2 גופים יזמיים שאינם קבוצות רכישה הגישו הצעות מחיר למתחם דרום הקריה. האחד הוא גינדי החזקות, שכידוע ניצחה עם הצעה של 436 מיליון שקל, והשנייה של שיכון ובינוי ודורון אביב שהציעו 360 מיליון שקל.
שתי ההצעות לא כוללות פיתוח ומע"מ.
מבלי לרדת לסבך החישובים, בשבוע שעבר ערכתי בסיוע מספר שמאי מקרקעין תחשיבים לגבי הקרקעות הללו, שתאמו מאוד את ההצעה של דורון אביב ושיכון ובינוי. מדובר בהצעה שמרנית מאוד, שעלתה במיקצת על הערכת מינהל מקרקעי ישראל את שווי הקרקע. ההערכה שלנו אז היתה, שהצעות במכרז יגיעו אף ל-400 מיליון שקל, ומי שיגיעו לסכומים הלו יהיו קבוצות רכישה. ואכן קבוצת בסר המנוסה שחברה למגדל, הציעה 401 מיליון שקל. קבוצות רכישה הגישו הצעות למגדלים בודדים בסביבות 130 מיליון שקל, שאף הן תאמו את ההערכות הללו; קבוצת ג'קי סווויסה לעומת זאת הגישה על אחד המגדלים הצעה של כ-160 מיליון שקל.
ומעל לכולם המריאו הגינדים.
חברות וחברים יקרים אנשי הפורום, מה לדעתכם עלה להם בראש, כשהגישו את ההצעה הזו? בטור מאתמול סברתי, שמדובר באופטימיות והערכה, ששוק הדירות בתל אביב ימשיך בעליות. הבדל משמעותי בין תמחור פרוייקט של יזם ובין תמחור של קבוצת רכישה הוא, שהיזם רואה לנגד עיניו את מחירי הדירות של מחר, בעוד שקבוצות הרכישה מוגבלות למחירים של היום. אבל האם זה הכל?
ניסיתי לברר, האם יש אפשרות שהחברה תיזום תב"ע חדשה לניודי זכויות בין הקרקעות הללו לבין קרקעות סמוכות שרכשו לפני מס' חודשים להקמת מגדלי משרדים, כך שתצליח להשביח את הקרקעות. התיאוריה הזו נשללת על ידי הגינדים, אולם אני לא ממהר להוריד אותה מהמדף.
יש למישהו תיאוריות חלופיות או הערכות למכרז המדהים הזה?
הוספת תגובה על "על מה חשבו הגינדים?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה