עוגיית מזל – הבזוקה של הסינים, האומנם?
כמה דברים שחשוב לדעת על מזל ועוגיות...
מזל הוא היכולת של אדם לנצל הזדמנויות. אם נסתכל על ההיסטוריה נוכל לראות שרוב האנשים שהצליחו בחייהם הפרטיים פשוט ניצלו הזדמנויות שנקרו בדרכם.
עוגיית מזל היא עוגייה חלולה המכילה בתוכה פיסת נייר אשר עליה מודפסת נבואה. לפי האמונה הרווחת בקרב הסינים, יש ואף כדאי להתייחס לנבואה. משמע – הזדמנות!
לדוגמא: מספר גדול של כרטיסים שזכו בלוטו בברזיל בשנת 2004 היה קשור למספרי המזל שנלקחו מעוגיות מזל שהפיצה רשת מסעדות סיניות ששמה "צ'יינטאון".
מקורה של עוגיית המזל אינו ידוע וישנן מספר גרסאות על מקור המצאתה.
האחת גורסת שבשנת 1914 החליטו בעיריית סן פרנסיסקו למסור את תכנון הגן שליד גשר הזהב, למורת רוחם של הסינים המתגוררים בעיר, לארכיטקט יפני בשם מיקוטו הייגווטה. מיקוטו הנחמד נהג לחלק עם בתו עוגיות לכל המבקרים בגן אשר בתוכן פיסת נייר המבשרת – תודה שביקרתם בגני.
גרסה נוספת טוענת שבשנת 1918 החיים בלוס אנג'לס היו קשים ולא לכולם הייתה עבודה ואוכל. ליבו של דיויד יאנג, אופה סיני שהיגר לעיר הגדולה, נכמר על אותם מסכנים ואז הבזיק במוחו רעיון, לחלק חינם אין כסף עוגיות אשר בתוכן פיסת נייר עם פסוקים מהתנ"ך – מעט אוכל והרבה תקווה!
הרעיון כמובן אומץ במהרה ע"י המסעדנים הסינים, וכיום מגישים את העוגיות עם החשבון – טיפ מלא תקווה ועצה טובה לסועדים.
אחרונה חביבה מספרת שבשנת 1983 נפתח דיון בבית משפט בסן פרנסיסקו בו היה צריך להחליט מה עיר מוצאה של עוגיית המזל. בפסיקה נקבע חד וחלק: סן פרנסיסקו היא העיר! לא לפני שהשופט קיבל עוגייה שהכילה פיסת נייר עליה רשום " סן פרנסיסקו – מקום הולדת עוגיית המזל".
אז מה היה לנו כאן:
יפני בשם מיקוטו הייגווטה, שאולי היה איש נחמד אך לא התמצא בעסקים ולכן עוגיית המזל שחילק מעולם לא נרשמה כפטנט מכל סוג שהוא.
אופה סיני טוב לב בשם דיויד לאנג
ושופט גרגרן שאוהב עוגיות
היפאנים אולי המציאו את עוגיית המזל, אבל אין ספק שהסינים ניצלו את ההזדמנות ופיתחו את הפוטנציאל שטמון בעוגייה, ההיסטוריה מדברת בעד עצמה....
מזל - הוא היכולת של אדם לנצל הזדמנויות שנקרו בדרכו.
עוגיית מזל - היא עוגייה חלולה המכילה בתוכה פיסת נייר, אשר עליה מודפסת נבואה.
משמע – הזדמנות!
הוספת תגובה על "קצת מזל לא יזיק"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה