הטעויות שרוב הממציאים עושים

ישנן מספר שלבים רגישים בתהליך העבודה על ההמצאה. צריך להיות מודעים לכך, והכי חשוב לא להיסחף בהתלהבות ולהיות אובייקטיבים כלפי הפרויקט כולו.

קל מאוד להיכנס לאשליה שאופפת כל רעיון חדש. מרגע ההבלחה של הרעיון במוחנו ולאחר שעברנו את השלב של השכנוע העצמי (הקצר) בנחיצות הרעיון שלנו, אנו מהר מאוד מנסים לדמיין כיצד אנו עומדים להתעשר מהרעיון שלנו.

אותה אשליה יוצרת אצלנו מנגנון שמפרה את עצמו ומספק לנו ביטחון רב בהמשך, עם הבנייה של התוכנית העסקית והאב טיפוס.

כמובן שביטחון עצמי אינו דבר רע, אך כשעובדים על רעיון, צריך גם מדד אובייקטיבי שבכל שלב נוכל להגיד "עצור", להבין שטעינו ולגנוז את הרעיון. זוהי הטעות הראשונה והנפוצה שעושים מרבית הממציאים. הביטחון העצמי שלהם בהמצאות שלהם, מונע מהם לראות ביקורת אמיתית ואולי בגלל זה אנו מגיעים למצב בו יש מגוון אדיר של פטנטים אך רק אחוז קטן מהם הופכים לכדי מוצר, ואחוז קטן עוד יותר למוצר מוצלח.

לעיתים, מרוב התלהבות, אנו ממהרים לרוץ ולבנות תוכנית עסקית ואב טיפוס, ואז שוכרים עורך פטנטים שמגלה במהירות רבה שיש כבר מוצר כמעט זהה הנמכר בחו"ל. אמנם לא תמיד מדובר בסיבה שתגרום לכם לרדת מהפרויקט, ניתן לבצע מספר שינויים ברעיון ועדיין לרשום אותו כפטנט, אך כדאי מאוד לבצע בדיקה לקיום פטנטים מקבילים עוד קודם שמתחילים להוציא כספים על הפיתוח. היום תהליכי חיפוש הפטנטים זמינים כמעט לכולם. יש מספר אתרי אינטרנט בהם ניתן לבצע חיפוש לפטנטים, ובנוסף גם חברת גוגל מציעה מאגר חינמי של פטנטים קל וזמין לחיפוש. כך שבעלות נמוכה עד אפסית ניתן לבצע חיפוש מקדים לפני תהליך העריכה והרישום.

הקפיצה המהירה למים, גוררת איתה גם התייחסות שטחית לתוכנית העסקית. ממציאים רבים רואים בתוכנית העסקית נטל, המגיע רק במטרה להשיג משקיע. במטרה לקצר תהליכים, פונים לגורמים חיצוניים שיכינו להם את התוכנית העסקית, ולעיתים אף מורידים פורמטים של תוכניות מהאינטרנט. חשוב לזכור כי התוכנית אינה מהווה מטרה אלא אמצעי שמאפשר ליזמים לבחון את המוצר שלהם עם התייחסות לשאלות שיכריעו האם הוא יצליח או לא. כשפוסחים על שלב זה, מגלים בסוף שלא יודעים להתמודד עם המוצר ביום שאחרי הפיתוח.

טעות אופיינית נוספת הינה חוסר יכולת לזהות מיהו קהל היעד. גם יזמים שעבדו היטב על התוכנית העסקית יכולים ליפול בסעיף כזה. קהל היעד שלנו הופך לכזה רק לאחר שהמוצר כבר קיים. כשהמוצר קיים רק בתיאוריה גם קהל היעד הוא תיאורטי, וממציאים שציפו לקהל יעד של צעירים, לעיתים יכולים לגלות שהמוצר שלהם דווקא משיג את המכירות אצל האוכלוסיה הקשישה. כדאי מאוד לתת לשלב הערכת קהל היעד משנה חשיבות ואף להיעזר במכוני מחקר שיבצעו ניתוח מעמיק הכולל חתך רחב יותר של האוכלוסיה. ניתן לציין כדוגמה לאפיון מוטעה של קהל יעד, את המקרה הבא בו פנתה אחת מיצרניות מכונות הגילוח לייצר מכונה עבור הציבור החרדי. מכונה זו אמורה הייתה לאפשר גילוח המשאיר זיפים (ובכך הלהבים אינם פוגעים בעור, דבר האסור ביהדות). עד מהרה, הפכה המכונה ללהיט דווקא אצל צעירים בתל אביב שאהבו את מראה הזיפים. הרחוב החרדי, לא ממש אימץ את המכונה, מכיוון שהזקן הפך כבר למעין סמל סטטוס.

כפי שציינו הממציאים נופלים למעין שיכרון שמעוור את פעולותיהם בכל הקשור להמצאה. אחת מן הטעויות הקשורות לאותו שיכרון היא ניפוח התחזיות. הממציאים "מנפחים" מספרים בתחזית ההכנסות בתוכנית העסקית, לא מתוך כוונה להונות את המשקיעים, אלא בגלל בטחון מופרז במוצר. פעמים רבות, הממציאים יקבלו מקלחת צוננת מן המשקיעים שינסו להוריד אותם לקרקע, אך במידה והמשקיע שעומד לפניהם מתלהב מן המוצר ואינו בעל הבנה טכנולוגית מספקת הוא יכול להיגרר אחרי הממציאים. הוא יניח שעומדים מולו גאונים שעם ההשקעה הכספית שלו כל הצדדים יוכלו לעשות הון. כשמגלים את הטעות זה יכול להיות מאוחר מידי.

הביטחון המופרז במוצר יכול להביא גם לכדי כך שהממציאים יתעסקו רק במוצר, כלומר בפיתוח. אך לצערנו, ידוע שמוצרים לא מצליחים רק בזכות התכונות האובייקטיביות שלהם, וצריכה להיעשות גם עבודת שיווק נכונה לצורך החדרתם לשוק. במקרה זה, גם אם האמונה של היזמים במוצר היא מוצדקת, הם לא יצליחו למכור כפי שציפו. לעיתים, מגלים זאת, מאוחר מידי כשכל המשאבים הופנו לפיתוח, ולא נותר כסף לשיווק. כשמנסים להסביר למשקיע שצריך עוד כסף לשיווק, הוא עלול לקבל רגליים קרות ולהחליט שהוא אינו מעוניין להפסיד יותר ולצאת מן העסקה.

הטעות האחרונה קשורה לתמהיל האנושי המלווה את העבודה על ההמצאה. הרבה פעמים הוגה הרעיון הוא לא ממש איש עסקי. הוא יכול להיות גאון, אך נטול חוש לעסקים. נהוג לומר שלממציאים אין ראש עסקי. בדרך כלל, זה נכון, ולכן חשוב מאוד שבצוות יהיה איש עסקים. אחד בעל הבנה כלכלית ורצוי גם ידע בשיווק, אם כי זה לא הכרחי בשלב הראשוני, אלא דווקא בשלב החדרת המוצר לשוק.

אותו אדם יהיה זה שיהיה אחראי להוציא לפועל את הטכנולוגיה של הממציאים ולהפוך אותה לכדי מוצר מוכר. זה תורם גם למידת הנכונות של המשקיע לפתוח את הארנק, והכי חשוב זה מה שיאפשר להביא בסופו של דבר את המוצר לשוק.

 www.gmsdrtv.com