כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עורכי דין ומתמחים

    "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

    משפט וחשבונאות

    פורום

    על סדר היום

    המקום לדון בו בכל הנושאים המשפטיים שנמצאים על סדר היום

    חברים בקהילה (3685)

    עו"ד ועוד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עפה ברוח
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    til4
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גליה קיי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cleopatra9
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kobi345
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תשלומים עיתיים לידי אישה שאינה משתכרת

    24/11/09 11:09
    27
    דרג את התוכן:
    2009-11-25 22:26:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    ביום 15/11/09, נתן כבוד השופט סילמן ניצן פסק דין מעניין מאוד בנושא נכסי קריירה וכושר השתכרות. מדובר בבני זוג אשר מבקשים להתגרש. האישה הביאה עמה לנישואין את דירתה ועל כך הוסיף הבעל סכום זעום. כמו כן, פדתה האישה כספים אשר נצברו לטובתה מעבודתה, בסך של כ 412,000 ש"ח , כאשר פרשה מן העבודה בגיל 41, כדי לטפל בבנה. בני הזוג השתמשו בכספים הללו לצרכיהם המשותפים. הבעל הגיע לנישואין ללא כל רכוש ועם שכר של כ - 5000 ש"ח. במהלך הנישואין הוא עשה תואר שני ושכרו הנוכחי עומד על כ 20,000 ש"ח ברוטו.

    בתיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון הוכנס דרך סעיף 8 לחוק, נושא הפערים בהשתכרות הצדדים.

    לפי סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון :

     

    "

    8. ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

    (1)   ....

    2)   לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;"

    כבוד השופט נתן פסיקה ראויה בעיני, הן עפ"י החוק והן עפ"י הצדק.

    להלן לינק לפסק הדין אשר פורסם באתר פסקדין:

    http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?FileName=/Mishpaha/Private/ver_kamy.htm

     מה דעתכם חברים?

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "תשלומים עיתיים לידי אישה שאינה משתכרת"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    24/11/09 12:20
    7
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 12:20:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בנסיבות שפורטו בפסק הדין, התוצאה נראית צודקת. הענין מקבל משנה תוקף לאור מגמת הפסיקה להגיע לשויון אמת באיזון המשאבים ולא להסתפק באיזון "טכני".

    --
    יוסף פרידמן, עו\"ד ונוטריון

    מנהל
    קהילת יעוץ משפטי
    24/11/09 14:51
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 14:51:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פסק הדין הובא בחלקו, ומתוך מה שפורסם לא ברור אם באיזון המשאבים הובאו בחשבון מזונותיה של האשה, שבעלה מחוייב בהם בכל מקרה, כעולה מסעיף 2 לחוק לתיקון דיניי המשפחה (מזונות). החישוב צריך להיות למפרע מיום הנישואין של בני הזוג. 

    למיטב הבנתי סוגיית המזונות אינה מטופלת כדבעי במהלך איזון משאבים.  

     

    24/11/09 15:36
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 15:36:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    החלטה נכונה של השופט....
    24/11/09 15:40
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 15:40:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    התיקון לחוק בא במקומו. אכן, ישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג

    מאפשר צמיחה והתחזקות של בן זוגו על חשבון קידומו האישי.

    במצב עניניים שכזה, כאשר צד אחד חיזק משמעותית את יכולת ההשתכרות

    שלו תוך הישענות על בן הזוג שאיפשר ותמך, חייב ביהמ"ש להתחשב בנסיבות אלו

    שפתחו פער משמעותי בכל הקשור ליכולת הקידום וההשתכרות העתידית של מי מהצדדים.

     

     

     

    אני מביאה כאן סיכום דברים (מקוצר, הקובץ המלא אצלי) של עוה"ד אלינור לייבוביץ

    בנושא של נכסי ידע ומוניטין לרווחתם של הקוראים:

     

     

    המוניטין בזיקה לדיני האישות -מוניטין כנכס משפחתי בר איזון - האמנם?

     "מוניטין כנכס משפחתי" הינה סוגיה חדשה יחסית ומכאן, כי קיימת לדידה, אך פסיקה מועטה בלבד, אשר מרביתה תיאורטית ורק מיעוטה מעשית.  המלומדים, פרופ' רוזן- צבי ז"ל וד"ר שחר ליפשיץ (יבדל"א), אשר דרשו בנושא נכסי הקריירה, הגיעו למסקנה דומה (אם כי בדרכים שונות), לפיה מוניטין אישי ו/או נכסי קריירה, הינם "נכס בר- חלוקה" שיש לאזנו בין בני- הזוג.  להשקפתו של פרופ' רוזן צבי, כפי שהביעה בספרו "דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול", ההגדרה המסורתית של קניין ונכס, אינה צריכה להגביל את הגדרת הרכוש שיחול בו השיתוף בין בני זוג. לשיטתו, יש לנקוט בדרך פרשנית "מרחיבה של המונח נכס, הנוטשת את המסגרת הדווקנית והמושגית של המונח במובנו המסורתי. על הפרשנות להיות תכליתית, ולשרת את עקרון השיתוף העומדים בבסיס רעיון חלוקת הנכסים או איזון המשאבים בין בני זוג". מכוח דברים אלו, גורס פרופ' רוזן- צבי ז"ל, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי גם מוניטין חייבים להימנות עם נכסי השיתוף שיש לאזן בין בני זוג עובר לגירושין.  גם ד"ר שחר ליפשיץ מחרה-מחזיק בדעה דומה לפיה: "אי הכללתם של נכסי הקריירה "במסת הנכסים" הניתנים לחלוקה, גורמת במקרים רבים לכך שלמרות הרצון לחלוקה שוויונית של הנכסים, בן הזוג שלא פיתח נכסי קריירה נפגע מן הבחינה הכלכלית עקב הגירושין" ( ר' "דיני זוגיות חילוניים", ביובל הבא). 

    תפיסת העולם העומדת מאחורי גישה זו:

     היטיב לתאר זאת כב' השופט שוחט במספר פסקי דין שנתן בנדון. מספר פסקי שניתנו מבטאים את המגמה ההולכת וגוברת לאזן בין הצדדים, ששני הצדדים יצאו את הנישואין במצב כלכלי זהה ועם אפשרויות דומות. איזון כזה, אין פירושו בהכרח חלוקה שווה של הנכסים. חלוקה שווה היא תנאי סף, אך במקרה בו בן הזוג האחד היה עקר/עקרת בית כל השנים והאחר - עורך דין או רואה חשבון או אקדמאי עצמאי שיש לו הכנסה קבועה צפויה ויש לו עתיד מקצועי - חלוקה שווה אינה בהכרח חלוקה הוגנת ושוויונית.  כבר לפני שנים אחדות, עמד כב' השופט שוחט, על ההבדלים בין בן זוג אשר הגדיל את ההון האנושי שלו לבין בן זוג אשר ישב בבית וגידל את הילדים והקדיש עצמו לרווחת המשפחה (תמ"ש 70031/98): "ומה על האישה שהקדישה עצמה לביתה בעוד בעלה מפתח את ה"הון האנושי" שלו" בכך פגעה היא בכושר ההשתכרות שלה לא רק להווה אלא גם לעתיד וגרמה לירידת ההון האנושי העצמי שלה. האם גם אז די בחלוקה שוו בשווה? שיטה משפטית המחלקת את הרכוש שווה בשווה מבלי שתיתן את המשקל הנכון למצבו של בן הזוג, לרבות נחיתותו האישית, כולל נטלים אישיים המוטלים על כתפיו לאחר הפירוד אינה מביאה לשוויון בתוצאות" פסק דין חדשני של כב' השופט גרניט, אשר ניתן לפני מספר שנים, (שאליו אתייחס בהמשך), שעליו הוגש (ונדחה) הערעור מסתמך רבות על דעתו של ד"ר שחר ליפשיץ, איש האקדמיה. בכנס שנערך בנושא דיני המשפחה, באוניברסיטת בר אילן, נתן ד"ר שחר ליפשיץ הרצאה מאלפת בנושא נכסי הקריירה וקבע את הצורך לפצות את בן הזוג שנשאר בבית, ואפשר לבן הזוג השני לפתח קריירה ולהגדיל ולבסס את כושר השתכרותו. במאמרו של ד"ר שחר ליפשיץ, דיני זוגיות חילוניים, ביובל הבא: בין "ליברטריאניזציה" ובין בית המשפט "המחשק", מחקרי משפט, י"ז הוא קובע כדלקמן:            "הלגיטימציה להתנגדות לגירושין ממניעים כלכליים חזקה במיוחד בשל דיני הרכוש הקיימים בישראל כיום. דיני הרכוש הקיימים בישראל קובעים חלוקה "שוויונית" של הרכוש. עם זאת, הנכסים המוגדרים כרכוש כוללים בדרך כלל נכסים ממשיים. בניגוד לכך, נכסים המכונים בספרות המקצועית כנכסי קריירה, כגון: מוניטין אישי, תארים, דרגות מקצועיות וכושר השתכרות באופן כללי, אינם נחשבים בישראל כנכס בר חלוקה. אי הכללתם של נכסי הקריירה "במסת הנכסים" הניתנים לחלוקה, גורמת במקרים רבים לכך שלמרות הרצון לחלוקה שוויונית של הנכסים, בן הזוג שלא פיתח נכסי קריירה נפגע מן הבחינה הכלכלית עקב הגירושין. למרות בעיה זו, כמעט שאין מקרים שבהם בתי המשפט סוטים מן החלוקה השוויונית בשל צרכים מיוחדים של בני הזוג או בגלל הבדלים בכושר השתכרות עתידי. יתרה מזו, בישראל אין מנגנון של תמיכה אחר גירושין בדומה ל- Alimony, שהיה מקובל בעולם המערבי. במקביל לכך, טרם התפתחו בישראל מנגנונים חדשניים שיאפשרו פיצוי לבן זוג על הפסדי הקריירה שנגרמו לו במהלך הנישואין. נדמה לי, שעל רקע החסרים בדיני הרכוש הקיימים, אי ההסתפקות בזכויות הרכוש שמקנה הדין הקיים, והתניית ההסכמה לגירושין בהגנה כלכלית אמיתית היא בהחלט הגיונית".              

    נכסים עסקיים מוחשיים ולא מוחשיים

     עד לפני מספר שנים משרד עו"ד, משרד רו"ח, מפעל, בית חרושת או קליניקה רפואית של בן זוג - לא נכללו במסגרת הנכסים שיש לאזן לעת גירושין. היום גישה זו נבחנת מחדש.  כיום ברור לחלוטין, שאם ברשותו של הבעל (או של האישה - אך זה יותר נדיר) בית חרושת, מפעל, חנות או עסק שהוקמו במהלך חיי הנישואין, ואף אם הוא מנוהל בלעדית על ידי אחד מבני הזוג ולשני אין מושג קלוש על דרך ניהולו - זכאי בן הזוג האחר למחצית מערכו, אם יגיעו בני הזוג לידי גירושין, אלא כן אם הוסכם אחרת בהסכם יחסי ממון אשר נחתם בין הצדדים, ואושר כדין.  על פי ההלכה הנוהגת כיום, כל נכס עסקי מוכר לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג לעת גירושין. נכס זה שהוכר לצורך חלוקה כנכס משותף לבני הזוג קרוי מוניטין עסקי. קרי: למשרד עורכי דין (לחנות מכולת, למפעל בטון וכו) יש שווי, ויש דרכים לקבוע את שוויו על פי כללים מקובלים המשמשים בהערכת שווי של נכסים.

     


    --
    זהו שמי וזו חתימתי ((-:
    24/11/09 17:16
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 17:16:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    לדעתי, השאלה היא עד כמה כושר ההשתכרות נובע מכישורים אישיים

    אל מול תרומת התא המשפחתי לכושר ההשתכרות.

    דהיינו האם בזכות הכישורים האישיים אחד מבני הזוג יכול היה להגיע לאותו הישג

    גם בהעדר התא המשפחתי, אולי יותר ואולי פחות.

    לא בטוח שזה ניתן למדידה אקטוארית בלבד. ( אולי מבחני IQ , פסיכומטרי? )

     

    אגב נדמה לי שיש מקצועות שאינם ברי איזון אלא נטו כישורים אישיים כגון עו"ד, רו"ח,רופאים,

    תקנו אותי אם אני טועה.

     

     

     

     


    --
    עו"ד ספיר בן צוק
    www.altavista.co.il
    משפט מסחרי, בנקים, קניין רוחני.
    24/11/09 17:20
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 17:20:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    * לדעתי כל פסק דין הגיוני להמשך חיים תקינים אחרי הגירושין הוא פסק דין ראוי. שבוע טוב

    --
    לא איכפת לי מה תכתוב עלי, כל זמן שתאית את שמי נכון
    24/11/09 17:32
    1
    דרג את התוכן:
    2009-11-24 17:54:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי יעל,

    כמו בכל פסק דין של דיני משפחה שאת מביאה לכאן ,צפה ועולה מערכת יחסים משפחתית סבוכה וכואבת ועל כן למרות הענין הרב שבמטריה המיקצועית נראה לי כי קשה היה לי לעסוק בתחום רגיש זה.

     

    אין לי ספק בדבר הנכונות של הלכת איזון נכסי קריירה ובוודאי במקרה הנדון בפסק הדין.

    נראה לי מאד נכון שצריך כאילו לזרוק לתוך הסל את כל נכסי ההשתכרות שנצברו בנישואין , מהם להוריד מרכיבים אישיים כמו כישרון אישי, תכונות אופי אישיות מובהקות שמהוות מדד בהצלחה מיקצועית כמו מוטיבציה או חריצות , ואז לאזן.

     

    אני תמהה נוכח חלוקת יתר הרכוש כולל הדירה מחצית במחצית מאחר ולא ניתן אישור או תוקף להסכם שעשו הצדדים בינהם .

    הרי מוסכם כי האישה הביאה עימה כמעט דירה שלמה לנישואין , מכספי דירה זו נקנתה הדירה האחרת , והבעל לא הביא כלום . מוסכם גם כי האישה הביאה לתוך חיי הנישואין סכום כסף מכובד שקיבלה בפיטוריה ששימש לצרכים משפחתיים . האם לא ניתן היה לאזן זאת ? מדוע חילק מחצית במחצית ? 

    24/11/09 17:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 17:35:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בהנחה שהבאת את כל הפרטים הרלוואנטיים - צודק והוגן.
    24/11/09 17:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 17:42:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    עו''ד דין יקרה

     צירפת חלק מפסק הדין

      ראוי היה כי תשקיעי 20 ש''ח

      לצורך רכישת פסק הדין כולו

       כדי לא לגרום לתגובות מטעות

     


    --
    .
    24/11/09 18:34
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 18:34:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מתבונן מרחוק 2009-11-24 17:42:00


    עו''ד דין יקרה

     צירפת חלק מפסק הדין

      ראוי היה כי תשקיעי 20 ש''ח

      לצורך רכישת פסק הדין כולו

       כדי לא לגרום לתגובות מטעות

     

     

     אני מנויה של אתר פסק דין ויש לי את פסק הדין בשלמותו.

    אין אפשרות להעלות אותו כאן לאתר הקפה, מפאת מגבלת מקום של הקפה.


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    24/11/09 21:46
    0
    דרג את התוכן:
    2009-11-24 21:47:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    בעניין ההשכלה וקרירה של בני זוג , דברי השופט משכנעים מאד. והפסיקה ראויה לטעמי.

    בעניין הדירה ,השופט נכנס לענין מאד טכני ובעבור שלא אישרו  הסכם כתוב בבית המשפט, הוציא השופט מתחת יד האשה נכס שברובה שלה.. עצם העובדה שגם בבית המשפט לא סתר הבעל את העובדות לא שינו את הפסיקה..קטונתי מלהבין את המהלך, ובזה אני מצטרף לדבריה של דנה...

    24/11/09 22:16
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-11-24 22:16:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    להפיג מעט את הרצינות ובלי קשר למקרה דלעיל ,אספר סיפור עממי ששמעתי מאבי ז"ל :

     

    פעם, רבו שני אחים על ירושת אביהם . הבכור טען , כולה שלי.

    הצעיר טען : חצי חצי כמקובל. משלא הגיעו לעמק השווה פנו לשופט

    - מה בקשתך שאל השופט את הבכור ?

    -כבוד השופט! כל הירושה שלי! כי אני טיפלתי באבי

    בעודו בחיים ולא אחי.

    פנה השופט לצעיר : נו? מה אתה אומר על טענת אחיך ?

    - כבוד השופט! אני דורש כמקובל, שוויון , חצי לו וחצי לי .

     

     אז אני פוסק , אמר השופט :

    - שלושת רבעי הירושה לבכור, ורבע לך אתה הצעיר .

     נגש הצעיר לשופט ואמר:

    - כבוד השופט לזה אתה קורא שויון?

    כן! בודאי! בני, ענה השופט , אחיך ביקש את כל הירושה 

    הפחתי לו רבע ואתה ביקשת את חצי הירושה הפחתי לך רבע

    מה זה אם לא שויון ? 

     ועליכם השלום! .

      


    --
    בברכה, עזרא מורד


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "תשלומים עיתיים לידי אישה שאינה משתכרת"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה