אנחנו עדיין רחוקים מפתרון הנושא, אמנם מורגשת התעניינות בתחום, אך עדין אין מספיק מודעות לאיכות הסביבה ולא ניתנת דחיפה מספקת לתחום הירוק בישראל.
הגיע העת לחשוף את ערוותה של מערכת האכיפה על העבריינים הסביבתיים ביתר שאת.
מנתונים בשטח ניתן ללמוד עד כמה ממשלות ישראל לדורותיהם זלזלו בהקצאת משאבים למשרד איכות הסביבה.
האם דווקא עכשיו זה ישתנה?
כאילו לא ידענו ולא שמענו ששנים רבות לא קיבל נושא איכות הסביבה בישראל את תשומת הלב והמשאבים הראויים, בארץ בתחום זה לוקה בחסר, נושא איכות הסביבה מתאפיין בחוסר יעילות ובהעדר טיפול ברמה נאותה, וכמעט ואין בארץ אכיפה של עבירות סביבתיות.
הרגולטור הסביבתי: מבחינת האזרח הוא המשרד לאיכות הסביבה, את המציאות העגומה של האכיפה הסביבתית בארץ ,הוא מתקשה מאד, שלא לאומר כמעט ואינו מצליח, באכיפה הסביבתית עליה הוא מופקד. למעשה, האכיפה המתבצעת על ידו היא טיפה בים מול העבריינות הסביבתית הגואה בארץ.
במהלך עשרות שנים, הושלכו באותם אתרים סוגי פסולת שונים כגון: פסולת עירונית, פסולת מסוכנת, פסולת גושית, פסולת תעשייתית, גזם, פסולת בניין ואף פסולת רפואית. השלכת הפסולת נעשתה ללא הקמת התשתיות הנדרשות למניעת מפגעים סביבתיים ובריאותיים הנובעים מתהליכים ביולוגיים וכימיים המתרחשים בתוך גוף הפסולת. התוצאה - פגיעה במקורות המים, בעתודות הקרקע, זיהום אוויר וסכנה לשלום הציבור
טיפול לקוי בפסולת למיניה גורם לפגיעה קשה באיכות הסביבה במישורים רבים – זיהום מים, זיהום קרקעות, זיהום אוויר ועוד ומסכן את בריאות הציבור- ולמרות זאת מתברר ממחקר שנעשה בין השנים 2000- 2006 רק עבריין אחד מתוך 1000 נתפס והובא לדין.
בכל שנה שולמו מרצון בממוצע רק 38% מברירות המשפט בגין העבירות שנתפסו, אולם חמור מכך, הקנסות הבלתי משולמים שהם 62% מכלל הקנסות שנשלחו כלל לא הועברו לגבייה. עוד נמצא שבמהלך שש השנים שנבדקו ניתנו בממוצע רק חמישה צווי סגירה מנהליים לעסקים עברייני סביבה מדי שנה - פחות מחצי אחוז מכלל פעולות האכיפה.
מי מגן על הסביבה? מי מרתיע את העבריינים?
ליחידה הממונה על האכיפה במשרד לאיכות הסביבה אין כוח האדם הנדרש לביצוע הביקורת ולאכיפת החוקים בשטחים כה נרחבים, מן הראוי להציב באגף לפיקוח על העבודה כוח אדם מספיק שיוכל לטפל בכל המשימות המוטלות עליו, כולל תקציבים מתאימים כדי לאכוף את החוק.
אין זה פלא שקיימת ירידה בגביית הקנסות, לזה יש להוסיף את מספר התיקים הזעום שמגיעים לכתב אישום , לצד רחמנותה הבלתי נסבלת של הרשות השופטת נגד עברייני הסביבה: התוצאה המתקבלת היא מסר חד וברור לפיו כדאי להמשיך – לזהם, ללכלך, ולצפצף . על חוקי הסביבה, זאת כי המזהם בישראל לא ממש משלם.
הכשל באכיפה הסביבתית מושתת ל שלושה גורמים השלובים זה בזה: חקיקה, כח אדם וגבייה. כאשר לא עומדים במשימות- ולא מציתים לחוקים, אין זה פלא שהמצב עגום ביותר.
דרך אגב: החקיקה הסביבתית בישראל אינה מפותחת והיא מפגרת שנות אור מהחקיקה הסביבתית הבין לאומית.
המשרד להגנת הסביבה כשמו כן הוא, הוא אמור להגן על הסביבה בה אנו חיים למעננו ולמען הדורות הבאים. ללא מערך אכיפה יעיל הוא מחטיא את מטרתו.
הוספת תגובה על "הרגולטור הסביבתי"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה