עברנו לדיון על קריאיטיב פרסומי. בקיצור לתכל'ס. יוצרים וכולם מוזמנים. זקוקים לרעיונות. תסריטאים. קופירייטרים. מפיקי תשדירים ויראלים. מומחים לשיווק ויראלי. בעלי מצלמות וידיאו. אנשי קולנוע...כל מי שיש לו עניין בקידום תדמית ישראל בעולם.

כיצד בואם של מדונה ומשלחת הכוכבים מהעולם לארוחת החג בראש השנה של המרכז לחקר הקבלה, תשפיע על תדמיתנו בעולם? רק לברכה!

האם לנוכחות או אי-נוכחות של תיירים השפעה על הפסיכולוגיה הלאומית שלנו? לתחושת חיבור שלנו אל העולם? לניכור, להתבודדות, להתנתקות? לעשיית שטויות ברמה המדינית? להתחזקות כוחות בדלניים? 11.09.07.

עד כמה הנזק הסביבתי שהבאנו לים המלח, הבולענים, הויתור לכימיקלים לישראל, בלתי הפיך? תעלת הימים, יש לה סיכוי, יכולה להוות פתרון; או שפשוט איבדנו את אוצר הטבע המרכזי שהיה לנו? 11.09.07.

האם לענף התיירות בישראל יש פוטנציאל כלכלי ראוי או שהסיכוי היחיד לקידום המשק זה רק ביצוא הי-טק? 10.09.07.

האם ניתן להפוך את תל אביב למוקד תיירות לגייז מאירופה? 10.09.07.

האם ירושלים איבדה את מעמדה כבירתנו התרבותית, והגיע המועד להכיר בתל אביב הליברלית, הפרוגרסיבית והקוסמופוליטית כבירתנו התרבותית החדשה? 9.09.07. 

ישראל נכשלת שוב שוב בתחום התיירות הבינלאומית. מוצר התיירות הישראלי מעולם לא הצליח ממש להמריא, גם בשנות השיא. לכשלון אבות וסיבות מגוונים. מהווה מרכיב מאוד חשוב במיתוג ישראל. האם לא הגיע הזמן לעשות משהו דרסטי בנדון? האם למוצר התיירות הישראלי יש בכלל סיכוי?

המצרים עם כל בעיותיהם קלטו בשנת 2006 שמונה מיליון תיירים. הטורקים 20 מיליון. ואנחנו - בדיחה גרועה...עדיין תקועים עם קונספט 'ארץ הקודש' כשהר הבית מככב. כמה שנצעק - מסגד עומר איננו שייך למורשת הישראלית. אז מה עושים? מוזמנים לדיון...

תרומתי הפותחת לדיון: על אסטרטגיה שיווקית ומיתוג תיירות בראשית המאה ה-21.

התייר של היום לא שואל יותר: ''מה ניתן לעשות בחופשה?'', אלא ''מה הוא יכול להיות בחופשה?''. פחות מחפשים בריחה משגרת החיים, ויותר מימוש יצר הגילויים והחוויות. מוצר התיירות מורכב ממערכת כוללת של - גורמי משיכה, אמצעי תחבורה, אכסון ואירוח.

מגוון יעדי התיירות בעולם דומים לפריטי אופנה וסמלי סגנון חיים מלהיבים, בעלי ערך סלבריטאי ומשיכה רגשית. כך לדברי ארגון התיירות העולמי. עצם הבחירה ביעד נסיעה, התייר מצהיר מי הוא ומה הוא.

להערכת הארגון ממשלות בעולם משקיעות סכום כולל וזעום של $350 מיליון בשיווק יעדי תיירות. זאת לעומת סכום כולל של $538 מיליון שהשקיעו 50 מדינות ארה"ב בשנת 1999, בשיווק יעדי תיירות בתוך ארה"ב בלבד.

כ-70% מכלל התיירים בעולם מבקרים ב-10 מדינות היעד המובילות. בעולם פועלים כיום כ-103 ארגוני תיירות לאומיים; מה שמשאיר 93 מדינות המתחרות על יתרת 30% מהשוק; כ-0.3% למדינה. תנועת התיירים בעולם בשנת 2004 עמדה על 763 מיליון איש ואישה, עם הוצאה כוללת של $623 ביליון, כ-$816 בממוצע לחבילת תייר. הכל מתרחש בשעה שרשת האינטרנט הפכה לזירת הסחר המרכזית. מספר האנשים המבצעים רכישות בכל התחומים העסקיים ברשת צמח מ-143 מיליון בשנת 2001, עם הוצאות של $634 ביליון, ל-446 מיליון ב-2005, עם הוצאות של $5 טריליון. מאפייני חיפוש צרכניים כוללים איתור מגוון ספקים, יכולת השוואת מתקנים, מחירים וזמינות, והם ישתכללו עם שיפור מערכות ומנועי החיפוש ברשת.

במצב הנתון טכניקות סטנדרטיות של שיווק המוני אינן יעילות. על יעדי נישה להתחכם ולא להתמקד באסטרטגיית מקסום נתח קול/Share-of-Voice. תוך הוצאת תקציבי עתק בכדי להתמודד מול מתחרים. הפתרון האסטרטגי הוא בהבניית תקשורת שיווקית חדשנית, מושכת תשומת לב, בתקציב מצומצם, תוך מקסום תועלת מהוצאות המדיה. מותגי התיירות המנצחים הם אותם מקומות העשירים במשמעות אמוציונאלית לתייר, יש להם ערך שיחה גבוה ויוצרים ציפיות גבוהות. מקומות בעייתיים הינם אותם אתרים שהם ברי-שיחה בגלל הסיבות הלא נכונות, רחוקים מלייצר משיכה אמוציונאלית ודוחים בפועל תיירים פוטנציאליים. מוצר התיירות יכול לשמש גם ככלי למינוף מרכיבי מוצר המדינה הנוספים - בין השאר, הצגה לראווה של תוצרת מוצרי היצוא לתייר המבקר.

מדינות מותג רבות עדיין מתמודדת עם האתגר הבסיסי של איתור מתכונת לבידול ממתחרים. לא תמיד בהצלחה רבה, כפי שמשתקף מניתוח מגוון סיסמאות: הונג-קונג - "Live it, Love it"; סקוטלנד - "Live it"; אירלנד - "Live a different life"; צ'ילה - "A national inspiration"; קרנתקה (הודו) - "A theatre of inspiration"; איי סיישל - "As pure as it gets"; ניו-זילנד - "100% Pure New Zealand"; צפון קפריסין - "Pure Mediterranean"; מלזיה - "Truly Asia"; טנזניה - "Authentic Africa"; זמביה - "Real Africa".

בניו-זילנד תעשיית התיירות הינה מהענפים והמעסיקים הגדולים במשק. מביאה כ-1.7 מיליון תיירים מידי שנה, עם הכנסה של $2.7 ביליון; כ-$1,600 בממוצע לחבילת תייר. המפתח להצלחה היה קמפיין המיתוג שנולד ב-1999, עם המסר - "Pure New Zealand 100%".

בתחילת תהליך העבודה נערכו סדרת מחקרי שוק איכותיים, שמטרתם הייתה לנהל דיאלוג עם הצרכן הפוטנציאלי (בגרמניה, בצרפת ובבריטניה). על בסיס המחקרים אופיין המיצוב המועדף לניו-זילנד בראשית המאה ה-21 - ארץ שלא ניזוקה על ידי התעשייה, אך מנוהלת על ידי מוחות מערביים. קהל יעד מרכזי - מטיילים אינטראקטיביים (צעירים בגוף ובנפש האוהבים לטייל, מחפשי חוויות ונהנים מיעד חדש ומאתגר). מטרת הקמפיין - להפוך e-browsers ל-e-buyers.

לאותם יעדים הנתפסים כמותגים מנצחים מספר מאפיינים משותפים - התהליך האסטרטגי החל בגיבוש חזון, שהתבסס על ממצאי מחקרים, כאשר כל אחד מהמרכיבים בחבילת המוצר התחבר לתדמית המותג. ברגע שאישיות המותג זוהתה, אנשי השיווק נצמדו למהות המותג. תוך עבודה מחוץ למסגרות הפרסום המקובלות, והתמקדות בהזדמנויות (אירועי ספורט ותרבות [צילומי טרילוגיית 'שר הטבעות']). שימוש מוגבר בכלי מדיה אינטראקטיביים, טלוויזיה דיגיטאלית (VOD) ואינטרנט במסגרת תקציב של $45 מיליון.

גם מלזיה שמה דגש על השוק האירופאי, תוך התמקדות במספר אסטרטגיות נישה - תיירות מרפא, ספא, ימית, סביבתית/Eco-Tourism, ספורט ורוחנית (17.4 מיליון תיירים בשנה). הסיסמה המלווה שנים את הקמפיין -  "Malaysia Truly Asia", מקבלת תוספת לשנת 2007 -

 "Visit Malaysia Year 2007".

מועצת התיירות האוסטרלית אחרי 86 קבוצות מיקוד והשקעה בת $6.2 מיליון במחקרי מעקב אחר המותג האוסטרלי בארה"ב (מחקרי פילוח, ראיונות עומק), החליטה בשנת 2006 לחזור ולהזמין אליה שוב תיירים אמריקאיים, אבל בסגנון אוסטרלי ישיר ובוטה. קונספט שבא לידי ביטוי בסיסמת הקמפיין -  "Where the bloody hell are you". באמצעות חיבור אולטימטיבי בין ים, שמש וחול (למרות היותו קונספט בעייתי, החוזר בהרבה מאוד קמפיינים). מקום שאנשים יבואו לחופשה ולא בכדי להרחיב את אופקיהם. תוך השענות על מרכיבים שאוסטרליה זוכה בהם להכרה - ספורט, אוכל טוב ויחס ידידותי מצד התושבים.

תעשיית התיירות האוסטרלית מעסיקה כחצי מיליון עובדים, מכניסה למשק הלאומי $50 ביליון, וצמחה בשנים האחרונות בשיעור של 5% מידי שנה (על בסיס מקורות חליפיים לשנת 2005: כניסות תיירים 5 מיליון מבקרים; הכנסה שנתית - $15 ביליון). הקמפיין הפרסומי בצפון אמריקה, בהשקעה כוללת של $20 מיליון לשנתיים וחצי, פונה בעיקר למחפשי חוויות/ experience seekers. כשלב מקדים להזנקת הקמפיין ובמסגרת מאמצי יחסי ציבור, הטיסה המועצה לאוסטרליה 750 עיתונאיים ומפיקים לביקור ביבשת, מתוך הנחה שמגע ישיר הינו כלי המכירה היעיל ביותר לבניית אהדה בקרב מנהיגי דעה.

בכל מקרה בטיסה חזרה מסידני ללוס-אנג'לס, כדאי לוודא שטסים עם חברת תעופה ראויה, ולא להיתקל בדרך באיזשהו אי באוקיינוס השקט שיקרא לכם להגיע אליו...

לצפייה באוסף תשדירי פרסום לקידום תיירות מהעולם הקליקו כאן.

זאת תגובה מאוד כללית..

אבל אולי,

שהישראלי (העדר)  יתחיל להתנהג יותר כמו בן אדם,

וקצת פחות כמו חזיר (או חזרזיר)

זה באמת יעזור  ותדמית של המדינה?

באותו עניין,

אולי יחליפו את הילד הלא מסופר באייקון ה-60, בחזיר לא מסורס?

באותה נימה,

סליחה מכל החזירים, מגדלי החזרים, חזרי הים והשרקנים.

אנחת סיום,

מקווה שפעם הבאה שאסע לא אשמע את המשפט:

you are Israeli, but you are nice.

בברכת שנה טובה ומתוקה

לכל בית ישראל,

על שלל צבעיו. 

במבט מלמטה של אזרחית שלא מבינה בשיווק נראה לי שהשאלה היא לא מה צריך לעשות כי יש כל כך הרבה מה לעשות אלה למה לא עושים כלום?

אני בטוחה שכל איש פרסום היה מסוגל לעלות בדעתו אלפי דרכים מגניבות להעלות את המודעות לתיירות בארץ.

אפילו לי יש כמה רעיונות.

יש כמה יעדים שאם רק מתאמצים קצת יהיה ממש קל להביא אותם לפה.

הכל מקרה אני תמיד לוקחת איתי לחו"ל מזכרות מארץ ונותנת לכל מי שאני פוגשת.

היה נחמד אם משרד התיירות היה מחלק מזכרות כאלה בשדה תעופה....

צטט: merdi 2007-09-06 15:39:21

אפילו לי יש כמה רעיונות.

יש כמה יעדים שאם רק מתאמצים קצת יהיה ממש קל להביא אותם לפה.

הכל מקרה אני תמיד לוקחת איתי לחו"ל מזכרות מארץ ונותנת לכל מי שאני פוגשת.

היה נחמד אם משרד התיירות היה מחלק מזכרות כאלה בשדה תעופה....

 

מצויין,

אני גם בעד סיבסוד כרטיסי טיסה,

ויצירת קשרים עם דילים בנכר שימכרו את המתנות האלה..

שלום רמי,

תיירות היא אחד הנושאים החביבים עלי. נגענו בו כבר שנינו.

קודם לכל: הנחת העבודה שלי היא שהתיירות בישראל כלל לא מתקרבת למיצוי הפוטנציאל. מי שמבין כמה כסף יכולה המדינה להרוויח, כמה משרות ניתן ליצור פה וכו', לא יכול שלא להביע תסכול עמוק ממה שקורה פה.

לישראל יש בעיה עם תיירות נופש: התשומות בה יקרות מאוד יחסית לאתרים בארצות כמו מצרים, מרוקו, ירדן ותוניס. מחיר חבילה לג'רבה תמיד יהיה זו יותר מאשר החבילה המקבילה לנתניה, ולא כל שכן לאילת. ואין מדובר רק במחיר טיסות: שכר עבודה, מסי עיריות, מסים, תקני בנייה - כל זה עולה כסף. מאחר שהפתרון איננו העסקת עבדים ובניית "פל-קל", הרי שיהיה קשה מאוד לתחר לאורך זמן מול יעדים מסוג זה.

צריך לזכור שיעדי תיירות הולכים ומתווספים: אין לפני מחקרים, אבל אני מניח שמספרם של התיירים שנסעו ליוגוסלויה בשנות השמונים זניח לגמרי לעומת מספרם של אלה שבאים היום לסלובניה ולקרואטיה.

לפני שלושים שנים תאילנד, הודו, אינדונזיה ומקומות אחרים היו אתרים אקזוטיים שכמעט רק עזי נפש הגיעו אליהם. מי נסע לויטנאם, לאוס וקמבודיה בשנות השבעים?

בקיצור, ההיצע הולך וגדל, מאוד.

לישראל אתרים היסטוריים מהשורה הראשונה בעולם. ירושלים היא וודאי אחד ממאה אתרי התיירות החשובים בעולם. אחד מאלה שתייר אמור להרגיש פספוס אם הוא לא היה שם. זה לא קורה. כיום אני מניח שלעיר כמו רואן שבצרפת (עיר מקסימה, אבל בטח לא אתר תיירות מוביל), מגיעים הרבה יותר תיירים מאשר לירושלים. אני לא מדבר על כך שירושלים הרבה יותר קרובה לבלגרד מבחינת מספר התיירים מאשר לזגראב.

בירושלים יש מספר אתרים חשובים: העיר העתיקה וסביבותיה כמובן הם החשובים שבהם, אבל גם מוזיאון ישראל והיכל הספר, "יד ושם" (טוב, זה לא ממש מקום שנוסעים אליו כדי לבלות, אבל ראוי וכדאי שתייר שכבר נמצא כאן ילך אליו) ועין כרם. אלה הרבה סיבות לבקר בעיר אחת, וכאמור, כמעט דבר לא נעשה בנושא. לא פלא שהאתר המבוקר ביותר בירושלים הוא גן החיות: הוא יפה, הוא מקסים ואני מכיר לא מעט גני חיות ברחבי העולם שיכולים להתחרות בו. בקיצור, לא באים לעיר כדי לבקר בגן חיות. עיר שזאת האטרקציה העיקרית שלה מן הסתם אוכלוסיית התיירים העיקרית שלה הם ילדים (זה שמחה, אבל לא הרבה מאוד כסף).

ערים כמו טבריה, צפת ועכו, שבמדינות מתוקנות היו בהן יותר תיירים מעכברושים, כלל אינן קיימות על מפת התיירות העולמית.(ואגב, העכברושים דווקא מרגישים שם לגמרי לא רע)

לאחר שסקרתי בקצרה, וניתן לעשות זאת באריכות רבה, כמה פתרונות אפשריים:

1. הדגשת הפוליגלוטיות של ישראל: תייר יכול לבוא לישראל מצרפת, אנגליה, אירלנד, ספרד ורוסיה ולנהל את ענייניו בשפת אמו. ראיתי לפני כמה שנים קמפיין מבריק של משרד התיירות הלבנוני בצרפת, שבו הדגישו את הפראנקופוניות של לבנון. למיטב ידיעתי, כיום, בישראל יש אחוז לא יותר קטן של פראנקופונים מאשר בלבנון.

2. הדגשת המגוון העצום של ישראל: שניתן להגיע בשעות ספורות מנוף אלפיני לנוף מדברי קיצוני; ים וחול מול קודש; מטבח אקלקטי באיכות טובה ובמגוון שקשה לתאר, מועדונים מהשורה הראשונה, וכו'.

3. תיירים לא אוהבים ששואבים מהם כסף, אבל הם נהנים לבזבז אותו. ההבדל הוא תחושה, תייר שהרגיש מנוצל, לא יחזור לכאן יותר; תייר שהוציא סכום כפול, אבל בכיף, ישמח לחזור לכאן כדי להוציא יותר כסף בפעם הבאה.

4. מכיוון שעתיד תיירות הנופש בישראל אינו ברור, כדאי להשקיע פחות במלונות נופש, ויותר בכאלה שעיקר הצדקת קיומם הוא מקום לינה.

חוץ מזה, כדאי ללמוד להיות אדיבים, טובי לב, לעזור לתיירים וכו'.

אם זה ילך, ניתן להגיע לעניות דעתי לתוצאות טובות מאוד,

כל טוב, מיקי

מיקי,

תגובה מעניינת ומפורטת,

רק דבר אחד חסר לנו פה.

אחד קטן,

קוראים לו "שלום"

הלוואי והשנה יהיה שלום

וכיתתו חרבותיהם לאתים

ולא נדע עוד מלחמה.

אמן. 

היי לכולם,

למה יש לי הרגשה שעופר חזר אלינו?.... אם זה לא הוא אז זה גלגול קודם שלו

צטט: האיש האפור 2007-09-06 19:44:58

 

מיקי,

תגובה מעניינת ומפורטת,

רק דבר אחד חסר לנו פה.

 

אחד קטן,

קוראים לו "שלום"

 

הלוואי והשנה יהיה שלום

וכיתתו חרבותיהם לאתים

ולא נדע עוד מלחמה.

 

אמן. 

שלום לך איש אפור,

שלום בוודאי לא יזיק, אבל אם לא יתקיימו התנאים למעלה, אני לא חושב שהוא יועיל מדי לתיירות.

ובכל זאת,

הלוואי שיהיה שלום.

כל טוב,

מיקי

צטט: merdi 2007-09-06 15:39:21

מרדי אהלן,

תודה על דבריך!

העניין הוא שלפני שמתחילים לדבר על פרסום, צריך להחליט מהו המוצר (תל אביב, ירושלים, ים המלח). אלו מרכיבים במוצר יהיו המובילים (חיי לילה, ארץ הקודש, ספא, טבע, תרבות). אחר כך, יש הרבה בעיות - מחסור במקומות לינה שלושה כוכבים, מחירי טיסה מופקעים לארץ, בדיקות בטחוניות שמבריחות כל מי שמגיעים אלינו בנתב"ג. יחס לא אדיב. והרשימה עוד ארוכה. כך שהעניין לא  כל כך פשוט. קמפיין פרסומי סתמי לא יביא לשום תוצאות. יש בעיות אמיתיות עוד לפני כן.

ברכות!

צטט: ד"ר מיקי ארליך 2007-09-06 19:05:44

מיקי אהלן,

מסכים - הפוטנציאל לכניסות תיירים כאן בהחלט אדיר. האם עושים מה שצריך בכיוון? לא ממש. התחרות גדלה - יש יותר ויותר אתרים, במיוחד הקרובים אלינו. ירושלים לא הצליחה להתברג לרשימת אתרי התיירות האטרקטיביים בעולם, אולי אפילו להיפך.

לגבי טבריה, מה שקורה שם מזעזע - הטיילת, החופים הסגורים. מסעדות - לא שמעתי על מקום ראוי. יתכן ולכנרת היה יותר סיכוי למשוך תיירים, אם טבריה לא הייתה קיימת. צפת - אין על מה לדבר. יש שם אתרי קודש מובילים במעלה. קח לדוגמה את בית הקברות של האר"י הקדוש שמגיעים אליו הרבה מאוד אנשים, צריך להזהר לא ליפול מהרמפה. 

נושא בתי המלון שמתמקדים בעיקר בלינה, גם כן מאוד נכון. שמעתי חוות דעת בכיוון מאיש מקצוע מוביל בענף. במיוחד בערים. רק לינה. יש בעיה עם כל מערך התמיכה  והסיוע של משרד התיירות להקמת בתי מלון, שיוצר עיוותים בבתי המלון הנבנים בארץ, בהשוואה למה שהשוק צריך.

תודה לך!

צטט: האיש האפור 2007-09-06 19:44:58

גם אם יהיה שלום, כמו שמיקי אמר, זה לא ממש יעזור. למוצר התיירות שלנו יש הרבה מאוד בעיות ומגרעות, עוד הרבה לפני שמתחילים לדבר על שלום...יהיה מאוד נחמד שיהיה שלום, זה יוסיף. אבל לפני כן - בתי מלון שלושה כוכבים, אתרים המאורגנים לקליטת תיירים, בדיקות בטחוניות בנתב"ג, טיסות מוזלות, אדיבות. תשתיות. והרשימה עוד ארוכה ונחזור עליה עוד מאה פעמים.

ברכות!

צטט: gilla100 2007-09-06 19:50:54

היי לכולם, למה יש לי הרגשה שעופר חזר אלינו?.... אם זה לא הוא אז זה גלגול קודם שלו

 

גילה אהלן,

יתכן ואת צודקת. למרות שלדמות הזו יש הדים רבים באתר מעבר לפרופיל של עופר. אבל אין ספק שהם בני אותה משפחה...............

היי לכולכם,

תיירות זה נושא כאוב בעיקר למי שעוסק בו הרבה שנים.

על פניו ישראל לא רוצה תיירות. הזכרתם את התשתיות המוזנחות או הבלתי קיימות נראה לי שדו"ח ארנסט& יאנג אומר שיש בארץ תשתיות בקושי ל 4 מיליון תיירים.

 המדכא ביותר כל השנים הוא לראות באיזו עדיפות נמצאת התיירות בממשלות שלנו. תיק התיירות ( והרבה שנים הוא בכלל היה ספח של המסחר והתעשייה) הוא מין סרח עודף שזורקים אותו לאיזה חבר ממשלה שאין מה לעשות איתו. יוצאים מן הכלל היו עוזי ברעם ויצחק הרצוג שגם אותו מהר מאד "היצילו" מהעונש והעבירו אותו לתיק חשוב יותר.

לא ברור לי מה עושים כדי שמישהו אצלנו בממשלה יבין את חשיבות התיירות.

http://www.tourism.gov.il/GOVheb/Ministry+of+Tourism/Info/Ernst+and+Young+report.htm

 באשר לביקור בארץ

 אני מסכימה עם מיקי שתיירות נופש היא לא הצד החזק שלנו. המיקוד צריך להיות  תיירות עם נושא מרכזי: אכיאולוגיה, תנ"ך, מורשת התרבות המערבית צלבנים.

תמיד רצוי להוסיף גם אלמנט של נופש או בים המלח או בתל אביב ואפילו אילת אבל הנופש איננו מרכז הביקור בישראל לא זה מה שמושך לכאן אנשים.

אפשר גם להוסיף את פסטיבל הסרטים או הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית או פסטיבל עכו אבל רק כהדרן.

אגב, לחברנו האפור ושוחר השלום, איך מסתדרת התיירות המסיבית למצריים עם הפיגועים שלהם, הרג התיירים (אצלנו זה לא קיים) והאחים המוסלמים? המוזר הוא שבשנתיים האחרונות יש מין פאטאליות ואנשים אומרים לעצמם שכל מקום הוא פגיע וחייבים להמשיך לחיות ולטייל.

אז גם לנו אין יותר תירוץ של פוליטיקה או שלום.

 יחד עם זאת מי ייתן ויבוא השלום בשנה הבאה עלינו לטובה

ערב טוב לכולם