האם קרה לכם אי-פעם שחשתם שאתם במצב של "הִיפֶּר", כלומר: לא-רגועים, רוצים כל הזמן לזוז ולעשות דברים אקטיביים, שטף של מחשבות רץ לכם בראש, ואתם חסרי-סבלנות להקשיב לאחרים?
נכון, יש אנשים שהם היפראקטיביים רוב חייהם, וכמובן שיש גם ילדים שסובלים מבעיה כזו (היפראקטיביות היאמרכיב ב"הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות") – אבל לא פעם קורה לנו שאנחנו בתקופה זמנית של מצב נפשי כזה.
יכולות להיות סיבות שונות למצב של היפראקטיביות: חוסר-שינה, התרגשות, חוסר בפעילויות, אירועי חיים לא רגילים (כמו למשל בת-מצוה מתקרבת של הבת), עליה זמנית ברמת האנרגיה הגופנית שלנו,שינויים הורמונליים (אצל נשים, במיוחד), עודף-פעילות של בלוטת התריס, מצבי מניה, ולפעמים גם מצבי פוסט-טראומה.
אני רוצה לצטט מתוך ה-DSM 4 , שהוא ספר האבחנות של ההפרעות הנפשיות, את ההגדרה של היפראקטיביות:
היפראקטיביות
מרבה לנענע בעצבנות ידיים או רגליים או מתפתל במושבולעיתים קרובות עוזב את מושבו בכיתה או במקומות אחרים שבהם נדרש להישאר במקום.מרבה להתרוצץ או מטפס על חפצים במצבים לא מתאימים (אצל מתבגרים או מבוגרים הדבר עשוי להתבטא בהרגשת חוסר-מנוחה).מתקשה לשחק או להשתתף בפעילויות פנאי בשקטנמצא כל העת בתנועה מתמדת או מתנהג כאילו "יש לו מנוע"מפריז בדיבור
תיאור לא קל, נכון? דרך-אגב, מה שמעניין בתיאור של ה-DSM4 את ההיפראקטיביות הוא, שהוא בעיקר מתאר איך המצב נראה מבחוץ, ממי שמתבונן בהתנהגות של הילד, או המבוגרמבחוץ. אבל מה לגבי החוויה הפנימית? מהי החוויה הפנימית של מי שנמצאבמצב של היפרקטיביות?
החוויה הפנימית של ההיפראקטיביות תלויה כמובן בכל מיני גורמים, כמו עוצמת ההיפראקטיביות, עד כמה האדם רגיל להיפראקטיביות ומקבל אותה, עד כמה פעילותו בזמן ההיפראקטיביות מתאימה לו, עד כמה הסביבה מקבלת אותו, וכו'.
אבל הייתי רוצה לתאר את המצב הלא-נעים של חווית ההיפראקטיביות. במצב שהחוויה של ההיפראקטיביות אינה נעימה האדם יכול לחוש עצמו כך:
א. מופעל ביולוגית בעוצמות חזקות –החוויה הזו מורגשת כאילו גורם זר, לא אתה עצמך, גרמו לכך שאתה פועל ב"טורים גבוהים" מדי, בשפת המכוניות. מי שמכיר כיוון של מנוע – מדובר במצב שבו כיוונו את המנוע שלך לעבוד בעוצמה גבוהה יותר, והמכונית עובדת בעוצמה גבוהה יותר, ומגיבה חזק יותר, ומרגישה רועשת ורועדת יותר.
החוויה הזו היא חוויה מוזרה ולא ברורה. האדם שואל אז את עצמו: מה עשיתי שאני מרגיש כך שונה? אכלתי משהו אחר? לא ישנתי? עוברים עלי שינויים ביולוגיים לא צפויים? הויטמינים שלקחתי לאחרונה העלו לי את רמות האנרגיה לרמות גבוהות יותר שאני לא רגיל אליהם?
ושוב,התחושה היא שגורם זר, אחר, לא אתה – גרם למצב הזה. ואתה- רק אמור עכשיו להתמודד עם המצב ואיכשהוא להגיב לו, לשרוד אותו, לעבור אותו...
תחושת עודף האנרגיה יכולה להיות מורגשת כנעימה, אבל לרוב היא מורגשת כמעמסה, כמשהו שמפריע לך,וגורם לך להיות חסר-מנוחה, מוטרד, ורוצה כל הזמן לעשות דברים.
ב. רוצה לדבר הרבה – האדם במצב שלההיפראקטיביות חש שהוא רוצה לדבר הרבה עם מי שסביבו. הוא חש שיש לו הרבה מה לומר, ושהוא שופע רעיונות.
ג. שטף מחשבות – שטף של מחשבות עובר במצב של ההיפראקטיביות. רעיונות שונים, שרובם יצירתיים וחדשים לאדם, עוברים בראשו. חלק מהם קשורים להבנות חדשות שהוא מבין לגבי חייו או לגבי מצבו הנוכחי, חלק מהרעיונות הם תוכניות חדשות שאפשר ליישם, וחלק קשור לדברים שהיה רוצה לומר עכשיו למי שסביבו.שטף המחשבות הוא מהיר, כך שכל מחשבה עוברת לזמן קצר, ומפנה מקומה למחשבה מעניינת ומקורית אחרת.
ד. רצון לנוע – במצב של היפראקטיביות האדם חש רצון חזק לעשות דברים שקשורים בתנועהובפעילות גופנית, כמו: הליכה,בישול, סידור דברים. יש גם הרגשה שדברים פעילים אלו יוציאו מעט מהאנרגיה העודפת וכך יביאו להקלה מסוימת במצב המטריד.
ה. חש שהשיפוט שלו גרוע – במצב שלההיפראקטיביות האדם לא סומך על עצמו. האם אני עושה דברים נכון, הוא שואל את עצמו,האם אמרתי לאחי עכשיו משהו חצוף מדי, או לא מתאים? האדם חש שהמצב התזזיתי שבו הואנמצא פגע בשיקול הדעת שלו, וגם ביכולת שלו לשקול את דבריו ואת צעדיו, להמתין לרגעהמתאים לדיבור או לפעולה, ולקרוא נכון סימנים מן הסביבה.
ה. חרדה – המצב של ההיפראקטיביות מעלה חרדה משום שהמצב לא-מוכר, לא-נעים ביסודו, לרוב לא מתאים לסביבה או לתוכניות שלך או של האנשים סביבך, לא מאפשר לך להתרכז בדבר אחד, וגורם לך לחוש בעייתי. המצב של ההיפראקטיביות, על חוסר-המנוחה שלו, גורם לחשוב שלא תהיה מסוגל לבצע דברים פשוטים שהתחייבת אליהם עכשיו, או בעוד כמה ימים. אתה לא בטוח שתהיה מסוגל לשחק כעת עםהילדים שלך, לשבת בעוד חצי שעה לארוחת החג החגיגית, או לשוחח בעוד יומיים שיחה ארוכה עם לקוחות שלך תוך התרכזות והקשבה להם.
אז מה עושים, אתם שואלים, מה עושים במצב כזה? איך אפשר, מצד אחד, למנוע בכלל כניסה למצבים כאלו של היפראקטיביות, ומצד שני - להתמודד איתם ולצאת מהם, כשהם כבר קורים?
אולי אתחיל דווקא בהתמודדות עם היפראקטיביות כשהיא כבר מתרחשת. ואנסה להציע כמה הצעות, בנקודות(למען הסדר הטוב):
1. לעשות דברים פעילים, שדורשים פעילות גופנית ותנועה, כדי לתת מוצא לאנרגיה העודפת. גם מקלחת יכולה להרגיע במצב של היפראקטיביות, כי כנראה למים יש השפעה מרגיעה.
2. להתבונן בעצמך כשאתה עושה דברים או חושב, ברמה של התבוננות של מדיטציה. התבוננות כזו יכולה לאט את הקצב של המחשבות והפעילות, ולהרגיע.
3. לשבת בשקט ולעשות תרגיל מדיטציה פשוט,כמו התבוננות בנשימה.
4. לשבת בשקט ולעשות תרגיל מדיטציה קשה יותר, כמו התבוננות בתודעה. תרגיל כזה יכול להלחיץ בהתחלה, כי תראה עד כמה שטף התודעה הוא מהיר, קופצני ולא רגוע, אבל בהמשך יכולה לבוא, מעצמה, ובהדרגה, האטה בזרם המחשבות ורגיעה.
5. לספר למישהו שקרוב לך, שאתה נמצא במצבשל היפראקטיביות. אם אותו אדם מסוגל להגיב בהתעניינות או הבנה או קבלה או הרגעה(קשה לצפות שאותו אדם יגיב בכל אלו ביחד...) – שיחה כזו יכולה לעזור.
6. לישון – לפעמים להירדם יכול להרגיע מאוד, במיוחד כי מצב ההיפראקטיביות נובע לעיתים ממצבים של חוסר-שינה.
7. לקבל את המצב ולשרוד אותו – ההבנה שהמצב הוא כזה, ושצריך לשרוד אותו עד שהוא יעבור – חשובה מאוד. במצב זה חשוב מצד אחד לעזור לעצמך באמצעים שונים, שפורטו לעיל, ומצד שני – לעמוד בתוכניות שנקבעו מראש, או בהיענות לבקשות מצד אנשים אחרים.
ו
לשאלה האחרונה שהעליתי: איך להימנע מלהיכנס למצבים של היפראקטיביות?
גם כאן איעזר בנקודות כדי לענות לשאלה:
1. להיבדק רפואית על מנת לשלול בעיה רפואית כלשהי.
2. לבדוק האם היו גורמים גופניים (כמו חוסר-שינה) או נפשיים-התנהגותיים (כמו סדר יום עמוס/לא מלא מספיק, או התרגשות) שגרמו להיפראקטיביות, ולנסות להימנע מהם.
3. הגברת הפעילות הגופנית והגברת הפעילות בכלל.
4. הוספת פעילות מרגיעה, כמו מדיטציה.
5. פניה לטיפול פסיכולוגי במידה והבעיה לא נפתרת וגורמת למצוקה גדולה מדי.
תודה שהייתם איתי עד עכשיו. אני יודעת שהנושא לא קל, ואולי נראה גם לא-מובן לגמרי למי שאף פעם לא חווה את עצמו או את זולתו כך.
אבל המצב קורה לעיתים, וחשוב שנבין אותו. חשוב שנזכור שיש לא מעט ידע מקצועי בנושא, ושככל שנדע יותר – נוכל למנוע ולהימנע מההיפראקטיביות יותר, וגם להתמודד איתה טוב יותר כשהיא קורית לזולתנו ולנו.
הוספת תגובה על "היפראקטיביות - זה לא קל"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה