מחירי ה"מינימום" ב"מכירות הפומביות" לעיתים מופקעים מידי. וחבל.

כך, למשל, במכירה הפומבית האחרונה של "בית המכירות מונטיפיורי" ( שהתקייה בשבוע שעבר במלון דן )- לא נמכר אף לא אחד מארבעת הציורים של בויאן לזנוב שהוצגו בתערוכה - כנראה בשל תמחור יתר מופקע.

לזנוב הוא צייר צעיר ומוכשר, בוגר בצלאל, שעבד בעבר עם גלריית זומר, וזכה לביקורות טובות ולמכירות לא רעות בכלל.

אלא שבמכירה האחרונה ב"מונטיפיורי" - תומחר ציור קטן מימדים במיוחד של לזנוב במחיר מינימום התחלתי של 2,000 דולר; כשציור גדול יותר שלו תומחר במחיר מינימום התחלתי של 7,000 דולר, וחבל שכך.

מחירים סבירים יותר - כנראה שלא היו משאירות את העבודות של האמן המוכשר ללא קונים בכלל. 

חבל שמנסים למכור אמן מתחיל, מוכשר אבל כזה שעדיין בתחילת דרכו וב"בנייה" במחירים של פנטהוז מפואר. 

--

מה דעתכם - האם זה חכם - הן מבחינת בעל הגלריה והן מבחינת הקריירה העתידית של האומן - לקבוע מחירי מינימום גבוהים כל כך לאמן מתחיל, שטרם נקבע לו "מחיר שוק מוסכם" פחות או יותר?

שהרי אי-מכירה משדרת שקיימת בעיה ושמדובר בצייר פחות מוכשר, מה שבטח לא נכון במקרה של לזנוב.

ממש לא נכון.

בורות וחוסר הבנה בסיסי, של שיקולי ודרך התנהלות בית המכירות.

בית המכירות מעוניין מאד למכור, כמעט בכול מחיר.

במקרה של מכירה, (אם ניקח את מונטיפיורי כדוגמא), העמלה היא 29%. במקרה של אי מכירה, אפס.

השאיפה של בית המכירות היא להתחיל ממחיר מינימום אטרקטיבי, כדי למשוך קונים.

בעת מסירת עבודות למכירה, בד"כ מתנהל וויכוח בין בית המכירות למוכר.

המעריך של בית המכירות מנסה לשכנע את המוכר להסכים למחיר מינימום נמוך. לא תמיד זה מצליח, ואז נקבע מחיר מינימום לא אטרקטיבי.

יש סיבות רבות מדוע עבודה מסוימת לא נמכרה.

במקרה של התמונה שהביא גיא, הסיבות לדעתי מאד פשוטות:

ראיתי את העבודה בתצוגה המוקדמת. לדעתי היא לא ממש נפלאה, או בעברית פשוטה, לא הייתי לוקח אותה גם בחינם.

בנוסף, העבודה ענקית, (163x248), מה שמראש הופך אותה ללא רלוונטית להרבה קונים.

בני צודק.

יש גם מצבים שבהם בתי מכירות,

מתחילים במחיר נמוך מאוד ואטרקטיבי

כדי ליצור דינאמיקה/היסחפות של

קונים על מנת להגיע לפחות עד למחיר

המינימום אשר סוכם עם המוכר.

במקרים אלו, מרים השלטית המעוניין

לקנות לא תמיד יודע אם מתמודד

מולו קונה אמיתי או שהוא נמצא

במחזה תעתועים.

הרי כמה דוגמאות: 

1. אם הכרוז מכריז: "יש לי הצעה

מוקדמת של"... לא תמיד יש לו.

2. אם הכרוז מכריז על מתמודד

ליד העמוד בסוף האולם...

לא תמיד נמצא שם מתמודד כזה.

3. אם יושבת מזכירה ומרימה טלפון

לא תמיד יש קונה אמיתי על הקו.

הקונה לא יכול לדעת מי מתמודד מולו

יתכן שהמתמודד הוא בעל הנכס או

מי מטעמו.

לכן כלל ברזל במכירות, לא להיסחף.

לעשות לעצמך הערכה חכמה בכמה

כדאי לך לרכוש. 

אני לא מכיר את התמחורים שאתם מדברים עליהם

אבל בבית מכירות

עבור צייר מבטיח  שנבחר

ציור ב 2000 דולר נשמע לי הגיוני לגמרי .

פחות מזה בצורה משמעותית , שיבוא למכור איתי בירידים ...

בכל מקרה

בהצלחה...

ברוך

צטט: טל ברוך 2009-11-02 10:27:13

אני לא מכיר את התמחורים שאתם מדברים עליהם

אבל בבית מכירות

עבור צייר מבטיח  שנבחר

ציור ב 2000 דולר נשמע לי הגיוני לגמרי .

פחות מזה בצורה משמעותית , שיבוא למכור איתי בירידים ...

בכל מקרה

בהצלחה...

ברוך

אין דבר מגונה במכירה גם בירידים

תאמין לי שהייתי ממליץ להרבה ציירים

למכור ישר לקונה ולא בדרכי תיווך

צטט: ראובן פלץ 2009-11-02 10:37:59

אין דבר מגונה במכירה גם בירידים

תאמין לי שהייתי ממליץ להרבה ציירים

למכור ישר לקונה ולא בדרכי תיווך

 

 

חלילה וחס מגונה !!!

אני מוכר בירידים ולרגע לא מתחרט !

זו עוד דרך לגיטימית ולא רעה למינוף האמנות שלי לפרנסה .

שום ספק שהיא מורידה רבות מהעמלות שבדרכים אחרות .

חסרונה העיקרי הוא חוסר במיקוד ומקצועיות שקיימים בדרכים אחרות .

את יצירותי היפות/טובות/יקרות  יותר ,אני לא טורח לרוב , להביא לירידים .

לכן גם הפרדתי בין התמחור של 2000 דולר(שמתאים לבית מכירות)

לבין למשל  , תמחור של 500 שקל או פחות ,(שמתאים יותר לירידים) .

יום טוב

ברוך

ברוך,

מבלי לזלזל בך או בכשרונך, נראה לי שמה שאתה עושה זו אומנות, ולא אמנות.

בכול אופן, אתה אינך צייר, ומעשי ידיך אינם נמכרים במכירות פומביות.

לפיכך, מה שאתה מוכר, היכן שאתה מוכר, או שאינך מוכר, אין לו שום קשר או נגיעה לנושא הדיון.

גיא נכבדי.

.

המציאות הרבה יותר פשוטה ממה שאתה חושב.

הציורים לא נמכרו כי אין להם קונים. אולי במחיר נמוך יותר היו קונים ואולי לא ,האמת זה כלל לא משנה.

בכלל מי קבע שהצייר הוא צייר איכותי ומוערך ? המורה שלו בבצלאל ? גלריה אחת ? כתבה בתשלום ? מי בדיוק ?....כוחות השוק של היצע וביקוש הוכיחו ש 2,000 $ עבורו זה מחיר לא משתלם ולרוע מזלו אין לו עדיין סוחר שיתן לו רשת בטחון ויסגור דיל מוקדם עם בית המכירות למנוע את הבושה הפומבית של אי מכירה.אולי בעתיד גם זה יגיע.נחזיק לו אצבעות.

הציורים העומדים למכירה בבתי המכירות הפומביות מתחלקים לשתי קבוצות.

1. הקבוצה שבה אין מי שעומד מאחורי הצייר ויצירותיו. הציור מוצע למכירה נטו. יש קונה הוא נמכר.אין קונה הוא מוחזר לבעליו.בד"כ קבוצה זו מיוצגת במחירים סבירים ואפילו זולים.כשאתה רוכש ציור מקבוצה זו רוב הסיכויים ששילמת עבורו את מחירי השוק שלו ותוכל בעתיד למכור אותו. יש לו ביקוש אמיתי בשוק ואנשים אוהבים את הצייר ויצירותיו ותוכל להעמידו למכירה פומבית חוזרת.

2.הקבוצה שבה יש מי שעומד מאחורי הצייר ויצירותיו. הציור מוצע למכירה במחיר מינימום גבוה לצורך שאו אוף אך יש מי שדואג שברישום הסופי הוא יופיע כנמכר לא משנה האם היו לו קונים באמת או לא.. בד"כ קבוצה זו מיוצגת במחיר גבוה באופן בלתי סביר ,הציירים צעירים ברוב המקרים וכמעט חסרי רזומה.כשאתה רוכש ציור מקבוצה זו רוב הסיכויים שהוא יעמוד אצלך כאבן שאין לה הופכין. לא תוכל בעתיד למכור אותו כי אין לו למעשה ערך שוק אמיתי.ברוב המקרים אף לא תוכל להעמיד אותו למכירה פומבית חוזרת.

מונה יקרה .

זו כמובן דעתך

ודעתם של כמה אחרים .

מצד שני היות ועדיין לא הגדרנו מהי אמנות

אנחנו לא יכולים להגדיר מהי לא אמנות .

ממש חבל להמשיך את הכיוון הזה ....

את ומחזיקי דעה זו , ימשיכו לקרוא לי אומן (או לא)

ואני ומחזיקי דעה כשלי , ימשיכו לקרוא לי אמן .

אני מציע לחתוך כאן את הויכוח הבאמת לא קשור הזה

כל עוד אנחנו באמת מכבדים זו את זה .

יום נעים ושבוע טוב

ברוך

היות והנושא עורר את סקרנותי בחנתי פעם נוספת את הקטלוג של "מונטיפיורי".

כול ההתנהלות בעניינו של האמן בויאן לזנוב, הינה מוזרה, ויוצאת דופן.

אביא את העובדות בלבד. את הפרשנות והספקולציות, יעשה כול אחד לעצמו.

כאשר משתפים צייר חדש במכירה פומבית, מקובל להכניס עבודה אחת. שתיים, זה נדיר וחריג.

במכירה השתתפו ארבע עבודות של לזנוב. כאמור מדובר בצייר לא מוכר, ולא ידוע למשתתפי המכירה.

מתוך מעל מאה וחמישים אמנים שהשתתפו במכירה, רק קומץ ציירים זכה לכבוד של 4 עבודות.

מדובר ב: איזנשר, ללוש, ניקל, ושטרייכמן. כולם ציירים ידועים, הנמכרים באופן קבוע בכול מכירה פומבית.

לשלוש מתוך ארבעת העבודות שהוצעו למכירה, היה מראש סיכוי קלוש ביותר להימכר, ללא קשר לאמן.

מדובר בעבודות גדולות מאד, שאינן מתאימות לדירת מגורים.

לעבודות גדולות במיוחד, בד"כ אין דורש, גם שמדובר באמנים ידועים.

אנשי בית המכירות "מונטיפיורי" הם בהחלט מקצוענים, אין במה שכתבתי שום חידוש עבורם.

לידיעתכם, כול עבודה שלא נמכרת, פרושה הפסד נטו לבית המכירות.

חריג, מוזר, מעורר תהיות.

אני חוזר על בקשתי, את האינטרפרטציות יעשה כול אחד לעצמו.

צטט: נורית_יערי 2009-11-02 11:58:58

2.הקבוצה שבה יש מי שעומד מאחורי הצייר ויצירותיו. הציור מוצע למכירה במחיר מינימום גבוה לצורך שאו אוף אך יש מי שדואג שברישום הסופי הוא יופיע כנמכר לא משנה האם היו לו קונים באמת או לא.. בד"כ קבוצה זו מיוצגת במחיר גבוה באופן בלתי סביר ,הציירים צעירים ברוב המקרים וכמעט חסרי רזומה.כשאתה רוכש ציור מקבוצה זו רוב הסיכויים שהוא יעמוד אצלך כאבן שאין לה הופכין. לא תוכל בעתיד למכור אותו כי אין לו למעשה ערך שוק אמיתי.ברוב המקרים אף לא תוכל להעמיד אותו למכירה פומבית חוזרת.

נורית הסברת את המצב בצורה פשוטה ובהירה.

נכון שאין כל מניעה מבחינה מסחרית לבקש על ציור של שקל

מיליון דולר. אך זכותו של ציבור הקונים להיות מודע לכל פרטי

צטט: ב נ י 2009-11-02 14:04:31

חריג, מוזר, מעורר תהיות.

אני חוזר על בקשתי, את האינטרפרטציות יעשה כול אחד לעצמו.

 האם בית המכירות לא לוקח מינימום עמלה מהמוכר ללא קשר לתוצאות המכירה ?