צטט: avimedia 2009-09-24 14:50:55
צטט: עמי 8 2009-09-24 13:15:32
איצ'ו שום מניפולציות!
ואפילו לא שמץ של אינטרנט....
אני שואל מה הבדל בין צייר בן המאה ה-15 שהכין את צבעי השמן שלו המכחולים ולוח העץ, יצא לטבע, או בחר נושא זה או אחר כדי לצייר אותו (הזוג אורלפיני למשל),
לבין צייר בן המאה ה-21 באותה הסיטואציה?
האם הידע וה"קילומטראז'" ההיסטורי של המדיום משנים משהו? בבחירת הנושא, מה יופיע ומה לא, בקומפוזיציה, באיקונוגרפיה, איקונולוגיה, בצורת המשיכה, ההנחה ואופי עצמו של הצבע מצע הציור?
וכו' וכו'...
או-קיי.
ואם כך, נתחיל אולי מהסוף, מחתימת הצייר, (שזה מתחבר לדיון שהתקיים כאן לא-מכבר).
יאן ואן-אייק, הצעיר בין האחים, אינו מסתפק בחתימת שמו, אלא מוסיף שהוא "היה כאן": "יאן ואן אייק היה כאן" הוא התוכן המלא של החתימה המופיעה במקום מכובד מעל המראה, במרכז התמונה. יתר על כן: החתימה מובלטת גם בגודלה, גם בעיצובה המסולסל והקישוטי, וגם, כפי שכבר אמרתי, במיקומה המאד-מרכזי.
מישהו הבחין בחתימתו של יאן ראוכוורגר בציור המובא או בכל ציור אחר שלו? כן, לא תמיד, אחרי מאמץ, אי-שם בשוליים.
זה לא מפני שואן-אייק היה אגו-מניאק, ורואכוורגר נחבא עד-כדי-כך אל הכלים. ההיסטוריונים מתייחסים אל החתימה הזו כאל עדות משפטית, ואני רוצה להתייחס אליה כאל עניין ארס-פואטי. צריך לזכור שאנחנו נמצאים כאן עוד בקצה של הגותיקה, ולפני הרנסנס הגבוה (אנחנו 60-70 שנה לפני רפאל, ליאונרדו וכל הג'מעה האלה).
ההבדל הראשון, אם כן, בין הציור של ואן אייק, לזה של ראוכוורגר, נעוץ ביחס - החיצוני, של הצופה, יש לומר - לאמינות הדיווח של הציור, על העולם. העולם (האחוז הקטן של העשירים שזכו לנגישות אל הציורים הללו, כמובן) הפרה-רנסנסי והפוסט- מדיאוואלי של ואן אייק, לא הצליח לתפוש את העוצמה של תיאור המציאות של הציור (מאז ג'יוטו, האמת, שבני זמנו הדביקו לו את הכינוי "הקוף של הטבע" על אותו כשרון) החדש: היה בזה קסם, גם במובן של מאגיה, וגם במובן של התפעמות, עד כדי כך שהיה לזה ערך כמעט נשגב (=שמימי): ערך האמת של העולם הנתפש, נמדד על פי התאמתו לתאוריו בציור. ואני, הצייר, מראה לכם את האמת האלוהית על העולם!
אנחנו, רוויי האירוניה של המילניום השלישי, (ושטיפת-המוח של חסידי הקיברנטיקה, יש לומר
), איננו יכולים להתייחס לשום ציור שהוא, כאל דיווח מלא ואמין על העולם החיצוני. לכן, הצייר איננו עוד בחזקת עד אובייקטיבי, אלא בחזקת פרשן על/של המציאות (שגם עובדת היותה "חיצונית", כבר כפופה לפרשנות). לכן גם, חתימתו נמצאת במקום אחר - אם בכלל - ומעידה רק על האוטנתיות של הפרשנות.
הדיווח המסביר את העולם, ומוכן להעיד על אמיתות, איכות, היקף, עומק, וכו' של ההסבר הזה בחתימתו, הפך ברבות-הימים לפרשנות - אישית, יש לומר - ופתוחה לויכוח.
זה קרה, אגב, עוד לפני שסוסור, דרידה, ושאר אוכלי הצפרדעים, העלו את האמת על המזבח...
הוספת תגובה על "שמן על עץ"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה