכנים את חייהם, חיים שאין בהם שמש, ירח, כוכבים, פרחים. חיים שיש בהם כללים מאוד ברורים של רודנות וציות. חיים סתמיים ונוחים. כל כך נוחים. 

     

     

     

     

    לא סתם קוראים המנהיג ונתיניו לעולמם "אמיץ". הם באמת מרגישים שהם אמיצים, חזקים, בעלי ביטחון. אבל האם אינם יודעים בתוך-תוכם, שכל מה שמניע אותם הוא פחד? אולי. אבל מה שמעורר בהם פחד הוא מפלצתי כל כך, ומעורר בהם כזאת תחושת אפסות, שאין הם רוצים להעלותו בדעתם. עדיף לפחד מהמנהיג. עדיף לכלות את חייך בדברים חסרי ערך. זה רע, אבל זה רע שאפשר, פחות או יותר, לחיות אתו. רע שמאפשר לך לשקר לעצמך שכך היו פני הדברים מאז ומעולם, רע שיוצר בך את התחושה שהגעת למקום הראוי לך, ושכל מה שעושים לך ושאתה עושה - זה מה שמגיע לך.


     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    ואנחנו?

     

     כמה מאיתנו מעדיפים להיות שקועים במצב רע, על מנת שלא להתמודד עם מפלצות המאדים שמאיימות עלינו? כמה מאיתנו משקרים לעצמנו שזה מה שאנו רוצים ושככה טוב לנו? כמה מאיתנו מקבלים מסביבתנו את העידוד, כן, העידוד – להמשיך לשקר להם ולעצמנו? 

     

     

     

     

      

     

     

    כדי להסביר את דבריי, אספר משהו אישי.

     אני הייתי שם, בעולם "האמיץ" הזה. לי יש לקות זמן ומרחב. לקות שמתבטאת בקושי בכל הקשור בכיוונים ובזמנים. מדובר במשהו שגורם להרבה מצבים מביכים, מביכים באופן נורא (ובאמת שאני לא מגזים), למשל – ללכת לאיבוד במקומות שאדם רגיל אינו מעלה בדעתו שאפשר ללכת בהם לאיבוד, או לקבוע עם אנשים במקום מסוים ולחכות להם במקום אחר, בזמן אחר...


     

     

      

    ומה עושים כאשר קורה משהו מביך? לא הגעת למקום, התבלבלת בדרך, כועסים עליך - איך "יוצאים מזה"? השיטה שאני נקטתי, הייתה... למצוא נקודת חולשה אצל האדם שמולי, ו-"להתעלק" עליה. הייתי מאוד "טוב" בזה, וגם קיבלתי תגובות מעריצות ומתפעלות מהסביבה. ועם הזמן שכחתי מדוע התחלתי לעשות זאת, היה נדמה לי שכך נהגתי תמיד, ושזאת תכונה שלי, משהו שמאפיין אותי ושאינני יכול בלעדיו.  


     

    עברתי תהליך שינוי. לא אספר עליו כעת, רק אומַר שיצאתי מהעולם שמתחת לאדמה, הפסקתי באופן מוחלט להקניט אנשים וללעוג להם, עברתי לדרך של התמודדות נכונה עם מפלצת המאדים שלי, ואם יורשה לי להתגאות - פיתחתי שיטה סדורה ומובנית, שבעזרתה מגיעים ילדים, בני נוער ומבוגרים, למצב שהם שואפים ומשתוקקים להגיע להתמודדות נכונה, ובשלב הבא - לכך שהם אכן מגיעים להתמודדות שעושה טוב גם להם וגם לסביבתם.


     

      

     

    תודה לכל מי שקרא, אשמח לתגובות, ושיהיה רק טוב לכולם,

    ליאור.   


    (c) כל הזכויות שמורות לליאור דגן

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מפלצות המאדים שבתוכנו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    12/9/09 15:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-12 15:30:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי שוב  :-)

    בדרכך האופיינית המיוחדת היצירתית והעמוקה

    מעביר פה מסר חשוב מאד,

    לאותם אנשים שמשתמשים בנקודות חולשה  אצל אחרים

    שבאופן קבוע מבקרים ושופטים

    שהם חושבים שהם "אמיצים"

    לאותם אנשים שחושבים שזהו העולם

    ושקיימת האפשרות והיכולת להשתנות ולהבין שאפשר גם אחרת!

    תודה על השיתוף האמיץ שלך .

    וחוק 24 לא מאפשר..כמובן שתמיד מגיע לך מלוא חופן הכוכבים


    --
    אסנת טרנוס
    אימון לשינוי והעצמה
    www.osnatcoach.com
    יוזמת ושותפה במיזם אינטרנטי - פסיפס
    www.psefas.co.il
    054-6209290
    שותפה לניהול קהילת אימון אישי
    12/9/09 19:05
    0
    דרג את התוכן:
    2009-09-13 07:41:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יזם ומאמן להצלחה 2009-09-12 18:21:21


     עבודות סמסטריאליות זה לא כאן.

     

    יש בספרו של וילס עוד כמה התנהגויות אנושיות שאפשר לדון בהן,

    כך שבאמת ניתן לכתוב עבודה אקדמית של ממש בהסתמך על "מלחמת העולמות".

     


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    12/9/09 19:11
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-12 19:11:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    ליאור היקר

    סיפורך האישי הינו דוגמא ומופת לכל אחד

    ומכאן אנו למדים שישנם אנשים אשר נוח להם

    להתבצר ולהתחבא מהאמת

    קל להם להיו שונים כי החברה מתיחסת אליהם אחרת

    ההתמודדות עם הדרך הנכונה והאמיתית תהיה רצופה

    במתיחת ביקורת ולעיתים השפלה והם מודעים לכך

    ולכן הם לא מנסים להיות אמיתיים עם עצמם

    ברגע שהם מבינים שאלו לא החיים האמיתיים.

    הדרך לפתרון הבעיה קלה ומהירה יותר

    ועל כן יש לדעת להתמודד עם הבעיה

    ולנסות לפתור או ולא למרוח

    או לנסות לדעת להסתדר

     


    --
    ורדית
    12/9/09 21:43
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-12 21:43:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    יפה לך סיפורך האישי, וביביליופיל כמוני תמיד נותן נקודות לאנשים קוראים. החלק שלא הבנתי הוא איזו תובנה, אם בכלל, ניתן להפיק ממנו לגבי אנשים אחרים השרויים בפחד.

    בדיוק כפי שגיבורו של ווילס לא הצליח ליצור אפילו קמט בתפיסתם המקובעת של עכברי האדמה, לנו כמאמנים אין יכולת לגרום לאנשים לראות את מה שאינם רוצים לראות. קודם הם צריכים לרצות להפסיק לפחד, רק אז נוכל לסייע להם לעשות זאת.


    --
    מאמן אישי וניהולי EMCI, יועץ עסקי, שותף הדרכה של ג'יי אברהם בישראל http://www.jayabraham.co.il
    12/9/09 21:55
    0
    דרג את התוכן:
    2009-09-12 21:56:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: coachmaster 2009-09-12 21:43:33

    יפה לך סיפורך האישי, וביביליופיל כמוני תמיד נותן נקודות לאנשים קוראים. החלק שלא הבנתי הוא איזו תובנה, אם בכלל, ניתן להפיק ממנו לגבי אנשים אחרים השרויים בפחד.

    בדיוק כפי שגיבורו של ווילס לא הצליח ליצור אפילו קמט בתפיסתם המקובעת של עכברי האדמה, לנו כמאמנים אין יכולת לגרום לאנשים לראות את מה שאינם רוצים לראות. קודם הם צריכים לרצות להפסיק לפחד, רק אז נוכל לסייע להם לעשות זאת.

     

    דבר בשם עצמך בלבד!
    D


    --
    אבינועם - מאמן

    054-5234432
    www.hamigrash.com
    13/9/09 01:05
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-13 01:05:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יזם ומאמן להצלחה 2009-09-12 18:21:21


    ארוך כאורך הגלות. עבודות סמסטריאליות זה לא כאן.

     

    נשגב מבינתי כיצד מאמן אישי מתבטא באופן פוגעני ובוטה שכזה.

    השכחת את שפת המאמנים? שפה  מעצימה?

     


    --
    עדנה מימון
    NLP Master Practitioner + Trainer + Coach
    13/9/09 07:39
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-13 07:39:22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מסכימה עם עדנה.

     

    מאחלת לכולנו 

     

    שנת שלום , שנת סובלנות !

     

    שרה'לה 


    --
    שרה'לה כספי
    מאמנת אישית וניהולית בכירה
    מדריכת מאמנים
    NLP Trainer
    13/9/09 07:57
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-13 07:57:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: coachmaster 2009-09-12 21:43:33

    יפה לך סיפורך האישי, וביביליופיל כמוני תמיד נותן נקודות לאנשים קוראים. החלק שלא הבנתי הוא איזו תובנה, אם בכלל, ניתן להפיק ממנו לגבי אנשים אחרים השרויים בפחד.

    בדיוק כפי שגיבורו של ווילס לא הצליח ליצור אפילו קמט בתפיסתם המקובעת של עכברי האדמה, לנו כמאמנים אין יכולת לגרום לאנשים לראות את מה שאינם רוצים לראות. קודם הם צריכים לרצות להפסיק לפחד, רק אז נוכל לסייע להם לעשות זאת.

     

    תודה על התגובה,

    לגבי התובנה שניתן להפיק -

    לדעת שהם שרויים בפחד, זוהי התובנה, ומכאן ניתן להמשיך - לגלות מהו מקור הפחד הזה,

    ואז ניתן, בהחלט ניתן, להגיע למצב של התמודדות נכונה עמו.

     

    נכון שגיבורו של ווילס לא הצליח לשנות את תפיסתם של "עכברי האדמה", אבל, בל נשכח - הוא לא היה מאמן ולא מטפל...

     

    לגבי המשפט "לנו כמאמנים אין יכולת לגרום לאנשים לראות מה שאינם רוצים לראות" -

    אם האדם הוא במצב שהוא אינו רוצה לראות משהו, סימן ש... הוא יודע שאותו "משהו" אכן קיים.

    וזו כבר נקודת פתיחה שאפשר להתקדם ממנה.

     

    לגבי המשפט "קודם כל הם צריכים לרצות להפסיק לפחד" -

    לרצות להפסיק לפחד, זה לא תמיד "קודם כל",

    יש אנשים שזקוקים לשלבים מקדימים, למשל לשלב שבו הם יכירו בכך שהם במצב שהוא רע לעצמם ולסביבתם, ולאחר מכן לשלב שבו הם יכירו בכך שהם מסוגלים, שזה בכלל בגדר המציאות, להיות במצב אחר.

    כשאני אומר "יכירו" אני לא מתכוון שהם יידעו זאת בתוך-תוכם, אני מתכוון שהם ממש יבטאו את הדברים במילים ברורות.


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    13/9/09 19:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-13 19:35:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    מי למעשה מחליט מתי בחירה באורח חיים זה או אחר הוא נכון או לא נכון? 

    יש אנשים הנשארים במקום בו חלקנו לא היינו נשארים, יש מצבים שעבורנו הם משפילים ועבור אחרים לא, יש מי המוכן לצאת אל המקום ה"לא בטוח" ולהסתכן ויש מי שלא. מי מחליט מי אמיץ ומי לא ולפי איזה קנה מידה?

    אולי יש מי שיש לו מה ללמוד במקום בו הוא נמצא ומוקדם עבורו להמשיך. אפשרות?

    אז גם אם נעלים עין מהשיפוטיות בדיון, אני מבקשת להסכים עם המסטר: אפשר לעזור למי שמבקש לעזור לעצמו, למי שבוחר במציאות השונה לקיימת עבורו, למי שקץ בקיים. חיים שלהם. בחירה שלהם.

     

     


    --
    מירב גולדמן (דדון)
    מאמנת אישית ועסקית
    מנהלת קהילת מתגרשים
    13/9/09 21:27
    0
    דרג את התוכן:
    2009-09-13 21:30:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מירב מאמנת לחיים 2009-09-13 19:35:10


    מי למעשה מחליט מתי בחירה באורח חיים זה או אחר הוא נכון או לא נכון? 

    יש אנשים הנשארים במקום בו חלקנו לא היינו נשארים, יש מצבים שעבורנו הם משפילים ועבור אחרים לא, יש מי המוכן לצאת אל המקום ה"לא בטוח" ולהסתכן ויש מי שלא. מי מחליט מי אמיץ ומי לא ולפי איזה קנה מידה?

    אולי יש מי שיש לו מה ללמוד במקום בו הוא נמצא ומוקדם עבורו להמשיך. אפשרות?

    אז גם אם נעלים עין מהשיפוטיות בדיון, אני מבקשת להסכים עם המסטר: אפשר לעזור למי שמבקש לעזור לעצמו, למי שבוחר במציאות השונה לקיימת עבורו, למי שקץ בקיים. חיים שלהם. בחירה שלהם.

     

     

    תודה על תגובתך,

    אענה לך בעזרת מתן דוגמאות מעשיות.

    1. האישה שבוחרת שוב ושוב בן זוג אלים ומשפיל. האם גם כאן תאמרי שייתכן והבחירה הזאת טובה עבורה? ואפילו אם נאמר שזאת הבחירה שלה וזו זכותה - האם זה טוב לילדיה?

    2. הילד שאינו פוסק להציק לילדים אחרים, מחפש חלשים ממנו ולא מרפה מהם, האם גם כאן תאמרי שהבחירה הזאת טובה עבורו? ועבור הילדים האחרים?

    3. הילד שאינו פוסק להציק לילדים גדולים וחזקים ממנו, משגע אותם ומטריף להם את הדעת עד שהם מאבדים את הסבלנות ו-"מכסחים" אותו - האם תאמרי שזה טוב בשבילו?

     

    אני מתאר לעצמי שלא תעני בחיוב על השאלות הללו.

    אני משער שהמקרים שאת מדברת עליהם אינם דומים לאלה שהעליתי בתגובתי זו. אני מתאר לעצמי שאת מדברת על אנשים שנמצאים במקום שבאמת לא ברור לחלוטין שהוא שלילי מבחינתם, ושאין בו פגיעה במישהו אחר. במקום שכפי שאת אומרת, יש לו מה ללמוד בו, לפני שייצא משם, אם אכן ירצה לצאת.

     

    אני לא רוצה להתייחס כעת לדוגמא מס' 1, מפני שאין לי ניסיון בעבודה עם נשים מוכות, ואינני יודע איך מתנהלים העניינים בתחום זה. אבל בנוגע לדוגמאות 2 ו-3  ולמקרים הדומים למתואר בהן, אני יכול לומר בבירור:

    יש ילדים שאינם רוצים לצאת מהמצב הזה, או שאינם מאמינים שהם מסוגלים לצאת מהמצב הזה,

    אבל הם כן מסוגלים להגיע לכך שירצו לצאת אל האור,

    בפירוש כך,

    והם כן מסוגלים,

    בתהליך שאינו קל כלל,

    להיות במקום טוב יותר.

    ואני מדבר מתוך ניסיוני, הן כמי שעבר את התהליך והן כמי שהייתה לו הזכות לסייע לאחרים לעוברו.

     

     

     


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    13/9/09 23:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-13 23:18:03
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מירב מאמנת לחיים 2009-09-13 19:35:10

     

    אז גם אם נעלים עין מהשיפוטיות בדיון

     

    אני רוצה להתייחס להיגד הזה שבתגובתך,

    ולהבהיר:

    בכך שאני אומר על מישהו שהוא מנהל את חייו מתוך פחד,

    בשום אופן אינני דן אותו לכף חובה, ואף אינני מתנשא מעליו.

    אני מתייחס בכבוד לרגשותיו של התלמיד/מטופל, ובכלל זה לרגש הפחד שלו.

    אני מבין שהדבר המעורר בו פחד הוא אכן אימתני ומפלצתי מבחינתו, משהו שקשה להכיר בו, לדבר עליו; כפי שיצורי המאדים היו עבור בני האדם חסרי האונים שבספרו של ויילס.

     

     


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    17/9/09 11:06
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-17 11:06:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המצב הזה שתיארת, לגבי אלה הפוחדים, שהם גם פוחדים אח"כ משינוי,

    נוצר קודם כל מכך שהאמיצים נכחדו, ונותרו הפחדנים והצייתניים.

    ובאמת, אחת הבעיות הקשות, היא לדעת האם הפחד רלבנטי לצורכי הישרדות או שכבר לא.

    במקרה זה, אפשר להיעזר באחר שבא מבחוץ, והוא יכול לזהות אם זה רלבנטי או לא.

    גם אצלך, ליאור, תיארת כיצד התמודדת עם הפאדיחות, ולולא היית נוהג כך (או באופן אחר שמאפשר לך לצאת מזה)

    החבר'ה היו גומרים אותך לגמרי...

     

    הסיפור שהצגת לגבי העולם שלמטה (לא קראתי אותו) מזכיר לי את האליגוריה המופלאה של ריצ'ארד אדאמס "גבעת ווטרשיפ".

    שם קומץ ארנבים שמאמינים לארנב נבואי על היחרבות הארנביה העתידה להתרחש, מחליטים לברוח ולהקים ארנביה חדשה הרחק.

    בדרכם הם פוגשים בארנביה משונה המעוררת בהם חלחלה.

    רק לאחר היכרות, הם מבינים שהארנבים מפוטמים ע"י אדם, שהם חלק מחוות גידול בשר ארנבים, ונסים משם.

    הארנבים המוזרים, מכחישים את מצבם, חיים בפחד גדול, ולא יודעים מי ימות ומתי.

    בעצם פחדם הגדול והפחד מאובדן יקיריהם, הם נמנעים מלאהוב זה את זה. 


    --
    http://www.wix.com/h_sacred_geo/michalhuller מיכל ה.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מפלצות המאדים שבתוכנו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה