כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    מדע וטכנולוגיה

    הקהילה עוסקת בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה. הדרך בה המדע התפתח, חיזויים לעתיד. כמו כן, תערוכות של וידאו וסטילס מהתחומים הנושקים לתחום המדע והטכנולוגיה. הסתכלות על המושג של טכנולוגיות במבט הרחב שלו, דרך העינים הקיימות המודדות את נושא ואת נושא ההשלכות של ההתפתחות לטוב ולרע.

    בריאות ומדע

    פורום

    מדע

    מבט על הטכנלוגיה וההתפתחות שלה , במראה ההיסטורית ,

    חברים בקהילה (1464)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Daniel....
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נשימה חדשה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איימי האחת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Da Vinci
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מי אתה, ישראל ?
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר לשם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כימיה כללית, פרק 1 - אטומים: העולם הקוונטי

    27/9/09 21:27
    1
    דרג את התוכן:
    2009-10-06 16:21:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    סיכום פרק ראשון בקורס כימיה כללית שמתחיל בעוד שלושה שבועות. פוסט שהעלתי אצלי בבלוג.

     

    פרק 1 - אטומים: העולם הקוונטי

     

     

    חישוב אורך גל ותדירות של קרינה

    שדה חשמלי מפעיל כוח על חלקיקים טעונים. מחזור הוא היפוך שלם של הכיוון הועוצמה של השדה עד לחזרה לכיוון ולעוצמה המקוריים. מספר המחזורים בשניה נקרא התדירות של הקרינה ומצויין באות היוונית v (ני). יחידת התדירות הרץ מוגדרת:

     

    1Hz = 1s^-1

     

    מאפייני הגל הם המשרעת ואורך הגל. המשרעת היא גובה הגל מעל לקו האמצע שלו, ריבוע המשרעת קובע את העוצמה. אורך הגל מצויין ע"י האות היוונית λ (למדא) הוא המרחק משיא לשיא.

     

    מהירות האור = התדירות X אורך הגל

    λv = c

     

    חישוב אורך גל של חלקיק

    אורך הגל של "גל חלקיקים" נמצא ביחס הפוך למסה של חלקיק ולמהירותו, v, לפי:

     

    λ=h/mv=h/p

     

    כאשר h הוא קבוע פלנק ו-mv=p שנקרא התנע הקווי.

    יחס זה נקרא יחס דה ברולי.

     

     

    חישוב אי וודאות

    ככל שיודעים את מיקומו בדיוק רב יותר של חלקיק, כך גדלה אי הוודאות ביחס לתנע הקווי שלו ולהפך. המיקום והתנע הקווי נקראים גדלים משלימים. עיקרון אי הוודאות של הייזנברג אומר שאם מיקום חלקיק ידוע באי וודאות Δx, אי הוודאות בידיעת התנע הקווי תהיה Δp, כאשר:

     

    ΔpΔx>=H/2

    H=h/2pi

     

    כלומר  אי הוודאויות המזעריות הן:

    Δx=H/2mΔv

     Δv=Δp/m=H/2mΔx

     

     

     

    ספקטרום היסוד

    אלקטרון באטום יכול להתקיים רק בסדרה של רמות בדידות. מעבר של אלקטרון ממצב למצב כרוך בשינוי אנרגיה מרמה אחת לאחרת. הפרש האנרגיה נפלט בצורת פוטון. האנרגיה של פוטון הי hv לכן תדירותו של קו יחיד בספקטרום היא:

     

    hv=ΔE

    ΔE=Eupper-Elower

    תדירות הקווים:

    v=(1/n1^2-1/n2^2)R

     

    כאשר n1 ו-n2 הן שתי רמות שבהן מתרחש מעבר האלקטרון ו-R הוא קבוע רידברג.

     

     

    ארבעת המספרים הקוונטים

    מצבי האנרגיה ופונקציית הגל של אלקטרונים מאופיינים על ארבעה מספרים קוונטים:

     n - מספר  קוונטי ראשי

     l - מספר קוונטי של התנע הזויתי המסלולי

    ml - מספר קוונטי מגנטי

    ms -  מספר קוונטי מגנטי של הספין

     

    המספר הקוונטי הראשי הוא מספר שלם המשמש למיספור רמות האנרגיה. N=1 רמה ראשונה, n=2, רמה שניה וכך הלאה. האנרגיה הנמוכה ביותר האפשרית מתקבלת כאשר n=1, ככל ש-n גדול יותר, כך האנרגיה של האלקטרון באטום גבוהה יותר, כלומר שלילית פחות. כשהאלקטרון מתנתק מהאטום האנרגיה היא 0.

     

    המספר הקוונטי של התנע הזוויתי,l ,יכול לקבל את הערכים 0,1,2,...,n-1, כלומר ישנם n ערכים שונים של l לכל ערך של n. האורביטלים שבהם 0=l  נקראים אורביטלי s, 1=l  נקראים אורביטלי p, 2=l  נקראים אורביטלי d, ו-3=l  נקראים אורביטלי f.

    l מלמד על התנע הזוויתי המסלולי של האלקטרון שהוא מדד לקצב שבו האלקטרון מקיף את הגרעין.

     

    המספר הקוונטי המגנטי, ml, מבדיל בין אורביטלים שונים באותה תת רמה ויכול לקבל את הערכים l, l-1,...,-l. יש 2l+1 ערכים שונים של  לכל ערך נתון של l, כלומר בכל תת רמה יש 2l+1 אורביטלים.

     

    המספר הקוונטי המגנטי שך הספין, ms, מלמד מהי מגמת התנועה של האלקטרון באורביטל. מסומן בערכים 1/2+, 1/2-, ההבדל בסימן אומר שכיווני התנועה מנוגדים. עם כיוון השעון ונגדו.

     

     

    הגורמים המשפיעים על אנרגיה של אלקטרון באטום רב אלקטרונים

    האלקטרונים שבאטום, שלהם מטען שלילי נמשכים אל הגרעין בעל המטען החיובי, אך מטעניהם השלילים דוחים זה את זה, כיוון שכך הקשר של כל אלקטרון לגרעין חלש שיותר משהיה לא היה האלקטרון היחיד באטום. שאר האלקטרונים ממסכים כל אלקטרון ממלוא המשיכה של הגרעין. מטען הגרעין האפקטיבי הפועל על האלקטרון קטן תמיד ממטען הגרעין.

     

    Ze > Z(eff)e

     

    אלקטרון p חודר במידה קטנה יותר מאלקטרון s דרך הרמות הפנימיות של הגרעין, מידוכו מהגרעין רב יותר והמטען האפקטיבי הפועל עליו קטן יותר מזה הפועל על אלקטרון s. כלומר אלקטרון s קשור בקשר חזק יותר מאלקטרון p והאנרגיה שלו נמוכה יותר. אלקטרון d קשור בקשר עוד יותר חשל מאלקטרון p באותה רמה, כיוון שיכולתו לחדור ולהגיע לגרעין קטנה יותר.

     

    Zs < Zp < Zd

     

    המגמות המחזוריות של רדיוס אטומי, אנרגיית יינון וזיקה אלקטרונית

    הרדיוס האטומי של יסוד מוגדר כמחצית המרחק בין הגרעינים של אטומים שכנים. לרוב הרדיוס האטומי קטן משמאל לימין לאורך המחזור וגדל במורד הקבוצה. עם המעבר ממחזור למחזור, האלקטרונים החיצוניים מאכלסים רמות רחוקות יותר מהגרעין לכן העליה ברדיוס ככל שהיסוד נמוך יותר בקבוצה. לאורך המחזור מספר האלקטרונים עולה עם מספר הפרוטונים, אולם האלקטרונים המתווספים לאורל המחזור ממלאים את אותה רמה ראשית וכולם נמצאים באותו מרחק מהגרעין. מכיוון שהם מפוזרים במיסוך שהם מפעילים על האלקטרונים האחרים קטן יחסית, לכן מטען הגרעין האפקטיבי עולה לאורך המחזור והוא מושל את האלקטרונים קרוב יותר לגרעין.

     

    הרדיוס היוני של יסוד הוא חלקו של יסוד זה במרחק בין שני יונים שכנים במוצק יוני. כל הקטיונים קטנים מאטומי המוצא שלהם בגלל שהאטום מאבד אלקטרון אחד או יותר וכך נחשפת הליבה. רדיוסי קטיונים גדלים במורד הקבוצה מכיוון שהאלקטרונים מאכלסים רמות גבוהות יותר ויותר. האניונים גדולים יותר מאטומי המוצא שלהם מכיוון שברמת הערכיות יש יותר אלקטרונים הדוחים זה את זה. רדיוסי האניונים משתנים במגמה מחזורית כאשר הערכים הקטנים ביותר נמצאים למעלה מימין.

     

    אנרגיין היינון היא האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מאטום במצב צבירה גזי. אנרגיית היינון קטנות בדרך כלל במורד הקבוצה בכיוון שככל שהמחזור נמוך יותר האלקטרון החיצוני מאכלס רמה רחוקה יותר מהגרעין ולכן הוא קשור אליו בקשר חלש יותר. אנרגיית היינון גדלות משמאל לימין כיוון שמטען הגרעין האפקטיבי עולה והאלקטרון החיצוני קשור לגרעין בקשר חזק יותר.

     

    זיקה אלקטרונית של יסוד היא האנרגיה המשתחררת או נקלטת כאשר אטום במצב צבירה גזי מקבל אלקטרון נוסף. זיקה אלקטרונית חיובית פירושה, שתוספת האלקטרון מביאה לשחרור אנרגיה. זיקה אלקטרונית שלילית פירושה, שיש להשקיע אנרגיה כדי להוסיף אלקטרון לאטום. השתנות הזיקה האלקטרונית אינה מחזורית כמו הרדיוס ואנרגיית היינון אולם ניתן להבחין במגמה מרכזית אחת: הזיקות האלקטרוניות הן הגבוהות ביותר בצידה הימני העליון של הטבלה המחזורית. האלקטרון הנכנס לאטומים לה מאכלס אורביטל p קרוב לגרעין, שמטענו גבוה והוא מפעיל על האלקטרון משיכה חזקה. לגזים אצילים זיקה שלילית כיוון שכל אלקטרון חייב לאכלס רמה חדשה רחוקה מהגרעין.

     

    ---

    כיפור שמח.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כימיה כללית, פרק 1 - אטומים: העולם הקוונטי"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    28/9/09 22:52
    0
    דרג את התוכן:
    2009-09-28 22:58:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    תודה רבה על הסקירה.

     מה שאני לא מבין לגבי קביעת מהירות הגלים הוא זה :

    אם חישוב מהירותו של גל היא מכפלת תדירותו באורכו (מפיסגה אל פיסגה), הרי שאם המדובר

    בגל אשר נע בקו ישר (אינו עולה או יורד) הרי שנוסחה זו נכונה. אבל כפי שאנו יודעים הגלים

    עולים ויורדים, אז לדוגמא, אם גל עובר מטר מנקודה A אל נקודה B, המרחק האמיתי שהוא

    עבר אמור לכלול את העליות והמורדות שהוא עבר, פירושו שהגל עבר יותר ממטר, ובהתאם 

    גם מהירותו תהיה גבוהה יותר מאותו הגל אשר התקדם מטר אחד אך נע בקו ישר ?

    .

    מישהו יכול לענות ?

    .

    תודה

     

    28/9/09 23:04
    0
    דרג את התוכן:
    2009-09-28 23:05:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הגל לא נע, הקרינה נעה במהירות האור, בצורת גל, כאשר אורך הגל כפול התדירות שווה למהירות האור.
    30/9/09 08:43
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-30 08:43:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היו מדענים שלפני הטלת הפצצה הגרעינית הראשונה, חששו מתגובת שרשרת בין אטומים אשר תשמיד את כל היקום. ( סליחה, אבל אני עוד שם.צוחק

    --
    רוח חרישית.
    30/9/09 08:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-30 08:55:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היכן עובר קו הגבול בין העולם הקוונטי, לבין המציאות המוכרת לנו? ..כאשר משגרים פוטונים אל לוח שעליו נחרצו סדקים, מסתבר שהפוטונים עוברים בעת ובעונה אחת דרך כל הסדקים.משל למישהו אשר בעת ובעונה אחת הגיע לשני מקומות שונים.

    --
    רוח חרישית.
    30/9/09 23:11
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-30 23:11:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    "תודה רבה על הסקירה.

     

     מה שאני לא מבין לגבי קביעת מהירות הגלים הוא זה :

    אם חישוב מהירותו של גל היא מכפלת תדירותו באורכו (מפיסגה אל פיסגה), הרי שאם המדובר

    בגל אשר נע בקו ישר (אינו עולה או יורד) הרי שנוסחה זו נכונה. אבל כפי שאנו יודעים הגלים

    עולים ויורדים, אז לדוגמא, אם גל עובר מטר מנקודה A אל נקודה B, המרחק האמיתי שהוא

    עבר אמור לכלול את העליות והמורדות שהוא עבר, פירושו שהגל עבר יותר ממטר, ובהתאם 

    גם מהירותו תהיה גבוהה יותר מאותו הגל אשר התקדם מטר אחד אך נע בקו ישר ?

    .

     

    מישהו יכול לענות ?

    .

     

    תודה"

     

    מבוא לתורת גלים

     

    חשוב על מיתר מתוח בציר X כששני קצותיו מאולצים לא לנוע, ותן הפרעה (מתיחה קטנה למעלה או למטה בציר Y).

    המיתר יתנוד וכל נקודה בו תנוע למעלה למטה בזמנה הנתון (כלומר התנודות יתחילו בנקודת ההפרעה ויתפשטו ע"י אלאסטיות המיתר הלא).

    ההפרעה המועברת לאורך המיתר וגורמת לנקודות להתנודד נקראת גל.

     מהירות הגל תיקבע ע"י שורש  היחס בין האלאסטיות של המיתר לצפיפותו.

    תכונות אלו הן של החומר ולכן מהירות הגל היא קבועה.

     

     

    זה אנאלוגי להתפשטות גל א"מ (אלקטרומאגנטי) בריק (שם תכונות ה"אתר" הרלוונטיות הן ה- Magentic susceptibility  ו- ה- Electric permeability) ומהירות הגל היא שורש ההופכי של מכפלתם והיא שווה למהירות האור במקרה האלקטרומאגנטי ולמהירות הקול במקרה של גלי לחץ.

     

    המקרה של גל במיתר ששני קצוותיו מאולצים נקרא "גל עומד"


    מכיוון שהגל עומד מדובר פה על סופרפוזיציה (צירוף לינארי) של שני גלים, אחד נע "ימינה" ואחד נע "שמאלה" והההתאבכות של שניהם גורם לקצוות המיתר להישאר קבועים.

    כמו-כן אם אורך המיתר הוא L ומהירות הגל היא C, אזי ניתן לתאר את פונקציית הגל ע"י:

     אזי ניתן להגדיר אורך גל ותדר : 

    omega=lambda/C

    כאשר lambda הוא אורך גל ו- omega הוא התדר.

     

    פונקציית הגל מתארת את מיקום הנקודה בציר Y במיתר כפונקציה של המקום X והזמן t.

     

     

     

     

     


    --
    אין דבר יציב יותר מהטפשות האנושית.
    3/10/09 09:55
    0
    דרג את התוכן:
    2009-10-03 09:57:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     תודה על התשובות,

     .

     הבנתי את תשובתך לגבי מיתר בו נוצרת הפרעה מחזורית (או פולס) בצידו האחד

    ומתפשטת כגל עולה ויורד אל צידו השני.  אך מה בנוגע לפוטונים המתפשטים

    כגל אלקטרומגנטי ?  אין הם עולים ויורדים ומשום שאנו מודדים את מהירות

    התקדמותו של הגל רק בשיאיו, איננו מחשבים את תנועתם האלכסונית של הפוטונים ?

    .

      במילים אחרות, האם מדובר פה בשתי מהירויות (התקדמות הגל ומהירות הפוטונים

    בתוך הגל - בנפרד) או בעצם זו אותה המהירות ?

     תודה

    4/10/09 23:08
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-10-04 23:08:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    "תודה על התשובות,

     .

     הבנתי את תשובתך לגבי מיתר בו נוצרת הפרעה מחזורית (או פולס) בצידו האחד

    ומתפשטת כגל עולה ויורד אל צידו השני.  אך מה בנוגע לפוטונים המתפשטים

    כגל אלקטרומגנטי ?  אין הם עולים ויורדים ומשום שאנו מודדים את מהירות

    התקדמותו של הגל רק בשיאיו, איננו מחשבים את תנועתם האלכסונית של הפוטונים ?

    .

      במילים אחרות, האם מדובר פה בשתי מהירויות (התקדמות הגל ומהירות הפוטונים

    בתוך הגל - בנפרד) או בעצם זו אותה המהירות ?

     תודה"

     

    קיימת פה אי הבנה מסויימת לגבי גל אלקטרומגנטי.

    גל א"מ הוא בסה"כ התפשטות במרחב-זמן של הפרעה בשדות חשמליים ומאגנטיים.

    מהירות הגל היא מהירות התפשטות ההפרעה.

    והיא נקבעת ע"י תכונות ה"אתר".

     

    ראיית גל א"מ כתנועת פוטונים היא תולדה של מיכניקת הקוונטים.

    עליך להבין שלא חומר נע בגל אלקטרומגנטי אלא אנרגיה אלקטרומגנטית.

    במיכניקת קוונטים מחלקים את האנרגיה הזאת לקוונטות (כמויות בדידות) הנקראות פוטונים.

     

    הפוטון אינו מעביר את ההפרעה, הוא ההפרעה.

    ומהירותו היא מהירות האור שבריק היא 2.98 כפול 10 בחזקת 8 מטר לשנייה.

     

     

    עליך להפריד לגמרי בין המושגים  של מהירות התפשטות של  חומר או מטען חשמלי ו- מהירות התפשטות של הפרעה.

    יעזור לך להסתכל על גל שנוצר כתוצאה מזריקה של אבן לאגם מים.

    בנקודת ההפרעה (מקום הפגיעה) פגיעת האבן גורמת למים לשקוע עקב כובדה. כוחות הלחץ מתנגדים לשקיעה וכך נוצרות תנודות.

    כל "חבילת" מים קטנה ככל שנרצה באזור הפגיעה תעלה מעלה ומטה.

    חבילה זו תשדר את ההפרעה (שינויי לחץ) לחבילה צמודה שגם תנוע מעלה מטה.

    מהירות השידור היא מהירות הגל. והיא שונה לגמרי ממהירות תנועת הנוזל עצמו.

     מהירות השידור (בתנאי טמפ' קבועה) היא שורש הנגזרת של הלחץ כתלות בצפיפות ונקראת מהירות הקול.

     

     

     

     


    --
    אין דבר יציב יותר מהטפשות האנושית.
    6/10/09 06:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-10-06 06:55:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

      תודה נוספת עבור ההסבר,  מספר שאלות נוספות :-          ציינת שהתקדמות הגל נקבעת ע"י תכונות ה"אתר", האם האתר נחשבכיום ע"י הפיסיקה כיישות קיימת או תיאורטית ?  וגם אם לא מדוע ואיךלדעתך הוא משפיע על התפתחות הגל ?-          גם אם לא מדובר פה בחלקיקים, האם נכון לחשב את מהירות ההפרעה הנעה כגל סינוס (לדוגמה), כאשר לוקחים בחשבון את הדרך העולה ויורדתשל ההפרעה ומחלקים אותה בזמן, לעומת כמו שנהוג לחשב אותה כקו ישר ?דוגמה גסה לכך, היא חישוב מהירותה של מכונית הנוסעת מחיפה לקרית שמונה,האם נמתח קו ישר בין שתי הערים ונחלקו בזמן הנסיעה או שנמדוד את אורכוושינויי גבהיו של הכביש המחבר בינהן ונחלקו בזמן ?-          ושאלה אחרונה ששאלתי פעמים רבות בפורומים שונים ועדיין לא קיבלתי תשובה :  האם יתכן שגלים אלקטרומגנטיים מתקדמים בצורה סלילית ולא עולה ויורדתאו דו ממדית.  אני שואל זאת בהקשר לניסוי בו עוברים חלקיקי אור או גל אחרדרך שני סדקים (התאבכות), ונראה לי שאם הם היו סליליים היו תוצאות הניסוימוסברות ביתר קלות מתמטית.  תודה
    6/10/09 16:21
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-10-06 16:21:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

      תודה נוספת עבור ההסבר,  מספר שאלות נוספות :-          ציינת שהתקדמות הגל נקבעת ע"י תכונות ה"אתר", האם האתר נחשבכיום ע"י הפיסיקה כיישות קיימת או תיאורטית ?  וגם אם לא מדוע ואיךלדעתך הוא משפיע על התפתחות הגל ?-          גם אם לא מדובר פה בחלקיקים, האם נכון לחשב את מהירות ההפרעה הנעה כגל סינוס (לדוגמה), כאשר לוקחים בחשבון את הדרך העולה ויורדתשל ההפרעה ומחלקים אותה בזמן, לעומת כמו שנהוג לחשב אותה כקו ישר ?דוגמה גסה לכך, היא חישוב מהירותה של מכונית הנוסעת מחיפה לקרית שמונה,האם נמתח קו ישר בין שתי הערים ונחלקו בזמן הנסיעה או שנמדוד את אורכוושינויי גבהיו של הכביש המחבר בינהן ונחלקו בזמן ?-          ושאלה אחרונה ששאלתי פעמים רבות בפורומים שונים ועדיין לא קיבלתי תשובה :  האם יתכן שגלים אלקטרומגנטיים מתקדמים בצורה סלילית ולא עולה ויורדתאו דו ממדית.  אני שואל זאת בהקשר לניסוי בו עוברים חלקיקי אור או גל אחרדרך שני סדקים (התאבכות), ונראה לי שאם הם היו סליליים היו תוצאות הניסוימוסברות ביתר קלות מתמטית.  תודה

     

    כאשר ציינתי "אתר" התכוונתי למדיום בו עובר הגל.

    גל לחץ עובר בזורם.

    גל אלאסטי עובר במוצק.

    גל אלקטרומגנטי עובר או בריק או בחומר.

     

    עבור גל אלקטרומגנטי ידוע שקיימות תופעות של פיזור ודיסיפציה כאשר זה עובר בחומר.

    גל לחץ עובר דיסיפציה ע"י מנגנון צמיגותי.

     

    גל סינוס הוא פשוט הפונקציה:

    sin(k*x-omega*t )

     

    כאשר k הוא מספר הגל ו- omega הוא התדירות ברדיאנים לשניה, שים לב שזו פונקציה של מימד מרחבי x ו- מימד זמן t.

    מהירותה של נקודה היא פשוט הנגזרת בזמן של הפונקציה והיא :

     omega*cos(k*x-omega*t) 

     

    מהירות הגל היא לעומת זאת קבועה במדיום וניתן לקבלה מיחס הדיספרסיה:

     omega/k=c

    כאשר:

     

    c=sqrt(E/rho) Elastic wave

    c=sqrt(1/(mu0*eps0) Electromagnetic wave in vacuo

    c=sqrt(dp/drho)  Pressure wave in fluid 

     

     

    נעבור  לניסוי ה - double slit diffraction 

     

    מדובר בחזיתות גל כדוריות (כלומר חזית ההפרעה היא משטח כדורי מתפתח בזמן שמהירותו היא מהירות האור).

     

    ה"קרן" היא הכיוון הרדיאלי ממוקד האור (מקור האור).

    כאשר מגיעה החזית הכדורית לסדק, עוברות אותן קרניים שכיוונן מתאים ומתאבכות עם הקרניים שעוברות מהסדק השני.

    ההתאבכות היא בונה או הורסת בהתאם להאם היחס בין המרחק בין הסדקים למרחק הסדקים מהמסך הוא כפולה שלמה של אורכי הגל או חצייה.

     

    הבט בציור המצורף.

     

     

     

    Attached files:
    קובץ מספר 1 (jpg)

    --
    אין דבר יציב יותר מהטפשות האנושית.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כימיה כללית, פרק 1 - אטומים: העולם הקוונטי"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה