כשהאקסים בקרנות הון סיכון מנסים למחזר את הלשעברים ואין מימון להמשך הפעילות בחברות הבינוניות, התוצאה היא במקרה הטוב אקזיטים מהירים ובמקרה הרע סגירה של חברות ומיזמים ופיטורי עובדים . שיטת המחזוריות המהירה מביאה גם תשואה נמוכה לקרנות הון הסיכון ולמשקיעים, ירידת משקיעים מהארץ, בריחת מוחות וסכנה להמשך התנופה של התעשיות עתירות הטכנולוגיה בישראל .
בכנס היזמות שערך אמש הדה מרקר הרבו להשמיע ביקורת על חוסר הסבלנות של המשקיעים הישראלים, אבל בנוסף לאופי ולגנים צריך גם שיטה ומדיניות.
דב מורן ממודו ממציא הדיסק און קי, נראה מיוסר לאחר שבוע לא קל שבו הוא פיטר למעלה ממאה עובדים. דב מורן מנסה לסחוב על כתפיו לא רק את מודו אלא גם את עתידה של תעשיית ההיטק הישראלית. הוא חושב שצריך להקים בארץ תעשיות גדולות ולשמר את היכולות הטכנולוגיות שבהם השקענו כה הרבה.
דב מורן לא מרים ידיים
מורן סבור שכאשר מדינת ישראל הקימה ב 1992 את קרן יוזמה , הסבתא של קרנות הון הסיכון, היה צריך לחשוב גם על מקורות מימון, לשלב הבא, עבור החברות הבינוניות בסדר גודל של עשרה ועד מאתיים מיליון דולר. החסרון של מערכת תמיכה לחברות בינוניות, היא בין השאר אחת הסיבות לאקזיטים המהירים, ליציאת חברות וכח טכנולוגי אל מחוץ לגבולות המדינה וליצירת תקרת זכוכית בדרך להתפתחותם של חברות גדולות בישראל.
היום, גם יגאל ארליך, מייסד קרן יוזמה, חושב שאנחנו לא יכולים להמשיך להיות תעשייה שמייצרת רק סטארט-אפים וצריך למצוא את הדרכים לייצר תעשיות גדולות". מדינת ישראל יצרה בסיס לקרנות הון סיכון, יצרה חממות ותמיכה בשלבים הראשוניים , אבל הזניחה את ההמשך ובכך גם הפכה את האקזיט המהיר למסר סמוי עבור היזמים החברות והמשקיעים.
בעולם מקובל כי חברות ביטוח וקרנות פנסיה משקיעות במיזמים חדשים ובחברות פרטיות בסדר גודל בינוני. בישראל הנושא כמעט ולא קיים וגם הרגולטור אינו מעודד את התהליך. הפליאו לעשות לאחרונה חכמי היצוא ומקוננים על הדולר שמפחד יסוף השקל , ביקשו להפנות את כספי הפנסיה שלנו להשקעות בחו"ל במקום לתרום אותו להתפתחות התעשיה בארץ.
בשנות התשעים של המאה העשרים השקיעו הקרנות החדשות ביזמים חדשים אבל בשנים האחרונות, לאחר בועת ההיטק, בתחילת המאה העשרים ואחת , התחילו הקרנות הוותיקות לגייס אקסים מוצלחים מהתעשיה וחלק מההשקעות הלך בין השאר גם למיחזור הצלחות של לשעברים.
כריסטופר לוך מבכירי החוקרים בבית הספר היוקרתי אינסיאד בצרפת, גילה במחקר שפורסם לאחרונה סימנים מדאיגים ביכולת ההתמודדות של היזמים הישראליים לעומת יזמים דומים בסינגפור ובסין. ממצאי המחקר מלמדים כי היזמים הישראלים פועלים פחות טוב בתנאי אי וודאות מעמיתיהם וכי הם נשארים מקובעים לתבניות עסקיות קודמות במקום לצאת מהקופסא ולהתגמש כשצריך.
אחת הסיבות לתופעה מסביר פרופסור לוך, היא השפעתם של קרנות הון סיכון והרצון לרצות את המשקיעים. אכן האקסים בקרנות יודעים לדבר טוב יותר עם הלשעברים הממוחזרים , אך התוצאה היא הצלחה יחסית בגיוסי ההון , אך לא בהכרח תוצאות עסקיות טובות יותר ובדרך כלל כווני פעולה טובים פחות מאלו של יזמים טריים.
סטף ורטהימר, אלי הורוביץ גיל שוויד ודב מורן הקימו בישראל תעשיות גדולות עם פריסה בין לאומית, שמביאות למדינה צמיחה ותעסוקה .
אמיר לב מקומטאץ ורוני רוס מפנורמה פעילים כבר כ 20 שנה, עוד מהתקופה שלא היו קרנות הון סיכון. שתי החברות ידעו להשתלב בהצלחה בעולם החדש של שרותי תכנה בענן (SAAS) למרות שהראשונה קמה על הרגליים, לאחר שכבר הנפיקה בגדול ונפלה בגדול, והשניה עשתה אקזיט מרשים למיקרוסופט, אך הצליחה לשמר את האנשים והיכולות ולהשתלב בתחום חדש ומתפתח .
למה הם התעקשו להקים תעשיה בין לאומית שמרכזה הוא במדינת ישראל ? מדוע הם לא עשו רק אקזיטים החוצה אלא שאבו גם שותפים פנימה? מדוע הם לא התפתו לעזוב את הפעילות התעשיתית לטובת שוק ההון?
יש תעשיות שעולות ויש שיורדות והמציאות העסקית משתנה, אבל מעבר לכך יש את סופרי הגרעינים שאימצו רק את תורת שווקי ההון בבתי הספר למנהל עסקים ויש כאלו כמו סטף בישקר, שצרבו את ידיהם במתכת. אלי הורוביץ מגרעין תל קציר, שהזיע באולמות היצור של טבע. גיל שוויד מצ'ק פוינט, שחיבר יחד עם חבריו המיסדים צ'יפ לצ'יפ ואות לאות, ודב מורן שהמציא את הדיסק און קי ולא מרים ידיים. כל אלו חים בישראל לטוב ולרע ולא חיכו לחזור אליה רק בעקבות הטבות המס האחרונות.
מדינת ישראל צריכה תעשיה שמביאה צמיחה ותעסוקה. כשענק בין לאומי מחליט להשתלט על נישות רווחיות לעסקיו, הוא לא בוחל באמצעים ובמקורות כספיים. התוצאה היא בדרך כלל, דלדול משאבים במדינה אחת והעשרת אנשים במדינה אחרת.
גם למדינה תפקיד בהשארת בניה ומשאביה. המדינה צריכה לייצר מצב שטוב לחיות בו ולנסות לחשוב הרבה קדימה . תהליכי האינקובציה היום, של החינוך וההשכלה הגבוהה , של חברות ההזנק, של התחרות בתחומי התקשורת, של איכות הסביבה והחיים, וגורמים נוספים, גם הם יקבעו אם המיזם המצליח של היום, יביא צמיחה ותעסוקה בעוד 10 שנים.
הוספת תגובה על "דב מורן לא מרים ידיים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה