רציתי לשמוע את דעתכם כבני אדם וכמטפלים.

 איך הייתם נוהגים לו בן הזוג שלכם היה נכנס למצב פסיכוטי

 (לא ברור אם זמני  חד פעמי או  משהו כרוני)

שלכם שרי רפאל

שרי יקרה,

רק עכשיו ראיתי את שאלתך

בהחלט לא פשוט המצב!

אני מניחה שקשה לענות עליה מאחר וקצת קשה לחשוב על "מה אם..." במצב כזה.

מה גם שהוא די נדיר ולא קרוה תכופות בסבירות גדולה...

אני אישית לא יודעת איך הייתי נוהגת מאחר ומחשבה לחוד ומציאות לחוד

אבל ללא ספק: זה הלם לכל דבר! זה טראומה לא פשוטה. זה קושי אדיר.

ומה שקובע מה יהיה אחרי דבר כזה תלוי באיך אותו בן זוג מתפקד אחרי אותו אירוע - וזה נתון מאוד משתנה

כך שאני יכולה להבין להמ איש לא הגיב :-)

שבת שלום

צטט: sherry refael 2009-10-16 16:51:44

כשבן /בת הזוג משתגע

רציתי לשמוע את דעתכם כבני אדם וכמטפלים.

 איך הייתם נוהגים לו בן הזוג שלכם היה נכנס למצב פסיכוטי

 (לא ברור אם זמני  חד פעמי או  משהו כרוני)

שלכם שרי רפאל

 שרי יקרה.

מאד קשה להגיב אחרי כמה שורות שמתארות מצב שהוא לכאורה מאד קשה, אבל בלי שום רקע.

אני מניח שאם את באמת מעוניינת בעצות / רעיונות / עזרה, כדאי שתפרטי מעט יותר על מנת שהקוראים ידעו מאיזה כיוון לגשת לבעיה.

מאחל לך שהבעל יחזור לתפקד נורמלי ושתהיי מאושרת.

תודה למי שהגיב.

 מדובר בבן זוג של מטופלת שלי.

זוג צעיר שעמדו להתחתן.

 הבחור נכנס למצב פסיכוטי קשה(לא ברור אם זו אפיזודה חולפת או תהליך סכיזופרני). הבחורהבתגובה גם היא  במצב מאד רגשי קשה ,

 וכמטפלת שלה רציתי לשמוע האם מישהו נתקל פה במצב דומה.

 זה רגע של אמת

. ושאלתי היא יותר אתית/ מוסרית /רוחנית.

לא פסיכולוגית

 לכן אשמח לחוות דעת,

 לדיון

 לשיתוף של מחשבות רעיונות

ודעות אישיות.

 תודה שלכם שרי

צטט: sherry refael 2009-10-23 18:50:28

תודה למי שהגיב.

 מדובר בבן זוג של מטופלת שלי.

זוג צעיר שעמדו להתחתן.

 הבחור נכנס למצב פסיכוטי קשה(לא ברור אם זו אפיזודה חולפת או תהליך סכיזופרני). הבחורהבתגובה גם היא  במצב מאד רגשי קשה ,

 וכמטפלת שלה רציתי לשמוע האם מישהו נתקל פה במצב דומה.

 זה רגע של אמת

. ושאלתי היא יותר אתית/ מוסרית /רוחנית.

לא פסיכולוגית

 לכן אשמח לחוות דעת,

 לדיון

 לשיתוף של מחשבות רעיונות

ודעות אישיות.

 תודה שלכם שרי

 לא כל כך ברור איפה פה הבעיה.

מדובר בעצם על "בעיה טרום בעיה". זאת אומרת שהמטופלת שלך עדיין לא נכנסה לבעיה האמיתית אלא התעוררה בעיה קטנה קודם לכן שעשויה להציל אותה מלהיכנס לבעיה שעלולה ללוות אותה כל חייה.

לדעתי היא חייבת לנוס על נפשה ממערכת היחסים הזו כל עוד הקשר לא מעוגן וחתום ולמצוא לה קשר שבו היא תוכל להיות מאושרת.

אי לא רואה בעיה אתית. אין להם ילדים ולא רכוש משותף. זה יכאב קצת אבל עדיף מחיי אומללות מלאים בכאב.

זאת דעתי על כל פנים.

מאחל לה המון הצלחה ואושר 

צריך לתת להבין בצורה ברורה וחד משמעית שהתנהגות כזו אינה באה בחשבון.

צטט: sherry refael 2009-10-23 18:50:28

תודה למי שהגיב.

 מדובר בבן זוג של מטופלת שלי.

זוג צעיר שעמדו להתחתן.

 הבחור נכנס למצב פסיכוטי קשה(לא ברור אם זו אפיזודה חולפת או תהליך סכיזופרני). הבחורהבתגובה גם היא  במצב מאד רגשי קשה ,

 וכמטפלת שלה רציתי לשמוע האם מישהו נתקל פה במצב דומה.

 זה רגע של אמת

. ושאלתי היא יותר אתית/ מוסרית /רוחנית.

לא פסיכולוגית

 לכן אשמח לחוות דעת,

 לדיון

 לשיתוף של מחשבות רעיונות

ודעות אישיות.

 תודה שלכם שרי

שלום שרי

אינני מטפלת אבל שאלות רוחניות/מוסריות/חברתיות בהחלט מעניינות אותי.

כבן זוג נראה לי שמה שאפשר לעשות זה לנסות לעזור. לברר למה זה המצב ולראות אם אפשר לסייע לבחור. ממה זה קרה? האם זה הלחץ של החתונה או משהו אחר? לראות אם יש מה לעזור נקודתית. אולי כמה פגישות עם מטפל טוב יעזרו? אולי הם צריכים ייעוץ זוגי נקודתי? אולי באמת צריך עזרה וטיפול מסוג מסויים- עמוקים יותר (טיפולים התנהגותיים).

שנית לדעתי כל אחד צריך לשאול את עצמו במצב כזה האם אוהבים את בן הזוג וומוכנים לשאת איתו בנטל לטוב ולרע. כלומר תלוי מה עובר עליו ובזה לכל אחד הגבולות שלו. אחד יחליט שלא מקובל עליו שבן הזוג חולם חלומות רעים ואחר יגיד (ובצדק) שלא מקובל עליו שבן הזוג יהיה אלים (דוגמא לשני דברים אחד מינורי ואחד בעייתי מאוד- רק בשביל להדגים שלכל אחד הגבולות שלו במה שמוכן ללכת איתו עם בן הזוג).

פעם פגשתי בחור שסיפר לי שהוא עזב את החברה עימה עמד להתחתן בגלל שחודש לפני החתונה היא נכנסה להתקפי חרדה. קצת עצוב בעיני. אולי פחדה לאבד אותו פשוט ואחרי החתונה הכל היה עובר.

יש היום אנשים רבים שנקראים פגועי נפש ויש להם חיי זוגיות טובים ושלמים. כמובן שזה רק מחזק אותם, כי הם לא צריכים להתמודד עם חיי בדידות. מעציבות אותי התגובות פה בדיון.

אז השאלה היא בעצם אצל הבחורה- האם היא אוהבת אותו דיו כדי לחיות עימו כמו שהוא? האם היא מרגישה שהיא יכולה לחזק אותו? האם המצב קשה כל כך?

ואולי עוד כמה שבועות /חודשים הכל יתבהר יותר?

בהצלחה והרשי לי להגיד לך- תבורכי על האיכפתיות.

עוד משהו על מחלות נפש:

http://www.youtube.com/watch?v=yT40lGdZwd0

שרי יקרה

אני חושב שהנושא שהעלית ממש חשוב

אנשים רואים כמובן מאליו שצריך לתמוך ולעזור לבן זוג שנקלע למחלה קשה, אך בנושא הנפש הפתיחות והסובלנות אינה מספקת

במערכת הרפואית היום, כם בעיות נפש נפתרות, ופעמים הרבה יותר בקלות ממחלות אחרות אבל צריכה להיות מודעות גם אצל בני המשפחה הקרובה , וגם אצל הבן אדם עצמו להבין שהנושא דורש טיפול (בדיוק כמו כאב שיניים)

תודה שהעלית נושא חשוב זה

כל טוב

זאב

אני הייתי מעבירה את מערכת היחסים ממערכת שעל בסיס זוגי מאוזן למערכת של סיוע, ייעוץ ותמיכה באדם שכבר אינו יכול להיות שותף למערכת זוגית רומנטית לפחות לא בתקופה הקרובה.

מנקודת הראות שלי ומניסיון אישי ומקצועי עם פסיכוזות ועם מערכות יחסים שמערבות שותף אחד לפחות שהוא פגוע נפש, התקף פסיכוטי בתקופה שלפני חתונה אומר שהחתונה אינה בטווח העשייה הסביר של האדם האחר.

אם לחץ שלפני חתונה מוביל להתקף פסיכוטי וקריסה מה יקרה בלחץ של אבטלה, ילדים וכן הלאה.

גם האדם המקסים ביותר שנקלע להתקף פסיכוטי בעצם אומר שהוא צריך להיכנס למסע אחר שונה ומרתק של היכרות עם עצמו, הבנת הגבולות שלו, זיהוי והקשבה לקול הפנימי שלו ובחינה מחודשת של הרצון מול היכולת. לעיתים בטווח הרחוק מתגלה שאירוע כזה שהפך את החיים כולם על פיהם למעשה אפשר את החיבור והעליה על נתיב חיים אחר שהוא הרבה יותר אמיתי, אותנטי והולם לאותו אדם. בשלב הזה שאחרי החקירה האיזון והבירור אין מניעה מבחינתי ומבחינת אנשים שאני מכירה להיכנס לזוגיות עם אדם אחר וגם להקים משפחה.

בשלב של ההתקף הפסיכוטי הראשון והיציאה לדרך בנתיב השונה והבלתי צפוי האנרגיה אמורה ללכת לשם ורק לשם וחתונה היא לא הצעד הנכון. אם הייתי הבת זוג אז הייתי מעבירה את מערכת היחסים לפסים אחרים של חברות, עידוד ותמיכה ואחרי תקופה ארוכה למדי במידה ואנו עדיין בקשר והדברים הגיעו לאיזון ולבשלות אולי לשקול להחזיר את מערכת היחסים למישור שבו היא היתה במקור ולחשוב מחדש על זוגיות וחתונה למרות שאולי התהליך שמתחיל במשבר שכזה יכוון כל אחד מבני הזוג למקומות אחרים בחיים ולאנשים אחרים שהם עשויים להכיר במקומות האלו.