לפחות בכל הנוגע להתחממות עולמית, למכוניות חשמליות בטכנולוגיה הנוכחית, ולמכוניות במדינות כמו ישראל, שמתבססות בעיקר על פחם לייצור החשמל, כנראה שהתשובה היא לא.

בבלוג החדש שלו, פרופסור דני רבינוביץ' נותן הסבר איך לחשב את כמות הפליטות של גזי חממה של שימוש במכונית חשמלית  לעומת שימוש במכונית דומה מונעת בבנזין.

"במערך ייצור החשמל הנוכחי בישראל, הפקת החשמל שיידרש לרנו מאגן החשמלית לנסיעה של 18,000 קילומטרים תיצור פליטה של 3.36 טון CO2. הנתון לקילומטר: 187 גרם לקילומטר – כ 45% יותר מכמות הפליטה שתייצר רנו מגאן עם מנוע בנזין רגיל, שתהיה כאמור רק 130 גרם."

צטט: האזרח דרור 2009-11-15 21:13:45

האם המכונית החשמלית טובה לסביבה?

לפחות בכל הנוגע להתחממות עולמית, למכוניות חשמליות בטכנולוגיה הנוכחית, ולמכוניות במדינות כמו ישראל, שמתבססות בעיקר על פחם לייצור החשמל, כנראה שהתשובה היא לא.

 

בבלוג החדש שלו, פרופסור דני רבינוביץ' נותן הסבר איך לחשב את כמות הפליטות של גזי חממה של שימוש במכונית חשמלית  לעומת שימוש במכונית דומה מונעת בבנזין.

 

"במערך ייצור החשמל הנוכחי בישראל, הפקת החשמל שיידרש לרנו מאגן החשמלית לנסיעה של 18,000 קילומטרים תיצור פליטה של 3.36 טון CO2. הנתון לקילומטר: 187 גרם לקילומטר – כ 45% יותר מכמות הפליטה שתייצר רנו מגאן עם מנוע בנזין רגיל, שתהיה כאמור רק 130 גרם."

 

 

 

 

 

 

 אבל רנו מגאן בהנעת בנזין פולטת לאויר גם הרבה מאוד מולקולות אורגניות רעילות.

גם הארובה של התחנה הפחמית פולטת רעלנים.

אבל במקרה של הארובה בניגוד למקרה של האגזוז שווה להתקין בה פילטרים שונים.

(מה עושים עם הרעל שמצטבר בפילטרים למיניהם אין לי מושג...)

חוץ מזה הארובה תרעיל רק את האשקלונים ולא את כל הישראלים.

ולמי אכפת מהאשקלונים?

לממשלת ישראל לא אכפת.

ולחברת חשמל בטח שלא אכפת.

(אני עושה פה קצת טיזינג מדובר בטרנד שפשט על פורומנו הקט לאחרונה)

נכון, דני רבינוביץ מדבר רק על ההיבט של התחממות עולמית.אבל לפחות הוא עושה את זה כמו שצריך - עם הרבה מספרים ועם מעט נפנופי ידיים. 

לעניין הטיזינג, ציינתי כבר בדיונים קודמים, שעם הגידול באוכלוסיה ועם הגידול בביקוש לחשמל נוסף , לממשלה "לא תהיה ברירה" (כל עוד היא תמשיך להתנהג כלפי האזרחים כאילו הם ילדים קטנים מפונקים ועיוורים, והם ימשיכו לצפות ממנה להתנהג אליהם כך) אלא לבנות עוד תחנות כוח, כנראה פחמיות. איפה יבנו אותן? באשדוד? באשקלון? בחדרה?

אז אפשר לצפות לתחנות פחמיות נוספות - אולי בין הרצליה לנתניה, אולי בין נתניה לחדרה (איפה) אולי בין חדרה לחיפה , ככל שמתרחקים ממרכי האוכלוסיה כך הולכת החשמל מתייקרת. קשה לבנות תחנה שלא ליד החוף. לחיי תחנות הפחם שבדרך (ונקווה ששיא תפוקת הפחם עוד רחוק). 

דרור שלו שוב

טוב נתחיל בזה שהמספרים שלך לא בכיוון בכלל, כידוע גם פחם וגם בנזין הם פחממנים זאת אומרת מורקבים מ פחמן ומימן (כמובן עוד כל מיני חומרים טעימים אבל לא הם הנקודה) לטענתך (לא קראתי את הבלוג של הפרופ') רנו מגן תפלות כ130 גרם פחמן

לקילומטר ! זאת אומרת גם אם היא תפלות פחמן בלבד היא ליטר בנזין יספיק ל 7.6 ק"מ ?? כל בעל רנו יגיד לך שזה פשוט לא כך

בקיצור כמה נקודת למחשבה:

חלק גדול מיצור החשמל בארץ הוא מפחם לא כולו !! יש חלק הולך וגדל של אנרגיות מתחדשות וכמובן גז וסולר.

תחנת חשמל אפילו פחמית עובדת ביעילות גבוה ב עשרות אחוזים ממכונית. 

בנוסף לנזקי זיהום האויר רכבים גורמים לזיהומי קרקעות קשים.

גם רעש אינו דבר זניח

ועוד ועוד ועוד

מן הסתם זהלא יהפוך את ההתחממות הגלובלית בין לילה אבל זה בטוח פתרון טוב יותר !

אולי במצב הקיים מכונית חשמלית עדיין לא אקטואלית, אבל אם נקבל קצת שכל כמו ההולנדים ונפיק חשמל מהרוח, נקבל קצת שכל מהגרמנים ונפיק יותר חשמל מהשמש, אולי אז המכונית החשמלית תתחיל להיות אופציה ירוקה אמיתית. אני מצפה שיצרני הרכב יאפשרו לנו גם לטעון את המכונית בפנלים סולריים שנוכל לפרוש בחנייה ליד הרכב...

בנוסף, מה עם הפקת חשמל מגז? אנחנו הרי מעצמת גז, לא?

אבי

greenolog אני חייב להגיד שמרוב שגיאות כתיב לא הבנתי כל מה שכתבת. הנתונים הם לא שלי אלא של דני רבינוביץ וגם הוא לא מייצר את הנתונים ממוחו הקודח, אלא פשוט נעזר במקורות סטנדרטיים למדי לנתונים . רוב התרומה שלו היא לחבר את הדברים יחד.

לפי הנתונים שלו 75% מייצור החשמל הם מפחם, היתר מגז. הוא מכיל בחישובים שלו את היעילות הגבוהה יותר של תחנת כוח פחמית יחסית למנוע בעירה פנימי. 

בקיצור - קצת חבל להגיב על פוסט מושכל בלי לקרוא אותו בכלל , ועוד להעלות נקודות הסתייגות שכבר יש בו. 

רעש הוא דבר חשוב, אבל הפוסט הזה וגם ההוא לא עוסקים בו. 

 avizuki אתה יכול לקרוא את הערך אנרגיה מתחדשת בישראל

ואם בא לך גם את משק האנרגיה של ישראל די קל להגיע למסקנה שגם בלי תוספות בדמות המכונית החשמלית, רק מעצם הגידול באוכלוסיה והגידול הקיים בצריכת החשמל, ישראל נמצאת בבעיה קשה בכל מקרה, בעיה שגדלה עוד יותר אם מנסים לעבור לאנרגיות מתחדשות. פוטנציאל הרוח אצלנו, בניגוד לדנמרק או לבריטניה או לארה"ב אינו מזהיר (בטכנולוגיות הקיימות). אנרגיית שמש יש לנו  -אבל זו נכון להיום האנרגיה המתחדשת הכי יקרה. והטכנולוגיה הזו פרושה גם שטח רב (למעשה זו אחת הנקודות בספר "אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם - אנרגיה מתחדשת פרושה בדרך כלל שטח). 

בקיצור - לא סביר שנבצע גם מעבר למכונית חשמלית, וגם הפקת חשמל מתחדשת - זה פשוט יהיה יקר בטירוף.

במקום זה אפשר להנות מתחבורה טובה יותר, לחסוך באנרגיה, בפקקי תנועה, בשטח מבוזבז על כבישים וחנייה, בטיפולים רפואיים ונפשיים בגלל תאונות דרכים ועוד. הנה הדרך איך. 

זה מאד פופוליסטי לבודד פרמטר אחד בלבד שמעניין מישהו ולבחון איך הוא מושפע משינוי המיועד לפתור בעיות רבות מאד, בעיקר אחרות.

אם המעבר למכונית חשמלית לפי המודל שבטר פלייס מציעה, למשל, אכן יפתור סוגיות כמו שיעורי תחלואה, תלות בנפט שמקורו במדינות ערביות, רעש, סיכונים בתפעול פריסת רשת הדלק במדינה כולה, ריכוז בעיית הפליטות במוקד מרכזי אחד לעומת במליוני מוקדים קטנים שנעים על פני הארץ ללא שליטה - אז מה זה רלוונטי לנפנף בחוסר התרומה של השינוי הזה לפרמטר נבחר בקפידה זה או אחר. נפנוני ידיים אמרת?...

צריך להבחין שמדובר בשני מסלולי פתרון, שניהם נדרשים, שניהם לא תלויים האחד בשני ואין להציב מכשולים לפני האחד בגלל שהוא מקדים את פתרון השני.

1. תחבורה להמונים

2. הפקת אנרגיה

באשר לתחבורה להמונים, זה נכון שהאידאל יהיה מעבר לתכנון אורבאני נכון עם עדיפות לתחבורה ציבורית יעילה וכו'. העניין הוא שפתרון זה הינו, מבחינה אבולוציונית חברתית, ייקח זמן רב, וגם הוא לא יבטל את הצורך בכלי רכב - לא פרטיים ולא ציבוריים, שיצטרכו מקור אנרגיה כלשהו. לפיכך, אני חושב שבשלב הזה, מעבר לרכבים חשמליים הינו צעד מבורך. זו גם תהיה התשתית לתחבורה ציבורית המונית שתהיה מבוססת על אנרגיה חשמלית.

באשר להפקת אנרגיה - אכן הגיע זמן שנאמץ חלופות טובות יותר משריפת פחם. ויפה שעה אחת קודם!

אם נשכיל להתקדם בכל המישורים הללו במקביל, אזי בעוד 20 שנה תהיה לנו מערכת תחבורה ציבורית חשמלית המספקת פתרון לכ 80% מנפח התעבורה, רכבים פרטיים המונעים ע"י חשמל המספקים פתרון ל 20% מנפח התעבורה, מקורות יצירת אנרגיה מרכזיים, מוסדיים ופרטיים המנצלים שמש, רוח, זרימת מים ועוד.

ובא לציון גואל (וגם לציונה).

טוב, אני לא חושב שזה מאוד פופוליסטי, זה דווקא מאוד מדוייק. היו כאן ובמקומות אחרים עשרות דיונים שהיו בעד ונגד מכל מיני סיבות. רבינוביץ בדק פרמטר אחד. אפשר לבצע את הבדיקה בצורה מדוייקת יותר, אבל הבדיקה שלו היא התחלה טובה שאף אחד אחר לא עשה בפומבי.

אני לא חושב שמבחינת אבולוציה חברתית מעבר לצורות תחבורה אחרת היא דבר שצריך לקחת זמן רב.תסתכל לדוגמה על המהפך שהיה בנושא אופניים. דוגמה אחרת היא הצעדים שננקטים בדרום אמריקה - אחרי קורטיביה באו בוגוטה  וכעת גם באריקפה

אם ראש עיריית ניו יורק יכול לשחרר את הטיימס סקוור להולכי הרגל, וראש עריית הרצליה יכולה לסגור נתיבים בכביש הראשי בעיר למכונית, כנראה שעוד ראשי ערים יכולים לעשות זאת.

ה"בום" הסביבתי האחרון שמורגש בישראל (ובעולם), הוא תוצר בן שנתיים בלבד. 

עד כמה שאני יודע, יש כבר פתרונות לתחבורה ציבורית בחשמל, בתאי דלק, בגז - הטכנולגיה שונה היות ובעיית המשקל והיחס בין משקל ונפח הדלק לבין שאר המכונית שונה בתחבורה ציבורית. 

אדרבה מכונית חשמלית עלולה לתקוע אותנו לעוד שנים ארוכות עם ה"פתרון" הזה. אחת התחזיות של התפתחות שיא תפוקת הנפט היא שההשפעה החזקה ביותר שלו תהיה על יישומים הצורכים דלק נוזלי - כלומר קודם כל מכוניות ומטוסים. כל שאר היישומים יסבלו גם הם אבל פחות. 

ההיגיון (וגם ספרים כמו "אנרגיה מתחדשת ללא שטויות") אומר שבהתייקרות אנרגטית הצפויה עקב שיא תפוקות הדלקים המחצביים יחד עם סכנת התחממות,  יש צורך לא רק בשינוי מקורות האנרגיה, אלא גם בשינויים אחרים  שיביאו לחסכון באנרגיה- בינהם שינוי צורות התחבורה שלנו. 

צטט: האזרח דרור 2009-11-17 22:32:37

טוב, אני לא חושב שזה מאוד פופוליסטי, זה דווקא מאוד מדוייק. היו כאן ובמקומות אחרים עשרות דיונים שהיו בעד ונגד מכל מיני סיבות. רבינוביץ בדק פרמטר אחד. אפשר לבצע את הבדיקה בצורה מדוייקת יותר, אבל הבדיקה שלו היא התחלה טובה שאף אחד אחר לא עשה בפומבי.

 

אני לא חושב שמבחינת אבולוציה חברתית מעבר לצורות תחבורה אחרת היא דבר שצריך לקחת זמן רב.תסתכל לדוגמה על המהפך שהיה בנושא אופניים. דוגמה אחרת היא הצעדים שננקטים בדרום אמריקה - אחרי קורטיביה באו בוגוטה  וכעת גם באריקפה

 

אם ראש עיריית ניו יורק יכול לשחרר את הטיימס סקוור להולכי הרגל, וראש עריית הרצליה יכולה לסגור נתיבים בכביש הראשי בעיר למכונית, כנראה שעוד ראשי ערים יכולים לעשות זאת.

 

ה"בום" הסביבתי האחרון שמורגש בישראל (ובעולם), הוא תוצר בן שנתיים בלבד. 

 

עד כמה שאני יודע, יש כבר פתרונות לתחבורה ציבורית בחשמל, בתאי דלק, בגז - הטכנולגיה שונה היות ובעיית המשקל והיחס בין משקל ונפח הדלק לבין שאר המכונית שונה בתחבורה ציבורית. 

 

אדרבה מכונית חשמלית עלולה לתקוע אותנו לעוד שנים ארוכות עם ה"פתרון" הזה. אחת התחזיות של התפתחות שיא תפוקת הנפט היא שההשפעה החזקה ביותר שלו תהיה על יישומים הצורכים דלק נוזלי - כלומר קודם כל מכוניות ומטוסים. כל שאר היישומים יסבלו גם הם אבל פחות. 

 

ההיגיון (וגם ספרים כמו "אנרגיה מתחדשת ללא שטויות") אומר שבהתייקרות אנרגטית הצפויה עקב שיא תפוקות הדלקים המחצביים יחד עם סכנת התחממות,  יש צורך לא רק בשינוי מקורות האנרגיה, אלא גם בשינויים אחרים  שיביאו לחסכון באנרגיה- בינהם שינוי צורות התחבורה שלנו. 

 

 

דרור,

סגירת הטיימז סקוור ורחוב סוקולוב לכלי רכב (בכיוון אחד, דרך אגב) אין בינהם לבין תכנון עירוני ומעבר מאסיבי לחיי עיר בתחבורה ציבורית מאום. זה יותר גרינווש משינוי עמוק בדפוסי החיים העירוניים, על כל המשתמע מכך (לרבות תחום התחבורה).

כדי שאיזשהי עיר גדולה תעבור תהליך כפי שעברה קוריטיבה, אנו צריכים שנים רבות, ולא רק. המשך הזיהום של המכוניות על ההשלכות של זה על תחומי חיינו מבלי לעבור למכוניות חשמליות כי.....אוטוטו ת"א, חיפה וירושלים הופכות לקוריטיבה הוא סרט רע מאד. אדרבא ואדרבא. שתציג את עצמה היוזמה הגרנדיוזית ותצא אל הפועל של יישום קוריטיבה בישראל- או אז 80% מהתחבורה העירונית תיעלם - חשמלית או לא. אתה באמת חושב שפרוייקט פנטסטי כזה, יבשילו כל התנאים לביצועו, והוא ייכשל רק בגלל שנוסעות מכוניות חשמליות בישראל....?!?! נו באמת...

לא מדוייק, סגירת הטיימס סקוור היתה צעד הפגנתי ותועדתי שגרר המון הד ציבורי. במקביל הקימו גם BRT מהברונקס ועוד היד נטויה. גם בהרצליה לא מדובר רק בשינויים בסוקולוב, אלא בעוד צעדים , ממש לא גרינווש.

שינויים חברתיים כאלה הם לא לינאריים, בהתחלה יש תמיכה והבנה של 1%, אחר כך 10-20% (בנקודה הזאת אנחנו כנראה נמצאים כעת) ואז עוברים ל-50% אחוז או 80%. 

התשתיות למכוניות החשמליות  קיבלו המון הד ציבורי והמון תשומת לב של הממשלה וכו'. אם רק עשירית מזה היתה מוענקת לדברים יותר זולים ויותר מציאותיים מצבנו היה טוב בהרבה. אולי לא קורטיביה, אבל בכיוון.

מור,

לי נשמע הרבה יותר פשוט ומהיר לתת עדיפות לאוטובסים ולקדם BRT מאשר להמציא מכונית חשמלית להקים ולפרוס תשתית חדשה של תחנות דלק חשמליות בכל הארץ.

מה גם שאם השיפור בפליטות מזהמים הוא לא משמעותי אז למה לטרוח בכלל?

בקשר לטענה שהמכונית החשמלית תשתמש באנרגיות מתחדשות הרי שזאת הונאה. הדרישה הנוכחית לאנרגיה היא כל כך גבוהה והפער בינה לבין ההיצע של אנרגיות מתחדשות הוא כל כך רב שלאמר שהמכונית החשמלית תשמש באנרגיית שמש זה פשוט לא מציאותי.

בוא נשמור את האנרגיות המתחדשות לצרכים הקיימים ולא נוסיף עוד פרוייקטים מגלמונים שזוללים אנרגיה ולא חוסכים.

בקיצור פתרון טוב צריך להיות בעל יעילות אנרגטית גבוהה. תחבורה להמונים היא בהחלט כזאת, המכונית החשמלית כנראה לא.

ועל זה נאמר גרינווש!

נקודות נוספות לדיון המעניין:

א. מכיוון שמרבית כלי הרכב החשמליים צפויים להיטען בלילה, הם יכולים להפיק תועלת בעלות שולית נמוכה מתחנות הכוח הקיימות, אשר פועלות בלילה בתפוקה נמוכה.

ב. שימוש מושכל בכושר אגירת אנרגיה במכוניות חשמליות יכול לייעל את תפעול תחנות הכוח ורשת החשמל ולנצל באופן מושכל יותר את התחנות המופעלות בגז.

ג. המועצה השוויצרית של המכון הפדרלי לטכנולוגיה הציבה לפני מספר שנים חזון של "חברת 2,000 וואט", השואף לקיצוץ דרסטי בצריכת החשמל במדינות המפותחות.

ד. משק התחבורה פועל בחוסר יעילות משווע בהיבטים רבים והוא ניתן לשיפור דרמטי תוך שיפור איכות החיים ורמת החיים. בין היבטים אלו ניתן למנות, יחס מופרז בין משקל הרכב למטען, ניהול לקוי של תשתיות ציבוריות הגורם לפקקים, גודש וחוסר יעילות,  שימושי קרקע מופרזים עקב שימוש בצי ענק של כלי רכב אישיים הצמודים לבעליהם, במקום מאגר משותף, ועוד.

ה. המעבר לכלי רכב חשמלי חייב להיות משולב עם מהלכי התייעלות דרמטיים נוספים ועם אמצעי ריסון כלכליים. אם לא כן - מכיוון שעלות השימוש השוטף בכלי רכב חשמליים נמוכה - יווצר תמריץ לשימוש בלתי מרוסן בכלי הרכב, ושכרם של כלי הרכב החשמליים יצא בהפסד.