אשמח לתגובתכם לבלוג שנוגע בליבה של הרפואה המשלימה

" נזכרתי בעברי כרוקחת אחראית בבית מרקחת במרכז הארץ שם צצו מידי פעם שאלות והתלבטויות דומות של אנשים בנוגע לסטרפטוקוק שאינו מרפה מדלקות הגרון, מהאי קולי שמסרב להסתלק ממערכת השתן, מהקנדידה אלביקנס הסוררת שממשיכה לבקר בנרתיק הנשי ופרזיטים למיניהם שמבקרים תכופות או מידי מספר שנים את ביתינו הקט- הגוף."

המחלה כיישות נפרדת
השבוע נתקלתי בשאלתו של פציינט שנקלע לבית טבע בו נכחתי "מה אני יעשה עם ההליקובקטר (חיידק מעכ' העיכול) שלי".
כבר כמה שנים הוא מטופל באנטיביוטיקות ,ושאר תרופות לקטילת ההליקובקטר שלו וכשעושה אתנחתא בטיפולים החיידק חוזר.
נזכרתי בעברי כרוקחת אחראית בבית מרקחת במרכז הארץ שם צצו מידי פעם שאלות והתלבטויות דומות של אנשים בנוגע לסטרפטוקוק שאינו מרפה מדלקות הגרון, מהאי קולי שמסרב להסתלק ממערכת השתן, מהקנדידה אלביקנס הסוררת שממשיכה לבקר בנרתיק הנשי ופרזיטים למיניהם שמבקרים תכופות או מידי מספר שנים את ביתינו הקט- הגוף.
ברגע שאני מקשיבה לסיפורים לפרטי פרטים בשיא האמפטיה אני שואלת את עצמי שוב ושוב האם החיידק הוא האדם שמולי או האם הוא יישות נפרדת, האם האדם מולי הוא מארח למופת או החיידק תפס חזקה בבית המארח.
אין ספק שהחיידק הופך פרזיט שוה זכויות בגוף האדם , המארח הופך להיות דומה למתארח.
אחרי שנים של טיפולים אלטרנטיבים בחידקים, וירוסים, פרזיטולוגים אלו אני חייבת להבאיר את  הבנת המקרה. החיידק לא עוד מעניין ובר התייחסות אלא הגוף ומי שמפעיל ודואג לתחזוקתו הוא הכתובת לטיפול.
לא עוד אנטיביוטיקות חזקות ומשופרות שהורגים את החיידק ואת המארח , לא ממליצה על כדורים קוטלי פטריות ופוגעי כבד,לא רואה ממטר את החיידק המתארח אלא רק את המארח בכבודו ובעצמו.
הרי לא יתכן שבביתי הקט תפלוש חבורה של פורצי גבול, שיכנסו ויעשו בו כבבת עינם מבלי שאגיב, שאזמין משטרה, שאשתלט על הפורעים, שאבדוק את מנגנוני הבטחון, שאשפר ביצועים..
למה שגופינו יתן לכל מיני חיידקים פורצי גבול להתמקם ולהתרבות ולהרוס כל פינה טובה עד שהמארח- הבן אדם יהפוך את עורו את מאוויו ורצונותיו ויהיה לעוד חיידק מיני רבים שמתארחים בקירבו.
האם זה קורה בגלל שאנחנו חיים בתקופה שהאדם הוא חלק מעדר, שאיבד את דמותו האמיתית זו שקשורה לשורשים הטבעיים ומתפקדת בצורה מחוברת לייעודו , שהאדם המארח הינו חלק מחברה שמוקיעה את הייחוד, את הזרימה הטבעית והיא תקועה בפקק, בכיתות סגורות ומורות מתריעות ,צריך ריטלין שהילד יהיה קשוב, אסור לבוא לכיתה חולים שלא נדביק אחרים וכדאי ללכת בתלם, כי החריש עמוק ואסור להסתכל הצידה ולשאול שאלות.
פתאום הבנתי שהמחלה היא היישות , שהאדם לא נמצא שם בכלל ואיך יתגבר על המחלה איך יחזק ויחסן את גופו שבעצם הגוף-נפש מוחלש בכל צורה שהיא בחינוך, בעבודה, בבית ובקופ”ח..
אפשר להתגבר על מחלות לפני שנוצרות
אז תשמעו את מה שמאוד מפתיע, ניתן להתגבר על כל המחלות האיומות הללו לבד בלי כל מיני כימיקליים קטלניים.
ניתן אפילו יותר מכך להבין ע"י סימנים שהגוף נותן לפני המחלות איך להחזיר אותו לאיזון שבכלל לא יארח כל מיני חיידקים ופרזיטים למיניהם, ניתן להיות כל כך חזקים והחלטיים שהמחלות יפחדו להתקרב, שהרצון והמעשה יהיו אחד.
אז מה עושים :
רב השיטות ההוליסטיות מתיחסות לאדם בטיפול כיישות עצמאית יחודית ומתבדלת , ע"י חיזוקו ,האצת מערכת החיסון והקטנת הקרקע הפוריה לצמיחת חידקים ואחרים, נגמל האדם מהמתארחים ומסוגל להשתלט ולטפח את ביתו.
הדבר נכון לכל המחלות והסמפטומים הנוצרים באדם ,רק בידינו הכוח לשנות ולהבריא, אין בידי תרופות כימיות לשנות את האדם אלא רק להחלישו ולטפל במחלה.
אני רואה לאורך שנים את התלות החזקה עם תרופות קונבנציונאליות, שלגוף כבר אין כוח להשתלט מחדש על המערכות, ובהרבה מקרים צריך לנפץ את המערכת ולבנותה מחדש בצורה בריאה יותר.
השיטה ההומאופטיה הקלאסית היא מעמודי התווך של טיפולי גוף נפש, כמובן שחייבים לפנות להומאופטים מנוסים ומקצועיים, הרפואה האיורוודית שגיליתי בשנים האחרונות , מבוססת על חכמה עתיקה שרלוונטית גם בימינו ונותנת כלים להבנת הכוחות השולטים באדם ואיזונם.
הרפואה הסינית , הטיבטית, מיקרוביוטיקה, תזונה מתאימה ועוד שיטות הוליסטיות שהאדם במרכז
כל בעיה יכולה להפוך להזדמנות, נולדים סימפטומים כדאי לטפל בגוף .המטפלים הם קואצ'רים לאימון וחיזוק האדם.
בכל שנותי כרוקחת קונבנציונאלית, עם נטיה מקצועית לאלטרנטיבה , נוכחתי שמחלות כרוניות  קשות ועיקשות ניתנות לריפוי כשמתקיים המשולש הקדוש :המטופל המודע, המטפל המקצועי ושלוב מקצועי ואחראי בשלובי תרופות- צמחים ואורח חיים עד לאיזון ,הטבה ולעיתים הבראה.