קבלו את החזון שלי לגבי הנושא:

 המכונית החשמלית לא תהיה שלך בכלל אלא של מפעיל רכבים חשמליים.

התשלום הוא לפי מפתח של זמן שנמדד בדקות כדי שיהיה תמריץ להחזיר את המכונית לאחד ממרכזי הטעינה כמה שיותר מהר.

מרכזי הטעינה חייבים להיות במרחק של עד 15 דקות הליכה ממקום היעד וממקום המוצא .

יתרונות:

1. לא צריך לחכות שהבטריה תטען פשוט לוקחים מכונית אחרת שנטענה מבעוד מועד..
2. יורד ממך כל הכאב ראש של להיות בעלים של מכונית - חסל סדר מוסכים טסטים ופוליסות ביטוח.
3. אם השיטה תצליח ואנשים יסעו כל יום לעבודה בצורה שכזאת, הדבר יעודד קארפולים (אנשים ימלאו רכב ויתחלקו בהוצאות הנסיעה).

חסרונות:

1. תחבורה ציבורית תמיד תהיה חסכונית יותר כלומר רכבת או אוטובוס שמופעלים בטכנולוגיות נקיות עדיפים בהרבה.
2. בעיית הונדאליזם או סתם שימוש לא מתחשב במכונית שיגרמו לבלאי גבוהה של הרכב.
3. השיטה תוחמת אותך לאיזורים מרושתים בתחנות טעינה - אם תרצה לקפוץ איזה שבת לטיול ברמת הגולן לא בטוח שתגיע למחוז חפצך ואם תגיע עוד יותר לא בטוח שתוכל לחזור...
4. לא בטוח שיהיו מספיק מכוניות מוטענות זמינות במרכזי הטעינה שיוכלו לענות על הביקושים בשעות השיא

לסיכום אני מודה שהשיטה שאני מעלה פה היא קצת בעייתית

אבל תודו שהיא יכולה לעבוד טוב לשם הפעלת מערכת של מוניות שירות חשמליות

צריך להוסיף לזה גם נהג אוטומטי שמפוקד ממרכז בקרה כך שלמעשה אתה מזמין הסעה לא נוהג המערכת מרכז הבקרה יבצע את הפולים ויחזיר את הרכב לטעינה כשצריך.

ראינו את זה בסרט האלמנט החמישי

גם שם  זה לא עבד כנגד וונדליזם מקומי

אבל התיאוריה מעולה

מה שמעניין שגם התיאוריה של שי אגסי,שכבר גייס מימון נכבד ליישומה, אינה תופסת את מרבית יצרני הרכב. משום מה, רוב יצרני הרכב בונים על הטענה מהירה / הטענה ביתית, ואינם ממהרים לאמץ את שיטת החלפת המצברים של בטר פלייס.

תמהני מדוע?

רכושנות?

תרבות הצריכה?

צטט: ניר גולן1 2009-10-09 15:17:56

מה שמעניין שגם התיאוריה של שי אגסי,שכבר גייס מימון נכבד ליישומה, אינה תופסת את מרבית יצרני הרכב. משום מה, רוב יצרני הרכב בונים על הטענה מהירה / הטענה ביתית, ואינם ממהרים לאמץ את שיטת החלפת המצברים של בטר פלייס.

תמהני מדוע?

 (מקווה שהשאלה שלך בסוף התגובה היא לא רטורית ויצאתי טמבל שאני עונה עליה...)

1. מה שההטענה המהירה נותנת זה מעבר חלק לא מורגש ושקוף  מטכנולוגיית הבערה הפנימית לטכנולוגיית החשמל. כמו שלוקח לך מספר דקות למלא טנק בדלק שיקח לך מספר דקות למלא את המצבר.
2. החלפת מצברים היא גם סוג של "כאב ראש לוגיסטי" מהבחינה שצריך לייצר מתקן יעודי ודי בזבזני להטענת המצברים.

צטט: ערן הסביבתן 2009-10-10 11:30:03

פתרון אפשרי לבעיית זמן ההטענה של מכוניות חשמליות - שהמכונית לא תהיה בבעלות המשתמשים

קבלו את החזון שלי לגבי הנושא:

 המכונית החשמלית לא תהיה שלך בכלל אלא של מפעיל רכבים חשמליים.

התשלום הוא לפי מפתח של זמן שנמדד בדקות כדי שיהיה תמריץ להחזיר את המכונית לאחד ממרכזי הטעינה כמה שיותר מהר.

מרכזי הטעינה חייבים להיות במרחק של עד 15 דקות הליכה ממקום היעד וממקום המוצא .

 

יתרונות:

1. לא צריך לחכות שהבטריה תטען פשוט לוקחים מכונית אחרת שנטענה מבעוד מועד..
2. יורד ממך כל הכאב ראש של להיות בעלים של מכונית - חסל סדר מוסכים טסטים ופוליסות ביטוח.
3. אם השיטה תצליח ואנשים יסעו כל יום לעבודה בצורה שכזאת, הדבר יעודד קארפולים (אנשים ימלאו רכב ויתחלקו בהוצאות הנסיעה).

 

חסרונות:

1. תחבורה ציבורית תמיד תהיה חסכונית יותר כלומר רכבת או אוטובוס שמופעלים בטכנולוגיות נקיות עדיפים בהרבה.
2. בעיית הונדאליזם או סתם שימוש לא מתחשב במכונית שיגרמו לבלאי גבוהה של הרכב.
3. השיטה תוחמת אותך לאיזורים מרושתים בתחנות טעינה - אם תרצה לקפוץ איזה שבת לטיול ברמת הגולן לא בטוח שתגיע למחוז חפצך ואם תגיע עוד יותר לא בטוח שתוכל לחזור...
4. לא בטוח שיהיו מספיק מכוניות מוטענות זמינות במרכזי הטעינה שיוכלו לענות על הביקושים בשעות השיא

 

לסיכום אני מודה שהשיטה שאני מעלה פה היא קצת בעייתית

אבל תודו שהיא יכולה לעבוד טוב לשם הפעלת מערכת של מוניות שירות חשמליות

 

 

 מה שאתה מתאר כבר קיים בארץ עם רכבים רגילים (ציטוט מהאתר שלהם):

car2go מחזיקה צי של רכבים הממוקמים בחניונים ברחבי גוש דן. חברים בשירות יכולים להגיע לכל רכב בכל רגע נתון, להעביר כרטיס חכם על השמשה הקדמית, להיכנס לרכב ולנסוע. בגמר השימוש, מחזירים את הרכב למקום ממנו נלקח, נועלים את הרכב בעזרת הכרטיס החכם ו...זהו.

ניתן לקחת את הרכב לשעה או ליומיים, לרעננה או לגבעתיים. הדלק בפנים, הביטוח עלינו. התשלום תלוי במספר השעות בהן השתמשתם ברכב, ומתבצע אוטומטית באמצעות כרטיס אשראי.

.

ערן, הכוונות שלך טובות.

עם זאת , כל הרעיון של החזקת רכב ושימוש ברכב הוא עניין של נוחות ומהירות הגעה מהבית תוך שניות או דקה-שתיים עד אמצעי התחבורה . ברעיון שאתה מתאר זה לא בדיוק המצב. בתוך העיר עדיף לעתים קרובות לקחת מונית - בחישוב הכולל זה יוצא משתלם (צריך לחשב עלות הרכב, דלק, ביטוחים, טיפולים ושכירת או רכישת חנייה כחלק מעלות הדיור). 

מעבר לכך - אם כבר שוכרים רכב זה לשימוש אינטנסיבי ולקילומטרים רבים של נסיעה - דווקא בסופי שבוע לטיולים או לנסיעות ארוכות לא צפויות. במקרה הזה - להשכרה אכן יש הגיון כלכלי (לא להחזיק רכב יקר כל השבע עבור יום-יומיים) אולם זה לא כל כך מתאים לרכב חשמלי בעל טווח נסיעה קצר.

כל עוד אין פריצת דרך דרמטית בטכנולוגיית הבטריות - הווה אומר הרבה פחות קילוגרמים מצבר להרבה יותר קילומטרים של נסיעה , הרכב החשמלי מכל קונספציה שהיא יתאים בעיקר לנסיעות עירוניות . אבל - נקווה שאכן תהיינה פריצות דרך כאלה.

ונקודה נוספת - בישראל יש בעייה שגורמת לצריכת יתר של רכב . גבר ישראלי שאין לו רכב קבוע ברשותו, עלול להחשב כתמהוני או כ"לוזר" - בעיקר ע"י בחורות. כנראה משהו כמו להחזיק סוס, גמל, חרבות סמוראי או שבארייה מעוקלת בתרבויות שונות... אני נשברתי כבר בגיל 26 עת רכשתי את הגמל המכאני הראשון שלי ומאז היו עוד כמה סוסים וגמלים כאלו  :)

צטט: עומר סלע 2009-10-12 18:05:53

.

ערן, הכוונות שלך טובות.

 

עם זאת , כל הרעיון של החזקת רכב ושימוש ברכב הוא עניין של נוחות ומהירות הגעה מהבית תוך שניות או דקה-שתיים עד אמצעי התחבורה . ברעיון שאתה מתאר זה לא בדיוק המצב. בתוך העיר עדיף לעתים קרובות לקחת מונית - בחישוב הכולל זה יוצא משתלם (צריך לחשב עלות הרכב, דלק, ביטוחים, טיפולים ושכירת או רכישת חנייה כחלק מעלות הדיור). 

 

מעבר לכך - אם כבר שוכרים רכב זה לשימוש אינטנסיבי ולקילומטרים רבים של נסיעה - דווקא בסופי שבוע לטיולים או לנסיעות ארוכות לא צפויות. במקרה הזה - להשכרה אכן יש הגיון כלכלי (לא להחזיק רכב יקר כל השבע עבור יום-יומיים) אולם זה לא כל כך מתאים לרכב חשמלי בעל טווח נסיעה קצר.

 

כל עוד אין פריצת דרך דרמטית בטכנולוגיית הבטריות - הווה אומר הרבה פחות קילוגרמים מצבר להרבה יותר קילומטרים של נסיעה , הרכב החשמלי מכל קונספציה שהיא יתאים בעיקר לנסיעות עירוניות . אבל - נקווה שאכן תהיינה פריצות דרך כאלה.

 

ונקודה נוספת - בישראל יש בעייה שגורמת לצריכת יתר של רכב . גבר ישראלי שאין לו רכב קבוע ברשותו, עלול להחשב כתמהוני או כ"לוזר" - בעיקר ע"י בחורות. כנראה משהו כמו להחזיק סוס, גמל, חרבות סמוראי או שבארייה מעוקלת בתרבויות שונות... אני נשברתי כבר בגיל 26 עת רכשתי את הגמל המכאני הראשון שלי ומאז היו עוד כמה סוסים וגמלים כאלו  :)

 בל נשכח שאופציית המצברים היא לא היחידה ויש גם את אופציית ההנעה באמצעות מימן שמיחלת גם היא לפריצת דרך.

אבל מעבר לזה, ברגע שתהיה לנו תחבורה ציבורית ראויה לשמה אנשים יעברו אליה בצורה הדרגתית.

כפי שכבר אמרתי פה בעבר (אופס אני חוזר על עצמי נהייתי סנילי אמא'לה...) ,

הבעיה היא שהתחבורה הפרטית זו תרנגולת שמטילה ביצי זהב (איזה תרנגולת יען) והנהנים ממנה לא יוותרו עליה בקלות.