בפורום שניהלתי בעבר מישהי כתבה לי את הנושא הזה.
לסלוח
השבוע החלטתי לסלוח לקבוצת אנשים שפגעו בי באופן מאוד קשה.
ברוח חודש אלול שהוא חודש הסליחות וברוח גבית של הבעל שלי, החלטתי שעכשיו זה הזמן והושטתי יד לפיוס.
לא היה לי קל לשלוח את היד לפיוס, תאמינו לי שלא היה לי קל. לקח לי 3 שנים להגיע לרגע הזה ועשיתי עם עצמי עבודה קשה שמספיקה לכמה גלגולי חיים.
עברתי תהליכים מעניינים וכואבים ביותר עד שהגעתי למקום הזה של סליחה.
אני לא יודעת אם המילה סליחה היא מילה מדויקת. אני חושבת שהמילה לשחרר מדויקת עוד יותר. שחררתי את כעסי העבר כלפי אותה קבוצה שפגעה, שחררתי את הנוכחות המרעילה שלהם בחיי ושחררתי את הכעס שלי עליהם, כעס שגרם לי להגיע למצב של מחלות ואף אשפוז בבית חולים .
היום אני מצליחה אפילו להודות להם על המכשולים הקשים שהציבו בחיי, כי רק באמצעות ההתמודדות עם מכשולים אלו והצלחתי לגבור עליהם, אני אדם טוב יותר, מחושל יותר, חזק יותר, חכם יותר, מבין יותר...
לא הייתי מחזירה את הגלגל אחורנית גם אם היו משלמים לי על כך. חכמת החיים שרכשתי מהתנסויות כואבות אלו יקרה מפז. הושטתי את ידי לפיוס. מקבוצה אחת ספגתי בוז והתנשאות ומקבוצה שניה שפגעה אף קשה יותר זכיתי לדחיה.
אבל!!!!!!! זה לא משנה. האקט של הסליחה לא היה עבורם, אלא היה עבורי ולא משנה מבחינתי מה התוצאות של זה מבחינתם.
גם אם הם רואים בכך השפלה שלי ונצחון שלהם, זה בכלל לא רלוונטי מבחינתי.
אני משחררת כדי לאפשר לעצמי להתקדם. אני משחררת כדי להוציא את הרעלים מחיי, אני משחררת כדי להיות אדם משוחרר יותר, נעלה יותר, גדול יותר וחכם יותר.
שמתי את האגו בצד ועכשיו אני מאפשרת לעצמי להתקדם הלאה וזה כלל לא קשור לתגובה שלהם. התהליך לא היה קל, הוא היה צריך להבשיל זמן רב.
עכשיו אני נטולת ייסורי מצפון לחלוטין ושלמה עם כל החלטותיי.
האושר שלי, לא תלוי באף אחד אחר ואי אפשר להשפיל אותי, אלא אם כן אני מאפשרת לעצמי להרגיש מושפלת.
אי אפשר "לנצח" אותי אם אני נמצאת בנצחון האישי שלי בדרך אל השחרור.
בהזדמנות זו אני רוצה להתחבר גם אליכם. לכל אחד מכם יש מטענים וכעס על אנשים שפגעו בכם בעבר, גם אם פגעו בכם קשה מאוד מאוד. תבדקו עם עצמכם, האם הגיע הזמן לשחרר אתכם מהכעס עליהם. זה לא אומר שאתם צריכים להיות החברים הכי טובים שלהם, זה לא אומר שאתם צריכים להעמיד פנים ולשחק אותה שאתם מתים עליהם.
זה אומר שאתם מפחיתים את הכעס שיש לכם עליהם וכשהם עולים בתודעה שלכם לחץ הדם לא עולה והדופק לא מואץ.
זה אומר שכשאתם שומעים את שמם אתם לא נכנסים אוטומטית לסרטים של כמה הם פגעו בי וכמה אתם צודקים, אלא זה אומר שאתם נשארים בשלוות נפש.
אל תעשו את זה בשבילם, תעשו את זה רק בשבילכם. הם אפילו לא צריכים לדעת ששחררתם אותם. ואל תדאגו, זה לא אומר שהפסדתם במערכה על הכבוד העצמי ועל הטענה שאתם צודקים. זה אומר שאתם לוקחים אחריות על חייכם במו ידיכם ויש בכם את היכולת המופלאה להגיד ביי ביי לאותם חיצים מרעילים ולאותן קלטות שמפריעות לחייכם.
ראיתי פעם בערוץ 8 סרט על ניצולת שואה שהחליטה לסלוח לנאצים. היא אפילו סלחה למנגלה שעשה בה ניסויים איומים.
היא נפגשה עם אחד הנאצים שהיה במחנה והיה רופא ביחד עם מנגלה והם דברו ביניהם, החליפו חוויות, נכנסו למגורי האסירים באושוויץ, ישבו ובכו יחד ואני ישבתי בסלון ובכיתי יחד איתם.
האישה הזאת היתה לכל הדרך נר לרגליי, אמרתי לעצמי שאם היא סלחה לנאצים על כל הזוועות שגרמו לה, גם אני יכולה לסלוח.
מאחלת לכם לסלוח לאנשים שפגעו בכם, הגיע הזמן לשחרר.
איפה זה פוגש אתכם?
הוספת תגובה על "האם לסלוח זה קל או קשה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה