בפורומים השונים כאן בקפה ולא רק בקפה, אני מרגישה שיש אנטי כלשהו כלפי המקצוע הזה וכלפי האנשים העוסקים בו.

ממה לדעתכם זה נובע?

בהנחה שמדובר ב"אנטי" לא מאורגן, הדבר טבעי. מדובר במקצוע חדש בשוק, עדיין לא ברור לרוב הציבור. הרוב לא התנסה מעולם באימון מלא או חלקי או אפילו בפגישת אימון בודדה. לא צריך לפחד מהאנטי ומחוסר אמפתיה למאמנים. בוא נזכר מה היה יחס הציבור למרפאים סיניים לפני 20-25 שנה ? אנשים צחקו מהמחטים ולעגו לשיטות של הרפואה העתיקה ביותר בעולם שהייתה אז די חדשה בארץ. ואיך נראים דברים היום? יותר ויותר אנשים מוכנים לשלם כסף עבור טיפול שהוא לא בסל הבריאות .

אנחנו, המאמנים עדיין בתקופת החלוצים והביצות. יש הרבה כוחות שמאמינים שהמקצוע החדש עלול לגזול מהם פרנסה.

אני בטוח שבסופו של דבר, כוחות השוק יעשו את שלהם, והמקצוע הנפלא "אימון אישי" יתפוס את מקומו המכובד בין מקצועות טיפוליים שבסך הכל נועדו לעזור לאנשים להיות מאושרים יותר, שלמים יותר.  

הסיבה פשוטה

מאחר שכול מובטל שני או כל אחד שלישי אשר מאס מעבודתו הרוטינית הולכים להיות מאמנים

לאימון בחיים ולהגשמה עצמית.

ומאחר  וחלקם הולכים יחפים כמו הסנדלרים  ושיקולי מוסר וערכים הם לא נר לרגלם

אז מתיחסים לתחום הזה כמו לירידה לזנות (למרות שבאחרון התרומה ברורה וקיימת)

יחד אם זאת אין זה אומר שאין מאמנים טובים רק שהם בגדר היוצא מן הכלל הצובע את הכלל.

להשתמע

א מ ת

C

אבינועם

חג שמח  צילה,

האם את באמת מופתעת מהיחס  או  התהייה שמאמנים רבים "זוכים " לו בציבור הרחב או בשדרות האקדמיה? האם אין זה נפוץ שתחום  תחום שאין בו רגולציה מסודרת של מי הוא מומחה לאיזה תחום, ושעדיין כל אדם שני רוצה ומחליט שרכש מספיק ידע לגעת בחייהם  של אנשים הופך למאמן, האם כל הכשרה שקיימת בשוק אכן מכשירה אנשים להיות מאמנים מוסמכים? .  אני סבורה שכדאי לשנות את המצב העגום יש לנקוט ב2 צעדים באופן מיידי: הראשון הוא נהלים ברורים(אם ניתן יהיה להעביר זאת כחוק,זה יהיה מצויין)שיבהירו מי יוכרז כמאמן, מהי ההכשרה הנדרשת כדי לעסוק בתחום וכו'.(וזה המקום להפנות את הקוראים להצעת החוק שאיק"א ולשכת המאמנים עושים מאמצים להעבירה). הצעד השני , שלהערכתי ייקח זמן זה ליצור אקדמיזציה של התחום. מכיון שהתחום צעיר ואין מחקרים מדעים, זה אינו תחום שנרכש באוניברסיטה לקרא תואר, ומכאן הזילות. אני מציינת זאת כי אני מוצאת שונות במדרג של יועץ ארגוני לעומת המאמן. הכשרת היועץ הארגוני שונה והיא אקדמית ועל כן אולי מתקבלת יותר. התנהגות ארגונית היא תחום נחקר. (חשוב לציין שהמשותף למאמן וליועץ הארגוני היא העובדה שגם איפ'א היום מנסה להעביר את חוק היועצים הארגונים . )

דורית קיי

]פיתוח אישי

יעוץ ארגוני

הצעד השני , שלהערכתי ייקח זמן זה ליצור אקדמיזציה של התחום. מכיון שהתחום צעיר ואין מחקרים מדעים, זה אינו תחום שנרכש באוניברסיטה לקרא תואר, ומכאן הזילות. אני מציינת זאת כי אני מוצאת שונות במדרג של יועץ ארגוני לעומת המאמן. הכשרת היועץ הארגוני שונה והיא אקדמית ועל כן אולי מתקבלת יותר. התנהגות ארגונית היא תחום נחקר. (חשוב לציין שהמשותף למאמן וליועץ הארגוני היא העובדה שגם איפ'א היום מנסה להעביר את חוק היועצים הארגונים . )

לא מדויק דורית.

אני למדתי ב"יחידה ללימודי המשך" של אוניברסיטת חיפה את האימון.

מתקבלים לשם אנשים שסיימו תואר שני או תואר ראשון + ראיון. הסינון שם הוא גדול מאוד.

זו הייתה שנה אקדמאית והלימודים כללו את מקסימום השעות הנדרשות (180 שעות).לא כולל סטאז' של60 שעות שגם הם היו עם סופר ויז'ן, כך שזה עמד על 240 שעות.

רק לעדכן אותך,ייעוץ אירגוני ואימון עסקי הם 2 דברים שונים לחלוטין.

אין הלימה ביניהם ולכן אין צורך לערבב ביניהם ובטח שלא לשפוט מי יותר טוב.

גם האימון כיום הוא תחום נחקר. הוא חדש יחסית ולכן אין ריבוי מחקרים אקדמים לגביו. בלשכת המאמנים יש דיסיפלינה שאמונה על תחום זה.

מעבר לכך, איפ"א רושמת לשורותיה מאמנים מוסמכים כבר מספר שנים.

וסתם נקודה למחשבה - בשום מקום בעולם אין חוק הקשור באימון. רק בישראל יש התעקשות להעלות חוק מסוג זה.

קרן  אנחנו מסכימות על מספר דברים. אני מסכימה איתך  שאימון היא דיסיפלינה חדשה יחסית ועל כן אין  עדיין שדה מחקר עשיר. המסגרת שאת למדת מדגימה את מה שציינתי בדבריי-שדרושה הכשרה יסודית של לפחות 180 שעות ולא של 28 שעות לדוגמא, כפי שיש עדיין מספר מסגרות שקיימות בשוק. . עוד טענה שאני תמימת דעים אתך לחלוטין היא שאיפא אכן רושמת מאמנים לשורותיה, אך חשוב לציין שהם מקפידים על בעלי תואר שני ,כרגע בוגרי אוניברסיטה ישראלית מוכרת .  הנסיון להשוות את עולם היעוץ הארגוני והאימון הוא רק על מנת  להדגים שכשאין קריטריונים ברורים למי יכול לעסוק בתחום , הסכנה לזילות גדלה.

דורית

פיתוח אישי

יעוץ ארגוני

צטט: צילה שנהר 2009-10-03 08:40:23

למה יש אוירה של אנטי כלפי מאמנים?

בפורומים השונים כאן בקפה ולא רק בקפה, אני מרגישה שיש אנטי כלשהו כלפי המקצוע הזה וכלפי האנשים העוסקים בו.

ממה לדעתכם זה נובע?

זה נובע משתי סיבות עיקריות.

1. אימון מתיימר לתת תשובה מהירה, ובהשקעה מועטה, למגוון בעיות שעד היום נדרש הרבה יותר זמן ומאמץ כדי לפתור אותן. זה מעורר חשדנות טבעית. חוץ מזה, כשאת נעמדת על כן גבוה, תמיד יש מי שיכוון חיצים לעברך. זו תופעה אנושית.

2. חלק מאלו שנעמדים על הכן זה אינם ראוים, ואינם באמת יודעים לספק את ההבטחה.

אבל שיהיה אנטי, שידברו. למי אכפת?  את יודעת מה את עושה? את יודעת מה את שווה? הלקוחות שלך מקבלים את התמורה? שהאחרים ידברו כמה שמתחשק להם.

אני הייה יותר חד -

כאשר רוב המאמנים או המאמנות לא עברו שעה אחת של אימון אישי על עצמם - זאת התוצאה.

מרבית בתי הספר לאימון מתחת לכל ביקרות.

החושב שאימון הוא רק למידה חיי בסרט - להיות מאמן עובר דרך תהליך של התאמנות.

ומי הזכיר כאן את איק"א? - מי אמר כאן את המילה "מאמן מוסמך" - פשוט בדיחה רעה. 

C

אני שמחה שהעלית את השאלה הזו-

אני אשמח לפני תשובתי לקבל הגדרה מסודרת ומוגדרת מה זה אומר מאמן?

צטט: rinagili 2009-10-03 16:43:38

אני שמחה שהעלית את השאלה הזו-

 

אני אשמח לפני תשובתי לקבל הגדרה מסודרת ומוגדרת מה זה אומר מאמן?

 

 

:-) הנחת את האצבע בדיוק על הנקודה.

מה זה אימון, מה זה מאמן - אין לכך תשובה מוסכמת. אין סטנדרט מקובל. אין אפילו מישהו, או גוף כלשהו, כולל ה-ICF בכבודו ובעצמו, שיכול לטעון שבזכות מאסת המאמנים שפועלים בדרכו, הוא אמת המידה.

יש כמה עקרונות יסוד שאולי ניתן לגבש סביבם את רוב האנשים שקוראים לעצמם מאמנים. אולי - אני ממש לא בטוח. וגם בין אלו שיסכימו על העקרונות האלו, אני חושש שרבים מהם יטענו שללא הוספת כמה נוספים- זה לא זה, בעוד שאחרים יטענו שכבר אלו אינם מקובלים עליהם.

חוק המאמנים שמדברים עליו, ולדעתי לעולם לא יחקק (ויפסל בבג"ץ אם יחקק, בגלל חוק יסוד חופש האדם וחירותו), גם הוא לא ממש מגדיר זאת, ומנסה להעביר את הבעיה אל 'לשכת המאמנים' העתידית שתקום על יסוד הגופים הגדולים השולטים כיום בתחום. כך שאולי הדבר הקרוב ביותר שאפשר למצוא היום להגדרה מוסכמת של מהו אימון או מיהו מאמן תוכלי ליצור לעצמך אם תסנטזי את ההגדרות שמופיעות באתר לשכת המאמנים, באתר איק"א ובאתר תות תקשורת - שלושת הגופים אשר, אם יחקק אי פעם החוק הזה, ישלטו בלשכה שתקום.

כמובן, מי שבקיא מעט בתחום יודע שכבר בניסיון ליישב בין שלושת אלו יש בעיה קשה...

לכבוד הענין הזה לדעתי עלינו לעשות את המיטב להסדיר את המקצועיות שלנו ככל הניתן. 

אני אישית נותן גב לדרך של לשכת המאמנים בעניין . 

ולמען הסר ספק- אני לא חלק מהלשכה ולא מקושר או מקורב אלא חבר ככל מאמן אחר שבחר בחברות בלשכה.  

רצוי שתהיה הגדרה למיהו מאמן מוסמך, מהו בית ספר שיכול להסמיך, מה התוכן, כמה שעות, כמה פרקטיקום ועוד....כדי שלא כל מי שקרא ספר נחמד או יודע לדבר קצת עם אנשים יחליט שהוא מאמן (ומי שהעביר אימון או עבר אימון טוב יודע שמדובר בעומק הרבה יותר רציני) . 

אז זה המקום שהתחיל להזיז את הישבן ולהירשם ללשכת המאמנים (שכרגע מונה 1,500 - 2,000 מאמנים בלבד!)  

המטרה היא להגדיר זה מקצוע רציני שעושה דברים רציניים ומי שרוצה להיקרא מאמן מוסמך חייב לעמוד בתנאים מסוימים! 

הי,

לפני 10 שנים, 8 ואף עד לפני כ-5 שנים לא הייתה תחושה כזו לא בקרב המאמנים - בינם לבין עצמם ובוודאי שלא ביחסם של המתאמנים, היינו מעטים יחסית,  יינקנו מהמקורות , התנסינו זמן רב אצל המומחים לפני שיצאנו לדרך עצמאית.

לרובנו , למייטב ידיעתי, אף אין תעודות "כשרות", רבים מאיתנו הכירו אחד את רעהו, פירגנו והיינו גאים במה שאנחנו עושים ויותר מזה בתוצאות  - הפעילות לא יצרה גלים - השקט סבב את התחום.

המצב היום שונה - את ההבדל לא צריך להציף הוא ברור מאליו, עצם העלאת הנושא לדיון פומבי ממחיש זאת.

בעידן הזה הידע פתוח לכל, "התורה" אקילקטית  ומכאן גם שאין יותר בעלות בית לידע.

הטכניקות שהינן ליבת העניין והקסם בהעברת התהליך ליצירת התוצאות נפרצו, הושטחו  והוסבו למטודות מנחות לשיטות לימוד חד ערכיות כאילו לומר כל אחד יכול: תלמד, שנן, הפנם, צא לשטח - גם אתה יכול.

שרלטנות זה שם המשחק, לא כולם (כמובן) וכמו בכל דבר - הציבור אינו מודע להצלחות אבל הכשלונות והאכזבות מתפרסמות ועוברות מפה לאוזן כמו רוח סופה.(התקשורת אשמה) כוח השפעתם ההרסני רב מהשפעת אלו המוצלחים שקולם לא נשמע  ואין מי שיספר.

הטובים ימשיכו להיות כאלו, יהנו מהשקט, יעבדו עם לקוחות, יצליחו איתם במטרות  ובתוצאות.                              

הסתמיים ישארו כפי שהם....

 אין בהתייחסותי לשאלה - תלונה או העברת ביקורת- סתם דעה לא מחייבת, אין בה אמת ואין משמעות לכך שאין בה אמת ואין לה משמעות כלל - פרט לזו שכל קורא יתן לה..

 דוריT

הנושא שנגעתם בו הוא בנפש מקצוע האימון ובנפש כל מי מאיתנו שהמקצוע יקר לו. אני מבקש להפנות את תשומת ליבכם לכמה נקודות.

יש כיום כבר לא מעט אוניברסיטאות ברחבי העולם שהפכו את מקצוע האימון לאקדמי ומעניקים בו תארים אקדמיים .BA, MA, PHD

(גם מאמנים ישראליים למדו, ולומדים כיום, באוני' סידני, מונש באוסטרליה, לונדון וניו יורק למשל, וקיבלו תארים MA, PHD באימון.) יש כבר לא מעט מחקרים בתחום האימון. לשכת המאמנים ארגנה כנס בתחום מחקר האימון בחודש מאי השנה, ובו הצגנו הן מחקרים זרים והן מחקרים ישראליים והתחום תופס תאוצה. לא מהר כפי שהיינו רוצים, אך בהחלט ישנה תנופה בתחום מחקר האימון.

כל מי שהנושא יקר לליבו, רוצה מידע על מחקרים באימון או להצטרף לועדת המחקר והאקדמיה של לשכת המאמנים מוזמן לפנות אלי ונשמח מאד לשתף פעולה.

בנושא אחר - וועדת ההסמכות של לשכת המאמנים בישראל השקיעה עבודה רבה בשנה האחרונה בנושא הסמכת מאמנים והסמכת בתי ספר לאימון - גובש מסמך רציני ומכובד בנושא - ניתן ללמוד אותו באתר לשכת המאמנים - וכבר החל מחודש יולי 2009 הסמכת המאמנים נכנסה לתוקפה במסגרת הלשכה ובתי ספר רבים עובדים לפי מסמך ההסמכות של הלשכה - כך שגם תחום זה מתחיל להיות מוסדר - לשמחתנו - עדיין יש רבות לעשות בתחום, עדיין יש לוודא כי העוסקים בו יהיו מקצוענים ולא יבזו את התחום.

כן, הדבר יקח עוד זמן, אך מקצוע האימון כאן כדי להשאר ולא להיות רק טרנד, ואנחנו המאמנים נהייה הראשונים שנשפיע על הדרך בה יתייחסו ויתפסו את המקצוע.

חג שמח

אילן רובינשטיין

יו"ר ועדת המחקר והאקדמיה של לשכת המאמנים בישראל

ilandcl@012.net.il

050-5509922