בתי החולים במדינת ישראל והרפואה שלנו ידועים לטובה בעולם. למרות כל הקשיים היום יומיים(פיגועים,תאונות,אסונות,) וחוסר בתקנים,רופאים ושר בריאות, הם יחסית מתפקדים, ויש אומרים מתפקדים היטב.

 

לרשות בתי החולים עומדות טכנולוגיות הטיפול והאיבחון הטובות בעולם וחלקם הגדול אגב מיוצרות בישראל כגון: מערכות לטיפול באבנים בכליות בשיטת גלי הלם, מערכות אולטרה-סאונד לטיפול והקטנת שרירני רחם(מיומות), מערכות תיעוד דיגיטלי(pacs) ומערכות תיעוד כל מהלך הנתוח ואישפוז(בזמן אמת). וישנם גם הרבה תרופות בשימוש שפותחו ויוצרו בארץ.

לרופאים שלנו יש ידע וניסיון רב בהצלת חיים כתוצאה מפיגועים, כוויות, שבץ מוחי, התקפי לב, ומחלות רבות. חלקם גם יושבים יחד עם מהנדסים ופיסיקאים וחברות תרופות  ומפתחים טכנולוגיות טיפול ומכשור רפואי ותרופות חדשות בהתבסס על ניסיונם וצרכי השטח. ועל כל אלו איש כמעט לא מספר לכם בעיתונות הכתובה וחבל שכך.

  

 

הצוותים הרפואיים והלוגיסטיים בבתי החולים עושים את המירב והמיטב לעזור לכולנו להבריא, כמובן שלעיתים לא הכל פועל היטב, ומכל אירוע גם לומדים, מפיקים לקחים ומשתפרים וכך אכן צריך להיות בכל ארגון

שמכבד את עצמו.

 

 לדעתי הגיע הזמן שנלמד כולנו לכתוב גם על החיובי, למען עתיד מדינתנו בכלל ועתיד בתי החולים שלנו בפרט.

 חוסר פרגון (שלצערי הפך לתרבות  גלוייה במדינת ישראל), פוגע אנושות בעובדים באשר הם 

 

קהל הנהנים משרותי בתי החולים מוזמן לספר כאן סיפורים אנושיים כגון: הצלת חיי בן משפחה בזכות תרומות איברים, בזכות טיפול חדשני מיוחד, בזכות מסירות אין קץ של רופא או אחות מסויימים. סיפורים על ניסים רפואיים, אנקדוטות רפואיות, חוויות שהות בבית החולים ועוד..

 

ציבור עובדי כל בתי החולים בארץ ובעולם : מנהלי מחלקות, אחיות, רופאים, סניטרים, טכנאים, ועוד.. מוזמן  לספר כאן מזוית הראייה שלו כיצד הוא מבצע את המטלות הרבות, על הצד הטוב ביותר, למרות הקשיים ולספר על הרגשות שהוא חווה בעת הצלת חיים לאחר פיגועים ותאונות ומחלות שכבר כולם חשבו שאין סיכוי להתמודד אותם ופתאום נמצא הפתרון.

 

*אין  לגלות שמות אנשים, שמות בני משפחה, תאריכים וכו(מתוף כבודם ושמירה על פרטיותם)....יש לספר באופן כללי על אירוע חיובי זה או אחר שיכול לעניין את קהל הקוראים כאן ולזכות את צוותי בתי החולים או את בני המשפחה התומכים בחולה בפירגון

 

הכל קורה בבתי החולים, אבל מעט מאוד עלה עד עתה על הכתב.

בואו לספר מזוית ראייתכם על חיי היום יום של בתי החולים שלנו.  

 

יום עיון למטופלות  לרגל חודש המודעות

לסרטן  השד

סרטן השד :  מה חדש?

אולם טננבאום,הדסה עין כרם קומת ביניים,

יום שישי 30.10  -התכנסות בשעה 08.30

דברי פתיחה: פרופ תמר פרץ,

טיפול כוללני ורב מקצועי בסרטן השד,

ד"ר אילנה קדמון ומירה פקר,

חשיבות בדיקת  ה- CT PET  בסרטן השד,ד"ר מרטין קליין

האים כימותרפיה תמיד ? ד"ר ביאטריס עוזיאל

הקרנה בסרטן השד -לאן פנינו מועדות -ד"ר עמיחי מאירוביץ

החידושים בשיחזורים ד"ר תומר צור

ומה קורה עם הזוגיות

הכניסה חופשית נשמח לראותכם

לפרטים נוספים 0507874165  - www.hadassah.org.il

מוזמנים  עובדי בתי החולים ברחבי הארץ להעביר ידיעות

על הנעשה בין כתלי בית החולים על מחקרים מענינים הרצאות וכינוסים

וכל אינפורמציה אשר עשויה לעניין את ציבור הגולשים.

זה המקום     זה האתר     כאן הקהל

*

תודה על הובלת הסגנון החיובי

מחזק אותך

בהקשבה וענווה....

זיו היקר יישר כח

כל דבר חיובי יחזק אותנו

ובמיוחד בתקופה לא קלה לשירותי הבריאות

 

זיו

כל הכבוד על היוזמה.

אכן הצוותים הרפואיים עושים עבודת קודש, לעיתים רבות בתנאים שלא יעלו על הדעת.

לזיו,

יופי של יוזמה, ותקבל כוכב.

אני מקווה מאד שהבמה תנוצל היטב, על ידי חולים שנהנים יום יום מהעבודה המקצועית של צוותי בתי החולים

וגם על ידי בתי החולים והצוותים הרפואיים, שזוכים לחשיפה רק כשקורות תקלות.

 

יישר כח

אמנם לא מימים אלה, אלא לפני עשור שנים - אבי הובא לחדר מיון בבית חולים רמב"ם בחודש ינואר - עונה לוהטת לחדרי מיון. חדר המיון היה גדוש, כך שהמיטות היו צמודות זו לזו לאורך הקירות, בין שני הטורים נערך טור נוסף באמצע האולם והצוות עבר בקושי בין המיטות תוך זהירות לא לשלוף אינפוזיות ממקומן (עד כדי כך נוראה היתה הצפיפות). ובתוך כל הטירוף הזה לא נשכח אף חולה, ההתייחסות של הצוות אל החולים ואל בני משפחותיהם היתה רחומה מעבר למקצועיות. מן הסתם זה תלוי בראש ובראשונה בדרישות שמציב מנהל חדר המיון ובצוות המגויס לצורך הטיפול. (כיום זה כבר לא ממש כך - האם בגלל ההפרטה?)

אני לא מבין את הפוסט הזה, זה נשמע בולשביקי

 

רק דברים טובים ?

יש הרבה דברים טובים לספר

 

אבל גם מחדלים לא מעטים

איפה הביקורת ?

זה לא שאני הולך להתחיל להפציץ כאן ביקורות וכו

אבל ראוי שתהייה אופציה לשקיפות ואיזון

 

למשל

 

בת של חברים שלנו (בת 32)

עברה ניתוח ראש מסובך להסרת גידול לא ממאיר

ניתוח קשה מאוד שהסתיים בהצלחה רבה

 

הבחורה נפטרה מזיהום אחרי הניתוח

לא אציין את שם בית החולים כי מנקודת מבטי זה לא חשוב

 

יש ביקורת רבה על הסניטציה בבתי החולים (גם במשובחים שבהם)

על כך שהרופאים ובעיקר האחיות לא מקפידות על נטילת ידיים

ועל חבישת כפפות היגיניות (לא יודע מה השם המקצועי) ועל החלפתן לאחר כל טיפול

 

אשמח לשמוע דעת המכובדים על התופעה

 

אני מצטער על קלקול החגיגה

 

בהזדמנות אספר גם משהו טוב

 

למר פטשניק

 

אפשר לכתוב גם על דברים פחות טובים, גם ציינתי זאת למעלה-הרי מכל כשל לומדים

 

הבעייה היא שהעתונות מלאה מהטרגדיות ויש הרבה כותרות מרעישות,ולכן ראוי ורצוי שגם ניתן הבלטה לדברים הטובים

 

זיו צח

פטשניק,

זה עניין של כיוונון התאורה - בניגוד להסתכלות מתחת לפנס.

יש סיטואציות ואתה מכוון את פנסך לימין או לשמאל, לפן זה או אחר של הסיפור.

הרי כל מי שמבקר בבית חולים (ובמוסד זה עסקינן כרגע) מכיר את הטענות והאכזבות. יש באמתחתי לא מעט.

אבל כאן התבקשנו לכוון אל הסיפורים שמחזקים - חוסן נפשי ורגשי, שתומכים בחוסן הגופני (כן, גם להיפך).

היי זיו ! אתה צודק , צריך להשתדל כל יום למצוא משהו חיובי , לא רק לגבי מערכת הרפואה , אלא לגבי הכל .

 פנייתך גרמה לי להסתכל , לתוךעצמי !!!

מכיון שאני סובלת ממחלות שונות שהן כרוניות , ורוב הרופאים מתקשים להתמודד עם זה , אני מרגישה לעיתים כעס וחוסר אונים לגבי המערכת הרפואית ,

אבל בו בזמן אני יודעת שכל יום ויום הם מצילים חיי אנשים , כשהם עומדים על הרגליים לפעמים במשך 12 שעות של התרוצצות  , ממש מסכנים את חייהם לא פעם בזמן שהם מטפלים באנשים שחולים במחלות מדבקות כמו אידס או שפעת החזירים, או חשופים לאלימות של חולים , או עדים למותם של חולים , שאליהם נקשרו , וזה בטח קשה מאד ..

אומנם יש לי  יותר נסיון בבתי חולים באמריקה , אבל אני  הבנתי שהמערכת הבריאותית בארץ טובה יותר .. אז אם יש דברים טובים על המערכת כאן , אז בטח יש דברים  טובים על המערכת בארץ. 

זאת עבודה תחת לחץ מתמיד עם אחריות עצומה , וחשיפה לטרגדיות יומיומיות , דבר שבטח גורם לשחיקה רבה , וחלק מאטימות של הרופאים ,  נגרמת מזה שהם אוטמים את עצמם, כדי לא להיפגע יותר מידי , ואולי באיזה שהוא שלב זה כבר פוגע ביכולת שלהם לראות דברים בצורה ברורה .

אני תמיד אומרת לאנשים כשהם מעבירים ביקורת , לחשוב איך דברים הייו בעבר ... ובסך הכל העולם מתקדם לקראת משהו טוב יותר ... יש שיפור עצום בכל השטחים , ובעיקר בשטח הרפואי .

כשאני הייתי ילדה , (זה לא הייה לפני כל כך הרבה שנים ) אלפי אנשים מתו ממחלת הפוליו בכל העולם וגם בישראל ...

אני רואה הרבה תוכניות טלויזיה על כל מיני מחלות ובעיות רפואיות ברחבי העולם , ותמיד מלאת התפעלות על ההמצאות החדשות בשטח הרפואה , שמצילות חיי אנשים ועל ההקרבה של רופאים שנוסעים לקצה העולם , בנסיון להציל חיי אדם ופשוט .. 

אז אני בסך הכל מלאת הערכה לכל רופא באשר הוא . תודה לכם על ההקרבה שלכם ועל אומץ לבכם ,!!!!!!!

יום טוב קליפסול שאננון 

 

 

תודה לכל המגיבים בחיוב על הפורום החשוב הזה

 

אתם מוזמנים כעת להתחיל ולהעלות בו דיונים משלכם  איש איש מניסיונו האישי משיהות בבית חולים-כיצד הצוות טיפול בו שעות, כיצד הושגה תרופה מסויימית למענכם, כיצד אחיות טיפול בכם במסירות למרות הלחץ בו הן נתונות, כיצד ניצלו חייכם כי הגעתם בזמן לבית חולים וצוות הגיב מהר ועוד..

 

כמובן שאפשר גם לספר על דברים פוחות נעימים אבל--באו ננסה להדגיש את הטוב

 

שלכם:

זיו צח-לשעבר מנהל הקהילה הרפואית כאן.