האם להעצמה ולשבח יש גבולות?

 

כתבתי משהו בנושא ואתם מוזמנים להתרשם ולבקר.

 

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1293168

"ואיפה אימון כתחום חדש יחסית משתלב כאן?  משיחות עם מאמנים ומהתרשמות מאופי השיח בפורום האימון האישי , ההתרשמות היא כי האימון ( וסליחה שאני מתבטא בהכללה ) הלך שבי בעיקר אחרי צד אחד של המשוואה העדינה שלנו- הצד המדגיש את ההעצמה ואת התעוזה  והמאופיין באמירות "כל יכולות".  קל מאוד ללכת שבי אחר המקסם של ליטופים ואמירות מעצימות"

 

ליטופים ואמירות מעצימות הינם בעלי ערך כשמחוברים למציאות. פעמים רבות כשמתאמן מגיע לאימון, הוא מאוד מודע ל"אין".

אחד מתפקידיי כמאמנת הוא לשמש "מראה" לאותם דברים חיוביים שהמתאמן מביא איתו. את אותן "קבלות" המתאמן מספק בעצמו, רק שלא תמיד מודע אליהן. כשהדגש הוא על היכולות, ההתלהבות, שהיא הכרחית כדי להתקדם, מתעוררת ובדר"כ דוחפת לעשיה.

 

 

שרית וולפוס - מאמנת אישית 

 

 

שרית תודה.  אני מקבל באופן מלא את דברייך שמחדדים את העניין  בעיני -  כל עוד יש חיבור למציאות העצמה היא כלי חשוב, נכון ומסייע.

בפוסט הדגשתי את הסכנה והשרלטנות שבשימוש בהעצמה ככלי דמגוגי, שווקי  ומניפולטיבי.

מדברייך ברור לגמרי שההעצמה שלך כלפי מתאמנים היא אחראית ובאה ממקום נכון.