אהד, אולי כדאי להסתכל על המציאות יותר מאשר על קונספרציות (ועדות מסדרות) למיניהן?
הנה "שרשרת המזון" כפי שאני חווה אותה, לא מהערכות נטולות בסיס אלא מהמציאות היום-יומית.
בא יזם/יזמית שרוצים לפתוח עסק שיעסוק במסחר באמנות. הם מגייסים סכומים כאלה ואחרים ממקומות שונים תוך כדי סיכון לא קטן. אח"כ הם מכתתים את רגליהם (תאמין או לא) לכל מני סטודיואים גם בעיר הגדולה אבל גם במקומות רחוקים יותר. ולעיתים מאתרים אמן/ית שיצירותיהם לדעתם יכולות להימכר בגלריה שהם פותחים.
סוגרים עם אותו אמן חוזה שמבהיר מה זכויותיו וחובותיו של כל צד, אין אף אחד שעומד עם גרזן מעל ראשו של אחד הצדדים, אך בהינתן העובדות, יש אמנים שחותמים על ההסכם והתערוכה יוצאת לדרך.
לתערוכה מוזמנים מבקרים.
המבקרים בדרך כלל הם בעלי השכלה אקדמית בתחום האמנות, לעיתים בעלי נסיון ביצירה, לעיתים באוצרות ובוודאי בכתיבה.
אם מלאכתם של בעלי הגלריה והאמנים צלחה, ישנו סיכוי טוב שהמבקר יאהב את התערוכה ותכתב עליה ביקורת טובה.
אם התערוכה טובה גם תימכרנה עבודות מה שייצב כלכלית לתקופה מוגבלת את הגלריה וגם את האמן/ית (אם לא יוציאו את הכסף עד מהרה על אלכוהול וכו')
וחוזר חלילה, עם אמנים אחרים.
(כאן אפשר לשים את פס קול הסרט המצוייר "מלך האריות")
אם תסתכל בטווח של החמש שנים אחרונות בכל הגלריות ה"נחשבות" תראה שהן קולטות מדי שנה אמנים חדשים (אגב לא כולם נערות ונערים, לא כולם בוגרי בתי הספר ה"נחשבים" חלקם בגילנו המופלג) . כמובן שהיצע האמנים גדול מאוד ביחס לכמות הגלריות וכאן בא לידי ביטוי "הברירה הטבעית" והטובים, ובמקרה זה יש מספיק מסננות אובייקטיביות, מצליחים. מהיכרות אישית עם מספר אמנים שנכנסו לסבב של הגלריות ה"נחשבות" אני מרשה לעצמי להגיד שאין כאן עניין של פרוטקציה או כל דבר אחר מלבד איכות העבודות ויכלתן להימכר. הרי לגלריות יש עניין ראשוני במכירת עבודות.
הדבר יכול לא למצוא חן בעיני מרבית אלה שלא נכנסים לסבב, אבל זוהי המציאות.
כפי שכתבתי לא פעם מאוד דומה לליגת ספורט, למשל בכדורגל, שהרי אם לא, היינו נשארים עם שפיגל, שפיגלר ודרור בר-נור ולא היינו זוכים לראות את יניב קטן וחבריו. רק שבספורט הברירה הטבעית הזאת מובנת לכולם ובאמנות ממש לא.
גם לעבודות אוצרות במוזיאונים מתקבלים כאלה שיש להם רקע אקדמי ונסיון בתחום. גם בתחום זה יש הצע גדול יותר מיכולת ההכלה. אם תבדוק בקטלוגים של חמש השנים האחרונות של מוזיאון תל-אביב למשל, בוודאי תוכן להבחין בשמות חדשים שבוודאי לא נולדו כבני משפחה לפטרוני המוזיאון, אלא עשו דרך חתחתים לא קלה במעלה הדרך.
אני כבר יכול לראות את התגובות אלי שחוזרות ומספרות לי על עטיפת הצלופן הוורודה בה אני רואה את החיים...
הוספת תגובה על "וועדות מסדרות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה