כשל- 200 אלף משפחות אין שקל לארוחת החג, והממשלה חדלה לגמרי מלמלא את תפקידה במלחמה בעוני ההולך וגדל - זה הזמן להקים גמ"חים חילוניים קהילתיים.
כך, למשל בת"א: יוקם גמ"ח אחד בכיכר רבין, שני בכיכר המדינה ושלישי בקניון רמת אביב - ובהם יוכלו לתרום, תושבי צפון העיר לדרומה: בגדים, רהיטים, אוכל וצעצועים לילדים.
--
אנשים שקופים מחטטים בפחי הזבל-
כשמקצצים את קצבאות הילדים עד שיותר משליש מילדי ישראל נופלים אל מתחת לקו העוני; כשהמקרר ריק ועל שולחן החג יש בקושי לחם ותפוחי אדמה, והייאוש מחליף את התקווה; כשמאות אלפי שכירים קשיי יום מפוטרים ונפלטים מ"מעגל העבודה";
כשכל כך הרבה אנשים הופכים לבלתי נראים, ל"שקופים", כאלו שאתם רואים ברחוב יותר ויותר מחטטים בפחי הזבל, כדי להביא אוכל לילדים;
כשממשלות ישראל לדורותיהן כבר מזמן חדלו מלעשות ומלמלא את תפקידם במתן רווחה וקיום סבירים לתושבים...
כל מה שנותר לעשות לקראת החגים המתקרבים: זה להקים מעין גמ"חים (מוסדות גמילות חסידים) חילוניים קהילתיים. בדיוק כמו הגמ"חים הפועלים כבר עשרות שנים בבני ברק, העיר הכי ענייה בישראל, שאין בה רעב. נכון, גם כסף אין, אבל התושבים לפחות דואגים זה לזה באמצעות הגמ"חים: דרכם ניתן לתת לנזקקים תרומות: במנות אוכל, בבגד ישן, בכלים למטבח, בכסא שאין בו כבר צורך, במוצצים וחיתולים לילדים. .
--
עני זה אני- היום אתה לא חייב להיות ערבי, חרדי או עובד-זר, כדי להיות - אתה וכל משפחתך - עני מרוד, אומלל, מושפל ומבוזה עד עפר. העוני בישראל הפך בשנים האחרונות למציאות נוראה, חונקת, בלתי אפשרית וחוצת מגזרים.
--
עניי עירך קודמים: כשמדינת ישראל הידרדרה לשפל התואר: ה"מדינה הענייה ביותר" מבין כל המדינות המפותחות במערב, וכשיותר מ- 1.5 ישראלים מצויים מתחת לקו העוני: אין ברירה - צריך להתחיל ולהקים גמ"חים חילוניים ב"חצר האחרית" של כמעט כל עיר בישראל, לא רק בבני ברק.
האושר שבנתינה- כי מעבר לחיפוש אחר העושר, במרוץ אחרי הקריירה והכסף - אנשים רבים שיש להם למדו על בשרם, שהאושר האישי האמיתי באמת הוא בנתינה לזולת.
אז מר חולדאי הנכבד, הקצא לנו מבנים/מגרשים להקמת גמ"חים - ואז תראו כיצד הנתינה לא פסה גם מתל אביב.
הוספת תגובה על "להקים גמ"חים בצפון ת"א"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה