קבוצת אסטרונומים מהעולם, בראשות ד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן, הצליחה לצפות בפיצוץ של כוכב ענקי, הגדול פי 200 מהשמש. רק כדי לסבר את האוזן, בפיצוץ של  כוכב גדול (סופרנובה) ליבת הכוכב הופכת לברזל עוד לפני הפיצוץ. במקרה שלפנינו, בליבת הכוכב נוצר חמצן שגרם לפיצוץ בעוצמה רבה עוד יותר.  

במשך כשנה וחצי מאז האירוע, המדענים הצליחו למדוד את כמויות היסודות החדשים שנוצרו. תהליך המחקר עדיין נמשך מתוך הנחה שהסופרנובה יוכל לספק תובנה לראשית היקום. על פי סברת האסטרונומים, לפני המפץ הגדול היקום כולו הכיל מימן והליום (סוג של גז), כשאותם יסודות יצרו כוכבים ענקיים שנשרפו במהירות לפני התפוצצותם. התהליך יצר יסודות כבדים יותר, אשר בסופו של דבר שימשו ליצירת בני אדם וכוכבי לכת.  

בראיון לכתב העת היוקרתי "Nature" המתפרסם השבוע, ד"ר גל-ים מספר שזהו בהחלט אירוע שלא ראינו קודם לכן. "אין כאלה כוכבים בגלקסיה שלנו או בגלקסיות קרובות אחרות. מדובר בכוכב מדהים ביופיו." באותה נשימה, אותו כתב עת מציין שממצאי המחקר תואמים תחזיות שמדענים ישראליים הגו עוד לפני כמה עשורים - הרבה לפני שהיה ניתן לחזות בתהליך הנ"ל. אכן ציון של הערכה למדע הישראלי מביטאון מכובד ונחשב.  

אין לי ספק שהידע המדעי שיצטבר ממחקר פיצוץ ה'מגה כוכב' יתרום ויסייע רבות לאנושות. יהיה מעניין לעקוב ולראות אם יתרחשו תופעות נוספות בקנה מידה דומה או גדול יותר.   

כמה תיקונים ותוספות:

תאוריית המפץ הגדול לא מדברת על מה שהיה לפני המפץ הגדול. לפי אחת הפרשנויות הזמן והמרחב התחילו עם המפץ הגדול ועל-כן אין מה לדבר על זמן שהוא לפני המפץ. בכל מקרה, מה שקרה בחלקיקי השניה הראשונים למפץ, הוא יותר ספקולציה מאשר תאוריה מבוססת.

לפי התאוריה, סמוך למפץ לא היה קיים חומר כפי שאנחנו מכירים היום אלא אנרגיה מרוכזת מאוד. זהו המצב שאותו מנסים ליצור בקנה מידה זעיר ולזמן קצר במאיץ LHC. כמיליונית השניה אחרי המפץ החלו להווצר פרוטונים וניוטרונים, אבל רק כ-380000 שנה אחרי-כן הטמפרטורה ירדה מספיק כדי שיווצרו אטומים. רובם היו אטומי מימן וחלקם הקטן הליום ודאוטריום.

בשל חוסר הומוגניות מקומית נוצרו ריכוזים של חומר שבהשפעת הכבידה התקבצו והפכו כוכבים וגלקסיות.

בכוכבים עשויים מימן נוצר תהליך של היתוך שיוצר חומרים כבדים יותר ופולט אנרגיה. אבל תהליך ההיתוך פולט פחות ופחות אנרגיה ככל שהיסודות כבדים יותר וביסודות הכבדים מברזל הוא צורך אנרגיה. לכן, יסודות הכבדים מברזל אינם יכולים להווצר בתהליך הבערה של כוכבים.

ההשערה היא שכל החומרים הכבדים מברזל נוצרו בתהליכים "אלימים" עתירי אנרגיה כמו סופרנובה ופיצוצים גדולים אחרים.

התאוריה על פיצוץ של hypegiants אינה חדשה, אבל זו הפעם הראשונה שפיצוץ כזה נצפה.

צטט: רפי מור 1 2009-12-06 16:46:16

כמה תיקונים ותוספות:

 

תאוריית המפץ הגדול לא מדברת על מה שהיה לפני המפץ הגדול. לפי אחת הפרשנויות הזמן והמרחב התחילו עם המפץ הגדול ועל-כן אין מה לדבר על זמן שהוא לפני המפץ. בכל מקרה, מה שקרה בחלקיקי השניה הראשונים למפץ, הוא יותר ספקולציה מאשר תאוריה מבוססת.

לפי התאוריה, סמוך למפץ לא היה קיים חומר כפי שאנחנו מכירים היום אלא אנרגיה מרוכזת מאוד. זהו המצב שאותו מנסים ליצור בקנה מידה זעיר ולזמן קצר במאיץ LHC. כמיליונית השניה אחרי המפץ החלו להווצר פרוטונים וניוטרונים, אבל רק כ-380000 שנה אחרי-כן הטמפרטורה ירדה מספיק כדי שיווצרו אטומים. רובם היו אטומי מימן וחלקם הקטן הליום ודאוטריום.

בשל חוסר הומוגניות מקומית נוצרו ריכוזים של חומר שבהשפעת הכבידה התקבצו והפכו כוכבים וגלקסיות.

 

בכוכבים עשויים מימן נוצר תהליך של היתוך שיוצר חומרים כבדים יותר ופולט אנרגיה. אבל תהליך ההיתוך פולט פחות ופחות אנרגיה ככל שהיסודות כבדים יותר וביסודות הכבדים מברזל הוא צורך אנרגיה. לכן, יסודות הכבדים מברזל אינם יכולים להווצר בתהליך הבערה של כוכבים.

ההשערה היא שכל החומרים הכבדים מברזל נוצרו בתהליכים "אלימים" עתירי אנרגיה כמו סופרנובה ופיצוצים גדולים אחרים.

 

התאוריה על פיצוץ של hypegiants אינה חדשה, אבל זו הפעם הראשונה שפיצוץ כזה נצפה.

תודה על התיקונים והתוספות.

אהרון.

צטט: stormsurfer 2009-12-08 04:28:07

איך יכול להיות מצב שבו זמן לא קיים?

צטט: stormsurfer 2009-12-08 04:28:07

איך יכול להיות מצב שבו זמן לא קיים?

מעניין שהעלית את השאלה הזאת, אבל לא שאלת איך יכול להיות מצב שבו אין מרחב.

מנסיוני בענייני תורת היחסות תמיד הדבר שהכי קשה לנו לתפוס הוא שהזמן אינו דבר מוחלט וחד משמעי. אנחנו מוכנים לקבל הרבה יותר בקלות שהמימדים של אובייקט תלויים במערכת הייחוס שממנו אנחנו מודדים אותו, מאשר לקבל את הטענה ששני אירועים שמתקיימים באותו זמן במערכת אחת מתרחשים בזמנים שונים במערכת ייחוס אחרת.

זה קשור כנראה לדרך שבה המוח שלנו תופס את המציאות.

ההנחה שלפני המפץ הגדול לא היו קיימים זמן ומרחב (שבתורת היחסות נתפסים כישות אחת) היא הנחה פילוסופית. מעבר לקושי שלנו לתפוס אפשרות כזאת, אין לנו דרך לסתור או לאושש את ההנחה הזאת.

סטיבן הוקינג בספרו "קיצור תולדות הזמן" (The short history of time) מביא באריכות את הטענה הזאת, אבל להוקינג יש נטיה לערבב בין שאלות מדעיות ופילוסופיות.

מדובר על הסתמכות על תורת היחסות הכללית שמתארת את מבנה היקום ומאפשרת חזרה לאחור.

המרחב והזמן הם חלק ממערכת הקואורדינטות עליה קיים היקום (מטריקת היקום) - ללא שלושת ממדי המרחב, אין יקום ואין את ממד הזמן הרביעי - הוא התקיים רק מהרגע שבו החלו ממדי המרחב.

כמובן יתכן שהידיעות שלנו אינן מושלמות - אבל זה הידע שיש לנו כיום עד שתהיה סיבה להבין את היקום אחרת.

צטט: rtitan 2009-12-20 00:15:42

מדובר על הסתמכות על תורת היחסות הכללית שמתארת את מבנה היקום ומאפשרת חזרה לאחור.

המרחב והזמן הם חלק ממערכת הקואורדינטות עליה קיים היקום (מטריקת היקום) - ללא שלושת ממדי המרחב, אין יקום ואין את ממד הזמן הרביעי - הוא התקיים רק מהרגע שבו החלו ממדי המרחב.

כמובן יתכן שהידיעות שלנו אינן מושלמות - אבל זה הידע שיש לנו כיום עד שתהיה סיבה להבין את היקום אחרת.

 מה זאת אומרת לא היה מרחב לפני היקום? לתוך מה היקום התרחב מהמפץ הגדול? בתוך מה היקום נמצא עכשיו?

צטט: stormsurfer 2009-12-20 00:57:07

 מה זאת אומרת לא היה מרחב לפני היקום? לתוך מה היקום התרחב מהמפץ הגדול? בתוך מה היקום נמצא עכשיו?

למה הזמן קשור למרחב? גם אם אין תנועה של עצמים פיזיקלים, הזמן עובר, אנחנו רק מודדים אותו, כלומר התפיסה שלנו אותו, היא בעזרת התזוזה.

דברים כאלה קשים לתפיסה. המוח שלנו בנוי לקלוט דברים מהמציאות היומיומית והוא מוגבל. אבל מבחניה לוגית טהורה אין לנו סיבה להניח שהמציאות כוללת בהכרח מרחב וזמן.

אתה יכול לשאול גם את השאלה לתוך מה המיקום מתפשט עכשיו? היקום כולל את כל המרחב הקיים אז לתוך מה הוא מתפשט? כשמדברים על התפשטות היקום לא מדובר על תנועה של העצמים ביקום בתוך המרחב. מדברים על התפשטות המרחב עצמו. כלומר, עצמים שאינם נעים במרחב אלא רק בציר הזמן מתרחקים אלה מאלה במרחב.

 כמו שאמרתי, קשה מאד לתפוס את זה.

צטט: רפי מור 1 2009-12-20 09:55:40

צטט: stormsurfer 2009-12-20 00:57:07

 מה זאת אומרת לא היה מרחב לפני היקום? לתוך מה היקום התרחב מהמפץ הגדול? בתוך מה היקום נמצא עכשיו?

למה הזמן קשור למרחב? גם אם אין תנועה של עצמים פיזיקלים, הזמן עובר, אנחנו רק מודדים אותו, כלומר התפיסה שלנו אותו, היא בעזרת התזוזה.

 

דברים כאלה קשים לתפיסה. המוח שלנו בנוי לקלוט דברים מהמציאות היומיומית והוא מוגבל. אבל מבחניה לוגית טהורה אין לנו סיבה להניח שהמציאות כוללת בהכרח תמיד מרחב וזמן.

אתה יכול לשאול גם את השאלה לתוך מה המיקום מתפשט עכשיו? היקום כולל את כל המרחב הקיים אז לתוך מה הוא מתפשט? כשמדברים על התפשטות היקום לא מדובר על תנועה של העצמים ביקום בתוך המרחב. מדברים על התפשטות המרחב עצמו. כלומר, עצמים שאינם נעים במרחב אלא רק בציר הזמן מתרחקים אלה מאלה במרחב.

 כמו שאמרתי, קשה מאד לתפוס את זה.

צטט: רפי מור 1 2009-12-20 09:56:43

צטט: רפי מור 1 2009-12-20 09:55:40

צטט: stormsurfer 2009-12-20 00:57:07

 מה זאת אומרת לא היה מרחב לפני היקום? לתוך מה היקום התרחב מהמפץ הגדול? בתוך מה היקום נמצא עכשיו?

למה הזמן קשור למרחב? גם אם אין תנועה של עצמים פיזיקלים, הזמן עובר, אנחנו רק מודדים אותו, כלומר התפיסה שלנו אותו, היא בעזרת התזוזה.

 

דברים כאלה קשים לתפיסה. המוח שלנו בנוי לקלוט דברים מהמציאות היומיומית והוא מוגבל. אבל מבחניה לוגית טהורה אין לנו סיבה להניח שהמציאות כוללת בהכרח תמיד מרחב וזמן.

אתה יכול לשאול גם את השאלה לתוך מה המיקום מתפשט עכשיו? היקום כולל את כל המרחב הקיים אז לתוך מה הוא מתפשט? כשמדברים על התפשטות היקום לא מדובר על תנועה של העצמים ביקום בתוך המרחב. מדברים על התפשטות המרחב עצמו. כלומר, עצמים שאינם נעים במרחב אלא רק בציר הזמן מתרחקים אלה מאלה במרחב.

 כמו שאמרתי, קשה מאד לתפוס את זה.

 

 

 אני יכול לתפוס את זה, לפי התאור שלך אני רואה את זה כמוניפוח בלון שבתוכו קשורים בגומי בין שתי דפנות פנימיות גולות.

כשאתה מנפח את הבלון, המרחב גודל והגולות מתפשטות מכך שהמרחב מושך את הגומי.

אבל למה נטענת הטענה שאין שום דבר מעבר, שהבלון הוא כל מה שקיים? בגלל שלא ראינו או בגלל שאין חוקים פיזיקליים שיכולים להסביר את מה שנמצא מעבר לבלון? בטוח יש תאוריות שמדברות על זה, גם קראתי כאן בפורום כמה, אז למה הטענה הזאת נטענת?

צטט: rtitan 2009-12-20 00:15:42

מדובר על הסתמכות על תורת היחסות הכללית שמתארת את מבנה היקום ומאפשרת חזרה לאחור.

המרחב והזמן הם חלק ממערכת הקואורדינטות עליה קיים היקום (מטריקת היקום) - ללא שלושת ממדי המרחב, אין יקום ואין את ממד הזמן הרביעי - הוא התקיים רק מהרגע שבו החלו ממדי המרחב.

כמובן יתכן שהידיעות שלנו אינן מושלמות - אבל זה הידע שיש לנו כיום עד שתהיה סיבה להבין את היקום אחרת.

 אם המרחב והזמן הם חלק ממערכת קוארדינטות ותורת היחסות מאפשרת חזרה לאחור,

אז האם אפשר להצביע על הנקודה ביקום בה קרה המפץ ?   או אם מצאו שהגלקסיות

מתרחקות זו מזו, האם אפשר למצוא את נקודת התחלה, גם אם אינן מתרחקות בקווים ישרים ?

. 

 חוץ מכך, אם נטען שהזמן והמרחב מתפשטים ולפניהם היה "כלום", ונאמר לנו שהיקום הוא

בן 13.5 מיליארד שנים, אז האם נקודה פיזית המרוחקת מכדור הארץ (לא משנה הכיוון)

20 מיליארד שנות אור - אינה מאוכלסת ע"י זמן מרחב ?

. 

 האם קיים בקוסמולוגיה, מושג שנקרא "אין סוף" ? לאו דווקא מבחינת גודלו של היקום, אלא זמן

שמתנהג במחזוריות מעגלית, ז"א שאולי "כמותו של היקום" נשארת שווה (לפי חוק שימור האנרגיה)

ותהליכים כמו בריחת הגלקסיות למשל, הן תהליך בתוך "זמן מתעגל" שאינו נע בקווים ישרים

ויכול גם ליצור מצב של התכנסות ?

. 

 האם מישהו יודע את התשובה ?

 

 אני יכול לתפוס את זה, לפי התאור שלך אני רואה את זה כמוניפוח בלון שבתוכו קשורים בגומי בין שתי דפנות פנימיות גולות.

כשאתה מנפח את הבלון, המרחב גודל והגולות מתפשטות מכך שהמרחב מושך את הגומי.

 

אבל למה נטענת הטענה שאין שום דבר מעבר, שהבלון הוא כל מה שקיים? בגלל שלא ראינו או בגלל שאין חוקים פיזיקליים שיכולים להסביר את מה שנמצא מעבר לבלון? בטוח יש תאוריות שמדברות על זה, גם קראתי כאן בפורום כמה, אז למה הטענה הזאת נטענת?

 

עליך לזכור שאנלוגיית הבלון היא רק מודל מן המציאות הקרובה שאנחנו מכירים. המודל עוזר לנו להבין את הדברים שאנחנו לא באמת יכולים לתפוס. הבלון הוא בעצם מרחב דו מימדי עקום שמוכל בתוך המרחב התלת מימדי שאנחנו מכירים. עבור יצור דו מימדי שכל המציאות שלו היא בתוך הקרום הדק של הבלון (שאם היינו רוצים לדייק עובייו היה צריך להיות שווה לאפס) הכיוונים הניצבים לקרום הבלון, כלומר לתוך הבלון או החוצה מהבלון, אינם קיימים. כל מה שקיים הוא קרום הבלון. אם הבלון הולך ומתכווץ עד שהוא נעלם לגמרי לא נשאר מרחב כלל.

כמובן שאנחנו יכולים להניח שגם המרחב התלת מימדי של היקום שלנו מוכל בתוך מרחב ארבע-מימדי שבתוכו הוא מתפשט. אבל עבורנו - היצורים התלת מימדיים החיים במציאות תלת מימדית, מרחב ארבע-מימדי לא קיים. (שים לב שאני מדבר על המרחב ולא על המרחב-זמן). אם נניח שהבלון שלנו הוא בעובי אפס, הרי שלא נוכל לגעת בו, לחוש בו או לקבל ממנו איזה סימן כלשהו. עבורנו הוא פשוט לא קיים. גם עבור היצור הדו-מימדי שחי במרחב הזה המציאות שלנו אינה קיימת והוא יכול לחלוף באופן חופשי דרך החומר שאנחנו מכירים בלי לקבל ממנו כל סימן.

לכן, אם המרחב שלנו מתכווץ עד שהוא נעלם לגמרי, לא נשאר שום מרחב עבורנו.

ומכאן גם התשובה לע': "האם אפשר למצוא נקודת התחלה?"

אנחנו מודדים נקודות בתוך המרחב. אם המרחב כולו מתכווץ לנקודה, אין לנו מרחב שבו נוכל למדוד מיקום. כל הנקודות שהיום אנחנו יכולים לסמן במרחב שלנו היו נקודה אחת. במלים אחרות, כל הנקודות הן נקודת ההתחלה.