בשישבת האחרון הסתובבתי בבתים פתוחים של אמנים בתל אביב במסגרת ארועי
ArtTLV
אני בא מתחום ההיי-טק שהוא מאד תכליתי, מאד מהיר, אך לא תמיד עם נשמה. תחום שמגלגל הרבה כסף ועובד באופן מאד יעיל יחסית לתחומים אחרים.
האמנים שחלקם לא ידועים ונמצאים בשולי הסצנה וחלקם ידועים ובינלאומיים היו ברובם מרתקים.
הסטודיוס של הידועים יותר מתרכזים באיזור רחוב סלמה ויפו בסטודיו שבו הם עובדים בלבד.
הפחותמוכרים גם עובדים וגם גרים באותה דירה ורבים נמצאים באיזור אלנבי בן-יהודה.
היה מעניין לראות עד כמה נושא ה
אמנות שולי כאן, האמנים צריכים לממן את הצגת עבודותיהם בגלריה, תאגידים מדברים איתם תמיד מעמדת התנשאות, וכמה מעט הכרה הם מקבלים.
אפילו האירגון המבורך של
ArtTLV מבוצע ברובו על ידי מתנדבים שרק רוצים להתקרב למרכז הסצנה.
פגשתי אמנים שהחליטו לפתוח גלריות עצמאיות והצליחו יפה.
ראיתי אמנים פחות מוכרים שזכו בפרסים או בהכרה כלשהי, ואת האור בעינייהם כשסיפרו על כך.
חשבתי שאם אופני הניהול, שיטות השיווק והמתודולוגיות שאני מכיר מההי-טק היו מיושמות באיזשהוא אופן על ידי האמנים, הרבה קשיים של האמנים היו נפתרים. אך זה כבר קצת מצב של הביצה והתרנגולת.
בהרבה אספקטים, אמן לאחר תואר בבצלאל, ונסיון של 5 שנים המנסה להצליח באופן עצמאי, דומה למפתח העוזב את חברת ההי-טק שבה עבד ומחליט לפתוח מייזם עצמאי. בהיי-טק זיהו שאחד מכמה מאות מצליח להמציא משהו טוב ולייצר ערך, ולכן יש לא מעט עניין בלהשקיע ולתמוך במהנדס שימציא את הדבר הבא.
ממה שראיתי, אצל האמנים, משום מה, עדיין אין את ה
VCs את האינג'לים והמשקיעים שמאמינים שפורץ הדרך הבא נמצא בדירה קטנה ללא מזגן באיזור אלנבי בן יהודה.
הוספת תגובה על "היי-טק מול אמנות - הסטרט-אפ באלנבי פינת בן יהודה."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה