ביום הכיפורים ישנה רדוקציה של חומר על מנת להעצים את הרוח,

מניעת האכילה והשתיה אמורים לצמצם במידת מה את הנוכחות החומרית על מנת לגרום להעצמה רוחנית,

או לגרום להתעלות מעליו.

האם ניראה לכם שניתן לצמצם את הנוכחית החומרית של יצירת אמנות על מנת לגרום להעצמה רוחנית?

צטט: A_Erez 2009-09-28 21:49:45

האם האמנות יכולה להשתחרר מהחומר?

ביום הכיפורים ישנה רדוקציה של חומר על מנת להעצים את הרוח,

מניעת האכילה והשתיה אמורים לצמצם במידת מה את הנוכחות החומרית על מנת לגרום להעצמה רוחנית,

או לגרום להתעלות מעליו.

האם ניראה לכם שניתן לצמצם את הנוכחית החומרית של יצירת אמנות על מנת לגרום להעצמה רוחנית?

================================================================================ 

 ארז איזה דיון יפה

אני הייתי לוקח את המשפט הפוך קצת

בעידן שמנסים למכור לנו כמה שיותר מוצרים שאין אנו זקוקים להם , מותגים ושאר מוצרים חסרי שימוש

הייתי ממליץ  על :

צמצום הנוכחות החומרית בחיים הממשיים על מנת לגרום להעצמה רוחנית של היצירה

כמובן שצרכים בסיסים של תשלומי שכר דירה , חשמל , מים ואוכל צריכים להתקיים

 הי,

הגדר את חומר ואתן לך את הרוח!

האוכל כמו כול החומריות עשוי מחללים אלה נאגדים על ידי הרוח לצורה!

צימצום החומריות הוא צימצום צורת הרוח בתודעה!

צימצום הרוח הוא חומריות והן בו ממש...

החומר והרוח ירדו צמודים לעולם, וכל יצור אנוש חייב למצוא את האיזון ביניהם עבור קיומו.

שנאמר נפש בריאה בגוף בריא, או גוף בריא בנפש בריאה.

גם היצירה נראית, נשמעת או נקראת בעזרת החומר.

חומרניות לעומת הצטמצמות או להיפך, הינם מושגים בעלי קונוטציות שונות.

כמו שחומרניות יתר, לעתים רבות, משחיתה, כך הצטמצמות יצירתית יכולה  להוליד תוצאה דלה ולמעשה ללא רוח. יצירה המכונה "דלת חומר".

החשוב הוא להיות כנה עם עצמך. הכנות היא אם כל יצירה.

רות

צטט: rutpal1 2009-09-29 05:48:23

החומר והרוח ירדו צמודים לעולם, וכל יצור אנוש חייב למצוא את האיזון ביניהם עבור קיומו.

שנאמר נפש בריאה בגוף בריא, או גוף בריא בנפש בריאה.

גם היצירה נראית, נשמעת או נקראת בעזרת החומר.

חומרניות לעומת הצטמצמות או להיפך, הינם מושגים בעלי קונוטציות שונות.

כמו שחומרניות יתר, לעתים רבות, משחיתה, כך הצטמצמות יצירתית יכולה  להוליד תוצאה דלה ולמעשה ללא רוח. יצירה המכונה "דלת חומר".

החשוב הוא להיות כנה עם עצמך. הכנות היא אם כל יצירה.

רות

  

 

ובהמשך לדברים ששרות כותבת  כל כך יפה

איזון בחים זה מה שחשוב, החיים מורכבים מהרוח והחומר ,הם לא מתקיימים אחד בלעדי השני,

 הבעיות מתחילות שלא מבינים וקוראים אותם נכון. 

ארז,

גמרת, למטה.........

להאכיל את עצמך טרולים?

ולנושא הדיון המעניין...

E=MC2

המסה והאנרגיה למעשה משתווים.

ובאמנות?

מחשבה קטנה של אמן = אנרגיה , מופצת כאובייקט אמנותי (שמן על בד =מהירות איטית... אמנות מביטים באינטרנט=מהירות האור ~), יוצרים אפקט נרחב, או העצמה רוחנית...

במוזיאון, לאנשים בודדים בזמנים נדירים... באינטרנט למיליונים רבים מיידית וכול הזמן.

למעשה האמנות מאז ומעולם שאפה להיות רוח, החומר היא רק אמצעי להגיע למטרה הנשגבת...

בוקר טוב

האמת אבי , שעבורי כצורף

המטרה היא להפוך את הרוח לחומר

לדחוס את הרעיון  הזה מהבטן הלב והראש

אל תוך תכשיט .

ללכוד את הרעיון בגוף גישמי שיחזיק אותו במעטפת " שקופה "של חומר

שדרכה יוכל המשתמש להרגיש לחוות להבין ולהשתנות בהתאם להצלחתי ולמצב רוחו .

שתהיה לנו רוח סתיו נעימה

צטט: טל ברוך 2009-09-29 11:02:59

בוקר טוב

האמת אבי , שעבורי כצורף

המטרה היא להפוך את הרוח לחומר

לדחוס את הרעיון  הזה מהבטן הלב והראש

אל תוך תכשיט .

ללכוד את הרעיון בגוף גישמי שיחזיק אותו במעטפת " שקופה "של חומר

שדרכה יוכל המשתמש להרגיש לחוות להבין ולהשתנות בהתאם להצלחתי ולמצב רוחו .

 

שתהיה לנו רוח סתיו נעימה

 

הי טל, תנסה את הוליטיון,

מהראש שלך לשלה...

אפשר להסתובב עם זה ב"סקנדלייף" :-)

תשמע אבי

זה מדהים !!!

בשילוב של הטכנולוגיה שאינני זוכר את שמה

שבונה חפץ תלת מימדי מצילום או מידע המועבר אליה , זה מייתר אותי לחלוטין כצורף .

כל מה שעליך לעשות , זה לדמיין , המכשירים יעשו את השאר .

עד אז , כלומר , עד שזה יהיה זמין לכלל האוכלוסייה (בהנחה שהמדיה הדיגיטאלית תשרוד)

אני שמח שישנם אמנים שבאפשרותם לקבל ממישהו או משלהם , רוח ורעיון

ולעצב אותו לכדי חומר אותו ניתן לחוש ולקנות (בהתאם לרצון כמובן) .

אבל שוב , זה ממש גדול !!!

צטט: טל ברוך 2009-09-29 13:07:00

 

תשמע אבי

זה מדהים !!!

בשילוב של הטכנולוגיה שאינני זוכר את שמה

שבונה חפץ תלת מימדי מצילום או מידע המועבר אליה , זה מייתר אותי לחלוטין כצורף .

כל מה שעליך לעשות , זה לדמיין , המכשירים יעשו את השאר .

 

עד אז , כלומר , עד שזה יהיה זמין לכלל האוכלוסייה (בהנחה שהמדיה הדיגיטאלית תשרוד)

אני שמח שישנם אמנים שבאפשרותם לקבל ממישהו או משלהם , רוח ורעיון

ולעצב אותו לכדי חומר אותו ניתן לחוש ולקנות (בהתאם לרצון כמובן) .

 

אבל שוב , זה ממש גדול !!!

טל,

מה כל העניין בצריכה של אובייקטים?!

אם זה תנור בישול, מכונית, תכשיט או ציור...

האובייקט בהחלט יכול להיות וירטואלי, ראינו רבים וטובים שוויתרו על ממון רב, לטובת אמונה כזו או אחרת. זה המעבר מכלכלה קפיטליסטית לזו של הקפיטליזם המאוחר (צריכת סמלים).

טרנדים יכולים להיות כול דבר ממשי או וירטואלי, היום הכיוון די ברור.

קוני אמנות פונים לגלריסט שיסביר לו מה טוב,

אגב חומר..

פעם גם אני ציירתי (כמו כולם) בקנווס שגודלו 5 מטר על 25 מטר (לפחות) .  

אחרת לא הרגשתי שציירתי "משהו".  אח"כ זה נהיה מטרד בבית . נדיה העוזרת קיללה את אמא שלי, אבא שלי, סבתא שלי ואת הנכדים שאין לי. אי אפשר היה לטלטל את הציור וגם הגב התחתון אמר את שלו בנדודי המכחול מצד אחד של הבד לצידו האחר. אח"כ הלכו וקטנו הפורמטים. אח"כ הבנתי שאפשר להגיד עולם ומלואו מבלי לתפוס נתחים מוזגמים מן העולם. אח"כ הבנתי את כוחה של המילה כתובה. אח"כ הבנתי שהדבר הגאוני ביותר הוא A4 שאפשר לשדר בו מניפסטים גאוניים ולתקן עולם.

אח"כ הבנתי שמה שגאוני בA4 זה שאפשר לזרוק אותו לזבל כמו את האידאולוגיות הנבובות שהוא מאכלס ולהתחיל מחדש/ שוב /אחרת, בלי יסורי מצפון מטופשים ושבניגוד לציור, שיודע להיות רק ציור, איי 4 הוא רב שימושי ובן רגע הופך מעבודת אמנות גם לרשימת מכולת, ספר טלפונים נייד, הצהרת אהבים, טיוטת רב מכר,  ניר סופג,  ומה לא?     

יחי איי 4!!.  

צטט: טעון טיפוח 2009-09-29 14:15:21

אגב חומר..

פעם גם אני ציירתי (כמו כולם) בקנווס שגודלו 5 מטר על 25 מטר (לפחות) .  

אחרת לא הרגשתי שציירתי "משהו".  אח"כ זה נהיה מטרד בבית . נדיה העוזרת קיללה את אמא שלי, אבא שלי, סבתא שלי ואת הנכדים שאין לי. אי אפשר היה לטלטל את הציור וגם כוחותי הנקלים גרמו לי להתעייף בנדודי עם המכחול מצד אחד של הבד לצידו האחר. אח"כ הלכו וקטנו הפורמטים. אח"כ הבנתי שאפשר להגיד עולם ומלואו במעט שטח. אח"כ הבנתי בכלל את כוחה של המילה כתובה. אח"כ הבנתי שהדבר הגאוני ביותר הוא A4 מזופת שאפשר לשדר בו מנפסטים שלמים ולתקן עולם.

אח"כ הבנתי שמה שגאוני בA4 זה שאפשר לזרוק אותו לזבל כמו את האידאולוגיות הנבובות שהוא מאכלס ולהתחיל מחדש/ שוב /אחרת/גם בלי יסורי מצפון מטופשים ושבניגוד לציור שיודע להיות רק ציור איי 4 הוא רב שימושי ובן רגע הוא הופך מעבודת אמנות גם לרשימת מכולת, ספר טלפונים נייד, הצהרת אהבים, טיוטת רב מכר,  ניר סופג,  ומה לא?     

יחי איי 4!!.  

 

כתבת, אהבתי, נסחפתי...

אולי זה קוורו לא בדיוק A4 :-)