מטא-טאגס הן אותן מילים מאפיינות שבוני האתרים ומקדמיהם מציבים בראש העמוד אותו הם רוצים לקדם, על מנת להדגים במה עוסק אותו עמוד ולסייע בקידומו במנועי החיפוש.

בעבר, משמעותן של מילים אלו היתה רבה, הן בארכוב העמודים הרלוונטיים והן בקידומם במנועי החיפוש.

גם בתי המשפט (בעיקר בחו"ל, אך גם בארץ) נתנו להן משקל בפסיקתם, במיוחד בתחום סימני המסחר. מתחרה שעשה שימוש בסימן מסחר רשום של מתחרהו, נאלץ פעמים רבות לספוג את זעמו של בית המשפט. טוב, אולי לא זעם, אבל הדבר היה נחשב כהפרת סימן מסחרבאופן די בוטה.

 

בתקופה האחרונה הולכות ומתרבות הטענות כי למעשה למילים אלו אין חשיבות ממשית בקידום האתרים במנועי החיפוש והיו מעת לעת בתי משפט שנתנו להן משקל נמוך יותר (בעיקר בארה"ב, אך גם שם רק מעטים וראו למשל את Standard Process v. Banks אליו מפנה פרופ' גולדמן בפוסט שלו כאן).

 

פרופ' גולדמן אף מפנה להודעה של מאט קאטס (כץ?), אחד מהאנשי המקצוע המובילים והמפורסמים של גוגל לפיה גוגל אינו עושה שימוש במטא טאגס על מנת להשפיע על הדירוג (Ranking) של אתרים בתוצאות החיפוש.

 

החידוש בדבר מבחינתי (מעבר לסוגיות קידום אתרים) הוא שלמעשה נשמטה לכאורה עילת התביעה בשל שימוש בסימן מסחרי מתחרה במטא טאגס. אם אין השפעה אינטרנטית לשימוש, אזי אין תביעה, לא?

 

אז לא מדויק. יתכן למשל לבסס את התביעה על הטענה שאמנם מילות המטא אינן משפיעות על מנועי החיפוש אבל הן כן משפיעות על המשתמשים עצמם, מקילות על הטעיית הציבור וכדומה. עדיין, להודעה זו משקל רב בדחיית הטענה בדבר הפרת סימן מסחר בעת שימוש במטא-טאגס וחשוב להפנים זאת.

 

 

למאמרים נוספים בנושאי סימני מסחר באתר שלי.

שלום

פוסט מעורר מחשבה

אני סובר על מנת להוכיח עילת תביעה במטא תג

צריך להראות שני דברים

א. את השימוש במטא תגס באתר של הנתבע.

ב. את התוכן באתר הנתבע.

דוגמא להעדר עילה

נניח  שבאתר של משורר מופיעה המילה קודאק

(לא רחוק מהמציאות מופיע בשיר של סיימון וגרפונקל קודאק כרום.)

אבל מדובר באתר של משוררים אז ניכרת

העדר הכוונה הפלילית (כוונת ההפרה)

אם היה מדובר בחנות של חברה שעוסקת במכירות ציוד צילום

ולא מוכרת את הציוד של קודאק אבל משתמשת בזה לפרסום

במטא תגס הרי שניכרת הכוונה להפר את סימן המסחר.

טענה נוספת

ג. על פי מבחן "בוזגלו", מה  משנה מקום ההפרה (במטא תגס,,

 בפרסום או בכל מקום אחר) כלומר למה לפרסום מטעה  יחשב פרסום

במקומון ולא יחשב פרסום במטא תג ? הפרה היא הפרה היא הפרה.

מה ההבדל בין שימוש במטה טאגס או שימוש במילות מפתח כדי שהמודעה שלי בגוגל תופיע בצמוד לתוצאות החיפוש של מילה המוגנת בסימן מסחר ?

  

התשובה לטעמי היא - אין הבדל.

 

ההכרעה של בית המשפט המחוזי, היתה בסוגיה השניה (פרסום בגוגל) שלא מדובר בהפרת סימן מסחר.

  

הרציונאל - אין הטעיה של הציבור.  

  

ויש בכך הגיון רב, הרי היריב לא מייצר שם דומה לסימן המסחר שיגרום לקונה הפוטנציאלי להתבלבל בינו לבין המוצר המתחרה.

כאן אכן נכנסת הקביעה העקרונית (והשאלה האם אנחנו מסכימים אליה), לפיה הדרך בה הקהל מגיע לאתר שלך אינה רלוונטית, אלא רק האם האתר שלך מטעה את הלקוח לסבור שהוא מקבל דבר מה אחר שאינו שלך.

שאלה. דעכתם?

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-10-04 13:33:23

כאן אכן נכנסת הקביעה העקרונית (והשאלה האם אנחנו מסכימים אליה), לפיה הדרך בה הקהל מגיע לאתר שלך אינה רלוונטית, אלא רק האם האתר שלך מטעה את הלקוח לסבור שהוא מקבל דבר מה אחר שאינו שלך.

שאלה. דעכתם?

 

 

זה מוביל לשאלה אחרת, שהתשובה עליה תתן מענה לסוגיה שאתה מעלה - מהי מידת ההגנה שיש לתת לסימן מסחר או למה נועד סימן מסחר ?

  

האם ייתכן במסגרת הגנה על סימן מסחר לבדוק מה קורה מאחורי הפרגוד ? האם ניתן להמשיל סימן מסחר לפטנט ??

אמיר, שאלה מעניינת.

תרצה להרחיב קצת.

כלומר, אילו נסיבות "מאחרי הפרגוד" היו צריכות להיות רלוונטיות מבחינתך לסימן מסחר?

עד היום, כלל הבסיס היה שרישום מחליף בניית מוניטין (במקום "גניבת עין") אם כי ישנן נסיבות בהן העדר שימוש עלול להוביל גם למחיקה.

למה אתה התכוונת?

צטט: אמיר לירן 2009-10-06 00:14:03

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-10-04 13:33:23

כאן אכן נכנסת הקביעה העקרונית (והשאלה האם אנחנו מסכימים אליה), לפיה הדרך בה הקהל מגיע לאתר שלך אינה רלוונטית, אלא רק האם האתר שלך מטעה את הלקוח לסבור שהוא מקבל דבר מה אחר שאינו שלך.

שאלה. דעכתם?

 

 

זה מוביל לשאלה אחרת, שהתשובה עליה תתן מענה לסוגיה שאתה מעלה - מהי מידת ההגנה שיש לתת לסימן מסחר או למה נועד סימן מסחר ?

  

האם ייתכן במסגרת הגנה על סימן מסחר לבדוק מה קורה מאחורי הפרגוד ? האם ניתן להמשיל סימן מסחר לפטנט ??

 

 

סימן מסחר בה לקשר בין הלקוחות למוצר ובעצם לפירמה עצמה.

המוניטין של חברה נימדד גם ע"פ הסימן המסחרי שלה (והרי אנו מכירים אנשים שקונים מוצרים כהזדהות עם המותג מסיבות של טעם,איכות העדפה מענה למגזר ספציפי וכ,)

 

.

 

בדרך כלל הסימן המסחרי בנוי מתוים סימנים אותיות ואפשר גם צורה או תמונה בדו מימדי או תלת ממדי

כאשר יש סוגים שונים של סימנים

 

שרירותי / דימיוני למשל SONY על שמות הבנים של מקימה

יש סימן תאורי וסימן מרמז שהם פחות מוגנים

וסימנים גינארים שכלל לא מוגנים - בדרך כלל סימנים תאורים או יונברסאלים

 

 

היתרון בלרשום סימן מסחרי הוא בכך שאתה מגן על המוצרים שלך בעזרת סימונם עם הסימן המסחרי

וכמו כן מתגונן בפני העתקות

 

אך מכאן לפטנטים שאמורים להיות חדשנים,שניתן לישמם,מועילום, וניתנים ליישום עדיין הדרך ארוכה :-)

 

 

הבעיתיות,היא באמת שימוש בסימני מסחר ברשת האינטרנט שעלולה לפגוע במוניטין של החברות.

 

יש מספר סיבות שכן מאפשרים שימוש בסימן מסחרי

 

ביבוא/יצוא תכבולים - בדרך כלל מפיצים נותני שירות למוצרים של חברות רשאים להשתמש בסימן המסחרי של החברות שלהם הם נותנים את השירות

 

למטרות השוואה - המדינה מאפשרת ביצוע השוואה בין מוצרים תוך שימוש בסימנים המסחרים כדי להעצים את התחרות בשוק

 

ותום לב

 

 

אחרת,זה פלילי חברי היקר

 

שים לב שבתאוריה שעומדת אחרי סימני המסחר, בניגוד לרוב זכויות הקניין הרוחני שמגינות על היוצר, בעבר סימני המסחר הגנו על הציבור מפני הטעיה (וראה את האחות "גניבת עין"). רק לאחרונה עם התץפתחות גישת הדילול בארה"ב ואחר כך בארץ הגענו למצב בו סימני המסחר מגינים במישרין על "היוצר" (לא בדיוק היוצר אלא הבעלים).

אופק שלום,

 

השבת בהרחבה לשאלתי, והראית באופן נחרץ כי השימוש בסימן מסחר הוא לשם "הגנה חיצונית" ולא "הגנה פנימית".

 

בהגנה פנימית, אנו מציצים מאחורי פרגוד המוצר ובודקים האם נעשה שימוש ביחידה המוגנת (פטנט למשל).

 

בהגנה חיצונית, אנו מסתכלים על שם המוצר או צורתו האם הוא מנסה להטעות בשם (סימן מסחר) או בצורה (מדגם רשום).

 

השימוש במטא טגס הוא שימוש פנימי בתוך המערכת, אין הוא נועד לייצר מוצר או שם מוצר המטעה את הצרכן. בנסיבות אלו לא ניתן לטעון להפרת סימן מסחר בעצם השימוש בו כמטא טגס.

צטט: אמיר לירן 2009-10-11 14:03:08

אופק שלום,

 

השבת בהרחבה לשאלתי, והראית באופן נחרץ כי השימוש בסימן מסחר הוא לשם "הגנה חיצונית" ולא "הגנה פנימית".

 

בהגנה פנימית, אנו מציצים מאחורי פרגוד המוצר ובודקים האם נעשה שימוש ביחידה המוגנת (פטנט למשל).

 

בהגנה חיצונית, אנו מסתכלים על שם המוצר או צורתו האם הוא מנסה להטעות בשם (סימן מסחר) או בצורה (מדגם רשום).

 

השימוש במטא טגס הוא שימוש פנימי בתוך המערכת, אין הוא נועד לייצר מוצר או שם מוצר המטעה את הצרכן. בנסיבות אלו לא ניתן לטעון להפרת סימן מסחר בעצם השימוש בו כמטא טגס.

 

 

אמיר,

אמנם אני לא משפטן ואולי הטיעון "מאחורי הפגוד" או "פנימי" ב"תוך המערכת" המאפשר למנועי החיפוש לבצע חיפושים  בדרכים כאלה ואחריםאשר אינם משפיעים על הסימן המסחרי של החברה הספציפית.

אבל,

כמשתמש/צרכן,

לא מעניין אותי דרך החיפוש והכלים הפנימיים או האלגוריתם של כלי החיפוש

מבחן התוצאה הוא המבחן האמיתי ואם יש בכך אפילו הסתברות קלושה לגנבת עין הרי זאת עברה.

לדוגמה:

כיום במערכות תקשורת יש מוסג הנקרא NAT שימוש בכתובות IPs הקיימות ומוקצות לארגונים או מדינות אחרות אך בתוך מערכות פנים ארגונית מרשים לעצמם הארגונים להשתמש בכתובות אלו כפתרון פנימם ארגוני לבעיית מרחב הכתובתו, האם זאת עברה?

כל עוד אין ערבוב בין הרשתות אין כאן בעיה