מבוא:

1. לאחרונה הכריז אירגון ICANN על מהפיכת הדומיינים: בכנס האחרון בסאול (דרום קוריאה) הוכרז על השקתם הקרבה של שמות מתחם (gTLD) בשפות לאומיות שאינן לטיניות. היינו, להבדיל מהמצב היום, בו רק דומיין "רמה שנייה" ומטה יכול להיות בשפה לאומית (IDN.EnglishTLD), הדומיינים החדשים יהיו במבנה IDN.IDN, ויהיו בעלי נגישות מכל מקום בעולם.

2. ספקולנטים, המכנים את עצמם דומיינרים (domainers), פעילים מאוד בשוק ה-IDN, בינתיים ללא הצלחה יתרה. גם בישראל קיים מספר גופים המקווים להרוויח הון על רכישת ומכירת הדומיינים בעברית.

עכשיו, בואו נסבך את העלילה: בכמה מדינות בעולם (לרבות סין, רוסיה, וישראל) הושקו דומיינים במבנה IDN.IDN, שמוכרים רק ע"י מספר מצומצם של ספקיות האינטרנרט בתוך אותן מדינות. בישראל, לדוגמה, ניתן להקליד סלקום.קום או אתר.קום ולהגיע לאתרים פעילים.

עכשיו, בואו נסבך עוד יותר את העלילה: חברת Verisign, המפעילה את הסיומות COMו- NET, שמרכזות את עיקר פעילות  הספקולנטים, ערה ליוזמות המקומיות, ויצאה בהצהרת כוונות מעניינת: מי שרשם בזמנו דומיין בעברית (או בכל שפה אחרת) בסיומות COM NET, יהיה בעל זכות קדימה ברכישת שמות זהים גם סיומות קום ו-נט, אם וכאשר יושקו בחסות ICANN. לחילופין, היא מציעה הפנייה אוטומטית של כתובת בסיומת הנוכחית לכתובת בעברית (או שפה אחרת) מלאה.

כך, לדוגמה, נדלן.com יופנה ל-נדלן.קום ולהיפך.

ועכשיו, השאלה:

במידה ומישהו כבר רשם סימן מסחר, לדוגמה, נדלן.קום (נניח שהצירוף הינו בר רישום, והרשם אישר), אילו סעדים הוא יכול לבקש ולקבל (במידה והיוזמה הזאת תאושר) כנגד המחזיק בדומיין נדלן.com ונגד חברת?Verisign

באופן תיאורטי הרישום של .com אינו אפשרי (אני יודע, אני יודע...) וגם אם כן, הרבה פעמים פשוט מתעלמים מהסביומת ומתמקדים רק בסימן כיוון שזה החלק שמאפיין.

מצד שני, צריך לזכור את ה-UDRP של ICANN (מדיניות לפתרון סכסוכים מקוונים אודות שמות מתחם), בה עצם קיומו של סימן מסחר, ועוד מספר תנאים נוספים, יכולים לגרום לך להעביר את שם המתחם על שמך גם בלא הסכמת בעל שם המתחם.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-11-10 14:12:40

באופן תיאורטי הרישום של .com אינו אפשרי (אני יודע, אני יודע...) וגם אם כן, הרבה פעמים פשוט מתעלמים מהסביומת ומתמקדים רק בסימן כיוון שזה החלק שמאפיין.

מצד שני, צריך לזכור את ה-UDRP של ICANN (מדיניות לפתרון סכסוכים מקוונים אודות שמות מתחם), בה עצם קיומו של סימן מסחר, ועוד מספר תנאים נוספים, יכולים לגרום לך להעביר את שם המתחם על שמך גם בלא הסכמת בעל שם המתחם.

 אכן, הרשם מאפשר רישום של שמות מתחם כסימן מסחר אך ורק כאשר נרשם ויתור על הסיומת של סימן המסחר...

מעבר לכך שלטעמי שילוב של שם בעברית וסיומת לועזית הוא ממש חסר טעם (tasteless), שלא לדבר על חסר היגיון מבחינת הקלדה והעתקה.

צטט: פנחס קראון 2009-11-10 20:35:14

 

 אכן, הרשם מאפשר רישום של שמות מתחם כסימן מסחר אך ורק כאשר נרשם ויתור על הסיומת של סימן המסחר...

 

מעבר לכך שלטעמי שילוב של שם בעברית וסיומת לועזית הוא ממש חסר טעם (tasteless), שלא לדבר על חסר היגיון מבחינת הקלדה והעתקה.

 פנחס,

התכוונתי לדומיין בעל סיומת עברית (.נט, .קום, .ביז) שעדיין לא קיימת באופן רשמי מבחינת ICANN, לכן לדעתי, סימן שמורכב משני מרכיבים, יהיה בר רישום. דוגמאות קיימות: y+net, biz+portal, tes+co. אז למה שלא ניתן יהיה לרשום (ללא כל קשר לדומיין, שלא ברור אם ומתי יאושר): נדלנקום, נדלנט, רכבנט, ספרנט, וכו'? ורק כאשר יקומו הסיומות העבריות, לפנות למרשם הדומיינים ולטעון כי הבעלות על ספרנט(TM) מאפשרת רישום מוקדם של שם המתחם ספר.נט. נשמע סביר?

1. כי כדי שניתן יהיה לרשום סימן מסחר הוא חייב להיות בשימוש מסחרי (ובכל אופן, אם הוא לא בשימוש ניתן לתקוף את רישומו על בסיס זה), וליבי עם אותה החברה שהחליטה להשתמש בשם כזה כסימן מסחר עוד טרם קיומו של שם המתחם.
2. כי לענייננו, כאשר סימן מעין זה יירשם אצל רשם סימני המסחר הרי שהוא יירשם ביחס לצירוף המילים תוך כדי רישום וויתור על הסיומת.  לעניין זה ראוי לציין שהכללים של איגוד האינטרנט, על פניהם, בוחנים את שם המתחם בלבד ללא הסיומת (הסיומת מהווה ככלות הכל כתובת, ולא חלק מהשם המסחרי).
3. כי כללי יישוב הסכסוכים של איגוד האינטרנט אינם מאפשרים פניה מראש, אלא רק תקיפה לאחר מעשה.

השאלה המועלית מעניינת מאוד!

לדעתי יאפשרו כרגע רישום של סימן כמו "ספרנט" בסיווג של מכירת ספרים, כיוון שאינו גנרי ואינו תיאורי, אולם השאלה תהיה האם זה יהיה בר אכיפה - שכן הטיעון המרכזי של הצד שכנגד יהיה ש: (א) לאחר שיתאפשר רישום של ספר.נט כדומיין, יהפוך הסימן לסימן תיאורי; - טענה עוד יותר טובה - (ב)  "שימוש אמת" - חייבים להשתמש בסיומת נט כדי לתאר את מיקום האתר + ספר הוא סימן גנרי ביחס למכירת ספרים, ולכן הצירוף כולו מותר.

בנוסף כמובן שיועלה עניין העדר שימוש  באם אכן לא היה שימוש בסימן הרשום במשך התקופה הקבועה בדין.

נקודה מעניינת שאפשר לפתח כאן!

האופציה החדשה לא באמת פותחת דלתות משפטיות נסתרות, מדובר רק בעוד מקרה פרטי שחלים עליו כל החוקים והתקדימים הקיימים.

הסיומות אינן כשירות לרישום כחלק מסימן מסחר. בכל ניסיון לרשום סימן מסחר מסוג "מילה" הכולל סיומות של שמות מתחם תתקבל דרישה להסתלק מחלק זה בסימן (ובצדק לדעתי).  הדרישה הזו קיימת ברוב העולם, ובייחוד במדינות מערביות.

אל הסיומות "קום" / "נט" / "אורג" / וכו' של שמות המתחם, מעצם היותן פונקציונאליות ותיאוריות, יתייחסו כגנריות ואין זה משנה באיזה שפה הן כתובות, תהיה זו אנגלית, עברית, סינית או רוסית - עדיין ישאר זה חלק שאינו כשיר לרישום ותדרש הסתלקות.

מכאן שכל שאלת הפרת סימן מסחר תישאל לגבי החלק הכשיר לרישום ובהתאם לרישום בפועל.

כדי לא לחשוף יותר מדי סודות מקצועיים אומר רק כי כל מי שמחזיק סימן מסחר "אינטרנטי" (היינו הכולל סיומת שם מתחם) צריך לבחון היטב את מצבו המשפטי ויתכן שכדאי לו להגיש בקשה חדשה לרישום סימן או לשנות את הסימן הקיים. 

דינו של סימן מסחר שבמקרה מכיל בתוכו, ללא הפרדה משאר הסימן, את המילה "קום" או "נט" וכו' שונה מדינו של סימן מסחר שמכיל בכוונה ובהפרדה את המילים. כלל לא בטוח שכדאי למי שמחזיק בסימן מסחר שמכיל ללא הפרדה את המילים להשתמש בסימן בצורה מופרדת שכן הוא פוגע בחוזקו של סימן המסחר מעצם השימוש הבלתי עקבי ומסיבות נוספות. 

אך חשוב להפריד את עניין רכישת שם מתחם על ידי מי שאינו בעל הסימן. דווקא כאן יכול להיות שהרכישה של שם המתחם עדיין תחשב כהפרה. לדוגמא אם נמציא רשת חנויות (חנויות "פיזיות") המוכרת שולחנות תחת השם שולחנקום והיא בעלת הסימן המסחרי שולחקום ביחס למכירת שולחנות ומאן דהוא ירכוש את שם המתחם שולחן.קום וימכור דרכו שולחנות, בהחלט אפשר יהיה לטעון כי מדובר בהפרה של סימן המסחר, שכן הפרה יכולה להתקיים גם אם השימוש המפר אינו העתקה מדויקת של הסימן המסחרי הרשום (בתנאים המתאימים כמובן). 

דוגמא נוספת, אם נמציא מישהו שמתכוון להקים מגרש למכירת רכבים ולקרוא לו רכבנט, הוא יכול בהחלט לרשום סימן מסחר שיאפשר לו להתגונן מפני "משתלטים" עתידיים שינסו לרכוש את שם המתחם רכב.נט, אבל שימוש שלו בשם המתחם רכב.נט הוא בעייתי. על פי החוק והפסיקה בארץ, בשונה מהחוק האמריקאי, ניתן לרשום סימן מסחר מבלי שיש שימוש בסימן אך יהיה על בעל הסימן להתחיל שימוש אמת בתוך 3 שנים.  

בברכה,

עמית

 *- כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי ואין לעשות כל שימוש במידע בטרם קבלת ייעוץ משפטי פרטני.

אך חשוב להפריד את עניין רכישת שם מתחם על ידי מי שאינו בעל הסימן. דווקא כאן יכול להיות שהרכישה של שם המתחם עדיין תחשב כהפרה. לדוגמא אם נמציא רשת חנויות (חנויות "פיזיות") המוכרת שולחנות תחת השם שולחנקום והיא בעלת הסימן המסחרי שולחקום ביחס למכירת שולחנות ומאן דהוא ירכוש את שם המתחם שולחן.קום וימכור דרכו שולחנות, בהחלט אפשר יהיה לטעון כי מדובר בהפרה של סימן המסחר, שכן הפרה יכולה להתקיים גם אם השימוש המפר אינו העתקה מדויקת של הסימן המסחרי הרשום (בתנאים המתאימים כמובן). 

 

דוגמא נוספת, אם נמציא מישהו שמתכוון להקים מגרש למכירת רכבים ולקרוא לו רכבנט, הוא יכול בהחלט לרשום סימן מסחר שיאפשר לו להתגונן מפני "משתלטים" עתידיים שינסו לרכוש את שם המתחם רכב.נט, אבל שימוש שלו בשם המתחם רכב.נט הוא בעייתי. על פי החוק והפסיקה בארץ, בשונה מהחוק האמריקאי, ניתן לרשום סימן מסחר מבלי שיש שימוש בסימן אך יהיה על בעל הסימן להתחיל שימוש אמת בתוך 3 שנים.  

 

בברכה,

עמית

 

 *- כל האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי ואין לעשות כל שימוש במידע בטרם קבלת ייעוץ משפטי פרטני.

 זאת בדיוק הנקודה שלי. רק הבעיה היא שחברת Verysign רוצה לשייך אוטומטית את השמות, ובכך למעשה לסבך את בעלי הדומיינים הגנריים (ספר.com, רכב.com וכד') בתביעות מצד בעלי הסימנים הרשומים שלוטשים את עינייהם על השמות במבנה דומיין.קום (כלומר, עברית.עברית)

"...עמדתם של בעלי עניין מובהקים ולהם השפעה גלובלית כבדת משקל, כגון רשמי שמות מתחם, ומגה ספקי שירותים באינטרנט. אלה הביעו זה מכבר את דעתם כי על ICANN לתרגם את הסיומות הגנריות לשפות המקומיות ולבצע שיוך (aliasing) לשמות מתחם בן כלאיים רשומים. כך שבעל שם המתחם .com"דינירשת" יהיה באופן אוטומטי גם בעל הזכויות, או לכל הפחות בעל זכות ראשונים, לרכישת זכות השימוש בשם המתחם "דינירשת.קום".

מאמרו של עו"ד אביב אילון בנושא