נאס"א נמצאת בפעילות הכנה לקראת הקמת מושבה אנושית על הירח. על פי התכנון, בסביבות 2020 תשוגר אליו חללית מאוישת באסטרונאוטים, שישהו שם בקביעות ויקימו עליו בסיס קבוע. המבצע כרוך בהיבטים לוגיסטיים רבים, כמו: אספקת מזון ומקורות אנרגיה והמדענים מחפשים כעת פתרונות שייקלו על מימוש הפרויקט. 

בעקבות מציאת הוכחות להימצאות מים בצורת קרח על מכתשי הירח, סוכנות החלל האמריקאית תשגר אליו בחודש הבא טיל שיתפוצץ במכתש, יצור ענן אבק גדול ויכיל, על פי תחזיות המדענים גם רסיסי קרח. הענן הזה ייראה על ידי מצפי כוכבים ונאס"א מתכוונת לארגן סביב האירוע חגיגה מתוקשרת, שתכלול את שידור הפיצוץ על מסכי ענק. מי שמתעניין בנושא מוזמן לפתוח יומן ולרשום את תאריך השיגור: 9 באוקטובר 2009. 

אם הניסוי יצליח, זה יהיה צעד פנטסטי נוסף בדרך להפיכת דמיון למציאות. יחד עם זאת, הייתי רוצה לשאול אם לאור התנאים השוררים על הירח, יש בכלל אפשרות ריאלית להימצאות מים על הירח או שמדובר במבצע הזוי שנועד לשרת את נאס"א למטרות יחסי ציבור, השגת תקציבים ובעיקר להצדיק את קיומה. 

מה שבטוח, אם הפרויקט יצליח, אנשים שרכשו חלקות אדמה על הירח יהיו עשויים למצוא את עצמם בעוד כך וכך שנים עם רכוש נדלנ"י בעל ערך (או שלא) ולנשואים טריים תהיה אופציה ממשית ליישם את המושג ירח דבש..

לאהרון שלום

ראה מה כתבתי בנושא קולוניזציה של החלל והתיישבות על הירח

בברכה אמנון

צטט: amnonti 2009-09-22 12:53:53

לאהרון שלום

ראה מה כתבתי בנושא קולוניזציה של החלל והתיישבות על הירח

בברכה אמנון

רפרפתי בחומר והוא מרתק ומצית את הדמיון. אחזור אליו מאוחר יותר כדי לקרוא אותו בעיון.

תודה.

באמת שאני לא אוהב להיות עוכר שמחות,

אבל עד היום אף אחד לא הצליח להסביר לי מה הגליק הגדול בלשלוח אנשים לחלל.

זאת אומרת חוץ מעניין ה"לי יש יותר גדול".

תוכניות החלל של המדינות השונות היו יכולות להיות זולות פי כמה מאות אם הם היו מוותרים על שליחת אנשים ומסתפקים ברובוטים.

בכסף שהיה נחסך היו יכולים לעשות דברים עם תרומה הרבה יותר גדולה, גם לקידום המדע וגם לאיכות החיים של בני האדם.

שלום דורון,

ראשית, אתה לא עוכר שמחות ודעתך כמובן לגיטימית.

שנית, התרומה של חקר החלל להתפתחות הטכנולוגיה היא עצומה ובאה, בין היתר, לידי ביטוי בפריטים ומוצרים שחשיבותם לאיכות החיים של הציבור היא רבת ערך.

דוגמא קטנה: לא רבים יודעים זאת, אך מכשיר קוצב לב פותח ברובו על ידי מדענים של נאס"א. השהיה הארוכה בחלל יוצרת אצל חלק מהאסטרונאוטים בעיות בכלי הדם והלב ולכן נוצרה בקרב מדעני נאס"א שאיפה לפתח את טכנולגית בריאות הלב. אני מצרף לעיונך לינק מידע בנושא ותוכל לקרוא על כך תחת הסעיף:  Advanced Pacemakers and the Aerospace Technology.

אם עבודת המחקר בחלל היתה מתבצעת עם רובוטים, אינני יודע מתי עולם הרפואה היה זוכה לקבל לרשותו מכשיר כה מתקדם וחשוב, המציל חיי אדם.

צטט: אהרון... 2009-09-22 17:24:44

 

שלום דורון,

 

ראשית, אתה לא עוכר שמחות ודעתך כמובן לגיטימית.

 

שנית, התרומה של חקר החלל להתפתחות הטכנולוגיה היא עצומה ובאה, בין היתר, לידי ביטוי בפריטים ומוצרים שחשיבותם לאיכות החיים של הציבור היא רבת ערך.

 

דוגמא קטנה: לא רבים יודעים זאת, אך מכשיר קוצב לב פותח ברובו על ידי מדענים של נאס"א. השהיה הארוכה בחלל יוצרת אצל חלק מהאסטרונאוטים בעיות בכלי הדם והלב ולכן נוצרה בקרב מדעני נאס"א שאיפה לפתח את טכנולגית בריאות הלב. אני מצרף לעיונך לינק מידע בנושא ותוכל לקרוא על כך תחת הסעיף:  Advanced Pacemakers and the Aerospace Technology.

 

אם עבודת המחקר בחלל היתה מתבצעת עם רובוטים, אינני יודע מתי עולם הרפואה היה זוכה לקבל לרשותו מכשיר כה מתקדם וחשוב, המציל חיי אדם.

 

אני מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן לענות.

אני מסכים שקוצב הלב הוא מכישר חיוני. אבל יש שתי נקודות שמהן התעלמת:

1. פיתוח קוצב הלב לא דרש ידע או יכולות מיוחדות שנוצרו במהלך הפרויקט. פרויקט החלל רק יצר את המוטיבציה. מוטיבציה שהייתה מתעוררת בכל מקרה (כשדור הביבי בומרס היו מגיעים לגיל שבו מתחילים לסבול מהפרעות קצב עשר שנים מאוחר יותר).

2. אתה לא יודע אלו המצאות וגילויים היו נוצרים אם פרויקט החלל היה מבוסס רובוטיקה.

יכול להיות שכבר היו לנו לבבות ביוניים יעילים שיכולים להחליף לב חולה למשך שנים, להחליף את הצורך בניתוחי מעקפים, השתלות לב וגם קוצבי לב. יכול להיות שהצורך של פרויקט החלל במקורות אנרגיה מתחדשים להפעלת רובוטים לאורך שנים היו פותרים לנו כמה בעיות ירוקות בכדור הארץ.

יכול להיות שאם לא היו כל כך הרבה מדענים משקיעים מאמץ ותקציבי מחקר על גידול אפונה בחלל ויצור חמצן בתנאי חוסר כבידה, הם היו יכולים להשקיע את המשאבים האלו בפיתוח זנים של תבואה שיפתרו בעיות כמו הרעב העולמי ופתרונות לשיקום שכבת האוזון וזיהום האטמוספרה.

אני מסכים שאי אפשר לדעת מה היה קורה אילו.

אבל כשמסתכלים על ההשגים העיקריים של תוכנית החלל בעקבות ההשקעה העצומה של האנושות בה, אני חשוב שההישג העצום והיקר של "הבאנו אדם אל הירח והצלחנו לקיים חיים בחלל" לא מצדיקים את ההוצאה.

ההשגים הנלווים היו יכולים להיות מפותים בהוצאה הרבה הרבה יותר קטנה.

תודה דורון על התשובה המפורטת. באשר לנקודות שהעלית:

1.  אני מסכים איתך שפיתוח קוצב הלב לא נוצר בעקבות ידע נרכש מהפרויקט אלא מהמוטיבציה שהוא יצר. קרוב לודאי שהפיתוח היה מגיע בכל מקרה, אבל כאן פרויקט החלל יצר צורך נלווה שהאיץ את פיתוחו בכמה שנים טובות וחסך חיים של אנשים רבים. בנוסף, הפרויקט הביא עימו פיתוחים טכנולגים נוספים בעלי ערך מוסף גבוה לאדם. הנה כמה דוגמאות מתוך רשימה ארוכה:

א. מכשיר MRI (הדמיית תהודה מגנטית) המשמש כיום בתי חולים רבים בעולם.

ב. ציוד בקרת חולה בתחנות לאחיות.

ג. מחשבי עבודה ומחשבים אישים הפכו לקלים יותר, קטנים יותר ויעילים יותר בעקבות דרישות הטיסה של החלליות.

ד. שיפור בטכנולגיות טיהור מים, מתכת, ציוד אתלטי ורפואי, תעשיית המזון ועוד.

2. כל פיתוח מדעי מכיל תועלת רבת ערך וללא ספק שאם היו משקיעים ברובוטיקה או בפיתוח אנרגיות מתחדשות, העולם היה נהנה מהתוצאות.

מאידך, קשה לכמת במונחים של תועלת כלכלית את תרומת משלוח אסטרונאוטים לחלל. הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהעובדה שמשלוח אסטרונאוטים מעודד אנשים רבים להיכנס לתחומי המדעים ומגביר את השקעה הממשלתית בלימודי הטכנולגיה. 

בארה"ב, לדוגמא הוא תרם להגברת לימודי המדעים, דרך חקיקת חוקים והגדלת תקציבים. בישראל, טיסתו של אילן רמון הגבירה, בין היתר, את המודעות לתחום דרך מרכזי לימוד רבים שנפתחו על שמו, כמו: מרכז החלל ע"ש אילן רמון ומרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה.

צטט: אהרון... 2009-09-29 23:32:44

 

תודה דורון על התשובה המפורטת. באשר לנקודות שהעלית:

 

 

1.  אני מסכים איתך שפיתוח קוצב הלב לא נוצר בעקבות ידע נרכש מהפרויקט אלא מהמוטיבציה שהוא יצר. קרוב לודאי שהפיתוח היה מגיע בכל מקרה, אבל כאן פרויקט החלל יצר צורך נלווה שהאיץ את פיתוחו בכמה שנים טובות וחסך חיים של אנשים רבים. בנוסף, הפרויקט הביא עימו פיתוחים טכנולגים נוספים בעלי ערך מוסף גבוה לאדם. הנה כמה דוגמאות מתוך רשימה ארוכה:

 

א. מכשיר MRI (הדמיית תהודה מגנטית) המשמש כיום בתי חולים רבים בעולם.

ב. ציוד בקרת חולה בתחנות לאחיות.

ג. מחשבי עבודה ומחשבים אישים הפכו לקלים יותר, קטנים יותר ויעילים יותר בעקבות דרישות הטיסה של החלליות.

ד. שיפור בטכנולגיות טיהור מים, מתכת, ציוד אתלטי ורפואי, תעשיית המזון ועוד.

 

 

2. כל פיתוח מדעי מכיל תועלת רבת ערך וללא ספק שאם היו משקיעים ברובוטיקה או בפיתוח אנרגיות מתחדשות, העולם היה נהנה מהתוצאות.

 

מאידך, קשה לכמת במונחים של תועלת כלכלית את תרומת משלוח אסטרונאוטים לחלל. הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהעובדה שמשלוח אסטרונאוטים מעודד אנשים רבים להיכנס לתחומי המדעים ומגביר את השקעה הממשלתית בלימודי הטכנולגיה. 

 

בארה"ב, לדוגמא הוא תרם להגברת לימודי המדעים, דרך חקיקת חוקים והגדלת תקציבים. בישראל, טיסתו של אילן רמון הגבירה, בין היתר, את המודעות לתחום דרך מרכזי לימוד רבים שנפתחו על שמו, כמו: מרכז החלל ע"ש אילן רמון ומרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה.

 

 

אני חושב שהערך מוסף העיקרי של תוכנית החלל המאויישת מול תוכנית חלל ממוכנת הוא שהראשונה מייצרת בנוסף לפיתוחים הטכנולוגיים, גם גיבורים בשר ודם. מודלים לחיקוי שנותנים לאנשם בעולם מוטיבציה להוציא מעצמם יותר.

כשילד רוצה להיות אסטרונאוט הוא ילמד יותר טוב, יתאמן יותר וגם אם לא יצליח להגשים את המטרה הזו (הרי רק מיעוט שבמיעוט מצליח) הוא יראה ברכה בהשקעה שלו.

הפלטפורמה האלטרנטיבית הנפוצה, הפופולרית (והותיקה) ביותר לייצור גיבורים היא צבא ומלחמות.

אני בטוח שנסכים שתוכנית החלל עדיפה בהרבה.

במאות הקודמות הפלטפורמות היו אחרות (חוץ ממלחמות. שירי הלל לגיבורי מלחמה יש כבר, בספר בראשית ובכתבים שקדמו לו).

עשרות שנים בודדות אחרי שחלוצי הטיסות הטראנס אטלנטיות חצו את האוקינוס בפעמים הראשונות, היו טיסות מסחריות ששינו את פני העולם.

מגלי הארצות שגילו נתיבי ים חדשים במאות הקודמות פתחו את הדרך להשפעות תרבותיות עצומות (ועושר עצום ליבשת אירופה).

המתישבים בארצות הברית פיתחו תפיסות אידאולוגיות של חופש ודמוקרטיה שהשפיעו על כל העולם (אם כי מלחמות היו מעורבות בתהליך, אבל מודל הגיבור הוא לא החיילים כמו הבוקרים וחוואים, הוגי הדעות ומשליכי חבילות התה). 

יכול להיות שתוכנית החלל עדיין צעירה מידי כדי להבין את ההשלכות שלה על האנושות.

אבל אחרי 50 שנה של מאמץ כל כך מרוכז הייתי מצפה למשהו מעבר לפיתוחים טכנולוגיים וגיבורים.

צטט: השכן ממול 2009-09-30 09:04:22

אני חושב שהערך מוסף העיקרי של תוכנית החלל המאויישת מול תוכנית חלל ממוכנת הוא שהראשונה מייצרת בנוסף לפיתוחים הטכנולוגיים, גם גיבורים בשר ודם. מודלים לחיקוי שנותנים לאנשם בעולם מוטיבציה להוציא מעצמם יותר.

 

כשילד רוצה להיות אסטרונאוט הוא ילמד יותר טוב, יתאמן יותר וגם אם לא יצליח להגשים את המטרה הזו (הרי רק מיעוט שבמיעוט מצליח) הוא יראה ברכה בהשקעה שלו.

 

הפלטפורמה האלטרנטיבית הנפוצה, הפופולרית (והותיקה) ביותר לייצור גיבורים היא צבא ומלחמות.

אני בטוח שנסכים שתוכנית החלל עדיפה בהרבה.

 

במאות הקודמות הפלטפורמות היו אחרות (חוץ ממלחמות. שירי הלל לגיבורי מלחמה יש כבר, בספר בראשית ובכתבים שקדמו לו).

 

עשרות שנים בודדות אחרי שחלוצי הטיסות הטראנס אטלנטיות חצו את האוקינוס בפעמים הראשונות, היו טיסות מסחריות ששינו את פני העולם.

 

מגלי הארצות שגילו נתיבי ים חדשים במאות הקודמות פתחו את הדרך להשפעות תרבותיות עצומות (ועושר עצום ליבשת אירופה).

 

המתישבים בארצות הברית פיתחו תפיסות אידאולוגיות של חופש ודמוקרטיה שהשפיעו על כל העולם (אם כי מלחמות היו מעורבות בתהליך, אבל מודל הגיבור הוא לא החיילים כמו הבוקרים וחוואים, הוגי הדעות ומשליכי חבילות התה). 

 

יכול להיות שתוכנית החלל עדיין צעירה מידי כדי להבין את ההשלכות שלה על האנושות.

אבל אחרי 50 שנה של מאמץ כל כך מרוכז הייתי מצפה למשהו מעבר לפיתוחים טכנולוגיים וגיבורים.

אני מסכים איתך שהערך המוסף של תוכנית החלל בא לידי ביטוי לא רק בפיתוחים הטכנולוגיים אלא גם בשאיפה שהיא נוטעת בקרב אנשים להפיק מעצמם יותר או את המיטב.

אני לא חושב שהפיתוחים הטכנולגיים שהושגו הם ברמה משנית יחסית להשקעה בהן, היות שרבים מהם מועילים ומצילים חיי אדם.

תוכנית החלל היא אכן עדיין צעירה והפעילות מחוץ לכדור הארץ יקרה, מסובכת ומסוכנת. מבחינה זו, צפויים עוד שנים רבות של פיתוח עד שהטכנולוגיה תגיע לרמה שתניב תוצאות גבוהות. אם וכאשר נאס"א תקים מושבת בני אדם על הירח יהיו לכך השלכות חשובות על המחקר והפיתוח המדעי.

לא כל התפחחות טכנולגית מתרחשת בקצב מהיר כמו לדוגמא בעולם המחשבים. טכנולוגיות המכונית או המטוס בבסיסן לא השתנו בהרבה במהלך מאה השנים האחרונות ואפילו טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת עדיין נמצאות בתהליך פיתוח להגדלת תפוקתן.

צטט: אהרון... 2009-09-30 11:20:45

אני מסכים איתך שהערך המוסף של תוכנית החלל בא לידי ביטוי לא רק בפיתוחים הטכנולוגיים אלא גם בשאיפה שהיא נוטעת בקרב אנשים להפיק מעצמם יותר או את המיטב.

 

אני לא חושב שהפיתוחים הטכנולגיים שהושגו הם ברמה משנית יחסית להשקעה בהן, היות שרבים מהם מועילים ומצילים חיי אדם.

 

תוכנית החלל היא אכן עדיין צעירה והפעילות מחוץ לכדור הארץ יקרה, מסובכת ומסוכנת. מבחינה זו, צפויים עוד שנים רבות של פיתוח עד שהטכנולוגיה תגיע לרמה שתניב תוצאות גבוהות. אם וכאשר נאס"א תקים מושבת בני אדם על הירח יהיו לכך השלכות חשובות על המחקר והפיתוח המדעי.

 

לא כל התפחחות טכנולגית מתרחשת בקצב מהיר כמו לדוגמא בעולם המחשבים. טכנולוגיות המכונית או המטוס בבסיסן לא השתנו בהרבה במהלך מאה השנים האחרונות ואפילו טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת עדיין נמצאות בתהליך פיתוח להגדלת תפוקתן.

אני חולק עליך בעניין הזה.

אני חושש שההישג העיקרי של המושבות על הירח יהיה שיהיו כמה עשרות אנשים שחיים על הירח.

עד שהטכנולוגיה הזו תהפוך לנחלת הכלל ותאפשר לאנשים "פשוטים" לטייל בירח או להגר לשם יעברו מאות שנים אם בכלל.

התוצר הנלווה יהיה פתרון לכל מיני בעיות שקיימות גם בכדור הארץ (בעיקר בתחום של מקורות מזון ואנרגיה חסכוניים טיפולים בבריחת סידן ועוד כמה בעיות רפואיות שמתגברות בסביבה חוסר כבידה) אבל הבעיות ידועות ומוכרות (רק שהן לא נתפסות כמספיק חשובות כשהן משפיעות באופן ישיר על חייהם של מליוני אנשים בכדור הארץ, כדי שהבעיות האלו יחשבו משמעותיות, צריך שיהיו עשרות אסטרונאוטים על הירח שסובלים מהן).

אני משער שלא נוכל לשכנע אחד את השני אבל תודה על הדיון המפרה.

צטט: השכן ממול 2009-09-30 13:33:38

אני חולק עליך בעניין הזה.

אני חושש שההישג העיקרי של המושבות על הירח יהיה שיהיו כמה עשרות אנשים שחיים על הירח.

עד שהטכנולוגיה הזו תהפוך לנחלת הכלל ותאפשר לאנשים "פשוטים" לטייל בירח או להגר לשם יעברו מאות שנים אם בכלל.

 

התוצר הנלווה יהיה פתרון לכל מיני בעיות שקיימות גם בכדור הארץ (בעיקר בתחום של מקורות מזון ואנרגיה חסכוניים טיפולים בבריחת סידן ועוד כמה בעיות רפואיות שמתגברות בסביבה חוסר כבידה) אבל הבעיות ידועות ומוכרות (רק שהן לא נתפסות כמספיק חשובות כשהן משפיעות באופן ישיר על חייהם של מליוני אנשים בכדור הארץ, כדי שהבעיות האלו יחשבו משמעותיות, צריך שיהיו עשרות אסטרונאוטים על הירח שסובלים מהן).

 

אני משער שלא נוכל לשכנע אחד את השני אבל תודה על הדיון המפרה.

תודה גם לך על הדיון המפרה והמעניין (: