מתוך נבו.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

בהתאם להחלטות כבוד בית המשפט מיום 16.7.08 ומיום 5.11.08 (מתן הארכה להגשת עמדה זו) מתכבד היועץ המשפטי לממשלה לפרוש את עמדתו בענין שבנדון, כמפורט להלן.

 

 

א.         מבוא: הסוגיה שעל הפרק

1.                   החלטתו המקיפה של כבוד בית המשפט מיום 16.7.08 חובקת מספר תחומים, רובם קשורים לדיני זכות יוצרים (להלן: "ההחלטה"), אך במרכז ניצבות השאלות המקבילות שלהלן.

א.                  האם צילומי וידיאו של אירוע ספורט (להלן: "צילומי וידאו") המתרחש והמצולם באנגליה מוגנים בזכויות יוצרים בישראל מכוח חוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007 (להלן: "החוק החדש" או "חוק זכות יוצרים")? 

ב.                  האם שינה החוק החדש את המצב המשפטי ביחס להגנה בזכות יוצרים על צילומי וידאו של אירוע ספורט, ביחס לדין הקודם, הלוא הוא חוק זכויות יוצרים 1911 (להלן:"החוק הישן") ופקודת זכויות יוצרים (להלן: "פקודת זכויות יוצרים") כפי שהתפרש על ידי בתי המשפט בישראל?

2.                   למותר לציין, כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה שלהלן נסמכת על העובדות שהונחו לפניו במסגרת החלטתו המלומדת של כבוד בית המשפט מיום 16.7.08, ומאליו אף מובן כי עמדתו שלהלן היא עקרונית וכללית, ואין היא מכוונת להתייחס דווקא לסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים דכאן.

ב.   הרקע העובדתי: העברת שידור חי של משחקי הכדורגל של הליגה האנגלית באתר אינטרנט ישראלי

3.                   התובעת היא חברה בע"מ העוסקת בארגון וניהול משחקי הכדורגל של הליגה המקצוענית באנגליה; חברי התובעת הן קבוצות הכדורגל המרכיבות את הליגה הנ"ל (התובעת תיקרא להלן: "הליגה האנגלית").

4.                   משחקי הכדורגל של הליגה האנגלית משודרים ב-207 מדינות שונות, באופן הבא: המשחקים מצולמים על ידי חברות הטלוויזיה בשידור חי ו"נקי", קרי - ללא צירוף או ליווי של גרפיקה או פרשנות (להלן: "צילום בשידור החי והנקי").            

צילומי וידאו של השידור החי והנקי מועברים (בצורה מאובטחת) לאתר חברתIMG Media Limited (להלן: IMG"") שם מוסיפה האחרונה לצילומי הוידאו כתוביות, קטעי וידאו, גרפיקה, מוזיקה ופרשנות בשפה האנגלית כדי ליצור מוצר המתאים ללקוחות הבינלאומיים (להלן: "צילום הוידאו בשידור הבינלאומי"). בשלב הבא עובר תוכן השידור תהליך דחיסה ואז הוא מועבר ללוויין, לשם הפצה.

5.                   על פי הסכמי הרישיון שבין IMG לליגה האנגלית הומחו כל זכויות היוצרים בצילום הוידאו בשידור הבינלאומי מ-IMG לליגה על דרך של המחאת זכויות יוצרים עתידיות על פי סעיף 91 ל-The Copyright Designs and Patent Act 1988, הדן בהעברת בעלות של זכות יוצרים אך שותק בקשר להיווצרותה של הזכות [*הקטע של השתיקה בקשר להיווצרות הזכות לא מובן. למה זה מוסיף ולמה זה קשור?] (להלן :"חוק  זכויות יוצרים האנגלי").                
           
הליגה האנגלית העניקה רישיונות בתשלום לגופי שידור בינלאומיים. גופים אלו משדרים את השידור הבינלאומי והם רשאים להוסיף לו פרשנות בשפתם, לרבות גרפיקה המזהה את תחנת השידור הספציפית (כדוגמת הסימנים המופיעים בפינת התמונה המשודרת על המרקע בבית הצופה).          

6.                   על פי טענת הליגה האנגלית, -התוצר הסופי של  צילומי השידור הבינלאומי, לרבות החומר הגולמי שהועבר (קרי הצילומים ה"נקיים") - הינם מוגנים בזכויות יוצרים, הן לפי הדין הישן והן לפי החוק החדש  . עוד טוענת הליגה, כי הצילומים שנוצרו בבריטניה, לרבות הגרפיקה, המועברים בשידור הבינלאומי, בהחלט מוגנים המה בזכויות יוצרים גם בישראל.

7.                   לפי טענת הליגה האנגלית, באתר האינטרנט המופעל על ידי פלוני, הנתבע האנונימי בתובענה זו, מועברים משחקי הליגה שלה Online (קרי - בשידור חי ממש), ובכך מפר אותו פלוני את זכות היוצרים של הליגה באותם צילומי הוידיאו שהועברו בשידור הבינלאומי, הן בצילומים ה"נקיים", הגולמיים והן  בצילומים המעובדים..                      
לבסוף מציינת הליגה כי משטר ההגנה על זכות יוצרים בישראל ובבריטניה אוסר על פעולות אלה ללא רשותו של בעל הזכויות, כן ישראל ובריטניה חברות באמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואומנותיות ובאמנת טריפס שהינה חלק מההסכם לכינון ארגון הסחר העולמי.

8.                    הליגה האנגלית תובעת איפוא את פלוני, לשם קבלת צו מניעה שיאסור עליו להמשיך ולשדר את משחקי הליגה. על מנת לממש את תביעתה מבקשת הליגה, ראשית חוכמה, לקבל פרטים על זהותו, ועל כן נתבעו על ידה גם הנתבעים 2 ו - 3, המנהלים ו/או מאפשרים את קיום האתר של פלוני. האחרונים מצידם הודיעו לכבוד בית המשפט כי יפעלו על פי כל החלטה או פסק דין שיצא מלפניו.

 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

 

9.         תמצית עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר תפורט בהרחבה בהמשך, היא כי צילום ראינוע מקורי של אירוע ספורט, מהווה "יצירה דרמטית" ו/או "יצירה אומנותית" המוגנת בישראל לפי דיני זכויות יוצרים, וכי החוק החדש לא שינה את ההלכה הפסוקה בעניין זה.

 

 

ד.         חוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007

9.                   החוק החדש, חוק זכות יוצרים, נכנס לתוקפו אך לאחרונה, בחודש מאי 2008, והוא בא לעולם כדי להחליף את החוק הישן ואת הוראות פקודת זכות יוצרים[1].

10.               חשוב לומר - והדבר גם משליך לענייננו - כי עיון בחוק החדש מלמדך, כי יותר מאשר לבצע מהפכה בדין הישן נועד ונולד חוק זכות יוצרים בעיקר בכדי "לעשות סדר" ולהביא בפני הציבור חוק ברור ומסודר, כזה שיהא קריא, קוהרנטי ומתאים לימינו אנו (להבדיל מימי ה"ראינוע"), שכן הרבה מים - והתפתחויות טכנולוגיות לרוב - זרמו בירדן מאז שנת 1911, וברי שאין צורך להכביר מילים לענין זה[2].

11.               כך למשל, רק לשם הדוגמא, נצביע על כך כי החוק החדש אימץ אל חיקו את מרבית ההוראות שהופיעו בחוק הישן, וכל זאת - תוך התאמת ו"תרגום" מונחיו לעידן של ימינו, הא - ותו לא.            

בחוק החדש נשמרה גם ההוראה בעניין צווי זכות יוצרים, הוראה אשר נועדה ליישם את האמנות הבינלאומיות בתחום זכויות היוצרים שישראל היא צד להן. אמנות אלו קובעות, בין היתר, את היקף ההגנות הנדרשות בישראל, כמדינה שהיא צד לאמנות, ליצירות שנוצרו או פורסמו לראשונה מחוץ לישראל.

 

ה.         על מהותה של זכות היוצרים ביצירה

12.               חוק זכות יוצרים החדש לא שינה את מהותה ואת פניה של זכות היוצרים ביצירה; סעיף 11 לחוק החדש מגדיר את אגד הזכויות הכלולות בזכות היוצרים ביצירה כדלקמן:

"זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

(1)        העתקה כאמור בסעיף 12 - לגבי כל סוגי היצירות;

(2)        פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה;

(3)        ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4)        שידור כאמור בסעיף 14 - לגבי כל סוגי היצירות;

(5)        העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 - לגבי כל סוגי היצירות;

(6)        עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7)        השכרה כאמור בסעיף 17 - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.".

13.               עינינו הרואות, כי זכות היוצרים, כשמה כן היא, מעניקה ליוצריה של יצירה מקורית[3] שורה של זכויות משפטיות, שהמכנה המשותף להן היא הזכות הכלכלית והבלעדית לעשות פעולות ביצירה או בחלק מהותי שלה.. משמע, כל עוד קיימת זכות יוצרים ביצירה, רק בעל הזכות או מי שהועברה לידיו הזכות או קיבל הרשאה - רשאי לבצע את אותם שימושים בה, בכפוף לחריגים המנויים בחוק החדש[4].

14.               דיני זכות היוצרים מכוונים לעודד יצירה ולהגן על פירותיה באמצעות הענקת זכויות כלכליות ביצירות, מחד גיסא, וכל זאת - תוך יצירת איזון עם הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות, הידע ושמירת התחרות בשוק, מאידך גיסא.

15.               זכות היוצרים מוענקת ביחס ליצירה שבה קיימת כמובן זכות יוצרים, כמוגדר בהוראת סעיף 4 (א) לחוק החדש, הקובע כדלקמן:

"זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1)        יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2)        תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 (זיקה לישראל - ש.ב.) או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9 (זכות יוצרים לפי אמנה בינלאומית - ש.ב.)."

16.               זכות יוצרים קיימת איפוא ביצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית, מוסיקלית ובתקליט[5].  על מנת שכל אחת מן היצירות דלעיל (למעט תקליט) תוגן על פי דיני זכויות יוצרים היא חייבת להיות יצירה "מקורית", והלוא זה הוא התנאי המצדיק את הענקת ההגנה על היצירה[6].   

על תנאי המקוריות עמדה כבר הפסיקה, בהרחבה, והכלל שנקבע הוא כי מקור היצירה יהא באדם, ביוצר עצמו, ושהיצירה תהיה עצמאית, להבדיל מהעתקה.       

ראו, למשל, את:           
ע"א 360/83 סטרוסקי נגד גלידת ויטמן בע"מ פ"ד מ(3) 340;
ע"א 513/89  Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A  פ"ד מח(4) 133;
ע"א 3422/03 Krone AG נגד ענבר פלסטיק משוריין, פ"ד נט (4) 356.       

ה.         זכות יוצרים בצילום ושידור משחקי הכדורגל

17.               אם נתמקד ביצירה נושא עמדה זו, הרי שנמצא כי החוק החדש מסווג "יצירת צילום" כ - "יצירה אומנותית" (סעיף 1 לחוק זכות יוצרים). ואולם, "יצירת צילום" שהיא חלק מ"יצירה קולנועית" (דהיינו, "צילום ראינוע" לפי המונח הישן, או "יצירה קולנועית" לפי המונח בחוק החדש) - מסווגת כ"יצירה דרמטית" הן בחוק הישן (שם, סעיף 35) והן בחוק החדש (שם, סעיף 1). הוראות אלה מיישמות את התחייבותה של ישראל להגן על צילומים כמושא של זכות יוצרים באמנת ברן (1971) - סעיף 2 לאמנה בפרט, וכן סעיף 9 להסכם טריפס (1994), עליהן היא חתומה.

18.               היועץ המשפטי לממשלה סבור כי צילום ראינוע מקורי של אירוע ספורט, בהחלט מהווה "יצירה דרמטית" לצורך דיני זכויות יוצרים, כפי שפסק  כבוד בית המשפט העליון במסגרת ע"א 2179/94Tele Event Ltd.  נגד ערוצי זהב פ"ד נה(5) 529 (להלן: "טלאוונט"). יובהר כי עמדה זו עומדת בעינה הן לגבי צילום "נקי" של אירוע ספורט והן לגבי צילום מעובד הכולל תוספות ועריכה.  

ראוי לציין, כי פסק דין טלאוונט קבע שהפקה טלוויזיונית של אירוע ספורט מוגנת בזכות יוצרים, תוך שהוא מסווגה כ - "יצירה דרמטית". בית המשפט הנכבד לא שלל, עם זאת, את האפשרות לסווג את היצירה כ"יצירה אומנותית", אולם בכך אין כל רבותא, שהרי אין כל מניעה שיצירה פלונית תסווג תחת מספר קטגוריות.         

במסגרת הדיון הנוסף שנסב אודות פסק דין טלאוונט, אומצה פסיקה זו כאמור לעיל. על אף שבהחלטתו הסתמך בית המשפט העליון הנכבד על הדין הישן, הרי שבהקשר זה, סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי לא חל כיום כל שינוי מהותי בחוק החדש ואין כל אינדיקציה ברקע החקיקתי, בדיונים בכנסת סביב החוק החדש או במשפט המשווה, לשנות בעניין זה .     

רוצה לומר, שאין בחוק החדש כל הוראה או עילה לשנות מהראציונאל וההנמקה שבבסיס הלכת טלאוונט, ולו היה בית המשפט הנכבד יושב על המדוכה כשלפניו מונח החוק החדש, לא היתה בהנמקתו ו/או בחוק זכות היוצרים החדש כדי לשנות מקביעתו החד-משמעית  לפיה הפקה טלוויזיונית, של אירוע ספורט מוגנת בזכות יוצרים.     
בעל זכות יוצרים ב"יצירה דרמטית" רשאי, על פי הזכות הבלעדית המוקנית לו - ולו בלבד - לעשות ביצירה את הפעולות הנקובות בסעיף 11 לחוק החדש[7] וביניהן פעולות ה- "העתקה", "שידור" ו-"העמדה לרשות הציבור" (סעיפים קטנים 1, 4 ו - 5, בהתאמה).

 

19.               זכות ה"שידור", זו המעוגנת כאמור בסעיף 11 (4) לחוק החדש מעניקה לבעליה של זכות יוצרים את הזכות הבלעדית לשדר את היצירה על ידי העברת קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור (סעיף 14 לחוק החדש).  

זכותו הבלעדית של בעל זכות היוצרים לשידור יצירתו איננה מופיעה אמנם בנפרד בדין הקודם, אולם בתי המשפט פירשו, את המונח "ביצוע בפומבי" - ככולל גם "שידור".  

ראו:    
דברי ההסבר לחוק החדש; טוני גרינמן זכויות יוצרים, אמנים ומפיקים, הוצאת איש ירוק, מהד' שניה (מעודכנת על פי חוק זכות יוצרים), בעמ' 77.

 

20.               נוכח כל המקובץ לעיל, הרי שעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה היא שהעברת יצירה ראינועית, כגון זו של אירוע ספורט, בהחלט נופלת בגדר פעולת ה"שידור" הקבועה כאמור בסעיף 11 (4) לחוק החדש.    

 

21.               עוד ראוי להבהיר, במאמר מוסגר, כי זכות היוצרים המוקנית ליצירת צילום או יצירה קולנועית, הינה מופרדת ושונה מאותות השידור שבאמצעותם היא מועברת: בעוד שיצירת צילום או יצירה קולנועית מוגנת בדיני זכויות יוצרים, הרי שאותות השידור באמצעותם הועברו יצירות אלו מוגנים על פי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד -1984 (להלן: "חוק מבצעים ומשדרים").        

סעיף 4א1 לחוק מבצעים ומשדרים קובע את זכויות משדר אותות השידור, והוא מונה שורה של מעשים שלא יעשו ללא הסכמתו.          

זכות המשדר במקרה שלפנינו אינה שנויה במחלוקת (כך לפחות למקרא ההחלטה), ועל כן איננו דנים כאן בסוגיה זו לעומק, ואך מסתפקים בציון הדבר; יצוין עוד, לענייננו, כי זכויות משדרים חוקקו והוספו לחוק מבצעים ומשדרים בשנת 1996, כך שבעת מתן פסק דין טלאוונט הן אמנם לא היו עוד עלי ספר, אולם בכך אין לשנות לענייננו.

 

22.               זכות ה-"העמדה לרשות הציבור" מקנה לבעל זכות יוצרים את הזכות הבלעדית להעמיד יצירה מוגנת לרשות הציבור, כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה הן ממקום והן ממועד שלפי בחירתם.   

הזכות האמורה אינה מתייחסת בהכרח ל- STREAMING שמשמעותו העברת תכנים בזמן אמת / שידור "חי" באמצעות אינטרנט (והיא למעשה מימוש הזכות הבלעדית של בעל היצירה המוגנת ל"שידור" יצירתו לפי סעיף 11(4)), אלא למקרים בהם יצירות נגישות לגולשים באמצעות רשת האינטרנט ממקום ובמועד בהם הם בוחרים. הכוונה היא איפוא למצב בו צילום של אירוע מוקלט ו"מאוחסן" באתר אינטרנט כך שגישתו של הציבור  ליצירה הוא לא בזמן אמת של האירוע, אלא במועד מאוחר יותר.      

מטבע הדברים, זכות זו לא זכתה להתייחסותו של הדין הישן והוספתה נעשתה כדי להתמודד עם סוגיות עכשוויות שנוצרו בעידן האינטרנט.           

ואולם, יחד עם זאת, ניתן לראות חפיפה מסוימת בין זכות ה-"העמדה לרשות ציבור" לבין זכות ה-"העתקה" שקבועה בחוק הישן (וקבועה גם בחוק החדש), הואיל ולעיתים קרובות יש לבצע או ליצור העתק של יצירה כדי שיהיה אפשרות לגשת אליו, במועד מאוחר יותר, כאמור, בזמן ובמקום אותו בוחר הגולש לעשות כן.

 

23.               בשולי הדברים נדגיש שוב שגם היועץ המשפטי לממשלה, כמו כבוד בית המשפט הנכבד, וכפי שאף נפסק בפרשת טלאוונט, סבור שאירוע ספורט, הוא כשלעצמו, אינו יכול להוות בסיס לתביעה בדבר זכות יוצרים. ודוק: אירוע ספורט אינו אלא התרחשות של עובדות במציאות אשר לגביהן היקפן של זכות היוצרים מוגבלת, כקבוע בדין, מקדמת דנא (ראו סעיף 5 (4) לחוק החדש וסעיף 7ב לחוק הישן). יתרה מזו: אירוע ספורט, כשלעצמו, אינו נופל בגדר אף אחת מסוגי היצירות המוגדרות, הן בחוק החדש והן בדין הישן.

 

24.               נוכח כל האמור, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי צילומי וידיאו של אירוע ספורט מוגנים בזכות יוצרים בישראל מכוח חוק זכויות יוצרים, והדין החדש לא שינה את מצב הדברים דנן, בכל הכבוד, וקביעותיו של כבוד בית המשפט העליון בפרשת טלאוונט - על מכונן עומדות.

 

 

 

ז.          יצירה שנוצרה מחוץ לישראל: התנאים להגנת זכות יוצרים בישראל

25.               עד כאן בחנו את שאלת מתן זכות היוצרים ביצירה נושא עמדה זו, במנותק ובהתעלם מן העובדה שהיא נוצרה מחוץ לישראל. ברם, בקביעה שליצירה פלונית קיימת זכות יוצרים מתוקף מהותה ואופייה - אין די בכדי להעניק, בישראל, את ההגנות המשפטיות והקנייניות הנובעות מכך. הראינו כבר, בסעיף 17 לעיל, כי סעיף 4 (א) סיפא לחוק החדש מוסיף עוד תנאי, ולפיו חייבת היצירה להיות בעלת זיקה לישראל (התנאים לכך מפורטים בסעיף 8 לחוק החדש) או שיש בה זכות יוצרים בישראל מכוח אמנה בין-לאומית (כמפורט בסעיף 9 לחוק החדש) עליה חתומה ישראל. יצוין, כי הוראות אלו מקבילות להוראת סעיף 6 לפקודת זכות יוצרים.

26.               הזיקות ה"רגילות" שנדרשות מיצירה הן בעיקרן מקום פרסומה הראשון של היצירה בישראל או אזרחותו הישראלית של היוצר בעת יצירתה. מקום בו לא קיימת זיקה כאמור לישראל,  הרי שאין בכך כדי לסתום את הגולל, כאמור, על התאמתה לזכות בהגנת זכות יוצרים בארצנו.      

ודוק: יצירה תהא מוגנת בישראל גם אם היא פורסמה לראשונה במדינה אחרת, אולם אותה מדינה היא צד לאמנה בינלאומית עליה חתומה גם מדינת ישראל, או שהיוצר הוא אזרח / תושב של אותה המדינה, בעת חיבורה.   

האמור לעיל נובע כאמור, מהוראת סעיף 9 לחוק החדש, בצירוף הוראות סעיפים 2 ו - 3 לצו זכות היוצרים (אמנת ברן), התשי"ג-1953 וסעיפים 2 ו- 3 לצו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999, המיישמות את אמנת ברן והסכם טריפס בישראל.          

אותם הסכמים קבעו - וגם על כך אין חולק - כי יצירות זרות תהיינה מוגנות בישראל כאילו הן נוצרו בישראל בהתאם למושג "טיפול לאומי", אשר משמעותו היא שיצירה זרה העומדת בדרישות האמנה, תקבל בישראל אותו יחס משפטי כאילו נוצרה בישראל.

27.               עוד נוסיף, כי ביחס ליצירת ראינוע, הרי שסעיף 3א לצו זכות יוצרים (אמנת ברן), התשי"ג-1953, קובע הוראה נוספת, לפיה ליצירת ראינוע שנוצרה במדינה שהיא חברה באמנת ברן בזמן יצירתה, תוענק הגנה בישראל לפי חוק זכות יוצרים החדש (והן לפי החקיקה הקודמת) אם - "בעת חיבורה היה מרכז העסקים של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל בארץ איגוד" (דהיינו, ארץ שהיא חברה באמנת ברן).    

כמו מרבית מדינות העולם, גם ישראל חברה, מאז 1950, בקרב חותמי אמנת ברן; בריטניה, אליה משתייכת מסתמא הליגה האנגלית, חתמה על האמנה עוד קודם לכן, בשנת 1887.

28.               הגנה חופפת ליצירת ראינוע שנוצרה במדינה חברה קיימת גם לפי הוראות צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999 (להלן: "צו טריפס"). סעיף 2 לצו טריפס קובע, כי יצירת ראינוע תהיה מוגנת בישראל לפי חוק זכות יוצרים החדש (ולפי החקיקה הקודמת) אם היא פורסמה לראשונה במדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי.

הן ישראל והן בריטניה חברות בארגון הסחר העולמי מאז שנת 1995[8].       

29.               זיקה נוספת יש ליצירה עם ישראל, בהתאם לקביעת סעיף 4 לצו, לפיה בעת חיבור יצירת הראינוע, היה מרכז העסקים של מפיקהּ או מקום מגוריו הרגיל במדינה חברה בארגון הסחר העולמי.

30.               יש לציין עוד בעניין זה, כי מצב משפטי במדינת אמנה, שבו צילום מהסוג בו מדובר אינו זוכה להגנת דיני זכות יוצרים, עלול להוביל לטענת הפרה של הוראות אותה אמנה כלפי יתר המדינות החברות.

31.               טרם סיום יובהר עוד, כי היועץ המשפטי לממשלה לא ראה להתייחס לעניינים נוספים העולים מן העמדה, ובעיקר אמורים הדברים ביחס לסוגיית חשיפת זהותו של פלוני. לעניין זה עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לבחון את הדברים בהתאם להסדר שהוצע בסעיף 13 להצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח- 2008. נעדכן כי בשלב זה הוחלט שלא להמשיך בהליכי החקיקה, משיקולים שאינם רלבנטיים להליך דנא.

 

 

 

5129371

54678313

                                                                                         ____________________  

                                                                                                 שמאי בקר, עו''ד

                                                                           סגן בכיר א' לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי)

נציג היועץ המשפטי לממשלה

ש.י. 038584215/04

צטט: אורי דרור (moriarty) 2009-09-14 09:41:42

18.               היועץ המשפטי לממשלה סבור כי צילום ראינוע מקורי של אירוע ספורט, בהחלט מהווה "יצירה דרמטית" לצורך דיני זכויות יוצרים, כפי שפסק  כבוד בית המשפט העליון במסגרת ע"א 2179/94Tele Event Ltd.  נגד ערוצי זהב פ"ד נה(5) 529 (להלן: "טלאוונט"). יובהר כי עמדה זו עומדת בעינה הן לגבי צילום "נקי" של אירוע ספורט והן לגבי צילום מעובד הכולל תוספות ועריכה.  

ראוי לציין, כי פסק דין טלאוונט קבע שהפקה טלוויזיונית של אירוע ספורט מוגנת בזכות יוצרים, תוך שהוא מסווגה כ - "יצירה דרמטית". בית המשפט הנכבד לא שלל, עם זאת, את האפשרות לסווג את היצירה כ"יצירה אומנותית", אולם בכך אין כל רבותא, שהרי אין כל מניעה שיצירה פלונית תסווג תחת מספר קטגוריות.         

...

23.               בשולי הדברים נדגיש שוב שגם היועץ המשפטי לממשלה, כמו כבוד בית המשפט הנכבד, וכפי שאף נפסק בפרשת טלאוונט, סבור שאירוע ספורט, הוא כשלעצמו, אינו יכול להוות בסיס לתביעה בדבר זכות יוצרים. ודוק: אירוע ספורט אינו אלא התרחשות של עובדות במציאות אשר לגביהן היקפן של זכות היוצרים מוגבלת, כקבוע בדין, מקדמת דנא (ראו סעיף 5 (4) לחוק החדש וסעיף 7ב לחוק הישן). יתרה מזו: אירוע ספורט, כשלעצמו, אינו נופל בגדר אף אחת מסוגי היצירות המוגדרות, הן בחוק החדש והן בדין הישן.

 

 

24.               נוכח כל האמור, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי צילומי וידיאו של אירוע ספורט מוגנים בזכות יוצרים בישראל מכוח חוק זכויות יוצרים, והדין החדש לא שינה את מצב הדברים דנן, בכל הכבוד, וקביעותיו של כבוד בית המשפט העליון בפרשת טלאוונט - על מכונן עומדות.

 

לי יש שתי הערות בנושא:

ראשית, עמדתו של היועמ"ש לפיה מדובר ביצירה דרמטית, סותרת את המשמעות הפשוטה של המילה "דרמטית". באירוע ספורט כגון משחק כדורגל התוצאה ככלל איננה קבועה מראש, ואין תסריט. על כן, הסיווג נראה שגוי.

מסיבות דומות אי אפשר לסווג את היצירה כיצירה אומנותית (אולי למעט משחקים של ברצלונה).

אין בכך כדי לחוות את דעתי שאין זכויות יוצרים ביצירה. 

התרחשות של עובדות במציאות כשלעצמה, אולי לא ראויה לזכויות יוצרים, אבל תיעוד שלה כנראה כן ראוי, ובפרט תיעוד בו מושקע זמן, מאמץ, מחשבה, כסף רב, ועבודה של פרשנים מקצועיים, שעשויים לשדרג את החוויה.

עמדת היועמ"ש לפיה ניתן ללא קושי להגן על זכויות היוצרים ביצירה נשוא הדיון לפי החוק הקיים בעייתית, אבל באמצעות פרשנות תכליתית של הדין, ניתן להגיע לתוצאה משפטית זהה.

חוות דעת היועמ"ש בעניין הזה סברה, בקצירת האומר, שהפעולה שביצע האתר (נתן לינקים לשידורי סטרימינג של משחקי כדורגל חיים) מהווה "דיגור" - פרשנות שנדחתה על ידי השופטת.

חוות הדעת הסכימה איתי שלא מדובר ב"העמדה לרשות הציבור" בגלל בעיה באלמנט ה"בכל זמן".

חוות הדעת לא ייחסה משקל נמוך יותר ליצירות כמו שידור כדורגל חי כיצירה אמנותית.

חוות הדעת התעלמה לגמרי מטענת השימוש ההוגן והתמקדה באפשרות הפרת זכות יוצרים.

 

 

תודה על הבאתה כאן.

 

מתוך דה מרקר (קישור):

 

הליגה האנגלית הגישה ערעור על פסק הדין.

 

>> פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלפיו שידור ישיר של אירוע ספורט באינטרנט אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים, שומט את הבסיס המשפטי תחת ניהול זכויות שידור באירועי ספורט - כך טוענת ליגת העל האנגלית בכדורגל (הפרמייר ליג) בערעור לבית המשפט העליון.

  

הליגה מערערת על פסק הדין שנתנה לפני כחודשיים וחצי השופטת מיכל אגמון-גונן.

  

אכן קיבלתי אתמול את הערעור.

איני מעוניין להתנבא על תוצאותיו, אבל יהיה מעניין.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-16 12:33:54

אכן קיבלתי אתמול את הערעור.

איני מעוניין להתנבא על תוצאותיו, אבל יהיה מעניין.

בצער רב אני מוכן להתנבא שפסק הדין יתהפך בערעור.

יש אפשרות להעלות את הערעור לאתר?

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-16 12:33:54

אכן קיבלתי אתמול את הערעור.

איני מעוניין להתנבא על תוצאותיו, אבל יהיה מעניין.

 

 

בהצלחה!

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-16 12:33:54

אכן קיבלתי אתמול את הערעור.

איני מעוניין להתנבא על תוצאותיו, אבל יהיה מעניין.

תגיד, לא עברו יותר מחודשיים? לא עבר זמנו-בטל קורבנו?

צטט: אורי דרור (moriarty) 2009-11-16 15:27:37

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-16 12:33:54

אכן קיבלתי אתמול את הערעור.

איני מעוניין להתנבא על תוצאותיו, אבל יהיה מעניין.

בצער רב אני מוכן להתנבא שפסק הדין יתהפך בערעור.

יש אפשרות להעלות את הערעור לאתר?

 

קודם כל לגבי חלוף הזמן - נתתי להםפ ארכה כך שעם חלוף הזמן אין לי טענות.

יש לי טענות לגבי הטכניקה בה הם בחרו אבךל זה כבר ספציפי מדי לתיק.

 

לגבי ההתהפכות בערעור, אני חולק עליך מכמה טעמים.

האחד - לגופם של דברים, לפני עניין השימוש ההוגן ישנם עוד כמה שלבים שדי בכל אחד מהם כדי לדחות את הערעור (לדוגמא, אם תראה בבלוג שלי פסיקה אודות סמכות בינלאומית באינטרנט, תראה שמידת הפעילות של אתר ספציפי בטריטוריה ספציפית שמקנה סמכות בינלאומית צריכה להיות גבוהה יחסית ובמקרה שלנו לא התקיימו יסודות אלו כלל, כמו גם שהטענות לגבי עצם הפרת זכות היוצרים בערעור לטעמי הם בטעות. לגבי השימוש ההוגן, גם כאן לדעתי, אם יבין בית המשפט את הרעיון הבסיסי שגם לציבור יש זכויות ושהנזק שנגרם להם נגרם עקב העובדה שהם לא מוכנים לזוז מהמודל בהעסקי שלהם (אם ישנו את המודל, הם גם יעמדו בדרישות החוק וגם יהיו רווחיים), אזי לטעמי הערעור ידחה לכל אורך הדרך.

אבל, אני משוחד... :-)

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-18 11:27:47

צטט: אורי דרור (moriarty) 2009-11-16 15:27:37

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-16 12:33:54

אכן קיבלתי אתמול את הערעור.

איני מעוניין להתנבא על תוצאותיו, אבל יהיה מעניין.

בצער רב אני מוכן להתנבא שפסק הדין יתהפך בערעור.

יש אפשרות להעלות את הערעור לאתר?

 

קודם כל לגבי חלוף הזמן - נתתי להםפ ארכה כך שעם חלוף הזמן אין לי טענות.

יש לי טענות לגבי הטכניקה בה הם בחרו אבךל זה כבר ספציפי מדי לתיק.

 

לגבי ההתהפכות בערעור, אני חולק עליך מכמה טעמים.

האחד - לגופם של דברים, לפני עניין השימוש ההוגן ישנם עוד כמה שלבים שדי בכל אחד מהם כדי לדחות את הערעור (לדוגמא, אם תראה בבלוג שלי פסיקה אודות סמכות בינלאומית באינטרנט, תראה שמידת הפעילות של אתר ספציפי בטריטוריה ספציפית שמקנה סמכות בינלאומית צריכה להיות גבוהה יחסית ובמקרה שלנו לא התקיימו יסודות אלו כלל, כמו גם שהטענות לגבי עצם הפרת זכות היוצרים בערעור לטעמי הם בטעות. לגבי השימוש ההוגן, גם כאן לדעתי, אם יבין בית המשפט את הרעיון הבסיסי שגם לציבור יש זכויות ושהנזק שנגרם להם נגרם עקב העובדה שהם לא מוכנים לזוז מהמודל בהעסקי שלהם (אם ישנו את המודל, הם גם יעמדו בדרישות החוק וגם יהיו רווחיים), אזי לטעמי הערעור ידחה לכל אורך הדרך.

אבל, אני משוחד... :-)

השאלה האמיתית היא לא סמכות שיפוט בינלאומית, אלא שאלה של קניין רוחני.

תראה, אני בצד שלך. אני חושב שצריך לחזק את השימוש ההוגן על חשבון הקניין הרוחני, אני פשוט לא חושב שבית המשפט העליון יעשה את זה, בטח שלא כאשר כל העולם הולך לכיוון ההפוך, של החלשת זכויות הציבור לטובת היוצרים והחברות הגדולות, ושל הארכת תקופת זכויות היוצרים.

אני פשוט קצת יותר פסימי ממך, זה הכל.