אולי זה מקרי בלבד, אבל קשה להתעלם מהעובדה שכמה מחברי הכנסת השותפים ליוזמה לצאת נגד תשלום חשבון מים מנופח גרים בעצמם בבתים צמודי קרקע ומטפחים גינות פרטיות לא קטנות, ועולה השאלה מה קדם למה - דרישת העירייה לתשלום מס מנופח או הדאגה לציבור שאינו יכול לעמוד בסכומים הגבוהים שלהם הוא נדרש? במילים אחרות, למי הם דואגים באמת? לנו או להם?
חברי הקבוצה שבראשה עומדת ח"כ רונית תירוש ממפלגת קדימה, ועל פי הפרסומים נמנים עמה גם חברי הכנסת אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), רחל אדטו ואורית זוארץ (קדימה) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי), שמתכוונים לפרסם בקרוב חוברת שתדריך אזרחים כיצד להימנע מתשלום חשבון המים וכיצד להקשות על עיריות לגבות את התשלומים, חטפו בימים האחרונים מקלחות קרות מכל כיוון אפשרי: יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר כי זו אינה הדרך להתמודד עם הנושא; יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, זעם כי "תפקידו של ח"כ איננו ללמד את הציבור כיצד למרוד נגד החוק"; חברי כנסת אחרים מתחו ביקורת ואמרו שפריצת גבולות החוק נעשתה כדי לתפוס עוד כותרת.
אם רק היו עושים שיעורי בית, היו יכולים לחסוך לעצמם את חיצי הרעל האלה. בסוף 2006, חסמו חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) ויואל חסון (קדימה) נתיב בכביש החוף במסגרת הפגנה של עובדי היי-טק נגד העלאת שווי השימוש ברכב וגרמו עומסים כבדים. בדיעבד, ואחרי ביקורות קשות שחטפו על הפעולה הלא- לגיטימית, אמר מיסז'ניקוב כי לא היה חוזר על חסימת כביש, אך הרעיון היה צודק.
עכשיו מתברר שלא כל החמישה תמימי דעים שזו הדרך הנכונה להילחם בתשלום המס. בשיחות רקע עם כמה מהם עלתה הטענה כי תירוש לא הבהירה שמדובר בקריאה שלא לשלם את המס. לטענתם, מעולם לא דובר איתם על "מרד מסים". הסכמתם לשתף פעולה עם היוזמה ניתנה לאחר שנאמר להם כי מדובר בקריאה לעודד את האזרחים לביטול החוק באמצעות פעולות לגיטימיות כמו עצומות והפגנות. בסביבתה של תירוש אמרו בתגובה כי "למרות מתקפות שכוונו לעברה מגורמים שונים בכנסת, היא נשארה איתנה במאבקה נגד מס הבצורת, וכך ראוי". אז למי הם דואגים באמת? לנו או להם?
לכתבה המקורית:
הוספת תגובה על "לח"כים התומכים במרד מס יש גינות של 450 עד 1,596 מ"ר"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה