כבר עם המצאת הצילום החלו ציירים להשתמש בצילומים: דלקרואה, דגה וכן, גם פיקאסו צייר מהתבוננות בצילומים.
ראיתי הרצאה ובה הוכחות ברורות.
למעשה, אם תחשבו על כך, במונוכרום החום של הציורים הקוביסטים, בעצם נלקח מצבע הצילום של אותה התקופה.
לדעתי, הפרוק הקוביסטי המופלא לצורות גאומטריות, נעשה ע"י גזירה של צילומים והדבקתם מחדש, ואח"כ ציור ההקולאז שנוצר.
הטכניקה של הקרנה קיימת כבר מאות שנים. קראתי ספר של דיויד הוקני שמוכיח שהמצאת העדשות ( טכנולוגיה שהתפתחה בארצות השפלה )השפעה חזק על הציור , בעיקר הפלמי אך גם האיטלקי. קרווג'ו למשל נאלץ לברוח מאיטליה ( כיוו שהרג אדם) להולנד וכשחזר סגנונו התפתח בצורה מפליאה לריאליזם חזק מאוד.
למעשה רוב הציורים שמצוירים בעשרות השנים האחרונות קשורים בצורה כזאת או אחרת לצילום. בעיקר ציורים גדולים.
מצרפת קישור לדיון שפתחתי לפני כמעט שנתיים על תערוכה נפלאה שראיתי בלונדון שעוסקת בנושא.
The painting of Modern Life
לדעתי, השימוש בטכניקות והמצאות תמיד היה ( לציירי הרנסאנס למשל, היו מגזרות של דמויות אנשים אותם היו מעתיקים מציור לציור, רואים דמויות כמעט זהות חוזרות בציורים שונים).
השאלה היא כפי שדבי אמרה, היא לא צילום או לא- הקרנה או לא, ז'קלה או לא - השאלה היא מהעושים עם זה.
הוספת תגובה על "השפעת הצילום על הציור בימינו"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה