פוסט בבלוג האמנות של ג'ונתן ג'ונס, ודיון ארוך שהתעורר בעקבותיו.

טענתו - הגורפת למדי - של הפוסט היא: ככל שקל יותר להבין את "משמעות" היצירה, כך היא פחות מעניינת.

מה דעתכם?

הי,

טוב בוב דילן ושנת 1967 עושים לי את זה...

כן יש לי ווכוח מר בנושא בעיקר סביב שירה אבל ההמון הוא המון והוא רוצה את הלחם או את העוגות לעוסות עם הרבה סוכר...

הבנה מילוית אין פירושה הבנת המשמעות.

ניתן ל"הבין" יצירה גם ללא הסבר פשטני.

לפי ההגיון הזה, אז המוסיקה זו האמנות הטהורה

והמעניינת ביותר וספרות פרוזה זו אמנות נחותה.

בוב דילן כשירה ממש לא מעניין, (לאונרד כהן, כן).

דילן בשילוב עם המוסיקה שלו הוא בהחלט מעניין,

השירים הטובים יותר שלו הם אלו שבהם הטקסט

מובן וחד. לא שירי הסמים.

אמנות? לא ממש הייתי סופר אותו באלפיה הפותחת.

צטט: רונתי 2009-11-01 17:44:21

"האמנות הכי טובה היא חסרת משמעות"

פוסט בבלוג האמנות של ג'ונתן ג'ונס, ודיון ארוך שהתעורר בעקבותיו.

טענתו - הגורפת למדי - של הפוסט היא: ככל שקל יותר להבין את "משמעות" היצירה, כך היא פחות מעניינת.

מה דעתכם?

 

 

ברור שאמנות היום חסרת משמעות "קלאסית", זאת הבעיה של ג'ונתן, הוא מפנה את קוראיו למסטרס מהעבר שיצרו אובייקטים קבועים תמונות סטטיות...

היום ברור כי האמנות היא משך DUREE שבכול רגע נתון יוצר משמעות שונה לצופה שונה...

מי שמביע זאת יותר מדילן הוא וורהול כאן בראיון מ1964.

אני מאמין ב"רב-השכבתיות "של היצירה.

ככל שמתבוננים, מתגלים רבדים נוספים.

ביצירה הממש גדולה, נדמה, שלעולם לא מבינים אותה עד הסוף.

זו טענה מקוממת מבחינתי.

אם נמשיך את קו ההגיון הזה אזי התמונה המענינת ביותר היא זו שכלל אינה מובנת.

לעבודות לא מובנות אין יתרון בעיני.

מידת הענין שמעוררת יצירה היא פועל יוצא של גורמים רבים ולא של הקלות או הקושי שבהבנתה.

אם צריך להדרש לקריטריון בודד,הייתי בוחרת אולי את מידת הרגש שמעוררת עבודה.

אם עבודה מעוררת "אי הבנה"-זה לא הופך אותה למעניינת.

צטט: ערפלי 2009-11-01 19:29:36

זו טענה מקוממת מבחינתי.

אם נמשיך את קו ההגיון הזה אזי התמונה המענינת ביותר היא זו שכלל אינה מובנת.

the Sea of Fog by Caspar David Friedrich (1818):

 אתה בוהה בים הערפל ללא צורה, ממנו התודעה מעלה תכנים אסוציאטיביים...

אמנות במיטבה!

משמעות משתנה ללא הרף...

אמנם כבר דנו בנושא מהי אמנות טובה, והמסקנה היתה שאין לה חד משמעיות.

יש לי רושם שבאין תשובה ברורה, מביאים כותבי המאמרים את הבעיה לידי אבסורדום, ולפשטנות יתר. ואני מתכוונת לאמנות חזותית בלבד, ואיני נכנסת למטריות ולמדיות האחרות.

מה מתכוון המשורר בציינו שאמנות בלתי מובנת היא הטובה ביותר, ומדוע כך?

אם הוא מתכוון שאין להאכיל את צרכן האמנות בכפית ישר לפה, אלא לסמוך על הבנתו ודמיונו,הרי זה משהו אחד ואין בכך חידוש, אבל אם הוא חושב שעליו להשתדל לא להעביר מסר, זה כבר משהו אחר .

אפשר ליצור יצירה לא מובנת לחלוטין גם עם אלמנטים פיגורטיבים וגם עם כתמים אבסטרקטים, ולדעתי לא היא הקובעת.  קובע האיך ולא המה.

ואני אצמד לדעה זו כל עוד אאמין בה, וניראה לי שזה יהיה עוד הרבה זמן...

כמו כן יש להבדיל בין ראייה אסטתית גרידא, לבין ראייה מעמיקה המגלה מידי פעם רובד או עניין חדש.

ולבסוף, לדוגמא:אפשר לצייר כלב וחתול על אותו רקע, השאלה היא איך להעמיד אותם . כל העמדה שונה תיצור עניין שונה ואולי מסר שונה, ובפרט יהא כך כשהפיגורות יהיו מעוותות ואפילו בלתי ניתנות לפיענוח.

הכל יציר והכל שמיש, ושוב , השאלה היא איך.

רות  

צטט: רונתי 2009-11-01 20:31:47

 

 ככל שקל יותר להבין את "משמעות" היצירה, כך היא פחות מעניינת.

 

היום בעידן הוויקי-משמעות, כול אחד בכול רגע ורגע,  יוצר את משמעותו הוא...

לכן אין משמעות גורפת ליצירה, היא תמיד משתנה ומעניינת מחדש, וללא משמעות לאחר...

לנסות להבין על מה העבודה,ולטוס במחשבה לעוד מקומות מרים את העבודה למרתקת ויותר.

מה לבוב דילן והטקסטים התרבותיים הפוליטיים,החידתיים והמכוננים שלו ולחוסר משמעות?האיש גאון גאון גאון.

אינני מבינה את האמירה.

התוכלי להסביר לי בבקשה,

מהי "משמעות" באמנות? 

אם לכל יצירה משמעות

למה לנו בעצם להמשיך ליצור ! ?