נמאס לך לעבוד קשה בשביל אחרים, ובסתר לבך את מטפחת חלום על עסק משלך? ואולי דווקא יש לך עסק, ונמאס לך מכאב הראש והאחריות? איך תדעי מה באמת מתאים לאופי, ליכולות וגם למגבלות שלך?

עשרה סימנים שמתאים לך להיות עצמאית:

1. את אוהבת סיכונים ומתמודדת היטב עם אי־ודאות

2. את מאמינה בעצמך

3. את זקוקה לחופש פעולה גדול במיוחד

4. את בעלת מחויבות גבוהה.

5. יש לך גמישות מחשבתית.

6 את מוכנה להתמסר לקריירה.

7. יש לך אורך נשימה.

8. יש לך מידה בריאה של חשדנות.

9. את יזמית בנשמה

10. לא נוח לך במסגרות.

עשרה סימנים לכך שמתאים לך להיות שכירה:

 1. את מחפשת יציבות וביטחון.

 2. את נלחצת משינויים דרסטיים.

 3. יש לך צורך חזק בשייכות

 4. את לא משתגעת על אחריות.

 5. את מצויינת בעבודת צוות.

 6 .אין לך צורך לקבוע את הנורמות בעצמך.

 7. את רוצה איזון בין החיים הפרטיים לקריירה.

 8. יחסך לכסף בעייתי.

 9. את לא יכולה להתחייב טוטאלית.

 10.עוד לא החלטת מה תרצי לעשות כש"תהיי גדולה    ."     

רק לא לשכוח שרוב בני האדם מייחלים לשינוי לפני שהם יודעים את מהותו.

כדי להתקדם צעד נוסף, רצוי לברר מהו תחום העיסוק שמתאים וטבעי לכן לעסוק בו. העיסוק אמור להתאים לאישיותכן ולכישוריכן, בין אם אתן שכירות או עצמאיות.  

   בהצלחה

רונית מרום אדריכלות ועיצוב פנים

הייתי מוסיפה לצד העצמאית גמישות מחשבתית ויכולת ללמוד מטעויות.

זה חשוב גם לשכירים, אבל לעצמאים שעובדים לבד ואין להם מי שיכוון ויתקן אותם זה הרבה יותר חשוב.

מנסיוני בהדרכה של אלפי יזמים ויזמיות במסגרת קורסים וביעוצים אחר כך, אני מצאתי שיש צורך גם במשמעת עצמית, ביכולת שלך להניע את עצמך לפעולה,יכולת להתמודד עם מצבים רגשיים של דחיה, חוסר סבלנות, יריבות וגסות רוח.

חשוב לא פחות לעבוד על הגישה האישית לכסף ולנטרל ממנה את החסמים שמפריעים  בעבודה השוטפת. ראיתי בעלות עסקים שקפצו בעשרות אחוזים בפרק זמן של חצי שנה רק מעבודה על הנושא הזה.

לשכירות, חשוב לשים לב שהנושא של יזמות פנים ארגונית מתחיל לחלחל גם למחלקות של ארגונים גדולים. גם אם את לא נוטה לקחת סיכון, חפשי את הדרך ליזום גם כשכירה וכך תוכלי להגדיל את תרומתך לארגון שבו את מועסקת.

כשכירה לשעבר בתפקידי ניהול נחשקים

 וכעצמאית היום שהקימה יש מאין

אני חייבת לתרום טיפ משלי שנוגע לחסינות הנפשית  -

במעבר ובקבלת ההחלטה המקצועית  האם להיות שכירה או עצמאית -

צריך לקחת בחשבון שלהיות יזם  בעל עסק משלך, זה אומר לחיות הרבה ימים בשנה עם נטייה ל"מאניה דיפרסייה".

כשכיר- המשכורת מתקתקת .

כעצמאי - אתה האחראי הבלעדי לייצור ההכנסה שלך-  התנודות בין יילך או לא יילך, יכניס או יפסיד, להמר ולקחת סיכון או לשבת בשקט, משפיעים ישירות על הלך הרוח וזה משליך  על המשך האמבציה והמוטיבציה . לכאן או לכאן. לטוב או לרע.

אני בעד לעשות ולטעות ולעשות ולטעות וללמוד. ובעיקר להפנים את עיקרי המשולש הקדוש-

חוסן נחישות והתמדה.

עצמאות, לטעמי, היא הרבה יותר אופי מהגדרה.

יש לא מעט אנשים עצמאים שעובדים במסגרת ארגון כשכירים. והם מאופיינים ב"דרייב" חזק, אחריות אישית גבוה, מחויבות לתוצאות, חוסר איזון (או בשמו ה"ארגוני" - וורקוהוליזם). עליהם אומרים שהם "עובדים כאילו זה העסק של אבא שלהם"..

במעבר משכיר לעצמאי (או ממקבל משכורת ממישהו אחר, למקבל משכורת מהלקוחות שלך), אני חוויתי על עצמי, ורואה לקוחות שלי חווים על בשרם, את הצורך ב"שינוי דיסקט"בראש.

זו חשיבה אחרת.

אין משכורת קבועה, ואם קשה לך עם זה - שלח קורות חיים וחפש עבודה כשכיר.

אין סדר יום קבוע.  אין את שגרת היומיום כשכיר, שקם בבוקר (בשעה די קבועה), מגיע למשרד, ומשם היום מתגלגל בין פגישות למטלות עד שעת עזיבת המשרד.

את זו שמניעה את הגלגלים של העסק שלך. את השיווק. את הקשר עם הלקוחות. את מתן השירות.

וכיזם מתחיל- גם מתעסקת בכל הלוגיסטיקה (ניירת, הנח"ש וכו) שכשכירה את לא פעם פחות חשופה לה.

ואגב בטחון כלכלי - בעולם של היום, בטחון כשכירה הוא לא פעם אחיזת עיניים. עיין ערך המשבר האחרון.

זו תלות בינארית בהכנסה - יש משכורת, או שאין. אין פה אמצע. בעוד שכעצמאית את לא פעם "מפזרת סיכון" למול סל של לקוחות.

אחת התובנות הרציניות שלי היתה כי מי שאחראי לחוסר איזון הוא...אני.

אני הוורקוהוליסטית, והמעבר ממהגדרה כשכירה לעצמאית לא שיפרה את המצב..

איריס שטרסמן, www.m-power.co.il

אכן דיון מעניין!

כבעלת ארגון שבו אנו מציעים גם אפשרויות שונות לעבוד כעצמאיות, ללא יחסי עוסק מעסיק מחד, אך גם ללא סיכון כספי מאידך,

 וגם מספקים תמיכה וליווי עסקי, 

אני רואה דברים מזווית קצת שונה-

 בעניי התכונה של למצוא איזון בין חיים פרטיים וקריירה, נכון גם לכזו שרוצה להיות עצמאית.

זה לא בלתי אפשרי, זה עניין, כמו בכל דבר בחיים , של בחירה.

אני דוגמא חיה לזה, הקמתי את העסק שלי רק לאחר שהפכתי לאם, בגלל הצורך שלי להיות נוכחת בגידול המהממות שלי.

ולא תתפסו אותי עונה לטלפון בשעות בהם אני איתן. (וזה הרבה יותר שעות מאשר אמא שכירה במשרה מלאה)

ד"א לפני העסק הנוכחי שלי, הקמתי מס' יזמויות שעות סיפור, ימי הולדת, מכירת בגדים בבאזרים, ועוד...והמשותף לכולם היה שלא היה בהם סיכון כלכלי (קוסינגנציה ועוד פטנטים שהמצאתי..) מתוך כך אני מאפשרת לנשים ואמהות בפרט, להקים עסק ללא סיכון כספי, כך שגם ההגדרה "אוהבות סיכון" לגבי הרוצות להיות עצמאיות היא לא מחוייבת המציאות. (גבי, אני יודעת מה תגידי)

 לגבי הוודאות אני מסכימה מאוד שנשים שאוהבות וודאות ורוצות שליטה בחייהן, מומלץ להן להשאר במקום המוכר והנוח, כשכירות למרות שזוהי אחיזת עניים של בטחון, זוהי אחיזת עניים מוכרת :)

יקירתי ראשית תודה רבה סופכלסוף הרמת דיון שאינו קשור בנדל"ן / כרישי נדל"ן / גברים שמתעסקים בנשים ונדל"ן ויש להם עודף כסף וזמן לעשות אותן ואת זה

או בקיצור דיון שיש לי מה לומר בו

אז לפני שאני בכלל ישכח למה נכנסתי לפה מלכתחילה ..............טוב שניה אני חייב להזכר ................................

אז ככה לגבי העצמאית אני הייתי מוסיף כמה סעיפים

11 . לדעת שמרגע זה ואיילך אין יותר את מי להאשים בכישלונות

12 . את מוכנה להשאיר תמונה לבעל ולילדים כדי שיזכרו איך ניראת אמא / אישתו  

13 . לדעת שמרגע זה ואיילך יש לך שותף סמוי שלא עושה כלום , לא משתתף איתך בהפסדים אבל לעומת זאת מהרווחים הוא לוקח בשמחה 50% ואם נדמה לו שאת מרמה אותו הוא גם ידרוש ממך מסמכים 7 שנים אחורה

זהו בשלב זה אם יהיו לי רעיונות נוספים אני אחזור

צטט: ayal adiri 2009-11-24 22:26:55

יקירתי ראשית תודה רבה סופכלסוף הרמת דיון שאינו קשור בנדל"ן / כרישי נדל"ן / גברים שמתעסקים בנשים ונדל"ן ויש להם עודף כסף וזמן לעשות אותן ואת זה

צודק יקירי, אבל מה לעשות שאני חובבת נדלן עוד מגיל צעיר???

יש לי מחוייבות גם לקהילת נשים בעסקים, לכן העלתי היום דיון כאן :-)

ולגבי שאר הסעיפים שלך אתייחס מחר

(ככה זה שחוזרים מהעבודה בשעה כזו, הגבול בין החיים הפרטיים לעיסקיים טושטש כבר מזמן)

:-)

צטט: מרום-design 2009-11-25 00:07:47

צטט: ayal adiri 2009-11-24 22:26:55

יקירתי ראשית תודה רבה סופכלסוף הרמת דיון שאינו קשור בנדל"ן / כרישי נדל"ן / גברים שמתעסקים בנשים ונדל"ן ויש להם עודף כסף וזמן לעשות אותן ואת זה

צודק יקירי, אבל מה לעשות שאני חובבת נדלן עוד מגיל צעיר???

יש לי מחוייבות גם לקהילת נשים בעסקים, לכן העלתי היום דיון כאן :-)

 

ולגבי שאר הסעיפים שלך אתייחס מחר

(ככה זה שחוזרים מהעבודה בשעה כזו, הגבול בין החיים הפרטיים לעיסקיים טושטש כבר מזמן)

:-)

 

ועל זה בדיוק כתבתי בסעיף 12 שלי

ברוכה השבה הביתה !

שלום

חוץ מהתגובה האחרונה .. שכלל לא מובנת לי .. מה לרגליים ולזה ..

אני בהחלט חושבת שהיום כל הנושא של השכירות הוא יותר מאחיזת עיניים , זה הטבע של האנושות כולה

שמחפשת עוגן וביטחון . זו הסיבה שאנשים מתחתנים (ואח"כ מתגרשים ... ) , זו הסיבה שמחפשים יציבות בעבודה

(ונקלעים למשבר כלכלי כמו היום .. ומוצאים את עצמם באמצע החיים מחוץ למעגל העבודה ... )

רק מי שמצליח להבין שאין דבר כזה ביטחון בחיים , יכול להרים את עצמו - לפעמים יותר מפעם אחת - מהקרשים

ולעשות מעשה !!! המעשה הוא לא "לשבור את הכלים ולא משחקים" .. אלא להתחיל לפעול בכיוון של עצמאות על מנת

להגיע לעצמאות כלכלית . זה בסדר להיות שכיר ,,,, כל עוד אתה יודע שזה רק קרש קפיצה ... !!!

מהי עצמאות כלכלית אתם שואלים ????? כל מי שקרא לפחות ספר אחד של רוברט קיוסאקי ומכיר את המשוואה הנפלאה , הריבוע של קיוסאקי , שעובד על עיקרון ה- 20/80 או 10/90 - שאומר שרוב האנשים בעולם הם שכירים או עצמאים (80%/ 90% ) - עצמאי זה למעשה מעסיק שמעסיק קודם כל את עצמו - הם הרוב הדומם שמשמן את הגלגלים במכונה הענקית הזו שנקראת עולם העבודה .

לעומתם 20% או 10% הנותרים הם בעלי עסקים או משקיעים - והם , הדגש הם, בעלי ההון . הם למעשה מחזיקים את העולם .

מאחר ורוב העולם החופשי מתנהל עפ"י מדיניות קפיטליסטית - בעל ההון הוא בדר"כ מקורב לשלטון , בעל המאה הוא בעל הדעה !

כלומר , לא די שיש לו הון - הוא גם זה שיכול לקבוע אם לי ולך .. תהיה מחר עבודה !!! לא מאמינים ????? תפתחו עיתון ותיראו בעצמכם , לב לבייב - אפריקה ישראל , אילן בן דב - פרטנר , עוף העמק - שרק עכשיו פתחו את שעריו מחדש וכל העובדים המסכנים שרק אומרים תודה על זה שנותנים להם לעבוד בתת-תנאים וגם אם משלמים להם משכורות רעב ..

 לעומתם ובמרחק שנות אור מאותם אומללים יושבים בירושלים כמה מאות נבחרי ציבור ומלחכי פינכה שאותם לא מעניין שום דבר ..

הבטיחו להם עלייה בשכר והם יקבלו אותה גם אם העולם יישרף מול העיניים שלהם . אצלם אין אבטלה ואין השלמת הכנסה .. ועדיף שאני לא אמשיך ... כי עולה לי הלחץץץץ דםםם מרגע לדודלי .....

הבנתם את התמונה ??????

אז אם אתם צריכים עוד הסברים על ההבדל בין שכירים לעצמאים - תפנו אלי .. אני בדרך לעצמאות

הלו ורה האמיתית

rlus2513@gmail.com

כעצמאית לאורך שנים ומאמנת אישית ,אני חווה עם האנשים שפותחים עסק חדש ,את ההתרגשות ,עשייה ,יצירה אישית ועוד. אולם ישנו הפאן הדורש מיומנוית מרובות שיש להכניס לארגז הכלים באופן שוטף ,כמו שיווק שלעולם לא מסתיים ,פירסום,כתיבה ,מזכירות ,ניהול זמן ,הצגה בפני קהל ועוד ועוד.

אולם קיים פער שאי אפשר להתעלם ממנו ,בין תחילת העשייה והיצירה לבין קבלת התוצאות ומזומנים בבנק . באימון טוענים שפעולות חדשות יוצרות מציאות אחרת ,אולם אל לנו להתבלבל,לעיתים זה לוקח שנים של עבודה.שמעתי בעלת עסק שאמרה :" אני כמו נמלה ,אוספת פרור ועוד פרור" המסר העיקרי שלי הוא שלא כולנו נשתתף בתוכנית ריאלטי שתקפיץ אותנו למודעות. רובנו נאלץ לעבוד במשך שנים על מנת לייצר בסיס לקוחות איתן ומכניס,חשוב לאמר את זה במיוחד ליזמיות צעירות /בעלות עסק מתחיל . זמן ,זמן ועוד זמן ואז עם עבודה עקבית מגיעות התוצאות .

בהצלחה !!

קישור למאמר שכתבתי בנושא :" לחיות את החלום בעיניים פקוחות"

http://www.articles.co.il/article/54013

תהנו.