לטפל באוטיסט לא כדי לשמר אותו אלא כדי לשנות מצב הוא דיון חשוב לדעתי ודבר שאני תוהה לגביו בשנים האחרונות.

מבחינת האנושות, מנקודת תובנה אוניברסאלית, אוטיסט הוא איש-מלאך, אישה-מלאכית, אשר הגיעו לעולמנו בכוונה תחילה כשיש להם לחצים אלקטרו-מגנטים, הפרעות של חשמל סטטי המפריעות לתאי המוח ליצור קשר עם העולם הארצי ולאונות המוח לתפקד במה שאנחנו קוראים לו 'נורמה'.

זאת הדרך שבאמצעותה היקום מוודא שמירה של טוהר אנרגיית האהבה המוקרנת מהם באמצעות שדות האנרגיה שלהם.

את ההפרעות האלו ניתן לשלוף (כמו שרברבות, תהליך טיפולי שאני מטפלת באמצעותו במגוון דברים משנת 1994). בעקבות הטיפול אפשר ליצור שינוי.

הדילמה שלי היא לא כל כך לתינוקות המגיעים אלי ברגע שההורה רואה כי הילד לא מתפתח רגיל ואיטי בהליכה או בדרך אחרת, פחות בעייתי כי הטיפול המוקדם עדיין מאפשר לחלק מהתהליכים האוטומאטיים הקורים בשלוש השנים הראשונות להתקיים וכך הפער בינו לבין ילדים אחרים איננו גדול כל כך.

לעומת זאת כל אוטיסט בוגר, למרות השיפור, לא ניתן לסגור את כל הפער של השנים שעברו ולכן ככל שיכולת התקשורת שלו יותר פתוחה והתפיסה הארצית יותר מודעת כך גם גדל התסכול בגלל מה שאיננו יכול לבצע או להביע.

אבל גם ילדים ונוער אוטיסט שעברו את שלושת שנות הילדות הראשונות, כאשר הילד מגיע בגיל שלוש והלאה הוא מפסיד בשנים אלו את ההתפתחות האוטומטית והתפיסה האוטומטית של תפקודים שונים ולכן בעוד שלאחר הטיפול הראשון נראתה התפתחות משמעותית ביכולת התקשורת והתפיסה של הילד הרי שלאחר הטיפול השני מתחיל תסכול בגלל שיכולת התפיסה וההבנה של הילד האוטיסט, ההופך לכאורה לדיסלקט איננה תואמת לאלו הנמצאים סביבו והוא איננו יכול לבטא עצמו כראוי.

שחרור הפרעות של חשמל סטטי מהמוח והגוף - שיטה מתחום פסיכותרפיה אוניברסאלית, אוטיסט צעיר הופך לדיסלקט ולאחר מכן אפשר לשחררו מכך באותה שיטה כדי שיהיה לכאורה 'כמו כולם'.

אוטיסטים מבוגרים, בעקבות הטיפול, משפרים את התקשורת והעצמאות ומשתחררים מחלק מהטראומות שעברו [במיוחד מי שבעבר חיו במוסדות מפגרים וחוו התעללות מינית] אך לא יעברו שינוי דרמאטי נוסף בגלל טווח חסך תפיסה תהליכים וידע שלא התקיימו בכל השנים שעברו לפני הטיפול. 

האם אני זכאית לטפל בילד אוטיסט ובבוגר כשאני מודעת לתסכול הזה?   

צטט: maofm 2010-10-08 22:47:14

שלום אסתיה, אני חושב שהתפקיד שלנו כמטפלים ומרפאים הוא לסייע לאדם להתאזן מבחינה פנימית נפשית. כל נסיון להפוך מציאות מסויימת לאחרת, בסופו של דבר אינו מסייע למטופל ולא למטפל. בשנים הראשונות שלי כמטפל נתקלתי באדם עם מחלת ניוון שרירים. בתור אדם שמטפל במחלה הנוראית הזו, הכיוון שלי היה להפחית את הסימפטומים של המחלה. ככל שהתקדמתי בטיפולים הבנתי שהצורך של המטופל בכלל היה להתאזן עם עצמו ועם הסביבה שלו, וזה מה שקרה בפועל תוך כדי הטיפולים. אכן המטופל שיפר את מערכות היחסים עם משפחתו והסביבה התומכת והפך להיות אדם שאחרים רצו להיות בקרבתו. זה היה שיעור חשוב, בכך שלפעמים מרוב שאנו רוצים לעזור, אנו ממקדים את התהליך במקום הלא נכון. למזלי, השיטה הטיפולית שבה אני נעזר לקחה אותי למקום של האיזון והמטופל קיבל את הטיפול המתאים. מקווה שעזרתי לך עם השאלה.

תודה עבור המשוב יוסי

אכן, עלי לזכור שמי שמגיע לטיפול הוא מי שאני אמורה לטפל בו ולכן אל לי לקצץ באפשרות של האנשים להגיע לטיפול.

תודה יוסי

צטט: תמר קפואנו 2010-12-16 16:23:05

שלום אסתיה, בתור מטפלת בפסיכותרפיה הוליסטית ואמא לילד בן 7, על הספקטרום האוטיסטי, אני חושבת שהדיון שהעלית מורכב, מכמה אספקטים.

מצד אחד את מציגה את היכולות הטיפוליות שלך ומצד שני מתלבטת.

האם את מכירה איזה שהוא הורה שלא רוצה שהילד שלו ידבר איתו או יהיה "כמו כולם"?

דרך הצגת השאלה מכילה בתוכה תימרון, כנראה (אני מקווה) שלא מכוון.

לעצם העיניין, כולנו, כל האנושות, נמצאת בתהליך התפתחות מואץ, שאף יתגבר.

חלק מהתהליך הזה מאיץ את התדר של הגופים שלנו, על ידי שחרור של דפוסי התנהגות והתניות רגשיות.

הרבה מהאנשים יעברו את ההתפתחות דרך משברים כי לפרק את הדפוסים שששלחו שורשים עמוקים באישיות.

המטרה, כמו שאני מבינה אותה, היא להגיע למצב של תודעה רפויה יותר- שנאחזת פחות בשכל ומבטאה את עצמה דרך יצירה ייחודית מקורית ולא כזו שמונעת מתחרותיות או שיקולים צרים הנובעים מפחדים. האם נרצה להמנע מהמשברים?

האם התדר של האוטיסטים עוזר לנו בהתפתחות שלנו?

אם אנחו בכלל מבינים אותם, לפני שנבקש שהם יבינו אותנו?

האם ה"הפרעות" של החשמל הן אכן הפרעות? אולי הן אבולוציה?

אולי הם מתקשרים בדרכים אחרות מאיתנו?

לי יש רק דרך אחת ממנה אני שואבת השראה, ואני משתדלת לא להשליך את הצרכים שלי על דרכו של האחר - המצפן של הלב. לכל נשמה יש את הדרך הייחודית שלה.

להתייחס אל כל האוטיסטים תחת כותרת אחת זה כוללני. צריך להקשיב לכל ילד, לכל הורה, לכל נפש באשר היא.

תודה תמר,

לא התעלמתי מההערה שלך אלא שבעצמי הייתי בתוך המערבולת הזאת, לא בטוחה במה לבחור.

מכתב ההמלצה של מנהלת המעון לאוטיסטים מראה עד כמה הטיפול הזה יעיל, אפילו טיפול אחד הביא לשינוי כה גדול.

מצד שני האמונה שלי כי לכל דבר בעולם יש סיבה ואולי למרות הבעיה שיש להורי האוטיסטים ולאוטיסטים, הקרינה של אהבה שהם מקרינים נדרשת לעולם ולכן יותר אנשים על גבול האוטיזם נולדים בשני העשורים האחרונים.

התהייה מה עלי לעשות היא אמיתית, אבל ירדתי ממנה כי למרות ה שאת אומרת, התהליך 'נשמע טוב מכדי להאמין בו' ולכן רק מי שאמור לעבור אותו מבין האוטיסטים אכן יגיע אלי.

שלום אסתיה האם זה לא מעלה את השאלה העקרונית של מהות הטיפול.. האם כל מי שמגיע אלינו ומבקש מאיתנו המטפלים עזרה לא נמצא בעצם במקום הזה ? ואז את שואלת את עצמך, האם השינוי הוא "עזרה"..? הרי כמו שאת אומרת כל אחד נולד להיות מי שהוא ולכל דבר הסיבה שלו.. אבל הרעיון הוא שהמטופל מגיע אלינו, אנחנו לא משנים אותו , רק עוזרים טיפה לאיכות החיים שלו.. וזה הכל. נירה אמרא תזונאית