ה"תחזית העדכנית" שהשמיע אתמול פרופ' נוריאל רוביני במלון "אינטר קונטיננטל" למול קהל של יותר מ- 1,500 אנשיעסקים בכירים במשק לא היתה שונה מהתחזיות של איזו אסטרולוג הזוי ותמהוני, שמנסה לתכנן לכם את החיים על סמך מפת גרמי שמים מצהיבה; או מאיזה קוראת בקפה סהרורית ונרגנת, שמנערת בעצבנות מוגברת את שרידי הקפה השחור שבכוס ששתיתם זה עתה וחוזה על פיה את סופכם המתקרב....

נו באמת. במה שונה תחזית זו של נוריני מהתחזית של ברטה? כן, כן זו מהשיר, שאומרת לנו כל שנה ש: "גלגל חדש, יתחיל כשהשנה תצא, אחרי כמה צרות קטנות, פתאום תרגיש נפלא, תהיה לך שמחה גדולה, מילה של ברטה זו מילה"....

--

פספסן כרוני- ובל נשכח, שאותו רוביני  – פיספס במשך יותר מעשור, שנה אחר שנה, עת חזה בתחזיות אפוקליפסיות נוראיות את קריסתן של כל הבורסה, בעוד שהבורסות בכל העולם דהרו ונסקו לגבהים שלא יאמנו.  

--

"זאב זאב" - כמו שאומרים, "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". ככה בדיוק רוביני.  שנים שרוביני מפחיד ומתריע שהשנה יבוא המשבר הכלכלי הגדול, וכל הבורסות יתרסקו בקריסה כואב.

ובאמת כשאתה צועק כל שנה, מידי שנה בשנה, "זאב זאב", אז קורה שפעם בעשר שנים, אכן מגיע איזה כלב שחור וגדול שנובח.  

-- 

אז או.קיי, שנה שעברה רוביני ה"מזהיר תמיד" סוף סוף שיחק אותה, ולקח את הפרס הגדול בלוטו, כשצעק "מפולת מפולת", גם בשנה בה נפל המשבר הגדול.  ונכון גם, שמאז הפך רוביני למרצה הכי מבוקש בעולם, והוא עושה בוכטות של כסף בחברה ל"חיזוי כלכלי" אותה הקים.

--

אמא'לה, איזה פחד: אז אתמול בערב שוב הפחיד אותנו נורא אותו נוריאל רוביני, כשחזה שחורות משחור, ולפיהן:  "הדולר עוד ייפול, הגירעון האמריקאי העצום יימשך עוד עשור, ותוכנית התמריצים עלולה להוליד את המשבר הבא..."

אבל מה ההסתברות שרוביני, יצליח שוב לפגוע ב"זאב"? הסיכוי לכך הוא בערך כמו הסיכוי של אותו רוביני לזכות בלוטו. אז עם כל הכבוד לרוביני, כמו שהוא פספס במשך עשר השנים האחרונות, נותר לקוות שהוא יפספס בתחזיותיו השחורות גם בעשור הקרוב. 

כי כפי שאין סיבה לאופטימיות, אין גם סיבה לדיכאון. או.קיי, יהיו תיקונים, תהיינה ירידות, אבל הכלכלה העולמית בגדול הולכת קדימה, בעוד שרוביני ישאר גם בעשר השנים הקרובות שוב בבונקר....

--

ברטה יותר זולה ואופטימית: ולכן, עם כל הכבוד, אני מעדיף כבר ללכת לברטה, שגם עולה הרבה פחות מהכניסה ליום העיון ב"דיוויד אינטרקונטיננטל"; ומה שהכי חשוב, גם ברטה, בדיוק כמו עמיתה למקצוע, רוביני - חוזרת על עצמה, מידי שנה בשנה, אבל ברטה להבדיל מרוביני, היא לפחות הרבה יותר אופטימית, מעודדת ומעוררת התקווה מהפרופסור הדכאוני וחוזה השחורות:

"ואז אני שואל אותה על אהבה,
אומרת "כן,אבל לפני כן אכזבה,
תשמע אתה בחור יפה,

אולי תשתה עוד כוס קפה?"

"...תמיד כשאני עומד כבר לעזוב,
היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב.
אחרי כמה צרות קטנות,
פתאום תרגיש נפלא,
תהיה לך שמחה גדולה,
מילה של ברטה זו מילה."
 

 --

פרופ' רוביני, תבוא בבקשה, עם כדור הבדולח שלך ונבואות הזעם, שוב רק בעוד עשר שנים,

אולי אז יהיה לך שוב סיכוי לזכות  בלוטו... 

הניתוח והמסקנות שלך הגיוניים. רק הערת שוליים: ישם את התובנה גם על מסקנותיך. לכן היזהר גם מקביעה כגון" "העולם הולך קדימה".

ממליץ לקרוא את הברבור השחור של נ. טאלב.

גיא,

ניסוח יפה, מסכים לכל מילה.

אני מזמן הפסקתי להקשיב לו ולדומים לו שרק מייחצנים את עצמם (קשקשן אחר - ג'ים קריימר) ומתפרנסים מזה יפה. מזמן הגעתי למסקנה שרק אני לוקח אחריות על החלטות ההשקעות שלי.

קובי