התלבטתם איך לחלק את תיק ההשקעות שלכם, כמה להשקיע באג"ח צמודות וכמה באג"ח שקליות? ריבית קבועה או ריבית משתנה? תרשו לי לעדכן אותכם שעד כה זה ממש לא היה חשוב ולא השפיע על תשואת תיק ההשקעות שלכם. אם מסתכלים על ביצועי אגרות החוב בתקופה האחרונה, ככה בהסתכלות אחורה, פשוטה וללא כל יומרות מתוחכמות, רואים רק ירוק. מתחילת השנה, מתחילת הרבעון ובחודש האחרון הכל עלה, כל אגרות החוב הניבו תשואות חיוביות מרשימות.

אגרות החוב הממשלתיות השיקליות בריבית משתנה, הגילונים בשמם הקודם, עלו בעיקר בחודש האחרון ומתחילת השנה הניבו תשואה ממוצעת של כ- 3.7%. יחד איתן עלו גם כל אותן אג"ח קונצרניות בריבית משתנה, שהונפקו בהמוניהן במחצית השנה האחרונה. טוב זה מובן, הרי יש ציפיות לעליית ריבית  ומכשיר השקעה בריבית משתנה הוא פיתרון נפלא. אז תסבירו לי למה הציפיות למגמת ריבית עולה לא עצרו את השחרים הממשלתיים, אותן אג"ח בריבית קבועה אשר עלו גם הן לכל אורך קשת הזמנים, מהמח"מ הקצר שהניב "רק" 4.5% תשואה מתחילת השנה ועד השחרים במח"מ הארוך שהניבו תשואות דו סיפרתיות מרשימות של עד 20% בארוך ביותר. מדהים כבר אמרתי. לא ברור כבר אמרתי?

באפיק הצמוד לא ויתרו על החגיגה הירוקה, וללא קשר לגלי האינפלציה שעלו בתחילת השנה וירדו לאחר מכן ועכשיו אולי מרוסנים ונמוכים. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו גם הן לכל אורך העקום, החל מתשואה של כ- 7% במח"מ הקצר ועד לתשואות דו ספרתיות מרשימות ביותר של 24% במח"מים הארוכים. באג"ח הקונצרניות ההתנהגות הייתה מעורבת, תלוי במח"מ ובדרוג אבל באופן כללי רוב אגרות החוב הניבו תשואות פנטסטיות למשקיעים בהן מתחילת השנה.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? שכל הדיונים שלנו על חלוקה בין הרכיב הצמוד לרכיב השקלו היו מיותרים לגמרי? האם זה עדין מיותר?

http://cafe.themarker.com/view.php?u=87576

צטט: תמי זנד 2009-11-10 16:23:51

אגרות חוב צמודות או שיקליות זה ממש לא משנה, הכל נחטף והכל עולה

התלבטתם איך לחלק את תיק ההשקעות שלכם, כמה להשקיע באג"ח צמודות וכמה באג"ח שקליות? ריבית קבועה או ריבית משתנה? תרשו לי לעדכן אותכם שעד כה זה ממש לא היה חשוב ולא השפיע על תשואת תיק ההשקעות שלכם. אם מסתכלים על ביצועי אגרות החוב בתקופה האחרונה, ככה בהסתכלות אחורה, פשוטה וללא כל יומרות מתוחכמות, רואים רק ירוק. מתחילת השנה, מתחילת הרבעון ובחודש האחרון הכל עלה, כל אגרות החוב הניבו תשואות חיוביות מרשימות.

אגרות החוב הממשלתיות השיקליות בריבית משתנה, הגילונים בשמם הקודם, עלו בעיקר בחודש האחרון ומתחילת השנה הניבו תשואה ממוצעת של כ- 3.7%. יחד איתן עלו גם כל אותן אג"ח קונצרניות בריבית משתנה, שהונפקו בהמוניהן במחצית השנה האחרונה. טוב זה מובן, הרי יש ציפיות לעליית ריבית  ומכשיר השקעה בריבית משתנה הוא פיתרון נפלא. אז תסבירו לי למה הציפיות למגמת ריבית עולה לא עצרו את השחרים הממשלתיים, אותן אג"ח בריבית קבועה אשר עלו גם הן לכל אורך קשת הזמנים, מהמח"מ הקצר שהניב "רק" 4.5% תשואה מתחילת השנה ועד השחרים במח"מ הארוך שהניבו תשואות דו סיפרתיות מרשימות של עד 20% בארוך ביותר. מדהים כבר אמרתי. לא ברור כבר אמרתי?

באפיק הצמוד לא ויתרו על החגיגה הירוקה, וללא קשר לגלי האינפלציה שעלו בתחילת השנה וירדו לאחר מכן ועכשיו אולי מרוסנים ונמוכים. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו גם הן לכל אורך העקום, החל מתשואה של כ- 7% במח"מ הקצר ועד לתשואות דו ספרתיות מרשימות ביותר של 24% במח"מים הארוכים. באג"ח הקונצרניות ההתנהגות הייתה מעורבת, תלוי במח"מ ובדרוג אבל באופן כללי רוב אגרות החוב הניבו תשואות פנטסטיות למשקיעים בהן מתחילת השנה.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה? שכל הדיונים שלנו על חלוקה בין הרכיב הצמוד לרכיב השקלו היו מיותרים לגמרי? האם זה עדין מיותר?

http://cafe.themarker.com/view.php?u=87576

 תמי שלום,

אם אני לא טועה, הפוסט שלך מסיק מסקנות מחודש,3 חודשים ו10 חודשים.

אלו טווחי זמן מאוד קצרים.

מי שקונה אג"ח שפוקעת עוד 3 שנים, נניח, לא אמור להתעניין מה ייקרה לכספו בשנה-שנתיים הקרובות, כי הוא מחזיק, כאמור, לפידיון.

יש הרבה היגיון בלהגן על עצמך מפני האינפלציה, אלא אם כן התשואה מאוד מצדיקה את זה או אם אתה בטוח שהשוק טועה ובגדול.

יום טוב!

יש כרגע עודפי ביקוש גדולים מאד.

התופעה מזכירה מאד את סוף שנה שעברה אז ההתנהגות היתה מאד דומה רק שאז כולם מכרו.

מאחר וכולם צריכים לקנות אז כמובן שהכל עולה וזה לא משנה כלל על איזה אפיק מדובר- בסופו של דבר יש מעט מאד מוכרים בשוק ולכן מגמת העליות היא על פני כל התחום.

ברגע שקרנות הנאמנות יפסיקו לגייס נתחיל לראות שינוי מגמה וכל זמן שיש כל יום רווחי הון יפים , לציבור יש אינטרס להמשיך ולרכוש סחורה בלי קשר לכדאיות כלכלית ושאר חרטוטים.

דוגמה טובה לחוסר כדאיות כלכלי הוא גילון 2304 - אגח שבהכרח יצור הפסדי הון ואין בו שום כדאיות כלכלית באף תרחיש - עדיין האגח מרכז ביקושים גדולים ועליות יומיומיות וזאת בשל הצורך להתכסות תשקיפית לנוכח הגיוסים הגדולים (שכאמור ניזונים מהעליות עצמן)