מאז הדיון שלי בנושא הצורך למאמן להתמקד בנישה ספציפית, אני זוכה להתדיין בנושא עם אנשים שונים ואני נתקל בכמה סוגים של תגובות:

1. "אבל אני ממש לא רוצה לוותר על...(תחום נוסף כלשהו)"

2. "אבל... אומר שהוא מאמן את 'כל מי שרוצה שינוי' ומצליח יפה"

3. "אבל אם שיטת האימון היא לא תלויית תוכן, מדוע שזה ישנה את מי מאמנים? זה לא ייעוץ"

בקצרה, אני חושב ש -

1. שנאת הפסדים היא תכונה אנושית, אבל כשאומרים למשהו 'כן', תמיד אומרים במקביל 'לא' למשהו אחר - זה טבענו כבעלי משאבים וזמן מוגבל. ניסיון להתמחות בכמה תחומים צפוי להסתיים בחוסר מומחיות.

2. לא כל מה שאומרים מדוייק, ובכל מקרה, מי שיודע לשווק את עצמו בצורה אפקטיבית מאוד אולי מסוגל להתגבר על הבעיה הזו. הסקרים שלי הראו שרוב המאמנים אינם משווקים אפקטיביים. עדיף לעזור לעצמך להצליח ולבחור נישה.

3. ההתמחות היא קודם כל צורך שיווקי, ולא מקצועי. אבל גם מי שמאמין (כמוני) שאימון היא שיטה אוניברסלית, אינו יכול להתעלם מכך שמאמן מומחה לתוכן יכול להביא ערך מוסף לתהליך האימון. כלומר, יש לכך גם ערך מקצועי.

היום כתבתי על כך לתלמידה לשעבר (מי שמעוניין, יכול לקרוא כאן), ואז החלטתי לבדוק שוב, אולי בכל זאת אני טועה?

מה דעתכם?

אני אישית הגדרתי לי נישה באימון, בתוספת האימון הכללי או כפי שנהוג לקרוא לו אימון לחיים. אבל מה שאני החלטתי זה אני. 

אני מראש ויתרתי על אימון עסקי למשל במחשבה שזה לא מתאים לאופי שלי, למרות שמבחינה כלכלית זה משתלם יותר מכל אימון אחר.

אכן לכולנו יש את השדון של "שנאת הפסדים", וזה בהרבה מקרים מונע מאיתנו ( בהכללה כמובן) את היושרה להגיד למתאמן " סליחה, אבל זה התחום שלי, אני מוכן להמליץ לך על מאמן טוב שזאת ההתמחות שלו. אני אישית עושה את זה, כמו שאני גם מפנה אנשים לטיפול נפשי או תרפיה במקום אימון, כאשר אני מזהה אצל המתאמן את הצורך בכך. זאת החלטה שלי וכמובן לא מחייבת אף אחד..

למען היושרה אציין שאני חבר קיבוץ שיתופי ואני מבחינה כלכלית לא תלוי באימון. אני אמנם לוקח כסף, אך עוסק באימון מתוך אהבה ואימונה גדולה שזה עושה טוב לאנשים.

 

 

צטט: אלי ש. 2009-10-28 17:22:01

אני אישית הגדרתי לי נישה באימון, בתוספת האימון הכללי או כפי שנהוג לקרוא לו אימון לחיים. אבל מה שאני החלטתי זה אני. 

אני מראש ויתרתי על אימון עסקי למשל במחשבה שזה לא מתאים לאופי שלי, למרות שמבחינה כלכלית זה משתלם יותר מכל אימון אחר.

אכן לכולנו יש את השדון של "שנאת הפסדים", וזה בהרבה מקרים מונע מאיתנו ( בהכללה כמובן) את היושרה להגיד למתאמן " סליחה, אבל זה התחום שלי, אני מוכן להמליץ לך על מאמן טוב שזאת ההתמחות שלו. אני אישית עושה את זה, כמו שאני גם מפנה אנשים לטיפול נפשי או תרפיה במקום אימון, כאשר אני מזהה אצל המתאמן את הצורך בכך. זאת החלטה שלי וכמובן לא מחייבת אף אחד..

למען היושרה אציין שאני חבר קיבוץ שיתופי ואני מבחינה כלכלית לא תלוי באימון. אני אמנם לוקח כסף, אך עוסק באימון מתוך אהבה ואימונה גדולה שזה עושה טוב לאנשים.

 

 

 מסכים לגמרי, וגם אני נוהג כך. 

 

גם אני העליתי את הדיון הזה בעבר אחרי שנתקלתי במאמנת שמאמנת הכל , מכל ובכל תחום שאפשר להעלות על הדעת.

אני חושבת שכן חשוב להגדיר נישה מסוימת שבה מתמחים כי כשאני מסתכלת מהצד של הלקוחות, מאמן שמאמן הכל, הכל הכל, עלול למורת רוחו להתפס כלא רציני וחבל מאוד.

נניח שמתאמן פונה אליך בעקבות שנוי שרוצה לעשות בעסק שלו ותוך כדי תהליך האימון הוא מגלה שבעצם השנוי שהוא רוצה לעשות זה בתוכו ולא בעסק שלו כי  הרי תהליך האימון האישי מעמיק בתוך המודעות העצמית, ואז הוא ממשיך לגלות תוך כדי חקירה בתוך המודעות העצמית שלו שיש דברים שהוא רוצה לשנות בתוך הזוגיות שלו, אז מה תעשה כמאמן...תגיד אופס אני לא מאמן לזוגיות?

או שתזרום עם המתאמן שהרי האימון הוא עבורו והוא הוא מרכז האימון ולא הנישה עצמה, ותאיר לו את דרכו בתוך המודעות שלו לרצונותיו באשר הם ואם הוא זקוק ליעוץ בתחום העסקי או הזוגי או כל תחום אחר כנלווה לתהליך האימון ואתה יועץ בתחומים כאלו אזי תייעץ לו בתחום הספציפי או תפנה אותו ליועץ מקצועי, שהרי תהליך האימון האישי אינו יעוץ וגם לא טפול אלא כניסה פנימה אל תוך המודעות העצמית של המתאמן ועבודה שלו עם עצמו והמאמן רק מאיר לו את דרכו...

 

תודה על העלאת הנושא המענין ...שיהיה לך שבוע נפלא

צטט: איילה גולשת 2009-10-30 01:04:11

נניח שמתאמן פונה אליך בעקבות שנוי שרוצה לעשות בעסק שלו ותוך כדי תהליך האימון הוא מגלה שבעצם השנוי שהוא רוצה לעשות זה בתוכו ולא בעסק שלו כי  הרי תהליך האימון האישי מעמיק בתוך המודעות העצמית, ואז הוא ממשיך לגלות תוך כדי חקירה בתוך המודעות העצמית שלו שיש דברים שהוא רוצה לשנות בתוך הזוגיות שלו, אז מה תעשה כמאמן...תגיד אופס אני לא מאמן לזוגיות?

או שתזרום עם המתאמן שהרי האימון הוא עבורו והוא הוא מרכז האימון ולא הנישה עצמה, ותאיר לו את דרכו בתוך המודעות שלו לרצונותיו באשר הם ואם הוא זקוק ליעוץ בתחום העסקי או הזוגי או כל תחום אחר כנלווה לתהליך האימון ואתה יועץ בתחומים כאלו אזי תייעץ לו בתחום הספציפי או תפנה אותו ליועץ מקצועי, שהרי תהליך האימון האישי אינו יעוץ וגם לא טפול אלא כניסה פנימה אל תוך המודעות העצמית של המתאמן ועבודה שלו עם עצמו והמאמן רק מאיר לו את דרכו...

 

תודה על העלאת הנושא המענין ...שיהיה לך שבוע נפלא

 אם המתאמן יגיע למצב שבו ארגיש שיכול לקבל ערך רב יותר ממישהו אחר - בהחלט זה מה שאעשה.

למעשה, המצב שתיארת התרחש בצורה דומה באימון שבו התברר במהלך האימון שהמתאמן שלי לא יוכל לצאת להגשים את מטרתו אם לא יטפל קודם לכן במצבו הפיננסי המעורער. מאחר ואינני מומחה בתחום אימון כלכלי, ולדעתי במצב שבו המתאמן היה שרוי כדאי היה לו להיעזר במומחה, ומאחר ולא ראיתי הגיון בכך שישלם גם לי וגם למומחה נוסף, הפניתי אותו בשלב הזה למאמנת עמיתה שעוסקת בתחום אימון כלכלי. כמובן, זה לא היה צעד חד צדדי פתאומי. דנתי איתו בעניין והסברתי לו מדוע אני חושב שהצעד הזה מומלץ. המתאמן שקל, נפגש עם העמיתה, ואכן החליט לקבל את הצעתי. 

 

קודם כל הייתי מציעה להחליף את ההכרזה "שנאת הפסדים" ב-"אהבת הצלחות".מה דעתך?

לגבי הגדרת התמחות כצורך שיווקי -התשובה שלי קצת יותר מורכבת.
בגדול אני מסכימה עם ההגדרה. מאחר ואימון להבדיל מייעוץ שואב את התשובות מהמתאמן,-
הכללים הבסיסיים ניתנים לשימוש בכל תחום.
אבל,
אין ספק שמקצוע האימון זקוק לעיבוי,למידה והעשרה מתמדת.
לימוד התמחויות הוא חשוב ומרחיב אופקים .
אני את ההתמחויות שלי למדתי בצורה מסודרת אבל אני מוכרחה להודות
שאין בעייני שום פסול ללמוד נושא מסוים באופן עצמאי ולראות עצמך כמומחה בו.
מניסיוני ,קריאה מרובה של ספרים ומאמרים בתחום מסוים והכרות אישית עם הנושא-מספיקים.
האם אנחנו צריכים להגביל את עצמינו אך ורק להתמחויות שלנו?
לדעתי לא.כאן המקום הוא להפעיל את היושרה ולענות לעצמי האם אני מסוגלת לתרום למתאמן במקרה הזה או לא.
כנות ושקיפות הם must.
 ברוב המקרים ,מתאמן מגיע עם בעיה מסוימת
ואחרי כמה דק' שיחה מסתבר שהבעיה האמיתית שונה לחלוטין.
מה עושים אז?

נישה היא הכרח

ללא נישה כל מאמן מתחרה ב- 10,000 חבריו למקצוע.

כשפוגשים מכר ברחוב ונאלת השאלה האולטמטיבית

"מה אתה עושה?"

"אני מאמן"

מ-ש-ע-מ-ם

עוד מאמן .....

כששואלים אותי את השאלה הזאת

אני עונה

"אני עוזר לאנשי היטק שעובדים כפרילנסרים להקים חברות חזון מצליחות"

זה ברור, זה חד וזה לא רק מביא לקוחות אלא מאפשר מסר חד וברור לשוק ולכל מי שיכול להפיץ עבורי את הבשורה.

חשוב ללמוד איך לחדד נישה. זה לא קל

ב- 16.11 ביום עיון שאני עורך אני מתמקד בנושא הזה.

כמו כן פיתחתי אימון עצמי מיוחד לנושא זה.

מי שרוצה מוזמן לכתוב לי

חברה לא לוותר - בחרו נישה

הויתור על השוק כולו והצמצום לכאורה יביאו לכם פרנסה טובה

בהצלחה

שחר

צטט: אירית שני 2009-10-31 08:30:50

קודם כל הייתי מציעה להחליף את ההכרזה "שנאת הפסדים" ב-"אהבת הצלחות".מה דעתך?

לגבי הגדרת התמחות כצורך שיווקי -התשובה שלי קצת יותר מורכבת.
בגדול אני מסכימה עם ההגדרה. מאחר ואימון להבדיל מייעוץ שואב את התשובות מהמתאמן,-
הכללים הבסיסיים ניתנים לשימוש בכל תחום.
אבל,
אין ספק שמקצוע האימון זקוק לעיבוי,למידה והעשרה מתמדת.
לימוד התמחויות הוא חשוב ומרחיב אופקים .
אני את ההתמחויות שלי למדתי בצורה מסודרת אבל אני מוכרחה להודות
שאין בעייני שום פסול ללמוד נושא מסוים באופן עצמאי ולראות עצמך כמומחה בו.
מניסיוני ,קריאה מרובה של ספרים ומאמרים בתחום מסוים והכרות אישית עם הנושא-מספיקים.
האם אנחנו צריכים להגביל את עצמינו אך ורק להתמחויות שלנו?
לדעתי לא.כאן המקום הוא להפעיל את היושרה ולענות לעצמי האם אני מסוגלת לתרום למתאמן במקרה הזה או לא.
כנות ושקיפות הם must.
 ברוב המקרים ,מתאמן מגיע עם בעיה מסוימת
ואחרי כמה דק' שיחה מסתבר שהבעיה האמיתית שונה לחלוטין.
מה עושים אז?

 

 לגבי ההכרזה - צר ליעל שלא כל דבר בחיים אפשר להכניס לנוסחאות אופטימיות, אבל הפסיכולוגיה של העניין היא ברורה לגמרי והוכחה מחקרית יותר מפעם אחת (אפילו פרסי נובל בכלכלה ניתנו על כך - ולחוקר ישראלי!): אנשים מטבעם מונעים יותר על ידי החשש להפסיד מאשר על יסי הסיכוי להרוויח. אז לא אהבת הצלחות, זו שנאת הפסדים. 

 

ולגבי היתר אני מסכים איתך לגמרי - שיטת האימון יכולה להתאים בכל מקום. שאלת הנישה, בעיני, היא קודם כל עניין שיווקי, ורק בשוליו עניין מקצועי. 

צטט: השמח 2009-10-31 10:58:33

נישה היא הכרח

ללא נישה כל מאמן מתחרה ב- 10,000 חבריו למקצוע.

כשפוגשים מכר ברחוב ונאלת השאלה האולטמטיבית

"מה אתה עושה?"

"אני מאמן"

מ-ש-ע-מ-ם

עוד מאמן .....

כששואלים אותי את השאלה הזאת

אני עונה

"אני עוזר לאנשי היטק שעובדים כפרילנסרים להקים חברות חזון מצליחות"

זה ברור, זה חד וזה לא רק מביא לקוחות אלא מאפשר מסר חד וברור לשוק ולכל מי שיכול להפיץ עבורי את הבשורה.

חשוב ללמוד איך לחדד נישה. זה לא קל

ב- 16.11 ביום עיון שאני עורך אני מתמקד בנושא הזה.

כמו כן פיתחתי אימון עצמי מיוחד לנושא זה.

מי שרוצה מוזמן לכתוב לי

חברה לא לוותר - בחרו נישה

הויתור על השוק כולו והצמצום לכאורה יביאו לכם פרנסה טובה

בהצלחה

שחר

 

 ... ואמרו אמן.

:-)

כמובן שנישה ומיקוד מייצרים מקצועיות גבוהה יותר, שיווק ממוקד יותר.

 

שוחחתי השבוע עם חבר, בעל עסק, ששיתף אותי, שכאשר הפך לממוקד, לנישתי, יכול היה לשלש את הסכום אותו הוא מבקש מלקוחותיו. חומר למחשבה.

 

 

בוא נגיד ככה. מעבר לכל מה שכתבו מעלי, נישה היא גם סוג של ידית למחפש להיאחז בה.

משהו שמוסיף ממשות להצעה המקצועית והעיסקית של המאמן.

אם זו גם דרך עבור המאמן - ההתמחות, הוא מייצר ערך מוסף של ניסיון וידע.

 

בכל מקרה, אם הונחה היד על הידית והדלת נפתחה, מחכות שם בהכרח עוד אפשרויות

משום שהמאמן אינו עשוי חומר אחד בלבד.

הפניה למאמנים אחרים היא רלוונטית ביותר, בעיקר אם המאמן עצמו מרגיש

שבאותו מגרש מישהו יכול לתרום ללקוח הרבה יותר. זו גם חובתו המקצועית

אם הוא מחויב לקוד אתי כלשהו.