סמדר שפי כותבת משפט , שאולי מאפיין תקופה .

"הפסטיבל .....שמרני ומסחרי, אבל רוב התערוכות שמוצגות במסגרתו מוצלחות ומייצגות "ציטוט מהכתבה

אחרי דיונים רבים על ממסד , ההחלטה שלי שבעצם המושג "ממסד"  היום זו הקלשאה , איבד את כוחו ,וההוכחה היא העשיה הקיימת לא במוזיאונים , לא בגלריות , אלא ברחוב.

השינויים המתרחשים לעיתים קשה לאמוד אותם  , והמציאות משתנה בכל רגע נתון.

האמן הממצוע מקבל את המושג ממסד כאותם מעברים וקשיים והרצון במקובלות . אותם רצון להיות "שם".

אותם מילים :"שמרני מסחרי , מוצלח ומייצג ", הם אותם מילים שמאפיינות את הרצון במקובלות. 

מקבלי ההחלטות בכל מיזם אמנותי שואפים ליצור  " שקט" .

כי המושגים הללו " שמרני ומסחרי , מוצלח ומייצג." ניראים ראוים ומסודרים- יוצרים שקט.

אבל למי טוב השקט  הזה? לאמנים? ליוזמי התערוכה ? לקליינטים ? מה התכלית?

והאם היום 2009 באמת קיים מושג כזה "ממסד" ?

הנה הכתבה המלאה:

 http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1023,209,40896,.aspx

הרגע בידינו

יום רביעי 07 באוקטובר 2009 03:00 מאת: סמדר שפי

פסטיבל הצילום בתחנה בתל אביב הוא שמרני ומסחרי, אבל רוב התערוכות שמוצגות במסגרתו מוצלחות ומייצגות

פסטיבל הצילום "01 POV", המתקיים במתחם התחנה בתל אביב (עד מוצאי שבת), הוא אירוע מסחרי באופן בלתי מתחסד. הוא מופק על ידי חברות ייזום ומיתוג, בכל מקום בו פזורים מחירוני העבודות, ושילוט בולט מציין לאן יש לפנות בקשר לרכישה. אפילו על שתי סוכות שהוקמו סמוך לבית הקפה שבמתחם נכתב, שאפשר לרכוש במקום סוכה.

מדובר איפוא ביריד אמנות, ולא בתערוכה במימון ציבורי כפי שהיו הביאנלה של תל אביב שנסגרה לפני שבועיים או הביאנלה בהרצליה המתקיימת כעת. אלא שהעובדה שמדובר באירוע מסחרי אין משמעותה שהתערוכות המוצגות בו פחות טובות. ירידי האמנות הגדולים בעולם, כמו "פריז" הלונדוני שייפתח באמצע החודש, מציעים במקרים רבים תערוכות לא פחות טובות מיוזמות "אמנותיות", וגם "POV" (point of view - נקודת מבט) הוא אירוע שאפשר בהחלט להשוות את רמתו למשל לזו של הביאנלה המתקיימת במקביל אליו.

אולי יש רק מקום לתהות אם מבחינה קונצפטואלית, מעבר לעניין המסחרי, נכון להפריד צילום מאמנויות אחרות, אף שהפרדות לפי מדיומים נעשות כל הזמן בתערוכות המתמקדות בווידיאו, ציור, פיסול או מדיה חדשה.

מתחם התחנה בתל אביב, שבו מבנים בגדלים שונים, מאפשר לקיים בעת ובעונה אחת כמה תערוכות נפרדות שלכל אחת מהן אופי שונה, וכך נעשה ב"POV". מה שמשותף לתערוכות המוצגות בו הוא רוח של שמרנות, שאינה בהכרח דבר רע. כך, למשל, מי שאינו עוקב באופן שוטף אחרי הצילום הישראלי יכול לקבל כאן תמונה מקיפה למדי של המיינסטרים (העדרם הבלתי נמנע של כמה אמנים בולטים מונע מהמיפוי הזה להיות שלם). ניכר גם שהקפידו כאן על עבודות בגדלים סטנדרטיים למדי, וגם על דימויים שאינם בעייתיים משום בחינה, כנראה מתוך מחשבה על הסחירות של העבודות.

מאיר ויגודר, "ניו יורק 1989"

ארבע התערוכות בעלות ההתכוונות האמנותית בפסטיבל הן "קיץ שעבר" ו"צלםאוצר", "כשבר-עם פוגש את קאפה" ו"Born Somewhere" של פרנצ'סקו זיזולה - תערוכה שבעיני היא מיותרת.

ב"קיץ שעבר" שירטטה האוצרת איה לוריא קו רעיוני נרטיבי פתוח וישראלי מאוד - "דימויים של ים, חופש ונופש, אך גם של חום, צחיחות, יובש ודלות... גם זמן היסטורי למלחמה, חממה של שיעמום ואלימות".

במסגרת זו שקצותיה פרומים במתכוון מוצגות בין השאר עבודות בנושא ים של אמנים צעירים כמו אילון גנור (ללא כותרת, 2009) - שתצלומי הים שלו בלטו באיכותם הפואטית ביריד "צבע טרי" שהוצג גם הוא בתחנה לפני כחצי שנה - וותיקים כמו עליזה אורבך, עם התצלום היפהפה שלה "אפור" מתוך הסדרה "השיר על הים" מ-2006, ושמחה שירמן, שמציג את "קו אופק - גל שחור" מ-2005. ההקבץ של ארבע עבודות של שירמן מעודן ומדויק ומזכיר את האיכויות המצוינות שלו שכל כך הרבה פעמים בעבר היטשטשו באצירה פחות מוצלחת. בולטות גם העבודות של אסף עברון, סדרת התצלומים של עדי נס, שתי עבודות של ברי פרידלנדר ותצלומי חוף ים של אנה ים.

אחד מתצלומיו של רוברט קאפה בת"א, 1950-1948 (מעיזבון רוברט קאפה, אוסף פרטי)

.........

כמוך, קראתי הבוקר את בקורתה של סמדר שפי

ומיכוון ששאלת, לעניות דעתי, יש מקום

גם לאמנות הכביכול ממוסדת, מוזיאונים וכו'

וגם לאמנות המסחרית, הממוסחרת בתנאי

שהתערוכות תעמודנה במבחן האיכות.

הרי הגלריות הפרטיות, המציגות עבודות

של מיטב האמנים, הן גלריות מסחריות

ולשם כך קיימות אך לא רק.

תצוגת העבודות הן בתערוכה שכזו, הייתי שם

אתמול, והן במסגרת ממוסדת, צריכה לשקול

לא רק כמות אלא גם ובעיקר איכות.

לצערי, הכמויות של אתמול "סחררו" אותי

והיה לי די קשה לברור ולבחור בין דברים איכותיים

לאחרים.

זה אינו אומיר כמובן שהעבודות אינן איכותיות.

היתה לי הרגשה במקרים מסויימים שהעבודות

מוצגות כמו בבוטיק בגדים, בגד על בגד, על בגד

ואי יכולת לבחור את הבגד המיוחד שאני מחפשת.

מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפסטבילים,

מעצם היותם פסטיבלים, בא גם קהל שהוא לאו דווקא

שוחר אמנות וניתנת לו ההזדמנות ל"הציץ" ולראות

דברים שאינם נגישים לו ביום-יום.

רחל תודה שענית פה , דעתך מאוד חשובה לי , בגלל שאני יודעת שאת רואה ויודעת דברים מבפנים.

"מעצם היותם פסטיבלים, בא גם קהל שהוא לאו דווקא

שוחר אמנות וניתנת לו ההזדמנות ל"הציץ" ולראות

דברים שאינם נגישים לו ביום-יום. "

עבודתו של אוריאל סיני, מתוך התערוכה

 אני הרבה שומעת את הטיעון של הרצון להתאים את התערוכות והפסטיבלים לציבור הרחב.

אבל ההגיון בעיני הוא שיש צורך להרגיל את הציבור לראות אמנות.

והאם יש מאמץ לשמור על חוקיות הנכונה והכבוד שחשוב  לשמור את האמנות בתוכה.

ולמה כל כך חשוב שכווווווולם יאהבו את היצירות  שמוצגות.

אבי , הנה הוספתי בשבילך עוד צילומים , שלא תגיד שאין פה צילומי יצירות.

"פסטיבל הצילום "01 POV", המתקיים במתחם התחנה בתל אביב (עד מוצאי שבת), הוא אירוע מסחרי באופן בלתי מתחסד. הוא מופק על ידי חברות ייזום ומיתוג, בכל מקום בו פזורים מחירוני העבודות, ושילוט בולט מציין לאן יש לפנות בקשר לרכישה. אפילו על שתי סוכות שהוקמו סמוך לבית הקפה שבמתחם נכתב, שאפשר לרכוש במקום סוכה"

אמנים צריכים לקיים את עצמם וטוב שמישהוא לוקח את זה לידיים.

נראה שיש שם נבחרת יפה של צלמים ועבודות נהדרות.

נותן לאחל בהצלחה למשתתפים ומארגני האירוע

צטט: a#mili 2009-10-07 14:34:08

רחל תודה שענית פה , דעתך מאוד חשובה לי , בגלל שאני יודעת שאת רואה ויודעת דברים מבפנים.

"מעצם היותם פסטיבלים, בא גם קהל שהוא לאו דווקא

שוחר אמנות וניתנת לו ההזדמנות ל"הציץ" ולראות

דברים שאינם נגישים לו ביום-יום. "

 

 

עבודתו של אוריאל סיני, מתוך התערוכה

 אני הרבה שומעת את הטיעון של הרצון להתאים את התערוכות והפסטיבלים לציבור הרחב.

אבל ההגיון בעיני הוא שיש צורך להרגיל את הציבור לראות אמנות.

והאם יש מאמץ לשמור על חוקיות הנכונה והכבוד שחשוב  לשמור את האמנות בתוכה.

ולמה כל כך חשוב שכווווווולם יאהבו את היצירות  שמוצגות.

 

 

 

---

אבי , הנה הוספתי בשבילך עוד צילומים , שלא תגיד שאין פה צילומי יצירות.

 

 

 

 את צודקת אבל צריך להתחיל איפשהו ובטווח הרחוק, מנסיון בתחום המחול דווקא,

התחלנו עם מופעי פלמנקו ריקודי בטן 

ומשם עברנו לבת שבע והקיבוצית והבלט הקלאסי.

קהל צרכנים יש להרגיל לראות אמנות טובה.

נכון וכך גם כתבתי, שיש להביא אמנות טובה גם לפסטיבלים מסחריים, אך קהל מקרי "יציץ"

ובחלקו יחפש גם אחר אמנות שאנחנו קוראים לה אמנות טובה, איכותית.

צטט: raquelle 2009-10-07 14:49:42

צטט: a#mili 2009-10-07 14:34:08

 

 

 

 

 

 

 

---

אבי , הנה הוספתי בשבילך עוד צילומים , שלא תגיד שאין פה צילומי יצירות.

 

 

 עמילי זה צילומים דיגיטאליים?

צטט: avimedia 2009-10-07 15:46:02

 עמילי זה צילומים דיגיטאליים?

 

לא? כן .  אז מה זה ? אבי.

צטט: a#mili 2009-10-07 16:15:55

צטט: avimedia 2009-10-07 15:46:02

 עמילי זה צילומים דיגיטאליים?

 

 

 

לא? כן .  אז מה זה ? אבי.

 

שצריך לנסוע ברכבת לשם להתרשם...או אפשר לראות ברשת כמו זה?

  http://dcic.alkem.org/forPress/DCIC_trio_hiRes.jpg

או זה... http://www.vicale.com/

הייתי שם (פסטיבל POV) היום

אמנם צריך לשלם בכניסה, אבל לטעמי קיבלתי תמורה הולמת.

תערוכות מאורגנות ואצורות היטב.

וגם במה פרסומית לנותני שרות (הדפסות/בתי ספר לצילום וכו') בתחומים האלה .

מקום נוח לשבת ולשתות משקה צונן במתחם מסודר ונאה שנותן הרגשה חו"לית.

מכיוון שאופי הדיון לא מתייחס לביקורת האמנותית של התערוכות , את זה אפשר לעשות בפורום ביקורת תערוכות למטה, כל מה שיש לי להגיד שנראה לי אירוע מבורך שגם מתאפשרת בו מכירה של אמנות. ראיתי פה ושם (לא הרבה) נקודות אדומות.

בגדול - מבורך ומוצלח. מגרשי החנייה בסביבה מלאים והמקום הומה אדם. תבואו אחר הצהריים (אני הייתי שם ארבע שעות מ-13:00 עד 17:00) ואז יש גם בריזה נפלאה מן הים, ופעיליות והרצאות והקרנות ובכלל.

המשך חג שמח

עדן