העלית כאן נושא מעניין, שבעתיד יהיו לו השלכות חברתיות עצומות על חיי אנשים רבים.

קראתי חלק מכמות החומר הגדולה שהבאת בנוגע לרובוטים חברתיים. למרות התרשמותי מההתקדמות בנושא וההצלחה לבנות רובוטים שיצליחו לחקות רגשות אנושיים, יש לי כמה הסתייגויות.

א. רובוט הוא בסופו של דבר מכונה, גם אם מאוד משוכללת. אני מאמין שהיכולת הטכנית שלו לבצע פעולות אנושיות תלך ותגדל, אבל עדיין, הוא לא יכול לדמיין, להמציא, להעז או להיות מקורי בהרבה מובנים.

ב. יש הטוענים שרובוטים חברתיים יכולים להפיג בדידות של אנשים, בייחוד מבוגרים או להקנות לילדים מיומניות חברתיות ראשוניות. עם כל הכבוד לקידמה, לא הייתי רוצה שילד ילמד לתקשר עם אנשים באמצעות רובוט. אין תחליף לחום האנושי, לרגשות זעם וכאב ומסיבה זו כתבתי שרובוטים יודעים לחקות רגשות ולא להרגיש אותם באמת. לא הייתי רוצה שאנשים ובייחוד ילדים ילמדו לתקשר על סמך רגשות מתוכנתים.

ג. עצם השימוש ברובוטים חברתיים מול בני אדם מצביע באיזהשהו מקום על כשל תקשורתי מתרחב בחברה האנושית. מבחינה זו, אני לא בטוח שפתרון טכני לבעיה כדוגמת רובוטים הוא הנכון או הרצוי ביותר.

לאהרון שלום!

א. תודה על הכוכב ועל תגובתך.

ב. כתבת על הרובוט החברתי "הוא לא יכול לדמיין, להמציא, להעז או להיות מקורי בהרבה מובנים".

כידוע לך הרובוט מורכב מחומרה ותוכנה. במאמרו של נחמן גבעולי "המחשב מוכיח משפטים", מעשה חושב, אפריל 1987, 29-30, כותב גבעולי:

"למשפט הידוע בגאומטריה, האומר כי במשולש שווה שוקיים שוות זויות הבסיס גילה המחשב הוכחה יפה ובלתי מקובלת. המחשב הוכיח משפט זה בלי להעביר קווי עזר. גם בלוגיקה גילה המחשב הוכחה חדשה למשפט ידוע, הוכחה שלא עלתה על דעת המתמטיקאים קודם לכן". זו רק דוגמא קטנה ליכולת המחשב אז. העתידן רי קורצוייל, בספרו "עידן המכונות החושבות" למשל מאמין שבעתיד כוחו ויכולתו של תוכנת וחומרת המחשב  יגדלו גם בנושאים הללו של דמיון, המצאה, ומקוריות. את כל התכונות הללו אפשר כמובן להקנת גם לרובוטים החברתיים.

ג. אני דברתי בעיקר על יפן רובוטים חברתיים ואנשים מבוגרים. כידוע לך חלק גדול מהאוכלוסיה היפנית הוא מבוגר, ויפן היא המקום בו נושא הרובוטיקה מקבל דחיפה חזקה. אני כמובן לא ממליץ ללמד ילדים קטנים כשרים חברתיים דרך רובוטים חברתיים.

ד. כידוע לך גם בעלי חיים (כמו כלבים וחתולים) עוזרים לבני האדם כנגד הבדידות. אבל, ישנם אנשים שאינם אוהבים בעלי חיים ואולי יוכלו להעזר לעת זקנה גם ברובוטים חברתיים. כל הנושא הוא חדש למדי ורצוי כמובן לבחון אותו מספר שנים. כמובן שבמשך הזמן הכישורים החברתיים של רובוטים אלו יתפתחו עם פיתוח התוכנות והחומרה בנושא זה.

בברכה אמנון 

אמנון תודה על התגובה. באשר לנקודות שהעלית:

1. אין לי ספק שישנם רובוטים עם בינה וחשיבה ברמה מאוד גבוהה, שיכולים להציע פתרונות מקוריים בתחומים שונים. אני גם בטוח שהיכולות של רובוטים בתחום החברתי יילכו וגדלו וברבות הימים לרמה הקרובה לאנושית. יחד עם זאת, המון המצאות וחידושים מגיעים בגלל מסכת רגשות ורעיונות המגיעים מתת המודע. אני לא רואה לפחות בעתיד הקרוב לעין רובוטים המפיקים יצירות אמנות, כותבים ספרות יפה או מנהיגים שינויים חברתיים לא רק מכוח המחשבה אלא מתוך מבנה אישיות.  אבל כמו שנאמר: Never say never....

2. התייחסות שלי לגבי הקניית מיומנויות חברתיות לילדים היתה בעקבות צפייה בסרט המרתק על דיוויד הנסון ורובוטים. הוצג בו רובוט משוכלל היכול לשמש גם חברה לילד ומכאן הובעה הסתייגותי.

3. אכן ישנם אנשים שנעזרים בחיות מחמד להפגת בדידות ויש שאינם מחבבים חיות. בעניין זה, הייתי רוצה להאיר שני היבטים:

א. חיות מחמד אינן רובוטים ובלא מעט מצבים הן מקרינות חום וחיבה כלפי בעליהן או הסובבים אותן.

ב. רובוטים עשויים לסייע למבוגרים בהפגת בדידות, אבל עד כמה זה יעיל ורצוי אנחנו אכן נדע לאחר שהנושא ייבחן לעומקו. 

לאהרון שלום!

אתייחס לנקודה הראשונה שהעלת בדבריך, וכבר הגבלת אותה: Never Say Never.

ראה קורצוייל ר. (2001), עידן המכונות החושבות, כנרת, ת"א, עמ'228-229:

"בשנת 1997 םיתח סטיב לרסון, מרצה למוזיקה מאוניברסיטת אורגון, וריאציה מוזיקלית למבחן טורינג. הוא ביקש מקהל מאזיניו לנסותלקבוע איזה מבין שלשת קטעי המוזיקה נכתב ע"י המחשב ואיזה מהשלושה נכתב ע"י באך. לרסון נעלב מעט כאשר הקהל קבע שהקטע שלו היה קומפוזיציה של המחשב, אך נרגע כאשר הקהל בחר את הקטע שנכתב ע"י תוכנת מחשב בשם EMI כקומפוזיציה אותנטית של באך." תוכנת המחשב אמי שנוצרה ע"י המלחין דיוויד קופ היא אחד הפרוייקטים המעניינים ביותר בתחום הבינה המלאכותית.

תוכנה נוספת בשם אימפרוביזר מחקה מגוון סיגנונות מוזיקליים וזכתה לקהל מעריצים גדול בקרב חובבי המוזיקה.

ישנן כיום תוכנות באנגלית המסייעות לכותבים ברעיונות חדשים (למשל Para Mind, עמ' 230).בעמ' 232 מספר קורצוויל על המשורר הקיברנטי RKCP. ישנו רובוט ממוחשב בשם אהרון המצייר ציורים נאים (עמ' 238). יש לציין שספרו של קורצוויל נכתב בארה"ב ב1999. מאז עברו 10 שנים.  

בברכה אמנון

לאהרון שלום!

רי קורצוויל היה עתה בירושלים בועידת הנשיא פרס.

הנה מה שכתוב עליו בויקיפדיה באנגלית.
הנה שיחה שלו בטד ב2005.

והנה עוד הרבה הרצאות אחרות שלו.

בברכה אמנון

ואיך יכולתי לשכוח?

גם אני כתבתי על

החזון המדעי.טכנולוגי של ריי קורצוויל.

בברכה אמנון

אמנון תודה על המידע המעניין.

אהרון.

לאהרון שלום!

אני שמח שנהנת לקרא על רי קורצוייל ופעילותו.

בברכה אמנון