שלוש אפיזודות ספק מצחיקות ספק עצובות-מעצבנות על מודעות או יותר נכון חוסרה.  

קחו בחשבון שהדברים אמורים לגבי כל דבר כמעט, לא רק איכות סביבה, בעלי חיים, איסוף בטריות משומשות, אלא בהחלט גם דברים רבים אחרים.  

יש כאלה, שבצורה "מופלאה" לא יודעים על מה אני מדברת או מה אני רוצה מהם, למקרה שאני מחליטה להעיר או להאיר.... נאדא....הבן אדם שולחן-אין עם מי לדבר....

עד כדי כך שלפעמים זה גם מצחיק (כי אתה מנסה לא להתרגז), ואני פשוט רואה את חוסר הטעם בלהעיר או להתווכח, ונוטלת את רגלי משם לאן שתשאני הרוח....הרחק משם.....

* * *  

לידנו בסמוך חנות ותיקה, לצרכי משרד וספרים משומשים שלמעשה מוכרת הכל: מספרים,מחברות, צרכי בית ספר, משרד, שירותי פקס, בלונים, ומה לא, וגם...אוספת בטריות משומשות בקרטון הירוק הזה.  

יופי, מקומות כאלה מעולים במיוחד כשקרובים.  שנים אני קונה שם, נעזרת בהם בדקה ה 90, מביאה לשם את הבטריות (גם משכן שמתעצל), קונה עתונים .....  

יום אחד בהבזק הרגע, כשראיתי שבעל החנות אינו זעף או עמוס כהרגלו בקודש, ראיתי אותו מטפל בקרטון הירוק לאיסוף בטריות משומשות וכשראיתי שהוא יוצא אתו מהחנות שאלתי כבדרך אגב כזה מה בעצם עושה אתו...  

אה? למה מה קרה? למה את שואלת? הוא מפטיר לכיווני....וממשיך לענות: "מה זאת אומרת? מה שאני תמיד עושה ....זורק לזבל...."  

בינגו ! טרח !  דרין דרין דרין (פעמון) ! 

נאלמתי דום, חלפו לי ביעף מול העיניים השנים הרבות שהתאמצתי יחד עם כל תושבי הסביבה להביא לשם בטריות, והעשן עמד לצאת לי בתימרות שחורות גדולות מהאוזניים כקומקום מלא מדי שמימיו רותחים.....  

הבטתי על פניו, ואיכשהו, לא יודעת למה, הבנתי שאין טעם שאתחיל בכלל להסביר למה אני שואלת, את המשמעות של מה שהוא עושה, את עוגמת הנפש ובעצם הנזק שגרם, פשוט אין טעם.  

צפיתי בחוסר אונים איך שהוא שופך את הבטריות המשומשות לצפרדע הזבל הענקית שחונה קבע מול החנות והסתלקתי.  

לאט לאט רמזתי לשכנים שאין טעם להביא לו בטריות....שיחפשו מקום אחר....מה שכן, דאגתי לצלצל בזמנו למשרד לאיכות הסביבה, למדור המתאים, סיפרתי, אמרתי שצריך כאן הדרכה מאסיבית.  

לאחר זמן מה כבר לא ראיתי את הקופסה לאיסוף בטריות אצלו יותר. לפחות זה, שלא תהיה הטעייה....

אתם מתארים לעצמכם כמה רגע כזה, אם מסתכלים על זה מהצד, בדיעבד מצחיק ועצוב ביחד?! הגששים היו עושים מזה "מטעמים"....  

*  *  *   

הולכת עם הכלבים לטיול, רואה על הספסל ליד בית הכנסת ביום ששי, לפני קבלת השבת, יושבים כמו "בפרלמנט" (אלה שחושבים שהם הכי חכמים....) גברים ודנים בבעיות ברומו של עולם.  

כטוב לבם לפני קבלת השבת, כהרגלם, הם מפצחים ערימות של גרעינים שחורים, ואת התוצאות ניתן ללא עין מזויינת לראות בערימות הררי קליפות שמטנפות את מרגלות הספסלים, המדרכה, ליד בית הכנסת...

דווקא יש פח אשפה קטן סמוך בטווח הושטת יד, אבל זה לא רלוונטי לענייננו...

ואני עוברת מברכת אותם בשבת שלום ומבקשת בנימוס לדעת אם הם שמו לב שיש ממש לידם פח אשפה....

אז?  למה מה קרה? למה את שואלת?.......  

בינגו ! טרח !  דרין דרין דרין (פעמון) ! 

אותו דבר, קיר, אין טעם אני רואה....הולכת משם....  

*  *  *   

אני זואי ולולי מטיילים כשמולנו באים זוג הורים עם שני ילדים קטנים, כשאנו מתקרבים יותר אחד לשני, במטווחי פסיעה, אחד מהם ללא אזהרה מוקדמת, מרביץ אותה בקריאת קרב עם נסיון בעיטה קלה ונינופי ידיים לכיוון של לולי(הוא עבר בזמנו תאונה והרבה יותר רגיש לזוטות כגון אלה).  

מיותר לציין שההורים אינם שמים לב לשטויות כאלה, ואם הכלב לא היה עם מחסום ורצועה כמו שכלבים רבים הולכים לטייל עם בעליהם או בלעדיהם, היה כנראה ננשך.

אוהה....אז ההורים היו בהחלט מואילים לשים לב ואפילו נזעקים בצעקות: "הילד לא עשה כלום הכלב המשוגע הזה פתאום התנפל עליו"...  

אני מנסה להגיב ברציונליות, למשוך תשומת לבם....   סליחה אתם שמים לב מה הבן שלכם עושה ?! מה קרה עכשיו?  

 כן, הוא צעק, אז מה ?! ילד קטן, למה מה קרה? למה את שואלת?  

 בינגו ! טרח !  דרין דרין דרין (פעמון) ! 

שוב מצלצלים פעמוני האזהרה באונה שעדיין מתפקדת....מה יש לצעוק להתווכח ולדבר?  אני ממשיכה....   

*  *  * 

יש מקרים שאני מכנה אותם "למה מה קרה ? למה את שואלת?" והם יכולים לקרות בכל מקום, תמיד, לכל אחד.

איך ולמה וממה אתם חושבים שהם נובעים?  

איך לדעתכם ואם בכלל כדאי וצריך להגיב על שכאלה?  

מה אתם הייתם עושים ?  

אם גם לכם קרו מקרים של "למה מה קרה ? למה את שואלת?"

אתם מוזמנים לחלוק אותם ......