שלום
כמה פעמים נתקלתם במסגרת פעילותכם או אהבתכם לבעלי חיים בגילויים של פשוט רוע לב? ללא הגיון, ללא סיבה, פשוט רוע ?!
מה שכתבתי כאן, במקור אצלי (כולל ציור מלווה, אתם מוזמנים) מספר על אחד או שניים מהמקרים הללו הקשורים איכשהו גם לבעלי חיים, אך אני מדברת כאן לא רק על בעלי חיים אלא יותר על התופעה הזו בפני עצמה.
תגובות תמיד מוסיפות ורצויות.... :-)
שבוע טוב
דז'ה וו של הרוע
נוכחתי לדעת שרוע לב בלתי מוסבר, דברים שאינני מבינה, משתקים ומטרידים אותי. קשה לי אתם, והם גורמים לי עקה רבה.כשזה נוגע אלי אישית זה רוע פחות מטריד, אך שזה כרוך בפגיעה בחלש או ביקרים לי - קשה לי להתמודד עם זה בצורה הגיונית, זה מטריד אותי מעבר לראוי.
אתמול בטיול עם זואי- לולי היו לי "חילופי דברים חד צדדיים" קשים עם אדם שאינני מכירה שגר בסמוך,בעניין "חבילות חומות" (קקי של כלבים), נראה לי יותר משום מה שזה היה התירוץ, כי לא עשינו דבר הרי.
בעקבות כך היה לי פתאום דז'ה וו חזק, שהחזיר מקרה שהיה קשה עבורי, מהעבר, והבנתי שאותו אדם הוא לא אחר מאשר בנו של אותו איש מאותו מקרה (בהמשך).
כשזה קרה ציינתי לעצמי את האלימות, חוסר הסובלנות, גישת האנטי, ורוע הלב ללא פרופורציה שפשוט נשפכו מאותו אדם, חשתי וראיתי זאת בפניו, ופתאום ראיתי בפניו את פני האיש מאז, והבנתי שהם למעשה מאד דומים ולא רק בפנים.... הפעם, במקום לקחת זאת אישית, למרות שזה קצת שיתק אותי, נתתי לזה לגלוש ולעבור הלאה, כשאני מגיבה יותר בהתאם.
דז'ה וו חזק - הפנים של הרוע. הבנתי שזה מובנה, תורשתי, חינוך מהבית, "מידבק", האבא הרי אותו דבר. זה אינו קשור דווקא אלי או למשהו שעשיתי, הגם יש כאן רוע לבעלי חיים במיוחד ולבני אדם.
בטיול הנ"ל חלפתי כאמור ליד כניסה לבניין מסוים, בדיוק כשנכנסו אליו שני גברים. אחד מהם החל מיד כשראה אותנו באלימות מילולית, חצי צעקות להזהירני שאוי לי אם הכלבים "יעשו" משהו ליד הכניסה שלו, ואם לא אאסוף זאת, "מצידי תלקקי את זה"....אני כבר מכיר אותך....והוא ממשיך שוצף זעם כבוש... רואה אותך כל יום עוברת כאן....
הייתי המומה מההתנפלות והאנטי (רק עברתי) ומחוסר הפרופורציה, התעשתי והפטרתי חצי בתדהמה והיתול: "וזה בדיוק הטון הנכון לבקש או להשיג משהו ממי שאינך מכיר אני משערת, נכון ?"
הוא היה עסוק באטרף של עצמו ולא קלט את המסר וההומור.
התרחקתי, כי למדתי שכדאי שאעשה מה שטוב עבור זואי לולי, הוא עוד עלול להיסב על עקביו, וכבר קרה שלולי המסכן חטף בעיטה עצבנית ממישהו, אחרי שגם אני חטפתי.
שניות אח"כ נחת על הדז'ה וו והבנתי שזה לא אחר מאשר "הבן של": אותם תווי פניו, גישה, רוע הלב, עצבנות, חוסר סובלנות, וקיצוניות – בדיוק כמו האיש ממקרה מהעבר.
מצחיק ואולי עצוב: איך שדברים, פנים, גישה, אופי עוברים בתורשה ולא משתנים, לפעמים אתה הופך למה שאתה סופג או שונא, ומשליך הלאה על אחרים.....
* * *
לידי בסמוך בניין רכבת ארוך, כניסות מרובות, ומבנה מסובך מאד של הגג, שגורם לבעלי חיים (חתולים) שבמקרה מגיעים עד אליו להלכד בו ללא אפשרות לחזור על עקבותיהם או להיחלץ.
יום אחד איתרתי חתולה שהמליטה על הגג, הכניסה היחידה ממנה הייתה יציאה לא נעולה לגג הייתה זו בה גרים בקומה רביעית עליונה מצד אחד המשפחה והאבא של זה שנתקלתי בו ודלת מול החבר שלו, מאותה "ליגה".
ניסיתי להורידם ולחלצם לבדי והצלחתי, אך משהו גרם לאם לשוב ולהחזירם לגג מחדש. הבנתי שאני צריכה גם להרחיקם מהמקום, ובינתיים דאגתי להם למזון ושתיה בהחבא תוך קשיים רבים.
יום אחד קלט אותי שכן זה, ונעל את היציאה לגג. חשכו עיני.
ניסיתי לדבר על לבו, לבד, ברוח טובה, בתחנונים, בהגיון - שיאפשר לי להאכילם כשאני, על חשבוני, אמצא פתרון. הוא ניער אותי ממנו באלימות ואטימות בלתי מוסברים ומובנים.
לא היה לי ספק, הוא מעדיף לראותם גוועים ומתים מחום על הגג, גם אם יהיה לו סרחון ובלגן, מאשר לאפשר או לעזור לי למצוא פתרון ולחלצם, ואם הייתי מתמוטטת לידו דבר שכמעט קרה, ספק אם היה טורח להגיש עזרה.
בייאושי עם ייאוש נורא בלב וברגליים רועדות עברתי כניסה כניסה באותו בניין, עליתי וירדתי בכל הכניסות לקומה רביעית (10 אם אינני טועה) לחפש אנשים שיהיו מוכנים לעזור, לתת מפתח לפחות מאחת הכניסות האחרות לגג. ניסיתי בו זמנית להשיג עזרה מהרשויות, והצלחתי להביא את המחלץ העירוני מלווה בשוטר, שהוברחו למרבה הבושה, ע"י אותו שכן בצעקות ומכות.
יופי, כעת למי אפנה? לרשויות ?! אלה הן וכך נראית האכיפה........
הזעקתי לבסוף מחלץ מקצועי עידוד 2 פעילות מקומיות, שהגיע ואחר כמה נסיונות ומאמצים, מכמה כניסות, הצליח ללכוד ולחלץ את החתולה על גוריה, בעזרת השכנים הנחמדים שתמכו בי באהדתם והאמון שנתנו בי (ניתנו לי מפתחות לדלת הכניסה, לגג, לכל מה שאני רוצה ללא שהם בעצם הכירו אותי).
עד היום לא אשכח את האלימות, האטימות והרוע של אותם שני אנשים מאותה כניסה. לקחתי זאת ללב, התקשיתי להתמודד מול הרוע הבלתי מוסבר.
המחשבה שהחתולים גוועים למעלה ושהיא מיללת לי ואני צופה בה מלמטה ללא יכולת לעזור לה היתה עבורי קשה מנשוא, וכשהסיוט עבר איחלתי להם שהיושב במרומים ייתיחס אליהם כמו שהם התייחסו אל אותם חתולים אומללים, ואלי.
אחרי שנים רבות התמלא מבוקשי. אותו אדם עליו אני מדברת כנראה מבלה כבר שנים, לתקופות, "מאחרי סורג ובריח" ואני משערת שזה בשל עבירות אלימות, והשכן השני גם הוא "לא שפר חלקו עליו". בדיוק כעת ראיתיו חוזר מבית הכנסת....אדם מאמין שומר מצוות אעלק (הא?!) ...ומה זה שווה?
בתורה כתוב שהמקום סולח ביתר קלות על עבירות שבין האדם למקום פחות על עבירות שבין אדם לחברו....
איפה המודעות, הכוונה התפילה האמונה האמיתיים ?! זהו?
התפללת שמרת שבת, היית בבית כנסת אז אתה בסדר?! בלתי ייאמן הקטע הזה.
* * *
ואתמול "זכיתי" להכיר את הבן של אותו איש אלים וקיצוני ברוע לבו ואטימותו, הפלש בק היה חזק ומוזר.
* * *
אל תלחמו ברוע לב ואטימות, אל תיקחו זאת אישית ופנימה כמו שנהגתי לעשות, ועדיין קורה לי לפעמים - זה פוגע, הורס, לא מביא לשום מקום, לא עוזר. באיחור למדתי שזה לרוב לא קשור אליכם.
אנשים אלה זה מה שהם, לא יעזור כלום, ואינכם יכולים לעשות דבר בודאי לא לכם לנסות לשנותם. לפעמים צריך עם זאת להעמידם במקומם אחרת הם עלולים למרר את חייכם, רק כדאי לעשות זאת בצורה מושכלת ובאיפוק, וזה לא קל .
כדאי להתרחק מהם, למזער נזקים, לא להתעמת, במיוחד לא כשאתם עם חיות המחמד שלכם.
הם לא יהססו לפגוע בכם פיסית וגם בכלבים או בחתולים, ולפעמים נהנים לעשות זאת, גם אחרי שהלכתם לחתולי רחוב אם עצבנתם אותם.
ככה הם בנויים, משליכים שטנה, מרות, ודיקטטורה סביב, חייבים להיות ולהראות חוזק ושליטה, רואים ושומעים רק את עצמם.
משום כך בין היתר הם תמיד עצבניים, הרי לא תמיד אפשר לקבל מה שרוצים, ממי שרוצים, מתי שרוצים.
אני משערת שלא קל לחיות כך, אלא שהם אינם מבינים שהם הגורמים לכך, והעקה שלהם מעצמם מגבירה כמו במעגל סגור את תגובותיהם ואלימותם.
יש לי שכנה, משהו דומה בואריאציה נשית. כל הזמן עצבנית, רוטנת, צועקת, קשה, מרת נפש. מעולם לא ראיתיה מחייכת צוחקת מתבדחת. שנים רבות הפעילה אלימות מילולית נגדי ונגד בעלי החיים שלי תוך שהיא מסיתה גם שכנים - עד ששמתי אותה במקומה, בלית ברירה עם הכלים היחידים שהיא מכירה.....
קשה לי להתמודד עם דברים שאינני מבינה, בין היתר עם רוע. אולי בגלל שאינני מבינה את תכליתו, את המטרה, והצורך וההנאה שמפיקים טיפוסים כאלה מפגיעה והרעה לחלש, ולאחר בכלל.
עד היום לא שכחתי ולא נראה לי שאי פעם אשכח את פרשת רוז הקטנה והמזוודה האדומה ומקרים אחרים. קשה להבין דברים כאלה משום כך קשה במציאות הנוגעת אליך להתמודד עם תופעות שעקרונית דומות, מצד שני אני מקווה גם שלא אבין.....
אל תתנו לרוע וצרות עיין להשאיר אצלכם עקבות, למרות שזה גורם קשיים ועוגמת נפש, תשאירו אותם בחוץ.
שיהיה לכולם שמח וטוב בלב (זה מרחיב אותו J), עם עצמם, עם הקרובים להם, וחג שמח.
למי שיש הארות הערות או ניסיון עם מקרים ותופעות כאלה, מוזמן לשתף, זה רק יכול להוסיף ולעזור בהתמודדות עמם.
הוספת תגובה על "דז'ה וו של הרוע"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה