למה לדעתכם יקיר אהרונוב לא הוכרז היום כזוכה בפרס הנובל בפיסיקה? אין כל ספק שפרס הנובל הגיע לפרופ' יקיר אהרונוב על גילוי אפקט אהרונוב-בוהם המפורסם שהוא אפקט קוונטי-מכני טהור, כאשר אלקטרון או חלקיק טעון מושפע על ידי פוטנציאלים אלקטרומגנטים בהעדר שדות חשמליים או מגנטיים שמשפיעים על האלקטרון.

חברת רוייטרס תומסון הביטה בכדור הבדולח כבר לקראת סוף ספטמבר ומקמה את אהרונוב במקום הראשון כמועמד שלה לזכייה בפרס. אלא שעל פי ניסיון העבר... מרבית הניבויים של חברת רוייטרס תומסון לגבי זוכי פרס נובל אפשריים לא מתקיימים –

1) או בגלל שיקולים פוליטיים (ישראל עצבנה את השוודים בגלל אותו מאמר של הכתב השוודי שעצבן אותנו בפרשת הסחר באיברים של פלשתינים),

2) או בגלל שיקולים אנטישמיים,

הרי אינשטיין לא קיבל את פרס הנובל על תורת היחסות. לא אהבו שם בועדת הנובל בשוודיה את תורת היחסות, כי חשבו שאין לה יישום פראקטי.

תחשבו רגע בעצמכם, חשבו אז איזה יישום יש לתורת היחסות? (חוץ מחלומותיו של מר טומפקינס בארץ הפלאות אצל ג'ורג' גאמו...). נבנה חללית שתיסע בכמעט מהירות האור ונטוס לכוכבים? בינינו זה בלתי אפשרי פראקטית. אז ניישם את פרדוקס התיאומים? ב-1906 או 1908 איש לא העלה על דעתו שניתן לעשות זאת בעזרת שעוני צזיום. רק שנים מאוחר יותר הראו, ששני שעוני צזיום, שאחד הקיף את עולמנו בטיסת נוסעים רגילה והשני המתין לו בנקודת המוצא, השעון הנוסע מפגר במיליארדי שניות אחרי השעון שנותר במנוחה על הקרקע. או איש לא העלה על דעתו שבכלל תתכן מערכת ניווט GPS במונית הכסף – כך שגם תורת היחסות הכללית נראתה חסרת סיכוי לנובל. אלא ששתי התורות התיאורטיות האלה גרמו לגמרי במקרה למהפכה בפיזיקה.

נשוב לארצנו שלנו. מסתבר שגם לאפקט אהרונוב-בוהם יש יישום טכנולוגי ועוד נשמע נפלאות על האפקט. בעוד פחות משבוע יש כנס באוניברסיטת תל אביב והכותרת שלו היא: "50 שנה לאפקט אהורנוב בוהם: מושגים ויישומים".

לא יהיה הזיו לטעון שהוא משלם מחיר על התמיד של המדינה שלנו בעולם

למרות שלעולם אין לדעת מה משפיע במודע או שלא במודע על שופט זה או אחר, אני לא חושב ששיקולים כל-כך לא ענייניים כמו היותו של אהרונוב ישראלי או יהודי הן שהכריעות את הכף נגדו. עלינו לזכור ש(יחסית) לא מעט ישראלים ויהודים כן קיבלו את הפרס.

לי נראה יותר שהוועדה מעדיפה טכנולוגיה שימושית על מדע טהור. הפרסים ניתנו עבור עבודות שהן יותר פיתוח טכנולוגי מאשר תרומה מדעית חדשה. מעבר לאפקט בוהם-אהרונוב שהוא ללא ספק נדבך חשוב במכניקת הקוונטים, עבודתו של אהרונוב מתמקדת בפיזיקה התאורטית על גבול הפילוספיה. נראה לי שדברים כאלה פשוט לא מרשימים מספיק את הועדה. 

צטט: רפי מור 1 2009-10-06 20:58:48

למרות שלעולם אין לדעת מה משפיע במודע או שלא במודע על שופט זה או אחר, אני לא חושב ששיקולים כל-כך לא ענייניים כמו היותו של אהרונוב ישראלי או יהודי הן שהכריעות את הכף נגדו. עלינו לזכור ש(יחסית) לא מעט ישראלים ויהודים כן קיבלו את הפרס.

לי נראה יותר שהוועדה מעדיפה טכנולוגיה שימושית על מדע טהור. הפרסים ניתנו עבור עבודות שהן יותר פיתוח טכנולוגי מאשר תרומה מדעית חדשה. מעבר לאפקט בוהם-אהרונוב שהוא ללא ספק נדבך חשוב במכניקת הקוונטים, עבודתו של אהרונוב מתמקדת בפיזיקה התאורטית על גבול הפילוספיה. נראה לי שדברים כאלה פשוט לא מרשימים מספיק את הועדה. 

פרס הנובל בפיסיקה ניתן על תגליות שנבדקות עם הזמן. כלומר, הפיסיקאי מבצע תגלית ואחרי איזה עשרים או שלושים שנה רואים את ההשפעה שלה - לכן כל מקבלי פרס הנובל בפיסיקה הם קשישים.... ולכן למעשה אינשטיין לא קיבל את פרס הנובל על תורת היחסות. כי תורת היחסות נחשבה לתורה פילוסופית או ערטילאית. למעשה לא הבינו מה ההבדל בינה לבין תורת האלקטרון של הנדריק אנטון לורנץ. רק ברבות השנים התורה גרמה למהפכה בפיזיקה. אינשטיין כמו שכתבתי קיבל את הנובל עבור האפקט הפוטואלקטרי, ואולם האפקט הפוטואלקטרי הוא רק חלק מהמאמר הכולל או אם תרצה ה"יוריסטי" שעוסק בקוונטות האור מ-1905.

ניתן לטעון: אז למה אין פרס נובל בטכנולוגיה? שהרי הפרס ניתן על הסיב האופטי ועל סנסור דיגיטלי. זהו שועדת פרס נובל שמרנית והיא החליטה שהיא לא מגמישה את פרסי נובל כדי להכליל פרסים נוספים. ולכן במסגרת הרובריקה של "פרס נובל לפיסיקה" נותנים פרסי נובל לטכנולוגיה. לאפקט אהרונוב-בוהם יש היום יישומים מעשיים במה שקרוי "ננו-טבעות בוהם-אהרונוב" כדי להאט או להקפיא את האור. 

אהרונוב הוא אחד מגדולי הפיסיקאים בעולם.  דרגה מספר..... לאינשטיין... כלומר דיויד בוהם היה יחד עם הרבה מאוד פיסיקאים בזמנו דרגה קרובה לאינשטיין, כי הוא עבד איתו קצת, ובוהם היה מנחה של אהרונוב.

אבל אפקט אהרונוב-בוהם באמת לא משתווה למהפכת הסיב האופטי. הסיב האופטי זו מהפכה ענקית במדע. אבל מהפכה טכנולוגית גרידא. זה יותר הנדסה מאשר יסודות הפיסיקה.

אהרונוב בשנים האחרונות עוסק במה שקרוי פרדוקסים בפיזיקת הקוונטים, נושא שהוא על גבול הפיסיקה והפילוסופיה של הפיסיקה. נכון, הוא עוסק בתחום הזה בשנים האחרונות. בשנת 1993 בערך הוא אפילו היה מרצה שלי באוניברסיטת תל אביב בקורס "פרדוקסים בפיסיקה". זה היה סמינר מטעם החוג לפיסיקה שעסק בפרדוקסים בתורת הקוונטים. אני זוכרת שהגשתי לו עבודה בסמינר שהנושא שלה היה כאוס קוונטי. על מה העבודה הייתה? וואללא אני ממש לא זוכרת, כי עברו מאז המון שנים...

העובדה שפרופ' יונת כן זכתה- מבטלת את הטיעונים של הפרנויה הישראלית שהעלינו קודם.

מצד שני שני ישראלים באותה שנה- זה אולי יותר מדי. 

לדעתי הפרס ניתן לתחום הכימיה משום הלובי של הרופאים בחסות חברות התרופות

שוב הן מושכות בחוטים ובמריונטות ומכופפים את ההיסטוריה המדעית למען האפשרות הלא אמיתית של "מציאת אנטיביוטיקות חדשות"

 הן משכתבות את העובדות המדעיות, מוחקות מהאינטרנט כתבות על הזוועות של התרופות הכימיות וכעת גם קובעות מי יזכה בפרס בחסות הלובי של שלוחיהן.

לדעתי זו עוד אשליה של העולם כאשר כבר קימת זו האנטביוטיקה המושלמת -מי כסף קולואיד