|
אדם הלוקה במחלה או עובר אירוע, משתנים חיו. עליו להסתגל לכל אותם שינויים המשפיעים על בריאותו ומכתיבים מכאן ולהבא את התנאים לפיהם יחיה.לא אחת, נכפים שינויי חיים רבים על גם בן הזוג, בת הזוג, המשפחה, המלווים את המתמודד עם חולי או משבר, ואלה נושאים בעול לא פחות. תפקידים במערך המשפחתי משתנים.החיים משתנים , יש להסתגל אליהם. יש ללמוד כיצד לטפל באהוב החולה או הנכה מבלי לאבד את הצלם האישי, שלא לומר האנושי.סטטיסטית, רוב המלווים, תומכים הן בנות הזוג- הנשים. לעיתים קרובות, הנשים מזניחות את הצרכים האישיים שלהן, את הרצונות ואת השאיפות להגשמה. נשים אלה, בהופכן למשענת, מאבדות, בפועל את היכולת להנהיג את עצמן והופכות לשבויות בתפקיד אותו הן נטלו על עצמן. סביר להניח שאותן נשים מתפקדות כמנהיגות בכל הקשור לטיפול בבן הזוג, ככל הקשור לטיפול בבית, באיחוד המשפחה, טיפול בנכסים משותפים, דאגה לשלומם של כל המעורבים הסובבים.בכל הפעילות הזו, דומה כי לעיתים מאבדת האישה את השליטה ואת הניהול הממשי על חייה.חשוב מאוד לאפשר לבת הזוג התומכת לחזור למעגל חייה האישי, במשולב עם היותה תומכת מסורה לבעלה. פעילות מתוך הנהגה עצמית תקנה לאישה התומכת את היכולת לנהל את חייה- בקריירה, בזוגיות,עם המשפחה, עם הילדים, עם חברים, למרות השינויים, ולא להיפך- שהחיים ינהלו אותה והיא תהיה נגררת בעקבות הצורך המיידי בשינויים ולטובת האחרים. .על האישה התומכת , המטפלת בבעלה, לדאוג לחזק עצמה, מן הפנימיות, לרכוש כלים להעצמה אישית, כלים לחיים. לאפשר לעצמה לטפח את החוזקות הנוספות שנגלו לה, הגלומות בה, ולצרף את אותן חוזקות, במודע, לארגז הכלים שמשרת אותה בחייה.במידה שאינה מביאה עצמה ליצירת מקום לחייה שלה, טוב יעשו מי ממקורביה לו יאפשרו לה להתייחס גם אל עצמה. אינטנסיביות הטיפול בבן הזוג החולה או ההופך להיות מוגבל והצורך ללמוד לבצע ולקחת אחריות על המטלות שהיו קודם לכן נחלת אחריותו של בן הזוג, נוטלות , לפחות לתקופה, כל זמן פנוי אפשרי. לעיתים נאלצת האישה לחזור לשגרת העבודה ואז הזמן הפנוי הנותר לה מועט עוד יותר.בדרך כלל לוקח כמה חודשים טובים, עד שמתאפסים על ה"חיים" החדשים. בזמן הזה העולם לא עומד מלכת. אנשים ממשיכים לחיות, לבלות , ללמוד ולהתפתח.ההתחלה קשה מאוד, אמנם, אך מאפשרת יציאה מהשגרה. התמיכה המשפחתית והחברתית קיימת בתקופה הראשונה. חלק לא פשוט של בעיות מתפתח בשעה שהחיים, כביכול, חוזרים לשגרה. כל אחד, בין שאלו הם הילדים או המשפחה מהמעגל הקרוב, או החברים, חוזר לאינטנסיביות של חיו. אמנם באים, אך לעיתים רחוקות יותר. הפער הולך וגדל. הקשב משתנה. יכולת ההכלה משתנה עם השינוי במעורבות. זוהי גם הגנה עצמית. ובכל זאת, התחושה של האישה שהעולם על כתפיה נושא עתה משקל רב יותר, אינה פשוטה .אמנם מתקשרים, אבל אי אפשר להטיל על המתקשרים את כל מגוון הבעיות והקשיים. יוצא, פעמים רבות, שהשיחות מתנהלות במעיין מילוי חובה הבא מרצון טוב, אך לא מממש את עצמו. ההתאוששות של בן הזוג וחזרתו לשגרת החיים, אף היא משפיעה על הקשרים המשפחתיים והחברתיים. ככל שהשינוי גדול יותר, ככל שהפגיעה הקוגניטיבית רבה יותר, כך קשה לחזור ולקיים את הקשרים שהיו. כך קשה השיח "בתנאים" הקודמים.החשוב הוא להבין כי יש לדברים השפעה גם על טיב הקשרים החברתיים של בן הזוג הבריא, בהדגש כאן- בת הזוג. וכך הולכים ומשתנים כל היבטי החיים על מרכיביהם השונים. ומכאן שקבלת תמיכה וסיוע הולמים, וטיפוח החשיבות בהנהגה עצמית מתוך מודעות ברורים ומובנים.
| 
הוספת תגובה על "אשת חולה במשרה מלאה ומשמעות החיים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה