שירה שלום

שאלתך מהותית מאד לתהליכי ניהול והצלחת ארגון.

הדיון עד כה הובל לשאלה - איך זה נכון לנהל ארגון או איך מנהל צריך לנהל.

אני רוצה להביא לדיון פן קצת אחר:

מנהל כדאי שישאל את עצמו את השאלות הבאות כאשר הוא בודק את דרך הניהול שלו ואת התפיסות הניהוליות שלו:

א. האם הדפוס הניהולי שלי הוא בחירה או האם משהו חזק ממני מנהל אותי? כלומר, לעיתים מנהלים 'מאמצים' ערכים ניהוליים לכאורה, כאשר למעשה הם מונעים על ידי קשיים שונים. למשל ערך של דמוקרטיות בארגון איננו ערך כאשר למעשה המנהל מנוהל על ידי צורך לרצות אנשים. חשוב לו להיות "בסדר" ואת זה הוא הופך, שלא במודע ל"ערך" של אמפתיה, קבלה וניהול דמוקראטי. ופעמים רבות הוא משלם על זה מחיר.

ב. חשוב לשאול מה הדיבור הפנימי המתחולל בתוכו של המנהל כאשר הוא נוהג בדרך מסוימת והוא מרגיש שזה לא עובד. כמו למשל, כאשר הוא מתייחס לעובדים בקבלה ואמפתיה ומרגיש מן זלזול וחוסר יחס של העובדים. כלפי חוץ הוא יצדיק את הדפוס, אך מה הדיבור הפנימי שהוא אומר לעצמו? כאן מצוי ההבדל בין 'צורך' ל'ערך'. צורך - דרך לספק איזה חוסר שיש בי והוא זולל אנרגיה. ערך  - התנהלות על פי אמונות ועמדות המספקת אנרגיה.

• זיוה שלום!
• הפן שאת מעלה זה בעצם מענה על אותה שאלה רק מזוית אחרת,
• בעצם את אומרת שמנהל צריך להבין את המניע שלו ולפי זה לעשות, ונתת דוגמא למנהל שמתיחס  יפה לעובדים כלפי חוץ אך בפנים הוא לא בטוח שזו הדרך..
• אם הבנתי אותך נכון, אנסה ליישם את זה על עצמי..
• אצלי המצב קצת שונה, הדרך שלי והשיטת ניהול שלי היא מאד אמפתית כלפי העובדים, אך כיון שאני יודעת שע"מ שהעסק יעבוד טוב, וע"מ שאקבל תוצאות רצויות, משמעת יותר, ויחס רציני מהעובדים, אני קצת "מקשיחה" את עמדותי ועושה סדר וגבולות בעסק..
• אך פה יש לי "פטפוט" פנימי הפוך ממה שאת מתארת.. כאשר אני לא מאשרת לעובד יום חופשה מאיזשהיא סיבה (שלפי דעתי מצב  העסק  אינו  יכול להרשות לו-ולא סתם מתוך רוע) או אם לא אישרתי איחור וכו' וכו.. אני מרגישה אח"כ יסורי מצפון.. אולי לא נהגתי נכונה? אולי הייתי צריכה לבוא לקראתו יותר??
• אני חושבת שאם אדע את הגבול הברור (שמסתבר שהוא אינו ברור כל כך) עד כמה אני יכולה להיות קשוחה.. ומתי אני יותר מידי.. אז הפטפוט הפנימי ישתתק..
• כי כאשר אדם בטוח בעצמו, הוא לא מתחרט על כך..
• יום טוב ושנה טובה !

שלום שירה,

את מעלה דילמה חשובה בחיי כל מנהלת.

איני מנהלת ארגון , אך יש לי עסק עצמאי ואני מנהלת אותו אות חיי.

אני חושבת שאפשר להעלות זווית חדשה לדיון:

מה בין ניהול למנהיגות ? איזו מנהלת את רוצה להיות?

לפני שהדברים ינהלו אותך (כלומר שיגררו אותך לאן שאינך רוצה), את יכולה לנהל ולהנהיג אותם.

על דפוסי ניהול ומנהיגות אפשר לקרוא בלא מעט מקורות. חשוב, לדעתי, לזהות את הסגנון שלך היום ואם יש משהו שאת רוצה לשנות - לעבוד על זה. נקודתית.

עד היום הכרתי כמה וכמה מנהלים. רק על אחד יכולתי לומר שהוא מנהיג. זה אדם שמעורר השראה, שגם כשאינך מבינה מדוע ולמה, את מוכנה לפעול יחד איתו. זה לא אדם שדוחף, זה אדם שמאפשר לך למצות את היצירתיות והפוטנציאל שבך. זה אדם שגורם לאנשים לחשוב 'מה אני יכול לתרום?'

כן. יש מנהלים כאלו.

על הבמבוק שמעתם? חוסנו הוא בגמישותו! כלומר, זה שאת גמישה , יכול להפוך אותך לחזקה יותר. איך עושים זאת? מתאמנים. 

אני מגיעה מכיוון של אימון אישי ועסקי לנשים, עוסקת במנהיגות נשים בעסקים ושמחה לתת את זוויות הראייה שלי לדיון. 

שירה יקרה

הדיבור הפנימי (לא הפטפוט) בעל משמעות רבה מאד בהתנהלות שלנו.

אלו הן המחשבות שמחוללות בראשנו, בתת מודע,  ושעל פי רוב אינן עולות למודע.

הוא שאמרתי,

בארגון, מנהל מתנהג  אל עובדיו בדרך מסוימת.

אם התנהלות זו הולמת את מערכת ערכיו, אזי יש איזון בין הדיבור הפנימי ובין דרך ההתנהלות. איזון זה ממלא את המנהל באנרגיות.

לחילופין, אם הדיבור הפנימי אינו בהלימה עם העשייה, המנהל חווה רגשות אשם, התלבטויות, ולפעמים אף כעס עצמי.

זה המקום לבחון האם מדובר בצורך, או בערך.

ראי תגובתי בדיון על ניהול הזוגיות.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=129623&p=1

שבוע נפלא

 וחתימה טובה

דינה יקרה!

אשמח אם תתני לי קישורים לכמה מקורות על דפוסי ניהול ומנהיגות.

שירה.

שירה יקרה,

ספרים גם יכולים לעזור לך.

מלבד זאת, את מוזמנת להיכנס ולקרוא בין המאמרים באתר www.bizandp.co.il

בנושאי מנהיגות אישית ועסקית.

אם תרצי, ארשום לך גם כמה ספרים... שיש כמו ים...