בפוסטים הבאים ננסה להסביר כמה דברים שאנשים רבים שבים ושואלים אותנו. לפני שנתחיל במלאכה חשוב אולי להתחיל בהסבר הבסיסי של המושג "תרפיה באומנות" (פוסט נוסף יסביר על החיבור המיוחד של "סדנאות תרפיה באומנות").
טיפול באומנות הוא הכינוי הפופלורי והמקוצר למושג המקצועי "תרפיה בהבעה ויצירה" ( Expressive Arts Therapy). ההבחנה בין שני המושגים מצביעה על מאפיינים משמעותיים של הטיפול המדובר. בעוד השם "אומנות" מקושר לאסטתיקה, תרבות וכישרון "הבעה ויצירה" ,הינם מושגים המצביעים על תהליך נפשי של הבעת העולם הפנימי ופרודוקטיביות. דווקא בהיפוך לאומנות, פעמים רבות ינסה המטפל בהבעה ויצירה לצמצם את הצורך לייצר תוצר אסתטי ולהקטין שיפוטיות עצמית בעניין הכשרון.
הטיפול מאומנות, ממש כמו הפסיכולוגיה, מורכב מגישות ופרקטיקות שונות. בנוסף לחלקוה בין התמחויות במדיומים שונים (אומנות פלסטית, תנועה, משחק, צילום, מוזיקה, כתיבה וכו'), קיימת חלוקה משמעותית בין התרפיה באומנות לבין האומנות כתרפיה*. בגדול, ניתן לאמר כי התרפיה באומנות מייצגת קשר טיפולי בין שני אנשים (מטפל ומטופל), אשר מערבים יצירה בתוך התהליך הטיפולי. היצירה משתתפת בתהליך הן כאלמנט אבחוני המאפשר נגישות לעולמו הפנימי של המטופל והן כאלמנט מרפא ועוזרת לבטא, לרוקן וליצור. לעומת זאת, אומנות כתרפיה מדברת על האלמנטים המרפאים הקיימים בעצם התהליך היצירתי עצמו.
מטפלים בתרפיה באומנות נבדלים גם על פני ציר אחר כאשר מטפל אחד יכול להיות דינאמי (פרוידיאני) יותר, בעוד האחר התנהגותי, קוגניטיבי או יונגיאני. כל מטפל מגבש את זהותו המקצועית בהתאם לתפישת עולמו, ניסיונו המקצועי, אישיותו ומדרכיו. .
באופן מכליל, ניתן לאמר כי בפסיכותרפיה, מילולית או לא מילולית, ישנו ניסיון לחזור אל העבר, תוך קילוף שכבות והגנות. קילוף השכבות שאינן משמשות באופן בונה ויעיל את המטופל הינו מחזק ובונה מצד אחד אך מפגיש עם אזורי נפש ראשוניים ופגיעים מצד שני. היכולת של הטיפול באומנות לסייע ולתמוך בתהליך הרגרסיבית הינה משמעותית:
גירוי סנסורי:
גיל הינקות מאופיין בחקירת העולם על-ידי כל החושים ובאופן בולט על ידי חוש המישוש. הילד הצעיר מבקש לגעת ולחוש בידיים או בפה כל דבר שנתקלות בו עיניו. החזרה ליצירה באומנות, ללישת החימר ולנימוחות גרפיט העיפרון על הדף, משיבים את אותה חוויה פיזית של העולם.
שימוש בחומרים מהעבר:
לאנשים מסויימים, עצם האחיזה בגיר פנדה אל מול הדף הלבן, ההתבוננות בבקבוקי הגואש עשויים הפלסטיק או טבילת המכחול במים המלוכלכים בירוק, מזכירים את חוויית בית הספר היסודי ואת הגננת שושונה.
העולם המטאפורי:
הטיפול באומנות עוסק ברובו במאפורות. אנו יוצרים אובייקט ולאחר מכן מנסים לנהל איתו דיאלוג. העיסוק במטאפורות מהווה גם הוא חוויה חוזרת של עולם הינקות בו השתעשנו עם אובייקטים שהיו דימוי של העולם האמיתי, שיחקנו בבובות שייצגו בני משפחה ובצעצעים שייצגו את הדבר האמיתי (מכוניות, בתים, בעלי חיים וכו').
משום סיבות אלו הטיפול באומנות הוא "חזק" במובן שהוא עשוי להפגיש עם איזורי נפש פגיעים ואינו מתאים לכל אדם בכל נקודת זמן.
--------------
הוספת תגובה על "שאלות נפוצות - מה זה בדיוק "טיפול באומנות"? "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה